כמיטב המסורת וכבכל מערכת בחירות, זכינו השבוע לחזות בפוליטיקאים מסבירים כיצד מיליארדים של כספי תקציב חיוניים מוחבאים בין הגבעות להתנחלויות. הפעם היה זה עמיר פרץ, יו"ר העבודה־גשר, שהציג תוכנית כלכלית בהיקף 30 מיליארד שקלים והסביר שחלק מהמקורות לה יגיעו מ"התנחלויות מבודדות".
פרץ ואורלי לוי־אבקסיס מרשימת העבודה־גשר רוצים להעניק פנסיית מינימום לכל קשיש, חינוך חינם מגיל אפס, דיור ציבורי. ביקשתי לשאול כמה כסף בדיוק יימצא בגבעות השומרון ובהרי יהודה כדי לממן את שאיפותיה של מפלגת העבודה. בשיחת טלפון עם אחד מהוגי התוכנית קיבלתי פירוט: 1.5 מיליארדים יגיעו מביטול תוכנית הכבישים העוקפים; עוד כמיליארד יגיעו מביטול תב"רים (תקציבים בלתי רגילים) ותוכניות לבניית אזורי תעשייה ביו"ש.
מהן ההתנחלויות המבודדות שהמפלגה תרדוף את ארנקיהן המנופחים, שאלתי. "אני לא בא להגיד לך שאת זה אנחנו לוקחים מתפוח ואת זה מגבעת־אסף", נעניתי. ואיפה יבוטלו תוכניות להקמת אזורי תעשייה, ניסיתי את מזלי שוב. "מחוץ לגושים. לא באריאל ולא בברקן. לא ניקח מהילד במועצה האזורית שומרון", השיב לי ההוגה. "כשמדינה צריכה לקבל החלטה איפה היא משקיעה את הכספים שלה, זה סדר העדיפויות. בין כבישים עוקפים לביטול תשלומי הורים, אני מאמין שצריך לבטל את תשלומי ההורים. אנחנו לא מביאים תוכנית לייבוש ההתנחלויות".
מבדיקה קצרה עם גורמים המעורים בתקצוב הממשלתי להתיישבות ביו"ש, נמצא שהתוכנית לוקה באי דיוקים קשים. הכבישים העוקפים תוקצבו ב־2018 בכ־800 מיליון שקלים, באופן חד־שנתי. חלקם אמנם תומכים בהתנחלויות מבודדות, אבל חלקם גם צמודים לקו הירוק או עוברים – כמו כביש המנהרות – במקומות הזוכים לקונצנזוס, כמו גוש עציון. חלק מהתוכניות כבר עברו לביצוע, ואין להשיבן לאחור. כך או כך, הכבישים הללו משרתים יהודים וערבים כאחד, ישראלים ופלסטינים.
כותבי התוכנית הכלכלית הכפילו את תקציב 800 המיליונים פי שניים כמעט, ל־1.5 מיליארדים. שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לא מבין מדוע, אבל הוא הבטיח השבוע שיעשה הכול כדי שבתוכניות תקצוב הכבישים הבאות תיכלל יו"ש לכתחילה, ולא בדיעבד.
התב"רים הם תקציבים נוספים למועצות אזוריות ויישובים, לצורכי מיזמים קטנים – רכישת גנרטור, הקמת גן ילדים, בניית מתנ"ס. כל ראש מועצה בהתיישבות דוחה את הניסיון לחבר את התקציבים הללו ולומר שהם מסתכמים ב־640 מיליון שקלים (הנתונים השתנו כמה פעמים במהלך השיחה). כשביקשתי לקבל את רשימת התב"רים המלאה לא קיבלתי מענה.
בכל מועצה יש עשרות או מאות תב"רים פעילים, מיזמים שמיד כשהם מסתיימים עולים אחרים תחתם. נניח שבמועצת בנימין יש תב"רים בשווי 200 מיליון שקלים. אז איפה חותכים? בעפרה? בבית־חורון? בגבעת־אסף? את כולם? לפרץ וצוותו פתרונים. יגאל דילמוני, מנכ"ל מועצת יש"ע, אמר לנו השבוע: "אם הם עברו על אלפי תב"רים, אני צנצנת. זו בושה לאינטליגנציה. הם ממציאים סתם מספרים בלי להבין כלום בתקציב ובניהול רשויות מוניציפליות. ביהודה ושומרון גרים כחצי מיליון ישראלים, ומדינת ישראל מחויבת לתת להם שירותים כמו לכל אזרח אחר. האם מפלגת העבודה מעלה על הדעת שביישוב מסוים לא יהיו גן ילדים או כיתות לימוד, וילדים יסתובבו ברחובות?"
גם לקיצוץ בתקציבי הכבישים מתנגד דילמוני. "התשתיות הללו נבנות לאחר עשרות שנות הזנחה ובאות לפתור בעיות תחבורה קשות לכלל האוכלוסייה באזור, ולמנוע עשרות הרוגים בתאונות דרכים, ערבים ויהודים כאחד. מפיצים שנאה נגד תושבי יהודה ושומרון על בסיס המצאות. לא להאמין שזו אותה מפלגה שהאבות המייסדים שלה הקימו את מדינת ישראל ועסקו בהתיישבות. אם בן־גוריון היה רואה את הנתונים המופרכים האלו, הוא היה נותן להם טורייה בראש".
