תנועת הנשים "שוברות שוויון" ביקשה השבוע מבית המשפט העליון להצטרף לעתירות בעניין ההפרדה המגדרית באקדמיה – הפרדה שמטרתה להקל על שילוב חרדים בלימודים. להליכים ביקשו להצטרף גם נשות ציבור ואקדמיה בולטות, ויחד הן קוראות לבג"ץ לדחות את העתירה נגד ההפרדה.
לטענתן, העותרים נגד ההפרדה באקדמיה ובהם ד"ר יופי תירוש ואחרים לא מתנגדים להפרדה עקב דאגה לזכויות נשים, אלא מתנגדים לעצם ההבחנה בין המינים. לפי בקשת ההצטרפות, טענות העותרים יונקות מתיאוריות קוויריות, פוסט־מיניות, "שאין להן דבר עם המשפט ועם שיח זכויות האדם הליברלי", כך נכתב.
"לא קשה להבחין שהעותרים לא מכוונים למונח 'שוויון' במובנו המשפטי אלא לשוויון במובנו כזהות", כתבה בבקשה עו"ד צפנת נורדמן, המייצגת את ארגון הנשים ואת נשות האקדמיה.
"לשיטתם, עצם ההתייחסות לקטגוריות המין, לשונות בין בני אדם על בסיס מין, היא פוגענית כלפי הפרטים האנושיים כולם. הזכות לשוויון במובנו זה היא הזכות לאיון מאפיין המין של האדם, ובמבט מעמיק יותר: הזכות לערער על קטגוריות המין".
המבקשות מוסיפות ומתייחסות לטעמים האמיתיים, כלשונן, שביסוד ההפרדה בין המינים בחברה הדתית, "ערכי הצניעות והמשפחה".
העמותה טוענת ש"ההפרדה בין המינים, המקובלת בחברה הדתית לגווניה, היא פרקטיקה עתיקת יומין המשרתת ערכים נאצלים, בעלי אופי אוניברסלי. אין לה דבר וחצי דבר עם הכיעור המיוחס לה בעתירה ובתיאוריות שמהן היא יונקת". לטענת המבקשות, "לפי הדין הקיים, נפרד מטעמים כאלה בהחלט יכול להיות שווה; נפרד ושווה".
לצד העמותה מבקשות להצטרף להליכים עדינה בר־שלום, מייסדת המכללה החרדית ירושלים וכלת פרס ישראל לשנת תשע"ד, ד"ר שפרה מישלוב, ד"ר עינת רמון, ד"ר נעמי שחור, ד"ר שולמית בן־שעיה, ד"ר חנה קטן ועו"ד נורית אילון־הירש.
לטענתן, הן "חוששות מאוד מהפגיעה הקשה שתיגרם לציבור עצום בישראל, נשים וגברים גם יחד, אם תתקבל טענתם העקרונית של העותרים, אשר שוללת את ההפרדה כשלעצמה, גם כאשר היא רצונית ותנאיה שוויוניים לחלוטין. הציבור הדתי לגווניו חפץ בהפרדה (כאשר כל קהילה קובעת לעצמה את גבולותיה), ומניעתה הכפויה תפגע פגיעה אמיתית ומוחשית בזכויותיו לכבוד, לשוויון ולאוטונומיה".
