האם ביממה הקרובה יימצא פתרון לסירוב חברות הביטוח בישראל לבטח את החקלאים מפני גנבות והצתות במזיד על רקע טרור החקלאי? במסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2019 אושר תקציב בסך 16 מיליון שקלים לפיצוי חקלאים שניזוקו מפשיעה חקלאית וחברות הביטוח לא מוכנות לבטח אותם יותר. ועדי החקלאים, ובהם התאחדות האיכרים בישראל, מנסים לגבש את המתווה להפעלת הביטוח, בין אם דרך הקרן הממשלתית לנזקי טבע (קנ"ט) או באמצעות אחת מחברות הביטוח – אך הוא עדיין לא הוסדר. עד למציאת הפתרון ולהסכמות בעניין יעמדו החקלאים החל מתחילת חודש פברואר חשופים לנזקים בזדון וללא יכולת כלשהי לבטח את מפעל חייהם.
בחודש מאי האחרון השליכו אלמונים בקבוקי תבערה לעבר בית האריזה "רפקור" בראש פינה. החקלאים שמאחסנים במתחם את תוצרת הפרי שלהם עמדו מול נזקים במיליוני שקלים כתוצאה מהשמדת הפירות שעלו באש. זו הייתה ההצתה המכוונת השלישית שהם חוו בשלוש השנים האחרונות. "המצב שלנו כעת הוא מאוד חמור כי החל ב-1 בפברואר לא נקבל יותר כל פיצוי מחברת הביטוח שלנו על נזקים בזדון, אלא רק על אירועי ביטוח רגילים", אמר למקור ראשון גרונר בנבנישתי, מנכ"ל רפקור ראש פינה. עוד ציין כי בפעם הבאה שינסו פורעים שוב לפגוע ולהרוס את יבול האדמה של החקלאים, הם לא יקבלו שום פיצוי בגין הנזקים. "מצד אחד אין ביטחון לעבודה שלנו ומצד שני אין ביטוח לאירועים שקשורים בהיעדר הביטחון", אמר.

לפי נתוני המשטרה שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה שעסק בנושא, בין השנים 2015-2011 נפתחו 5,221 תיקים בגין עבירות של פשיעה חקלאית. מרבית התיקים (כ-97%) נפתחו בגין עבירות רכוש כמו גנבות, גרימת נזק לרכוש בזדון והצתה. בשנים האחרונות חלה ירידה מסוימת במספר האירועים, אולם עדיין מדובר בהיקפים לא מבוטלים. רובם המכריע של התיקים נסגר על ידי המשטרה.
בחודש אוגוסט האחרון הוצת המפעל לקירור פירות, "ייסוד קור", שבמושבה יסוד המעלה. המפעל נוסד בשנת 1967 וחקלאי האזור משתמשים בו לאחסן את פירותיהם במשך כל ימות השנה. תוצאות הנזקים מההצתה עלו על חמישה מיליון שקלים. בהיעדר משילות ויכולת למדינה להבטיח את ביטחון עבודת החקלאים ועקב ריבוי המקרים, לא היו מוכנות חברות הביטוח "להפסיד" ולכן החליטו להחריג את נזקי ההצתות והטרור החקלאי מהכיסוי הביטוחי שאותו הם מבטיחים להעניק לחקלאי בתמורה לפרמיה גדולה. "בחברת הביטוח הודיעו לנו שלא יסכימו יותר לבטח את הנזקים הללו ולאחר פגישות ומשא ומתן הצלחתי לשכנע אותם להחזיר את הכיסוי, אבל הם התנו זאת בהשתתפות עצמית העומדת על סך של מיליון וחצי שקלים", הסביר ערן שחרי, מנהל בית הקירור. "מבחינתי זה כמו 'ללכת עם ולהרגיש בלי'. זה נורא לומר את זה, אבל אם כבר יש נזק, אז עדיף לי וצריך שהוא יהיה מספיק גדול כדי שנקבל פיצוי. לא נוכל להתמודד עם נזקים כאלו יותר".
"טרור ההצתות", כפי שהוא מכונה על ידי החקלאים, הוא רק חלק אחד מהפשיעה נגדם מצד ארגוני עבריינות ופרוטקשן. החקלאים מאמינים כי לרוב מניעים לאומניים עומדים מאחורי ניסיונות הפגיעה, לצד עבריינות כלכלית שמטרתה לגבות פרוטקשן. לדברי שחרי, הוא מעולם לא נדרש לשלם בעבור 'שירותי שמירה' מצד ארגוני פשיעה אך גם כיום, יותר מחצי שנה לאחר הצתת מפעל הקירור שתחת ניהולו, אין למשטרה כל קצה חוט באשר לפורעים. "אין לי מושג מה המציתים רצו מאיתנו כי לא קיבלנו כל בקשה לתשלום פרוטקשן. אני מקווה שהחוקרים במשטרה יעשו את עבודתם נאמנה בשביל שמתי שהוא בזמן הקרוב נדע באמת מי האחראי. כרגע אין שום דרישה ולא הייתה כל דרישה לפרוטקשן ואם הייתה כזאת הייתי מציף אותה מיד למעלה".
בשנה שעברה הכריז השר לביטחון הפנים גלעד ארדן על "תוכנית לחיזוק הביטחון במרחב הכפרי". במסגרתה הקצה משרדו 35 מיליון שקלים בשנים 2017־2018 לצורך מימון מערכים טכנולוגיים ופיזיים למאבק באלימות המשתוללת נגד החקלאים ב־17 מועצות אזוריות מדן ועד אילת. בתוכנית הוצהר כי יותקנו מצלמות, חיישנים, גדרות, ומהלכים לעיבוי כוחות סיור ועוד. אלא שנראה שהתוכנית הזאת לא הביאה באמת את החקלאים למנוחה ולנחלה.
דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים בישראל סיפר כי הוא ואנשי ההתאחדות מתמודדים עם פניות של חקלאים ובעלי בתי אריזה וקירור ברחבי הארץ, שעומדים חסרי אונים מול חברות הביטוח, אשר מצדן לא מוכנות להסתכן עוד ולבטח אותם. "אנחנו עוסקים בסוגיה הזאת כמעט בכל יום מול הממונה על שוק הביטוח במשרד האוצר ויש בנושא דיונים לא פשוטים. מבחינתם הם לא יכולים להכריח את חברות הביטוח לבטח על נזק בזדון בגלל הפשיעה החקלאית והטרור ומן הצד השני בתקציב 2019 אישרנו 16 מיליון שקלים מתקציב המדינה לטובת ביטוח וכיום אנחנו בונים את התוכנית לבטח את החקלאים בגין הדבר הזה, בין אם זה יהיה במסגרת קרן לנזקי טבע או חברת ביטוח אחרת. זה בתהליך ובינתיים חברות הביטוח משאירות את החקלאים פצועים בשטח".
נשיא התאחדות האיכרים קרא למדינה להתערב לפני שיהיה מאוחר מדי. "ישנן שתי אפשרויות, או שהמדינה תספק ביטוח או שתספק ביטחון. אם מספקים ביטחון, אז צריך לפעול ולהפעיל את כל מערכות הביטחון, בין אם זה המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, מג"ב ואפילו שב"כ, על מנת להקנות לנו החקלאים ביטחון. אם לא מסוגלים להבטיח לנו ביטחון, וכנראה שלא מסוגלים, כי אנחנו לא נמצאים בסדרי העדיפויות, אז תנו לנו ביטוח. אחרת, אנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן".
אמיתי הזהיר, עד שיימצא מתווה ופתרון להבטחת מקור פרנסתם של החקלאים והתקציב המובטח אכן יועבר לטובת העניין, עלולים החקלאים לנקוט במעשים להגנה על תוצרת ידם. "יגיע הרגע, והוא עוד לא רחוק, שחקלאי ייקח את האחריות על הנזקים הכבדים לידיו ויפעל, ובאיזה יום כולנו נתעורר ונגיע לעוד מקרה כמו של שי דרומי, ואז יתחילו לשאול שאלות. הגניבות לא מפסיקות ורק ביממה האחרונה גנבו חצי טון פירות הדר במרכז הארץ. החקלאים נותרים בשדות שלהם פצועים בשטח עם נזקים עצומים ונפגעים כל הזמן מהפשיעה נגדם".