מכתב שכתב זאב ז'בוטינסקי חודשיים לפני פטירתו לאשתו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, מתפרסם לראשונה. במכתב הוא כותב על מאמציו להקים כוח עברי ועל געגועיו למשפחתו.
מחר תתקיים אזכרתו של המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי. מכתב שכתב לרעייתו יוענה , חודשיים לפני פטירתו, מתפרסם לראשונה בימים אלה על ידי מכון ז'בוטניסקי שגם תרגמו את המכתב מרוסית. במכתב מספר ז'בוטינסקי שנמצא בארה"ב לרעייתו שנמצאת בלונדון הרחוקה, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה על מאמציו להקים כוח עברי שיילחם במלחמה.
ז'בוטינסקי מספר לרעייתו על פגישות בין אנשי אצ"ל לבריטים ועל כך שבלונדון לא ממהרים להקים כוח יהודי שיילחם בגרמנים. עם זאת, הוא בטוח שאם המלחמה תימשך הצבא היהודי קום יקום. ואם הכול יקרוס, אומר ז'בוטינסקי, הוא יפעל לחבר את המשפחה יחדיו. הוא נמצא בארה"ב, אשתו בלונדון ובנו ערי היה במאסר באותו זמן בארץ, כלוא על ידי הבריטים.
"אקצין נפגש אתמול בוושינגטון עם לותיאן ועם הנספח הצבאי שלו בעניין הצבא היהודי", כתב ז'בוטינסקי לרעייתו, "הדבר מוצא חן בעיניהם, אבל לונדון רחוקה, ובלונדון טיפשים רבים. אולם אני סבור: אם המלחמה תימשך, הצבא יקום ואני (גם אם בינתיים אשוב ללונדון) אשיג דרכונים וויזות לשנינו, לערי בתור עוזרי ולכולם. אם המלחמה מסתיימת ככה, אזי שום דבר איננו משנה. לא כדאי היה להיוולד ולחיות 59 שנים בתוספת קטנה; הכול קרס, נשאר דבר אחד טוב – המשפחה, ויש לאחות אותה לפחות לעת עתה, ולכמה זמן שרק ניתן".
במכתב אומר ז'בוטינסקי כי אם המלחמה תימשך גם בנו ערי, הכלוא בינתיים על ידי הבריטים ישתתף בלחימה עם בעלות הברית. "יעקב יפימוביץ' משתדל לקבל ויזות בשביל הבנות (לו' ס' יש) ואולי הוא יצליח. את ערי, כפי הנראה, הם ישחררו בקרוב, ייתכן יחד עם הרביזיוניסטים האחרים. אני בטוח שכבר נשלחה לשם הוראה כזאת, אך מילס, המשטרה והנציב העליון מתמקחים משם על יוקרתם, כפי שהיה בשנה שעברה בעניין עיכוב התאזרחותו. אבל בינתיים, יגידו מה שיגידו, אני מרוצה שהוא מחוץ לשאלת ההגדרה העצמית. אם המלחמה תימשך יהיה צבא יהודי והוא ילך לשרת בצבא; ואם היא תסתיים ככה, קשה לצפות מראש איזו קומבינציה תיווצר, אבל המזרח התיכון יישאר ללא זעזועים".
ז'בוטינסקי מסיים את מכתבו עם הבקשה ליוענה שתשלח אליו יותר מכתבים והוא מחכה לרגעיים בהם יוכל "להתלחש" עם רעייתו שרחוקה ממנו. "אני בריא, הולך לקולנוע ומקיים הרצאות כלשהן. הכינונו תכניות לצעדים משמעותיים, אך בשל המבוכה שנוצרה עיכבנו בינתיים הכול. כבר מזמן אין מכתבים ממך. אולי יש לאנייה קפריזות, ואולי גם אצלך העט נשמט מן היד, כפי שנשמט מידי כל הזמן וגם עכשיו. הוי, אנלי, לו יכולתי להתלחש אתך קמעה".
מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי גדעון מיטשניק אמר מדובר באחד המכתבים האחרונים שיצאו מפרי עטו של ז'בוטינסקי: "המכתב נכתב כחודשיים לפני פטירתו , כחצי שנה לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה ובתקופה קשה ודרמטית מאד הן לעם היהודי. חשרת העננים כבר מעל ליהדות אירופה לנוכח הרעת מצבם של שלושה וחצי מליון יהודי פולין תחת גרמניה הנאצית ומזרח אירופה תחת השלטון הסובייטי, ווגם מבחינת חייו הפרטיים של ז'בוטינסקי- זו אולי מהתקופות מהקשות בחייו: הן כמנהיג הנאבק לבדו מול כל שאר ההנהגה הציונית בניסיון להציל את העם היהודי, והן כראש משפחה המנותק מיוענה אשתו מזה תקופה ארוכה, וכאבא לבנו ערי אותו לא ראה כבר כשנה והכלוא בארץ על ידי הבריטים, והן כאיש חולה הנושא בגופו מחלה קשה אותה הוא מסתיר מכולם, כולל מאשתו ובנו, וממנה הוא נפטר".
