יאיר צבן (88), מוותיקי מרצ, קובע כי ברק לא יכול להיות שותף לדרכה של מרצ: "תאוות הממון וקשריו המפוקפקים עם אפשטיין, אירועי אוקטובר ויחסו לפלסטינים – פגע בשמאל כפי שאף אחד לא עשה לפניו ואחריו"
בתמונה שנשלחה אתמול מטעם מפלגת מרצ אודות ההצבעה בוועידה על האיחוד בין המפלגה למפלגתו של אהוד ברק נראו הרבה תומכים בקהל שהרימו את ידם בעד האיחוד. עם זאת, בשורה הראשונה כשכולם הרימו את ידיהם בתמיכה היה איש מרצ אחד שלא הרים את ידו. מדובר ביאיר צבן (88), מותיקי מפלגת מרצ, מי שכיהן כשר בממשלתו של יצחק רבין ובהמשך מילא שורה של תפקידים במסגרתו פועלו במפלגה.
צבן מתנגד נחרצות לאיחוד, בעיקר משום שהוא מתנגד לחיבור עם אהוד ברק. אמש נשא בשמו ובשם חברים אחרים נאום אזהרה בו הוא מזהיר מאיבוד דרכה של מרצ, מאובדן ערכים ושלילת החזון הפוליטי והמוסרי של מפלגת השמאל.
"לא הייתי בודד אבל אלו שהצביעו נגד ההסכם כמוני היו מיעוט קטן", אומר צבן למקור ראשון. "לי זה עצוב. זה עצוב בייחוד שרוב גדול מסכים עם הביקורת שלי על האישיות של ברק אבל חושבים שהם יכולים לבלוע את זה. הפסילה שלי את ברק היא עקרונית זה לא עניין כדאיות. זו לא החלטה פשוטה ולא עניין אישי. השדה של הפוליטיקה הלאומית הוא לא שדה ניסויים."
צבן הזכיר בנאומו אמש את כל הנקודות הבעייתיות שבשמאל מנסים לעמעם לגבי ברק: פרשיות העמותות של ברק, היותו בעל הון ורחוק ממאבקים חברתיים, הקרבה למיליונר המושחת והעבריין ג'פרי אפשטיין; וכמובן פרשת אירועי אוקטובר וכעסם של הציבור הערבי על ברק והעובדה שדווקא הוא כמי שכיהן כראש ממשלה מטעם מפלגת העבודה הוא זה שקבע כי "אין פרטנר" בקרב הפלסטינים.
זקן השבט הסכים שהמצב מורכב והחשש הוא גדול מפני סכנת אובדן הקולות. אבל "מצב מורכב אינו מצדיק חיבור שמהותו שלילת החזון הפוליטי והיומרה המוסרית של מרצ." ההתנהלות האישית של ברק, טען צבן היא בדיוק ההפך מכל מה שמרצ מאמינה בו: "התנהלותו האישית של ברק – פרשת העמותות, הקמת 'העצמאות', תאוות הממון שלו וקשריו המפוקפקים עם אפשטיין – כה שונה מדרכה של מרצ; הייתה מספיקה כדי להצדיק את התנגדותנו. אך לא פחות מכך, ואולי אף יותר מכך, הסיבה לעמדתנו היא התהום הקיימת בין עמדות מרצ לדרכו הפוליטית של אהוד ברק."
צבן אמר כי עמדתו לא נובעת מטהרנות וכי מרצ פתוחה לחיבורים ושותפויות אבל "אך יש הבדל מהותי בין חיבור שמבטא פשרה, לבין חיבור שמשמעותו שלילת המערכת הערכית הבסיסית, והחיבור הנוכחי הוא כזה".
החזון של מרצ, הסביר צבן, מורכב משלושה מעגלים: חתירה מתמדת לשלום צודק ולסיום הכיבוש וההתנגדות לכוח כדרך להכתיב פתרונות; התמיכה במבנה חברתי כלכלי אלטרנטיבי לקפיטליזם הניאו-ליברלי והתמיכה בדמוקרטיה רחבה ובזכויות אדם, ומאבק למען שוויון יהודי-ערבי מלא.
"דרכו הפוליטית של אהוד ברק היא שלילה מוחלטת של חזון זה", הסביר צבן בנאומו, "בצמתי-הכרעה חשובים ברק העדיף הפעלת כוח על חתירה לשלום. כסגן רמטכ"ל במלחמת המפרץ הראשונה, דחף את ממשלת שמיר לתקוף את עיראק כתגובה לירי הסקאדים על ישראל. כרמטכ"ל בתקופת הסכמי אוסלו דחף לסנדל את ההסכם הראשון על ידי הסכם קהיר. כראש ממשלה הייתה לו אחריות משמעותית לפריצת האינתיפאדה השנייה. ובמיוחד – ברק פגע בשמאל הישראלי כפי שאף אחד לא עשה לפניו ואחריו, עם אמירתו המפורסמת 'אין פרטנר' וטענתו שחשף את פרצופו האמיתי של יאסר ערפאת. בתפקידו האחרון בממשלת ישראל היה בין הדוחפים לתקוף את אירן, החלטה שאם הייתה יוצאת לפועל הייתה מביאה אסון על המדינה שלנו".
בעניין החזון לשוויון מלא בין ערבים ויהודים, הזכיר צבן את אחריותו של ברק לאירועי אוקטובר. "האם ראש הממשלה האחראי על אירועי אוקטובר 2000 הוא שותף לחתירה כנה לשוויון יהודי-ערבי? האם בכל תפקידיו בממשלות ישראל תרם תרומה כלשהי לקידום שוויון בין יהודים וערבים? נכון, ברק ביקש מהאזרחים הערבים סליחה. לצערנו, אנו כבר מכירים את בקשות הסליחה של אהוד ברק. בל נשכח שלפני בחירות 1999 הוא ביקש סליחה מעולי מדינות ערב, אך בקשת הסליחה לעולם לא הפכה לצעדי מדיניות ממשיים, אלא נשארה בגדר טריק אלקטורלי".
צבן סיים את נאומו באמירה כי אהוד ברק איננו "פרטנר" לאף אחד מהמאבקים של מרצ. אמש, כאמור, הוא היה בדעת מיעוט. "הבחירות הקרובות חשובות, אבל מפלגה פוליטית בעלת חזון, אינה מפלגה של מערכת בחירות אחת. יש חיים אחרי ה-17 לספטמבר וממתינים לנו מאבקים רבים כדי לקדם את ישראל לשלום, לצדק חברתי ולדמוקרטיה אמיתית. אהוד ברק אינו פרטנר לאף אחד ממאבקים אלה. אנו קוראים לצירי הוועידה לא לאשר את ההסכם המוצע, לפיו ברק לא זו בלבד שישובץ במקום העשירי ברשימה, אלא – חשוב מכך – יהיה חבר בשלישיה שאמורה להנהיג את הרשימה המשותפת."
