במשרד היועץ המשפטי לממשלה מתנהלת לאחרונה עבודת מטה רחבה שמטרתה להסדיר את תחום שמירת חומרי המודיעין על אישי ציבור. עבודת המטה נועדה לקבוע נהלים חדשים בכל הנוגע לדיווח גופי האכיפה ליועמ"ש על החזקת חומרים כאלו. את עבודת המטה – הכוללת את המשטרה, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון וגורמי אכיפה אחרים שברשותם מידע על אישי ציבור – מרכזת המשנה ליועץ המשפטי בענייני פלילים, עו"ד עמית מררי.
בעבר הלא רחוק התבררה סוגיית החזקת חומרי המודיעין על אישי ציבור כנפיצה ביותר. כך, למשל, היה כאשר רק ערב התמודדותו של בנימין בן־אליעזר המנוח בבחירות לנשיאות נודע כי למשטרה יש מידע מודיעיני שלא טופל, הנוגע לעבירות שוחד שעבר על פי החשד, ושהיועץ המשפטי לממשלה לא ידע עליו. במקרה אחר, רק עם ההחלטה למנות את גל הירש למפכ"ל המשטרה נודע שהמשטרה מחזיקה מידע בעייתי לכאורה עליו.
בהמשך התגלה כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, מני יצחקי, מנהל רשימת חומרי מודיעין על אישי ציבור, ואפילו היועמ"ש לא ידע עליה דבר. בעקבות כך נערכת עבודת המטה במשרד היועץ המשפטי, המבקש לשנות את המדיניות ולקבוע זמן קצוב שבו יהיה אפשר לשמור מידע מודיעיני על נבחרי ציבור, ולאחריו תהיה חובה למחוק את המידע. הדבר מעורר מחלוקת בין גופי האכיפה, הן על עצם המגבלה והן על פרק הזמן שאחריו תהיה חובה למחוק את המידע.
גם הוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה, ועדת גולדברג, מקבלת תשומת לב רבה בעבודת המטה. הנוהג עד כה היה שהממשלה ושריה ביקשו ממשרד המשפטים "כשרות פלילית" לפני כל מינוי של בכיר בשירות הציבורי, לקראת אישורו בוועדת גולדברג. מטרת הבקשה הייתה לוודא שאין מידע מודיעני חריג נגד הבכיר המיועד, ושלא מתנהלת נגדו חקירה כלשהי. ואולם, כמו שקרה בפרשת גל הירש, עצם הגשת הבקשה גרמה לפתיחת חקירה נגד הבכיר בעיתוי רגיש, חקירה שלא הייתה נפתחת אלמלא כן. במשרד המשפטים ביקשו לשים קץ לתופעה הבעייתית הזו.
עבודת המטה במשרד תגדיר את המידע בעניינם של אישי ציבור שעליו יהיו צריכים גופי החקירה לדווח ליועמ"ש. זאת לאחר שהתברר כי במקרים אחדים ביקש משרד המשפטים לבדוק אם קיים מידע על אדם המבקש להתמנות לתפקיד ציבורי בכיר, אך במשטרה סירבו להיעתר לבקשה מחשש לחשיפת מקורות בהליך הבדיקה של ועדת גולדברג. כמו כן עלתה השאלה אם נכון להציף בפני ועדת גולדברג גם חומרי מודיעין ברף חומרה נמוך, ובאיזה רף חומרה יוגדר מידע מודיעני בעייתי שיש להציפו.
אחד ממי שהביאו להקמת ועדת המטה במשרד המשפטים הוא קצין יאח"ה לשעבר, רפ"ק בדימוס משה אלעד. אלעד היה מעורב באיסוף חומרי החקירה על בנימין בן־אליעזר. "התחושה הייתה שמישהו לא רוצה שהמידע יטופל", הוא נזכר השבוע, "הלכתי עם זה עד לראש אגף החקירות כדי לעדכן ולוודא שהמידע עובר ליועמ"ש, ומשום מה זה לא קרה, ואף קיבלתי הוראה לסגור את החקירה ולהעביר את המידע לרשות המיסים, כשהיועמ"ש לא בתמונה בכלל.
"רק שנתיים אחר כך, כשהמידע שוכב ופואד עומד להיבחר לנשיאות, התקשרו אליי פתאום מאגף החקירות בבהלה לברר מה קורה עם המידע. אחרי כמה שנים צף באופן דומה הסיפור של גל הירש. אלו דברים שלא ייעשו".
אלעד נקט יוזמה כדי למנוע את הישנותן של פרשיות כאלו. הוא ריכז חומר והפנה אותו למשרד המשפטים. לא מזמן הודיע לו המשרד כי תמה הבדיקה וכי יש מסקנות אך אי אפשר להעביר לו אותן מאחר שמדובר בהליכים פליליים. בעקבות ההודעה הוא עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה שבית המשפט יורה למשרד המשפטים להעביר לו את ממצאי הבדיקה. "אני רוצה לראות מה גילו", הוא מסכם. "אמנם כבר פרשתי, אך אני מרגיש שיש לי אחריות לסיים את העבודה שהתחלתי".
