עבודה זרה

פעילי ארגון השמאל 'עומדים ביחד' היו עסוקים מאוד בחודש האחרון. הם היו הראשונים להתייצב במחאת הקהילה האתיופית עם שלטיהם הסגולים ועליהם סיסמאות דו־לשוניות. בהמשך הגיעה סערת הרב רפי פרץ ואמירתו בנוגע לטיפולי המרה, וב'עומדים ביחד' מיהרו להתייצב גם בהפגנה לפיטוריו של שר החינוך החדש. מיומנים בהעצמת הפגנות, הניפו פעילי הארגון שלטים ובהן מילה אחת: "גזען", "הומופוב" ו"תתפטר".

כפי שפרסמנו במקור ראשון, האג'נדה של 'עומדים ביחד' היא לחבר מאבקים של אוכלוסיות ומיעוטים שונים לטובת מאבק מרכזי בשלטון הימין ובמי שהם מכנים "האדונים" – תושבי ההתנחלויות, נציגי הימין ובעלי ההון. בסרטון שהפיץ הארגון, מדבר מייסדו אלון־לי גרין על "אדוני הארץ" ש"מסתכלים עלינו מלמעלה – על עובדי הקבלן על נשים, על ערבים, על מזרחים, להט"בים, אתיופים, רוסים". לדבריו, "יש בארץ אדונים ויש אותנו, אבל אנחנו הרוב והגיע הזמן שנפסיק לשתוק".

מי מממן את המחאה הנמרצת הזו? אחד הגופים המאפשרים את פעילותו של 'עומדים ביחד', ארגון שמאל שפעיליו מזוהים עם מפלגת חד"ש, היא 'קרן רוזה לוקסמבורג' הגרמנית. קרן רוזה לוקסמבורג מעורבת מאוד בנעשה בישראל, ופועלת בקרב ארגונים פוליטיים ובנושאים המצויים בלב המחלוקות הציבוריות כאן. הקרן קרויה על שם רוזה לוקסמבורג, יהודייה־גרמנית ילידת פולין שהייתה פעילה ומהפכנית קומוניסטית ונרצחה בידי פעילי ימין קיצוני.

כך עובדת השיטה

קרן רוזה לוקסמבורג היא אחת מתוך כמה קרנות גרמניות הפועלות ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל. הנה השיטה שבה הקרנות הללו עובדות: מקור הכסף לפעילותן הוא תקציבים של ממשלת גרמניה, המעבירה אותו לקרנות המזוהות עם המפלגות השונות במדינה, מתוך שאיפה להרחיב את נוכחותה והשפעתה של גרמניה ברחבי העולם. עם זאת, קיימת הפרדה בין הממשלה והמפלגות הפוליטיות בגרמניה לפעילות השוטפת של הקרנות. הממשלה הגרמנית איננה יכולה לקבוע לאילו מטרות יתועל הכסף, וכך גם לא המפלגה שמזוהה עם הקרן. מה שכן נדרש הוא התאמה אידיאולוגית בין הקרן הפוליטית למפלגה שאליה היא קשורה, כאשר היקף התקציב הממשלתי הניתן לכל קרן נגזר מכוחה הפוליטי של המפלגה המזוהה עימה בבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני.

המפלגה שאליה קשורה קרן רוזה לוקסמבורג היא מפלגת השמאל 'די לינקה', שהיא כיום הסיעה השמאלית ביותר בבונדסטאג. בעבר הצהירו שתי המפלגות הגדולות בגרמניה שלא יצרפו אותה לקואליציה בשל הנטיות הקומוניסטיות שאפיינו חלקים ממנה. חלק מראשיה בעבר אף נחשדו בפעילות במסגרת השירותים החשאיים של גרמניה המזרחית. מלבד קרן רוזה לוקסמבורג פועלות בישראל עוד שש קרנות פוליטיות המזוהות עם המפלגות הגרמניות, בהן קרן פרידריך אברט המזוהה עם המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, קרן היינריך בל הקשורה לירוקים, וקרן קונרד אדנאואר המזוהה עם מפלגתה הנוצרית־דמוקרטית של הקנצלרית אנגלה מרקל, שהיא מפלגת מרכז־ימין. קרן זו הייתה אמורה לכאורה לסייע למטרות או למיזמים "ימניים" בישראל, כמשקל נגד לקרן רוזה לוקסמבורג, אך חבל לפתח ציפיות מעין אלה.

מאז נוסד הסניף הישראלי שלה ב־2008, שמשרדיו שוכנים בלב תל־אביב, העבירה קרן רוזה לוקסמבורג כ־50 מיליון שקלים לפעילותם של ארגונים ומוסדות שונים בישראל, וכן כמשכורות לנציגי הקרן כאן. כך, במהלך השנים העבירה הקרן תקציבים ולמענקים לכשישים ארגונים המזוהים עם השמאל הישראלי. מלבד 'עומדים ביחד', ארגונים רבים נוספים זוכים לתקציבים ומענקים מקרן רוזה לוקסמבורג. הנה רשימה חלקית: 'כרם נבות' של פעיל השמאל דרור אטקס; מרכז אדווה (ידוע במחקריו על "עלות ההתנחלויות"); 'לוחמים לשלום'; 'הטלוויזיה החברתית', שפרסמה כתבות אוהדות לסרבני שירות בצה"ל; 'אחותי'; 'המכללה החברתית־כלכלית'; וארגון 'מולד' שעומד מאחורי קמפיין ההדתה.

גופים נוספים הכלולים ברשימת מוטבי הקרן הם מכון ון־ליר; 'מורשתנו' – ארגון שמאל שפועל בקרב הציבור הרוסי בישראל; 'הפורום לדו־קיום בנגב'; 'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי'; 'אג'יק', ארגון יהודי־ערבי בנגב; ועמותות המזוהות עם מפלגת בל"ד כמו 'האגודה לתרבות ערבית' ו'מדה אל־כרמל'. גם ארגון 'זוכרות', שעוסק בהנצחת הכפרים הערביים שחרבו במלחמת העצמאות ובטיפוח שאיפת השיבה הפלסטינית, זכה למענקים. קרן רוזה לוקסמבורג תומכת גם באתרי תוכן המזוהים עם השמאל העמוק ובהם 'העוקץ' ו'הגדה השמאלית'.

שיטת העבודה של הקרן היא להזרים תקציבים נמוכים יחסית לעשרות ארגונים, אך למיזמים ממוקדים. בדרך זו היא מצליחה לייצר השפעה רוחבית בתחומים רבים בישראל. כך למשל, דו"ח ההדתה של ארגון מולד היה במימונה. אירוע הזיכרון המשותף לישראלים ולפלסטינים מומן אף הוא בחלקו על ידי קרן רוזה לוקסמבורג. גם מאבקים חברתיים נגד חוק הלאום, מאבקי המסתננים ומאבק ילדי העובדים הזרים זוכים לתשומת לב מרובה מצד הקרן, המבקשת להעצים את השמאל הפוליטי בישראל.

הקרן פעילה מאוד גם בקרב חברי כנסת מהשמאל הישראלי ומהרשימה המשותפת. בשנה שעברה יצאו הח"כים אחמד טיבי, ג'מאל זחאלקה ואיימן עודה למפגש בבריסל עם פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד האירופי, ועם בכירים אירופים נוספים. מטרת הפגישה הייתה להפעיל לחץ על ממשלת ישראל בעניין חוק הלאום. חברי הכנסת הערבים תבעו מהאירופים לנקוט צעדים ממשיים נגד ישראל. "המסע שלנו התחיל בבריסל, הוא לא ייגמר בבריסל", הצהירו.

משלחת נוספת שזכתה למימון הקרן הייתה של ח"כי מרצ, מוסי רז ומיכל רוזין, שבפברואר 2018 נסעו לרואנדה ולאוגנדה כדי לבחון לאן מתכוונת ישראל לשלוח מסתננים ומהגרים מאפריקה שנכנסו לתחומה, ולנסות לסכל את התוכנית. על פי ח"כ רוזין, מטרת הביקור הייתה "לחשוף בפני אישי ציבור ונציגי ארגוני זכויות אדם את מחדלי ממשלת ישראל בטיפול במבקשי המקלט".

כאשר מוסי רז ביקש לקיים את הנסיעה המדוברת הוא התקשר לחברו צפריר כהן, מנהל הנציגות בישראל של קרן רוזה לוקסמבורג, וזה שמח לסייע לו במימונה. רז לא רואה בעשייה של הקרנות הגרמניות התערבות בענייניה הפנימיים של ישראל. "אני ממש לא רואה בעיה בזה שקרן רוזה לוקסמבורג מימנה את הביקור שלנו באפריקה", הוא אומר: "אני רואה בעיה בכך שהכנסת לא מממנת דבר כזה. כשאני מספר לחברי פרלמנט בעולם שאין לנו תקציב נסיעות מטעם הכנסת, הם פשוט בשוק. בכל מדינה בעולם חברי פרלמנט נוסעים לראות ולחקור, וזה במסגרת תפקידם ובמימון המדינה. אנחנו חוסכים למדינה כסף, והגרמנים משלמים על זה".

בעיניך אין בעיה בכך שממשלות זרות מתערבות לטובת צד אחד של המפה הפוליטית?
"מה לעשות ש־99 אחוזים מהעולם תומכים בעמדותיי ולא בבית היהודי. והאם אנחנו לא מתערבים במדינות אחרות? אנחנו לא מממנים שליחים שעוסקים בעלייה? רק עכשיו היו ארגונים ישראליים שפעלו להעביר בבונדסטאג החלטה שמגדירה ביקורת נגד ישראל כאנטישמיות (ההחלטה על הגדרת תנועת BDS כאנטישמית; י"פ)".

אבל אלה נושאים שקשורים לעם היהודי ולישראל. מדוע קרן גרמנית צריכה להתערב בסוגיות של מהגרים, דת ומדינה או הסכסוך הישראלי־פלסטיני?
"ולמה כשמיליארדר שעשה את כספו באופן מפוקפק באוסטרליה או בארה"ב ונותן כסף לנתניהו ולמתנחלים זה בסדר, אבל כשמדינה ידידותית כמו גרמניה מעניקה כסף לפליטים, לצמצום פערים או לשיתוף פעולה יהודי־ערבי זה לא בסדר? הגיוני יותר שנסמוך על כספי ממשלה דמוקרטית מאשר על כסף של מושחת כזה או אחר".

מדוע שכספי משלם המיסים הגרמני יממנו ארגון כמו 'זוכרות', שתומך בזכות השיבה?
"בסדר, זו זכותם. אם זה מותר על פי החוק הגרמני וזה נראה למצביעי השמאל הגרמני, מה זה עניין שלי?"

מלוא כל הארץ גזענות

אז אולי משלם המיסים הגרמני מרוצה מהמטרות שהכסף שלו מתועל אליהן, אבל בישראל מושמעת ביקורת רבה על ההתערבות הגרמנית בנעשה בה. בקיאים בנושא טוענים כי אין כמעט מאבק חברתי בישראל שקרן לוקסמבורג איננה מעורבת בו. לטענת אנשי מכון המחקר Monitor־NGO, העוקב אחר ארגונים לא ממשלתיים ואחר מעורבותן של מדינות וקרנות זרות, לקרן הגרמנית ולפטרוניתה 'די לינקה' היסטוריה ארוכה של קמפיינים ארסיים נגד ישראל.

"לקרן רוזה לוקסמבורג ולמפלגה המשויכת אליה יש היסטוריה של קמפיינים הכוללים הסתה, אנטישמיות, חרמות והקצנת השיח, כמו גם העברת מימון לארגונים המעורבים בקמפיינים אלה. הגיע הזמן שנבחרי הציבור בישראל יתעשתו וידונו עם עמיתיהם הגרמנים על הנושא", אומרת אולגה דויטש, סגנית נשיא Monitor־NGO. ביטוי לעמדות קיצוניות אלה אפשר למצוא באתר הקרן בשפה הגרמנית. בעמוד הראשי של האתר מוצג סרטון שבו מרואיינת פעילת השמאל הקיצוני סהר ורדי. בריאיון לאנשי קרן רוזה לוקסמבורג היא מסבירה שישראל משתמשת בפלסטינים כ"מעבדה" לטובת ייצור נשק ומכירתו. "ישראל היא המדינה השישית בעולם במכירת נשק", טוענת ורדי. "הסיבה שישראל יכולה לייצא כל־כך הרבה נשק היא כי היא מתבססת על הניסיון הצבאי שלנו בפועל, על הכיבוש, על היכולת שלנו לנסות… למכור כלי נשק על בסיס זה שהם נוסו בקרב, נוסו על הכיבוש. זה אומר שיש גם אינטרס כלכלי להמשיך את הכיבוש".

סדרת סרטונים אחרת שהועלו לאתר הקרן, דווקא לרגל שבעים שנה לישראל, כוללים ראיון עם טיגיסט מהרי, פעילה ב'רעות־סדאקה', ארגון המגדיר עצמו "שותפות נוער יהודי־ערבי" וזוכה למימונה של הקרן הגרמנית. בסרטון אומרת מהרי כי היא "גדלה בתחושה במשך המון שנים שזה לא הבית שלי, שהוא לא שייך לי, למרות שאין לי מקום אחר. תמיד התייחסו אליי כאל אתיופית, לא כאל ישראלית". בסרטון אחר בסדרה מרואיינת סוניה סולוביוב, המגדירה את ישראל כמדינה גזענית. לדבריה, "הגזענות בישראל זו לא רק גזענות של ישראלים מול פלסטינים. זו גזענות פנימית בתוך החברה הישראלית. זו גזענות נגד פלסטינים, בין אשכנזים ומזרחים, כלפי יוצאי אתיופיה וכלפי יוצאי ברית המועצות, הומופוביה וסקסיזם".

באתר של קרן רוזה לוקסמבורג מודגש אמנם כי לא כל עמדה הבאה לידי ביטוי באתר – בראיונות או במאמרים – מייצגת את הקרן הגרמנית. אבל העובדה שהקרן הגרמנית בוחרת להעלות את הסרטון עם ורדי, פעילה המקדמת סרבנות בקרב צעירים ישראלים, ומשמיעה טענות כאילו ישראל משתמשת בפלסטינים כחיות מעבדה, מצביעה על חיבור בין הקרן לעמדות אנטי־ישראליות רדיקליות.

חלק מעובדי הקרן מביעים עמדות דומות גם ברשתות החברתיות. כך למשל רים עאמר, מצוות הקרן, שיתפה סרטון המתאר את השפעתה השלילית של ישראל על הקהילה האפרו־אמריקנית בארה"ב, באמצעות מכירות נשק ושיתופי פעולה עם משטרת ניו־יורק. עובד אחר בקרן העלה תמונה מהפגנה בברלין נגד ישראל. במרכז ההפגנה נראה שלט ובו איור של עהד תמימי סוטרת לקצין ישראלי, ולצידו הכיתוב: "הכו בגזענות, הכו בדיכוי, הכו בציונות".

"הפעילות שלנו שקופה"

צפריר כהן, נציג קרן רוזה לוקסמבורג בישראל, הוא בן להורים ישראלים ובעל אזרחות גרמנית. בעבר היה נציג הקרן ברמאללה. מייד בתחילת דבריו מבהיר כהן כי אכן מדובר בקרן שמאל פוליטית ושקופה. "קרן רוזה לוקסמבורג היא קרן שמאל", הוא אומר. "כדי להבין את צורת העבודה שלנו, צריך להבין את השיטה הגרמנית של הקרנות. הכספים מוקצים דרך הפרלמנט הגרמני, ומשם מועברים לקרנות הפוליטיות – קרנות שיש להן זיקה למפלגה תואמת אידיאולוגית, אבל הן עצמאיות לחלוטין ולא כפופות למפלגות".

איך אתה רואה את ההתערבות שלכם בענייניה הפנימיים של ישראל?
"הפעילות שלנו מובהקת ושקופה, במטרה לפעול לקידום מודעות ומעורבות פוליטית של אזרחים כדי שיהיו מעורבים בעיצוב החיים שלהם ובעתיד ילדיהם. בגרמניה ובכל אירופה, הניסיון ליצור פלורליזם נוצר לא על ידי התחזות לניטרליות, אלא על ידי שיתוף פעולה ותמיכה, גם כספית, בכל הצדדים דרך כל מיני גופים. זו השיטה של הקרנות הפוליטיות. אנחנו כקרן רוזה לוקסמבורג עובדים בכל העולם. יש לנו 25 משרדים ברחבי העולם, ולקרנות הימין הגרמניות יש מעל מאה משרדים בעולם, אבל לכולנו ישראל חשובה במיוחד. מפלגת השמאל מכירה ומוקירה את מדינת ישראל. במקומות שונים ברחבי העולם אומרים לנו שצריך לעשות חרם על ישראל, ואנחנו מתנגדים לכך. אנחנו רואים חשיבות גדולה בהמשך עבודתנו בישראל".

אתם מתערבים בסוגיות שנויות במחלוקת בתוך ישראל כמו הסכסוך עם הפלסטינים ונושאי הגירה, ותומכים גם בארגונים אנטי־ציוניים.
"נכון, ואנחנו מאוד שקופים בעניין הזה. כל הקרנות הגרמניות מאוד שקופות. כקרנות פוליטיות אנחנו עוסקים בסוגיות פוליטיות, ומטבע הדברים בעניינים פוליטיים יש ריבוי דעות, ושיח פלורליסטי הוא בדיוק מה שאנחנו בגרמניה מעוניינים לקדם. זו הסיבה לכך שיש כל־כך הרבה קרנות גרמניות בעלות אופי שונה. עם זאת, המעורבות שלנו היא לא ישירה. אנחנו באים לכאן ומחזקים חברה אזרחית קיימת. אנחנו לא ממציאים כאן דברים. הקרנות הגרמניות תפקידן לחזק את הקשרים הישראליים לגרמניה, והמקום הספציפי שלנו, כקרן רוזה לוקסמבורג, הוא לחזק את החיבור של השמאל הישראלי לשמאל הבינלאומי ככלל והגרמני בפרט. זוהי אבן אחת בפסיפס של היחסים הבילטרליים העמוקים בין ישראל לגרמניה. את אותו דבר עושות קרנות ימניות מגרמניה עם שותפיהם בישראל".

באתר הבית שלכם מופיע ריאיון עם סהר ורדי, שטוענת כי ישראל משתמשת בפלסטינים ובכיבוש כדי למכור נשק. אתם מסכימים לאמירות כאלה?
"אין לי עמדה בנושא הזה, אבל צבאות בכל העולם עושים זאת, זה לא עניין ספציפי לישראל. זו עמדה קלאסית של השמאל הבינלאומי, שלפיה לתעשיות נשק יש כוח והן צריכות למכור נשק, ויש היגיון פנימי בטענה שיש להן אינטרס להוכיח שהנשק שלהן 'נוסה בהצלחה' באזורי סכסוך. סהר ורדי אמנם לא קשורה לקרן, אבל אנחנו נותנים באתר שלנו פלטפורמה לכל מיני אנשי שמאל להשמיע את קולם. באופן הכי פלורליסטי שיש. אלו לא עמדות של הקרן, וכך אנחנו מצהירים בכל מקום".

לקחתם את חברי הרשימה המשותפת לבריסל, והם השמיעו שם ביקורת קשה נגד מדיניות הממשלה.
"נכון, אלה נבחרי ציבור ישראלים, המפלגה השלישית בגודלה בישראל, וחד"ש נמצאת שם בפנים ויש לנו קרבה אליהם. מדוע זה לא סקנדל כשעשרות אם לא מאות חברי פרלמנט ישראלים, בהם מהליכוד, יש עתיד והעבודה, הוזמנו על ידי קרנות שונות מגרמניה לפרלמנט האירופי? המטרה שלנו היא ליצור דיון בקרב אנשים בתוך ישראל, בין היתר בין פוליטיקאים. לדעתנו לכל חברי הפרלמנט בישראל יש את הזכות לפגוש את פדריקה מוגריני".

כיצד היית רואה התערבות של קרן ישראלית בענייניה הפנימיים של גרמניה?
"מדינות לאום לעולם אינן סגורות הרמטית. בגרמניה עצמה פועלים מאות ארגונים ממדינות זרות, וגם ממשלת ישראל משקיעה מאמצים רבים, כולל כלכליים, כדי להשפיע ולהיות מעורבת במדיניות הגרמנית באופן ישיר ביותר. ככלל, מדינות דמוקרטיות מקבלות מעורבות מהסוג הזה של גופים זרים כל עוד הם פועלים בשקיפות, והם נתפסים כחלק ממערך היחסים הבינלאומיים בין מדינות. מדינות שמסרבות לנוכחותם של מוסדות כאלו, כמו גם מסרבות לפעילותן של הקרנות הגרמניות, הן ככלל מדינות בעלות משטרים אוטוריטריים או אוטוקרטיים, החוששים מפלורליזם ומקידום של רעיונות דמוקרטיים".