עם צאת השבת האחרונה פתח יועץ התקשורת והפעיל היהודי ג'וני דניאלס את הסמארטפון שלו בביתו בוורשה. גלישה באתרי החדשות הישראליים הבהירה לו את עומק המשבר העומד להתחולל בין שתי המדינות שבהן הוא חי ופועל: פולין וישראל. "ראיתי שח"כ יאיר לפיד הגיב באופן חריף על החוק שהתקבל בפרלמנט הפולני, וחשבתי לעצמי 'משהו רע הולך לקרות'", הוא מספר השבוע. הכוונה כמובן לחוק האוסר להשתמש בביטוי 'מחנות השמדה פולניים' או להאשים את האומה הפולנית ברצח יהודים. החוק, שהתקבל בפרלמנט הפולני ביום שישי שעבר – אם כי הוא עדיין טעון אישור של הסנאט והנשיא וצפוי לעבור שינויים – הגיע לכותרות הראשיות בישראל ועורר סערה.
דניאלס פנה מיד לראש ממשלת פולין, מתאוש מורביצקי, שעמו הוא מקיים יחסים קרובים, ולאנשי צוותו. "אמרתי להם 'תקשיבו, אני מכיר את הצד הישראלי ויודע מה הולך לקרות, זה הולך לצאת משליטה'". במקביל פנה לבכירים בישראל וניסה להסביר להם כי הם "לא מבינים את החוק כפי שהוא", וכי "העניין הרבה פחות חמור ממה שאתם חושבים". למרות ניסיונות ההרגעה הללו, המשבר בין ורשה לירושלים, שבשנים האחרונות מקיימות יחסים טובים במיוחד, המשיך לצבור תאוצה.
דניאלס, בן 32 בלבד, הוא טיפוס לא שגרתי בעליל. הוא נולד בבריטניה, עלה לישראל, אך כבר כמה שנים חי במקביל בוורשה ובתל־אביב. הוא חובש כיפה ומחזיק בדעות ימניות מבחינה פוליטית, אך בחר לחיות במדינה שנרצחו בה מיליוני יהודים. למרות גילו הצעיר הוא עוסק בתחומים הנוגעים לזכר השואה, שעובדים בהם בעיקר אנשים בגיל של סבו. הוא ישיר ולעתים בוטה, ובעקבות זאת נמצא על הכוונת של רבים מחברי הקהילה היהודית בפולין, אך גם של יהודים פרוגרסיבים בארה"ב. הוא הוגדר כ"יהודי הכי מוכר בפולין", כאשר הוא בכלל ישראלי שהחל לגור ולעבוד בוורשה לפני פחות מארבע שנים. בעקבות קרבתו הרבה לבכירים בפולין ובכלל זה לראש הממשלה הנוכחי, הוא ממלא תפקיד־מפתח ביחסי ישראל־פולין ואף בזירה הפולנית המקומית.
דניאלס עלה לישראל מבריטניה בשנת 2005, התגייס לצנחנים ובהמשך למד באוניברסיטת בר־אילן. הוא שימש יועצו של ח"כ לשעבר דני דנון, כיום שגריר ישראל באו"ם, בתקופה שבה היה חבר כנסת ויו"ר הליכוד העולמי. לאחר מכן הקים חברת יחסי ציבור ועבד עם פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים מארה"ב, ישראל ובריטניה. אחת מעבודותיו המוכרות היא סרטון שהפיק עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת בחירות 2013, שבו הביעו שני אישים אמריקניים מוכרים תמיכה נלהבת בנתניהו: איש עסקים בשם דונלד טראמפ, והשחקן צ'אק נוריס. לדבריו, הסרטון הופק בזכות היכרות מוקדמת שלו עם טראמפ.
לפולין הגיע לגמרי במקרה: "אחד הלקוחות שלי היה איש התקשורת האמריקני גלן בק", הוא מספר. "לפני כמה שנים הוא הפיק סרט דוקומנטרי על השואה. עד אז לא היה לי שום רצון לנסוע לפולין ולראות את מחנות ההשמדה, או לבקר בפולין בכלל. סבא־רבא שלי הוא היחיד ממשפחתו ששרד את השואה. יתר בני משפחתו נרצחו, ועד היום אנחנו לא יודעים בדיוק מתי והיכן. כמו יהודים וישראלים לא מעטים, חשבתי שאני לא רוצה לנסוע לשם כדי שהם לא ירוויחו ממני שקל אחד". הביקור בפולין לצורך הפקת סרטו של בק שינה את תפיסתו. "כשהייתי באושוויץ הבנתי את העוצמה ואת החשיבות של להיות במקום כזה".
אותו ביקור בודד באושוויץ הביא לשם עוד רבים ובכירים אחרים. "לאחר שחזרתי לארץ שוחחתי עם כמה חברי כנסת שהכרתי, ושאלתי אותם אם ביקרו במחנות", מתאר דניאלס. "גיליתי שרובם לא היו מעולם באחד ממחנות ההשמדה. בעקבות זאת פניתי לשגרירות פולין בישראל וקיבלתי מהם תקציב צנוע כדי להטיס כמה פוליטיקאים ועיתונאים ישראלים לפסטיבל היהודי בקרקוב. כמובן, נסענו גם לביקור באושוויץ. כשהיינו שם פגשנו במקום ניצול שואה. למחרת שוחחתי איתו והוא אמר לי 'תשמע, הייתי באושוויץ הרבה פעמים מאז ששוחררתי מהמחנה, עם תלמידי בתי ספר ועם קבוצות, אבל להיות שם עם חברי כנסת ישראלים – זה בשבילי שיא. כשהייתי במחנה לא יכולתי לחלום על דבר כזה".
בעקבות הביקור של קבוצת הח"כים במחנה ההשמדה והשיחה עם ניצול השואה, החליט דניאלס להוביל מהלך גדול בהרבה: להביא את כל חברי הכנסת מישראל לטקס מיוחד באושוויץ. "ידעתי שזה לא יהיה קל, עם שתי ממשלות מאוד לא פשוטות, בפולין ובישראל, אבל שכנעתי כל צד שהצד השני ממש בעניין – וכך זה הצליח להתרומם". הוא גייס לצורך היוזמה סכום של כמיליון דולר, והקים עמותה בשם 'ממעמקים', שבאמצעותה יוכל להפיק את האירוע. השאיפה היומרנית להביא את כל הח"כים הסתיימה במספר מכובד בפני עצמו: לא פחות מ־54 חברי כנסת יצאו לביקור באושוויץ ב־27 בינואר 2014, לרגל יום השואה הבינלאומי. כל חבר כנסת לווה בניצול שואה, ולטקס הגיעו גם חברי פרלמנט ממדינות רבות, וחברי קונגרס משתי המפלגות הגדולות בארה"ב. המאורע סוקר בכלי תקשורת מכל העולם, וכמובן בישראל ובפולין. דניאלס, אז בן 27 בלבד, הפך לדמות מוכרת ומעורבת בפוליטיקה הישראלית והפולנית כאחד.
דניאלס חשב שעם תום הטקס במחנה ההשמדה הוא יסיים את הרומן הקצר עם פולין, אך כפי שהוא מתאר זאת, "ה' צחק עליי צחוק רציני, ותכנן לי משהו אחר לגמרי". בעקבות האירוע נוצרו קשרים רבים בינו ובין עיתונאים פולנים. "התראיינתי המון, ופתאום עיתונאים בפולין התחילו לספר לי בסוד שהם בכלל יהודים או צאצאים של יהודים, ואני מדבר על העיתונאים הבכירים ביותר במדינה. אחד מהם סיפר לי שסבתו הסתירה את יהדותה ולא סיפרה על כך גם לאמו, עד שנפטרה והם גילו זאת". במקביל הגיעו אליו פניות מתושבים מקומיים שסיפרו על מצבות יהודיות שהפכו לרצפתן של גינות ציבוריות והתגלגלו גם לרפתות. הם ביקשו ממנו לסייע בפרסום הדבר, כדי לגרום לכך שהרשויות יפעלו לתיקון העוול.
כיום פועל דניאלס בנושאים אלה במסגרת 'ממעמקים', העמותה שהקים. תחום נוסף שמעסיק אותו הוא מציאת "חסידי אומות עולם" בפולין, כאלה שסייעו ליהודים והצילו את חייהם בתקופת השואה – בין שהם עצמם עדיין חיים ובין שצאצאיהם. בין היתר הוא פועל לגייס עיתונאים פולנים שיתעדו את סיפורי הגבורה של אותם פולנים אציליים. "אני לא נגד שום ארגון אחר", הוא מדגיש, "אבל לצערי גופים כמו יד ושם לא מוכנים לשתף איתנו פעולה. רצינו לסייע להם למצוא עוד חסידי אומות עולם, והם לא לקחו אותי ברצינות. הסתכלו עליי כילד שלא מבין על מה הוא מדבר. הם שמים עליי פס".
בעבודתו כאיש יחסי ציבור הוא מעניק שירות לגופים גדולים בפולין, חלקם ממשלתיים, כגון חברת התעופה הפולנית 'לוט'. כך נוצרו קשרים אישיים בינו ובין ממשלת פולין, כולל הבכירים ביותר.
"לפני כחודש", הוא מספר, "התקיימה אצלי ארוחת שבת שהשתתפו בה גם חברי כנסת מישראל, ונכחו בה ראש ממשלת פולין, סגן ראש הממשלה, שר התרבות, סגן יו"ר הסנאט, סגן שר החוץ ובכירים נוספים מהממשלה. ראש הממשלה מורביצקי סעד אצלי ארוחת שבת לפחות שלוש פעמים. זו מגמה שהרבה קוראים לא יבינו, אבל יש כיום אצל הפולנים התעניינות אמיתית ביהדות שורשית. זה מזכיר להם משהו מהעבר שלהם. כל כך הרבה מהתרבות הפולנית קשורה לשורשים יהודיים. פולין גם חשובה למדינת ישראל, כך שיש כאן שיתוף אינטרסים משני הצדדים. פולין כיום היא אחת הידידות היחידות של ישראל באו"ם. הם מצביעים איתנו כמעט כל פעם, כולל בפרשות האחרונות בענייני ירושלים ואונסק"ו".
לראש ממשלת פולין ישנם שורשים משפחתיים יהודיים, כפי שחשף לאחרונה בטקס לכבוד פולנים שהצילו יהודים בשואה. על פי דיווח ב'הארץ', מורביצקי אמר כי "בטקסים כאלה אני חושב על הסיפור האישי של משפחתי", וסיפר על דודתו היהודייה שהסתתרה כנערה אצל משפחה פולנית שהצילה אותה. לדבריו, "עשרות פולנים לא־יהודים סיכנו את חייהם כדי להחביא אותה".
כדור השלג
בחזרה לתחילת המשבר בסוף השבוע שעבר. לדברי דניאלס, החוק עלה להצבעה בהפתעה, בלי תיאום מוקדם. "בכלל לא שמעתי שהחוק הזה הולך לעלות ביום שישי, ומתברר שגם הדרג הפוליטי בפולין לא ידע זאת. צריך להבין שמפלגת השלטון הימנית־שמרנית, 'חוק וצדק', היא איחוד של כמה מפלגות קטנות. ולכן לא כולם במפלגה, השולטת בפרלמנט לראשונה ללא צורך בקואליציה עם מפלגות נוספות, חושבים אותו דבר. כל קבוצה בתוך המפלגה מושכת לכיוון שלה. כך יצא שסגן שר המשפטים העלה את ההצעה להצבעה בלי ששאר חברי הממשלה ידעו מזה".
עם זאת, ההתנגדות לביטוי "מחנות השמדה פולניים" היא נושא חם בפולין כבר כמה שנים. "גם בממשלות קודמות ניסו לקדם את החוק", טוען דניאלס, "כך שעל עצם הרעיון שמעתי כבר בעבר". לדבריו, גופים יהודיים רשמיים ראו את הנוסח וחלקם העירו הערות, אך לא התנגדו בחריפות.
דניאלס מותח ביקורת חריפה על יאיר לפיד, שהיה הפוליטיקאי הישראלי הראשון שהגיב לחוק – גם בשל העובדה שהדבר קרה בשבת, מה שמנע מנתניהו ובכירים אחרים להגיב באופן רשמי – ואף מאשים אותו בהתעצמות המשבר.
"אני מגנה נחרצות את הצעת החוק שמנסה להכחיש את חלקה של פולין בפשעי השואה", כתב לפיד בטוויטר. "השואה נהגתה בגרמניה, אבל מאות אלפי יהודים נרצחו בלי לפגוש חייל גרמני. היו מחנות השמדה פולנים, ושום חוק לא ישנה זאת". בשגרירות פולין בישראל לא נותרו חייבים, והגיבו לו אף הם בטוויטר. "טענותיך נטולות התימוכין מראות באיזו דחיפות נדרש חינוך על השואה, גם כאן בישראל. כוונת החוק הפולני היא לא לשכתב את העבר, אלא להגן על האמת מפני השמצות שכאלה".
"באמירות שלו הוא פגע בעם שלם", מוחה דניאלס. "הסברתי לכולם בפולין שאמנם הוא היה שר אוצר, אבל זה לא פוליטיקאי שקובע מדיניות. ברגע שהם הבינו את זה, הם קצת נרגעו. התגובות בישראל היו כל כך חריפות, כיוון שכולם הלכו אחרי לפיד שהיה הראשון. אף אחד לא רצה להיות הפוליטיקאי שלא מגיב על הנושא בנחישות".
עם זאת, דניאלס מגדיר גם את התנהלות השגרירות הפולנית כ"מטומטמת". "אני כועס עליהם. הם מזכירים לי את הישראלים של לפני עשרים שנה שהיו אומרים 'אנחנו יודעים הכי טוב' ו'העולם יבין אותנו, לא צריך הסברה'. אנחנו כישראלים כבר למדנו את הלקח: גם אם אתה צודק, תסביר את עצמך באופן דיפלומטי. לפולנים יש בעיה קשה בהסברה. אפילו החוק עצמו לא היה מוכן להם באנגלית בכדי להסביר אותו".
בראיונות הרבים שהעניק השבוע לתקשורת הפולנית, השתדל דניאלס לעמוד בתווך ולהביע עמדה מאוזנת מבחינתו: להגן על כבודם ורגשותיהם של הפולנים, אך גם להסביר את סערת הרוחות שהחוק מעורר בישראל. עם זאת, הוא עצמו מתנגד לחוק וסבור שהוא בעייתי.
"בעיניי לא צריך חוק כזה, אני בעד חופש הביטוי. אבל אני גם לא חושב שהחוק נורא כמו שמציגים ומנפחים זאת בישראל. מבחינת התוכן של החוק, אני לחלוטין מבין את הפולנים. קל לנו כיהודים או כישראלים להאשים אותם כמשתפי פעולה. האמת היא שהעם הפולני לא שיתף פעולה באופן מאורגן עם הנאצים, ובוודאי לא כממשלה. אכן, לצערי היו יותר מדי פולנים שרצחו יהודים באכזריות, גנבו רכוש והסגירו אותם לנאצים, אבל לא על זה החוק מדבר אלא על האשמה של הלאום הפולני בפשעי השואה. אתה יכול לדבר נגד פולני מסוים, לא נגד כל העם או הממשל. זה כמו שמאשימים את היהודים שהם הרגו את ישו".
דניאלס מספר כי התגובות בפולין לדברי לפיד ובכירים ישראלים אחרים קשות מאוד. "הכעס שהם הביעו היה מפחיד. זה לא אומר שצריך לסלוח להם על מה שאירע לפני השואה, בשואה ואחריה, הם לא היו צדיקים, אבל צריך להפסיק ולקרוא למחנות ההשמדה 'פולניים', כי הם פשוט לא היו כאלה. אני חושב שפולין וישראל צריכות להילחם יחד על הצדק ההיסטורי ולמחות במי שמשתמש בביטוי הזה. עוד מעט לא יהיו ניצולים, והאחריות היא על הכתפיים שלנו".
איך הגיבו בסביבת ראש הממשלה מורביצקי?
"הם היו בהלם מוחלט. הם לא הבינו ולא ציפו לתגובה כזו מישראל ומהארגונים היהודיים. זה חוק שדובר עליו. ראשת הממשלה הקודמת הייתה בקשר עם גורמים ישראליים, והנושא הזה בהחלט עלה ביניהם".
"יהודי חצר"
בשעה שבישראל תופסים את החוק כעניין שבינינו ובין הפולנים, מתברר שהרקע האמיתי שלו הוא בכלל מתחים פנים־אירופיים, בעיקר מול גרמניה. "כשהגעתי לפולין לראשונה שמעתי את תיאוריית הקונספירציה שלפיה גרמניה פועלת לשנות את הנרטיב של השואה בכך שהם מכנים את המחנות 'פולניים'. לא האמנתי לזה, אבל לאחר מכן, כשהתחלתי לעבוד עם עיתונאים גרמנים בכירים, שמתי לב שיש בכך אמת. הם מכתיבים מה שהם רוצים מבחינה היסטורית, ומשנים גם את הפרטים כראות עיניהם".
המשבר לא נעצר בדרג הפוליטי, והיה לו ביטוי גם בקרב עיתונאים. להב הרקוב מה'ג'רוזלם פוסט' צייצה בטוויטר 14 פעם את הביטוי 'מחנות השמדה פולניים', ולדברי דניאלס היא עוררה סערה של ממש בפולין. תחת הציוץ המדובר נערמו אלפי תגובות, רבות מהן של פולנים זועמים.
כדי לפתור את המשבר סיכמו נתניהו ועמיתו מורביצקי על הקמת צוות עבודה שידון בנושא ברגישות, אך בפולין יש מי שהביעו מורת רוח גם מהסיכום הזה. "שהישראלים לא יכתיבו לנו מה לעשות, כמה שאנחנו לא מכתיבים להם", טענו, וגייסו לשם כך את החוק הישראלי האוסר הכחשת שואה. "אם לישראל יש חוק כזה, גם לנו מותר". נציין כי עד היום לא הורשע אדם בישראל על בסיס החוק המדובר.
בקהילה היהודית בפולין, המונה בסך הכול כ־6,000 איש, לא כולם אוהבים את דניאלס ולעתים מכנים אותו "יהודי חצר" בשל קרבתו לממשל הנוכחי ותמיכתו בעמדותיו, כולל בפרשה הנוכחית. בראיונות לתקשורת המקומית התבטא דניאלס כי "המושג 'מחנות השמדה פולניים' הוא שקר מביש וטמטום". בכתבת פרופיל על דניאלס באתר סוכנות הידיעות היהודית JTA, נכתב כי הוא "היהודי המוכר ביותר והשנוי במחלוקת ביותר בפולין".
"התראיינתי הרבה השבוע לתקשורת הפולנית", מספר מצדו דניאלס. "אני מסביר את הסיבה לכך שהישראלים כועסים על פולין, ומנסה בעיקר להרגיע. אני מתאר לעצמי שאם רוב הישראלים היו מבינים את המציאות ואת תוכן החוק – הכול היה נראה אחרת ולא הייתה כזו התנגדות. אני מדבר עם הדרג הפוליטי כל השבוע, שרים ובכירים בכל הרמות ובכל תחומי האחריות. מנסים להגיע להסכמה בין הצדדים. היחסים בין ישראל ופולין חשובים מכדי להרוס אותם על הדבר הזה".
דניאלס מסרב לפרט בנוגע לתוכן שיחותיו עם ראש הממשלה מורביצקי ועם בכירים אחרים, אך רומז שיש לו חלק משמעותי בקיומה של שיחת הטלפון הראשונית בין שני ראשי הממשלה, לאחר שאחד הצדדים לא היה מוכן לקיימה בעקבות המתיחות והכעס הגדולים. אחרי השיחה קיבל טלפון מלשכת ראש ממשלת פולין, "ג'וני, השיחה התקיימה", נאמר לו מהצד השני של הקו. "יעצתי לממשלה הפולנית לדבר עם הישראלים, להגיע להבנות. בעיניי רוצים כאן את אותו הדבר, רק שלא מצליחים להבין זה את זה".
יש המתארים אותך כבוגד או כמושתל.
"מישראל אני כמעט לא מקבל תגובות כאלה, אבל מהצד היהודי המון. יהדות פולין זה סיפור אחר לחלוטין. מדובר בקהילה יהודית מפולגת מאוד. יש כאן יותר ארגונים מיהודים. יש כאלה שלא אוהבים אותי ואומרים 'מאיפה הוא הגיע לנו פתאום' או 'איך יש לו קשרים', אבל יש כאלה שמשתפים איתי פעולה יפה מאוד, כמו הקהילה היהודית בקרקוב וחב"ד".
כנכד לניצולי שואה, לא קשה לך להגן על עמדת פולין?
"מה זאת אומרת הגנתי על פולין? לא הגנתי על החוק עצמו, אלא על הטיעון שמאחוריו. אגב, יש גם הרבה פולנים שכועסים עליי שאני לא תומך בחוק. בעיניי צריך לנסות להוריד את החוק הזה לחלוטין, לקבור אותו".
שיחתנו נקטעת לאחר שחבר פרלמנט מקומי מחפש את דניאלס בטלפון כמה פעמים. כאשר אנחנו ממשיכים, הוא משתף אותי בתוכן השיחה: "חבר פרלמנט מהאופוזיציה התקשר להזהיר אותי שאולי תעלה השבוע הצעת חוק נגד שחיטה דתית. אם החוק הזה יעבור, אני עוזב את פולין. לא יהיה לי מה לעשות פה".
אני שואל את דניאלס בנוגע לעתיד היחסים בין המדינות, ובתשובה הוא מצטט שיחה שערך לפני כשבוע עם אחד הבכירים ביותר בפולין. "היחסים שלנו עם ישראל אמיתיים", אמר אותו בכיר. "אנחנו אוהבים ותומכים בישראל, הבעיה היא שזה חד־צדדי. אנחנו תמיד עושים מה שישראל מבקשת מאיתנו, אבל כאשר לנו יש בעיה, הם לא איתנו". ביום ראשון בבוקר, בשיא הסערה, התקשר אותו בכיר לדניאלס ואמר לו: "אתה רואה? צדקתי".
