דקות ארוכות עמד השבוע נתניהו מול הנקיק העמוק שבתוך היער הירוק, יפה הנוף. הטקס הרשמי כבר הסתיים, המאבטחים דחקו בנוכחים לשוב אל שיירת המכוניות, אבל הרצון לחוש עוד רגע של הזדהות עם עשרות אלפי יהודי קייב שנורו כאן למוות, בבאבי־יאר, היה מובן לגמרי.
ביקורו של נתניהו בקייב בירת אוקראינה השבוע נע בין פגישות מדיניות לבין זיכרון העבר היהודי. אבל אי־אפשר היה באמת להפריד בין השניים, שכן גם בנתח ההיסטורי של הביקור נכללו לא מעט שיקולי מדיניות. בירושלים מאוד לא רצו שידור חוזר של המשבר שהתחולל ביחסי פולין־ישראל לאחר הביקור של נתניהו בוורשה לפני כחצי שנה. לכן מילותיו של ראש הממשלה בנוגע להיסטוריה היהודית הכואבת שהתרחשה כאן, היו בהחלט מלאות לב ורגש, אבל גם מחושבות ביותר.
"בקעת הדם, העצמות והאפר בבאבי־יאר היא נקודת שפל, תהום של ממש בתולדותינו – אבל עם אמונה כבירה ורוח גדולה, טיפסנו ממנה לפסגת תקומתנו. מעם של טבוחים חסרי ישע, הפכנו למדינה חזקה וגאה", אמר שם ראש הממשלה. "הטבח בבאבי־יאר בידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם הכשיר את הדרך לרצח מיליון וחצי יהודי אוקראינה. הוא גם הקדים את תוכנית 'הפתרון הסופי'", הזכיר נתניהו. "לעולם לא נשכח את הסבל והייסורים שידע עמנו, ובמקביל נזכור את חסידי אומות העולם שסיכנו את חייהם להציל יהודים. הם לא רק סיכנו את חייהם, הם סיכנו את חיי משפחותיהם ולעיתים גם שילמו את המחיר הנורא הזה. איננו שוכחים גם אותם אפילו לרגע".
כך, הוא הלך בין הטיפות. לא מציין מי סייע לרוצחים, מפרט את גבורת המצילים, אומר כי בעבור האנושות באבי־יאר הוא תמרור אזהרה, וליהודים הוא ציווי נצחי לכך שעליהם להגן על עצמם בעצמם, וישראל חזקה היא המפתח לכך. לפני שלוש שנים נאם נשיא המדינה רובי ריבלין בפרלמנט האוקראיני בטקס לציון 75 שנה לטבח בבאבי־יאר. הוא אמר כי רבים מהמסייעים לנאצים היו בני העם האוקראיני, וכי חסידי אומות העולם היו אורות זוהרים בודדים מול הרוב ששתק. הדברים זכו אז לביקורת מקומית, שבמשלחת הישראלית השתדלו מאוד השבוע שלא לעורר.
הרב הראשי לאוקראינה, הרב משה אסמן המשתייך לחב"ד ושנשא תפילת "א־ל מלא רחמים" בטקס, מסרב להתרגש. "מי שרוצה היום להיות טוב, לא צריך תמיד להזכיר לו כמה הוא היה רע בעבר. אני חייתי באוקראינה גם בתקופה הסובייטית, אני יודע מה זו אנטישמיות", הוא אומר, ומוסיף כי הניסוח הזהיר אינו זלזול בנרצחים.
זו הייתה נסיעתו המדינית הראשונה של נתניהו מאז בחירות 2019 מועד א'. אבל לא האחרונה לפני מועד ב'. ראש הממשלה מתעתד עוד להגיע כשבוע לפני הבחירות לביקור קצר בהודו.
הוא המריא לדרכו ביום ראשון מנתב"ג העמוס לעייפה בימי אוגוסט, ובבוקר יום שני המתינו סמוך לגנים המטופחים שבחזית ארמון הנשיאות בקייב, עשרות עיתונאים מקומיים. המארח, הנשיא וולודימיר זלנסקי, החל את תקופת כהונתו לפני כשלושה חודשים בלבד, והסקרנות המקומית לראות אותו מארח מנהיג זר ומוכּר בזירה הבינלאומית היא גדולה. מלבד זאת, רבים הקפידו כאן לציין את מספר הביקורים הרב אצל פוטין ברוסיה, לעומת 20 שנה נטולות ביקור של ראש ממשלה ישראלי באוקראינה. גם אז, ב־99', היה זה נתניהו שהגיע.
זלנסקי היה קומיקאי ושחקן ששיחק בסדרת טלוויזיה פופולרית דמות של אזרח פשוט שנבחר לנשיאות. במידה מסוימת, הסיפור הפך למציאות. "דיברנו על ענייני ביטחון ועל כיבוש קרים. יש לנו מה ללמוד מישראל בנושאי ביטחון, ונעשה זאת", אמר זלנסקי בהצהרתו בתום הפגישה המשותפת לשני המנהיגים. תמונותיהם ושמותיהם של הלוחמים שנפלו בקרבות נגד הרוסים מאז 2014, מודבקים לאורך קיר גדול ברחובה הראשי של קייב. מבחינת האתוס הלאומי האוקראיני, הם "מגש הכסף" שעליו נבנית הזהות האוקראינית המתחדשת. לעומת זלנסקי, נתניהו נמנע בדבריו מלהתייחס ישירות לקרים, או לאפשרות שהוא ישמש מעין מתווך בין קייב למוסקבה.
ההיסטוריון שמעון ברימן, מומחה ליחסי ישראל־אוקראינה, הסביר כי מבחינת האוקראינים מדובר בביקור של "מנהיג מהשורה הראשונה בעולם. קבלת הפנים שהאוקראינים עורכים לו כאן היא בדרג הכי גבוה". היחסים הקרובים של נתניהו עם טראמפ וגם עם פוטין, נחשבים גם כאן לנכס.
זלנסקי, ראש הממשלה וולודימיר גרויסמן שיסיים בקרוב את תפקידו, וגם יו"ר האופוזיציה ואדים רבינוביץ' – שלושתם יהודים. מבחינת הרב אסמן, הדבר מוכיח את חוסר האנטישמיות באוקראינה של היום שלא מתחשבת במוצאם של נבחרי הציבור שלה. לעומתו, ההיסטוריון היהודי־אוקראיני איגור צ'ופאק מודה שאצלו הדבר מעלה חששות. "כשתהיה ביקורת על זלנסקי, ובאופן טבעי תהיה ביקורת, היא עלולה לפנות לאפיק אנטישמי", הוא אומר.
קצבה דלה
למה בעצם נסע השבוע נתניהו לאוקראינה? בין ההגזמות שלפיהן מדובר בביקור היסטורי, ובין קנטורים המסבירים שזהו מאמץ פוליטי למען "הקול הרוסי" ונגד ליברמן, עומדת מציאות שגרתית. לזלנסקי יש רוב מכובד בפרלמנט, סביר שהוא יישאר בתפקידו זמן ממושך, ונתניהו בא כדי להדק קשרים ולנסות לנצל הזדמנויות כלכליות, בביקור שעל פי ראש הממשלה נקבע כשבוע לאחר הבחירות האחרונות, לפני שהדברים התגלגלו לסבב נוסף בקלפי.
לדברי עיתונאים ישראלים שעלו מארצות הגוש הקומוניסטי, המחשבה שמי שחיים בישראל כבר לא מעט שנים יטו את הצבעתם על פי מפגש מדיני זה או אחר, יש בה מן הזלזול. כך גם בנושא הפנסיות. כבר כמה שנים שישראל דנה עם מדינות בריה"מ לשעבר בנוגע לשמירת הזכויות הפנסיוניות של האנשים שעלו משם בתחילת שנות ה־90 – עולים שהשתלבו בשוק העבודה הישראלי בגיל מבוגר יחסית, ולכן הצבירה הפנסיונית שלהם עם הגיעם לגיל פרישה אינה מספקת. עם רוסיה כבר נחתם הסכם שלפיו משולמות קצבאות לישראלים שהגיעו משם ועומדים בקריטריונים. השר זאב אלקין, שנלווה לביקור ראש הממשלה השבוע, הסביר כי גם מול אוקראינה נחתם הסכם בנושא כבר ב־2014, אך צריך היה לאשרר אותו בשני שלבים, בממשלה ובפרלמנט, והיה חשש כי הנשיא החדש לא יראה עצמו מחויב להסכם שנחתם בתקופת קודמו.
פריצת דרך באשר לפנסיות לא הייתה בביקור השבוע. נתניהו אמר בהצהרה שנשא בתום הפגישה כי זלנסקי ביקש ממנו מידע נוסף בנוגע לזכאים לגמלה כדי לקדם את האשרור, ובישראל מתכוונים להעבירו בהקדם. בכל מקרה, הפנסיות המדוברות עומדות על תעריף אוקראיני של כמה עשרות או מאות בודדות של שקלים בחודש, כך שגם אם הן יגיעו בסוף לזכאים הן לא ישנו את חייהם באופן משמעותי. לאוקראינה, שנמצאת במצב כלכלי לא קל ומתמודדת עם הגירה שלילית משמעותית, יהיה קשה לשלם גם את הסכומים הלא־גדולים הללו.
נתניהו קיווה לשוב מקייב עם הבטחה מוצקה יותר על העברת השגרירות האוקראינית לירושלים, אך גם זה התרחש באופן חלקי ביותר. האוליגרך היהודי־אוקראיני איגור קולומויסקי, שתמך באופן פעיל במועמדותו של זלנסקי, אמר לפני כחצי שנה לפזית רבינא כאן ב'מקור ראשון' כי להערכתו אם זלנסקי ייבחר לנשיא "השגרירות תעלה מהר מאוד לירושלים". השבוע הוחלט על פתיחה הדדית של משרדים לפיתוח הייטק בקייב ובירושלים, ונתניהו הוסיף לעיתונאים הישראלים כי אינו מסתיר את שאיפתו שיום אחד יהפוך המשרד הזה לנציגות רשמית.
מול הרצון לשאוב קולות "רוסיים" מליברמן, עומד נושא אחר שמסתמן כאחד ממוקדי הסערה בבחירות הקרובות. יחסי דתיים־חילונים, או אופייה היהודי של מדינת ישראל. כאן, נדמה כי ראש הממשלה ניצל את הביקור באוקראינה כדי להוכיח בבירור היכן הוא ניצב. בשיחה עם מנהיגים יהודים מקומיים הוא סיפר כי הוא קורא מדי שבוע את פרשת השבוע ואת ההפטרה, ואמר כי תקומתה של מדינת ישראל באה לה בזכות האמונה. "הקדוש ברוך הוא נתן לנו הזדמנות גדולה שלא ניתנה לעמים אחרים, לשקם את עמנו", אמר להם נתניהו.
השר זאב אלקין, שהגיע לאוקראינה עוד לפני נתניהו כדי להכין את הביקור ואף נשאר בה אחריו, ייסע בימים הקרובים לאומן יחד עם עוזרו של הנשיא זלנסקי כדי לדון בפרויקט משותף של שדרוג תשתיות שם. "מדובר על שיפור כבישים, הקמת בית חולים למקרה הצורך, והקמת תשתיות תיירותיות כמו בתי מלון ובתי הארחה", אומר אלקין. נציין כי אל הביקור הצטרפה גם סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, שביקשה שוב מראש הממשלה שימנה אותה לשרה.
לא דיפלומטיה, פוליטיקה
ופטור בלא כלום כנראה אי־אפשר. לצד הדיונים המדיניים והפוליטיים הוקדש נתח גדול מהסיקור התקשורתי בישראל וגם באוקראינה לעניינים רכילותיים באופיים שנוגעים לרעייתו של ראש הממשלה. זמן לא רב לאחר הנחיתה בקייב פורסמה ידיעה בישראל שלפיה שרה נתניהו ניסתה לכאורה במהלך הטיסה להיכנס לתא הטייס, על פי הנטען כדי לנזוף בו על כך ששמה לא הוזכר בעת שהוא בירך בכריזה את ראש הממשלה לאחר ההמראה. באופן טכני, העיתונאים יושבים בחלקו האחורי של המטוס ואינם חשופים למתרחש באזור שבו יושבים נבחרי הציבור. כ־45 דקות לפני הנחיתה בירך הקברניט שוב בכריזה את ראש הממשלה ורעייתו ואיחל להם הצלחה. תחושה כי מהומה גדולה או דבר חריג מתחולל במטוס כלל לא הייתה. גם מי שישבו סמוך להתרחשויות אמרו כי לא ראו סיטואציה שתואמת לדיווחים.
את "תקרית החלה" דווקא ראינו בעיניים, והאמת היא שבמבט ישיר אל ההתרחשויות קשה היה להבחין שמתחולל כאן משהו מהותי. על השטיח האדום למרגלות המטוס עמדו נשים בלבוש אוקראיני מסורתי ססגוני שהמתינו לראש הממשלה ורעייתו. על מגש גדול הן החזיקו מאפה מקומי, מעין חלה עגולה כהה מקושטת בפרחי בצק בהירים. היה ברור כי בני הזוג לא קיבלו הדרכה על הנוהג הזה, ועל כך שכל אחד מהם אמור לבצוע לעצמו חתיכה. ראש הממשלה בצע, טעם ואף הנהן לעברנו כי זה "לא רע". הוא הגיש לרעייתו בשתי אצבעות חתיכה זעירה משלו, והיא פוררה אותה לקרקע. מהומה לא התחוללה, ולחיצות הידיים החגיגיות בטור מקבלי הפנים נמשכו כסדרן.
למחרת, בניתוח מדוקדק של הסרטונים שהחל אצל הגולשים הישראלים ברשתות החברתיות, הגיע הדבר גם אל הגולשים האוקראינים ומשם לכלי התקשורת. עיתונאי מקומי אמר כי "הישראלים הוציאו את זה מסיבותיהם, וגורמים אנטישמיים ברשתות החברתיות עטו על כך כמוצאי שלל רב". כמו כדי להעמיק את המסר שפגיעה אמיתית ברגשות המארחים לא הייתה, הוציאה לשכת הנשיא האוקראיני ביום שלישי תמונות של רעיית ראש הממשלה ורעיית הנשיא במפגש משותף. וכמו באינספור מקרים קודמים, נדמה כי לא דיפלומטיה משחקת כאן תפקיד בהעצמת הסיפור, אלא בעיקר פוליטיקה פנימית, בשתי המדינות.
