בתחילת החודש הנוכחי זימן שר החינוך החדש, הרב רפי פרץ, את ראש מנהל החינוך הדתי אברהם ליפשיץ ללשכתו. ליפשיץ ידע מייד במה מדובר. בימים שלפני כן הגיעו לאוזנו השמועות על כוונת השר להחליפו, זאת אף שליפשיץ נהנה מהערכה רבה, ואף שנציבות שירות המדינה חיוותה דעתה כי ניתן להאריך את כהונתו. הפגישה לא יצאה לפועל, והטלפון מלשכת השר לא איחר לבוא. בהודעה לקונית הודה פרץ לליפשיץ על שירותו, והודיע לו על סיום תפקידו.
מדוע לא הייתה פגישה? שאלתי את ליפשיץ השבוע, כאשר קיימנו מה שאפשר לכנות "שיחת סיכום". ליפשיץ מחייך ומסרב לענות, כמו ליתר השאלות בנוגע לתחושותיו מול הסערה סביבו.
הרב ד"ר אברהם ליפשיץ (66) יסיים בקרוב תשע שנים וחצי בתפקיד ראש מִנהל החינוך הממלכתי־דתי. אחרי 28 שנים כמנהל המקיף הדתי והאולפנית בטבריה, ושלוש שנים בתפקיד מזכ"ל בני עקיבא, נבחר ב־2010 לראשות המנהל. הוא אמנם סיים שתי קדנציות מלאות כבר בסוף השנה שעברה, אך התבקש על ידי השר נפתלי בנט להישאר בתפקיד עוד כמה חודשים. הוא לא שיער כי השר החדש, שאיש אינו יודע אם ימשיך בתפקידו אחרי הבחירות בספטמבר, יחליט בזמן כהונתו הקצרה לבצע צעד כה משמעותי שעורר סערה רבתי בחוגי החינוך הדתי ובמגזר כולו. ראשי החמ"ד, כמו גם מנהלי בתי הספר, הישיבות והאולפנות, הביעו מורת רוח רבה מהחלטת השר.
בתגובה להתבטאות של הרב טאו על משרד החינוך: "אנחנו לא גיהינום, ואני לא חושב שצריך בכלל להגדיר משהו כגיהינום. לא נפגעתי מהדברים, אבל אני חושב שהחינוך הממלכתי־דתי הוא גן עדן של צמיחה"
שרה אליאש, חברת מועצת החמ"ד וראש אולפנת קדומים לשעבר, שיגרה מסר לפורום הנשים בבית היהודי וכתבה: "אני רואה בזה זלזול, יהירות ויריקה בפרצוף של בוחרי הבית היהודי, ומה שחמור יותר – זו פגיעה חסרת טעם בחמ"ד. איבדתי את שארית האמון בראש המפלגה שלנו. אין לו מושג מה המשרד שהוא עומד בראשו". ואילו ראש מועצת חמ"ד, הרב אבי גיסר, אומר לנו כי נפגש עם השר וביקש ממנו למצוא מועמד שיהיה מקובל על כולם. "השר הבטיח לא לחולל זעזועים", מדווח הרב גיסר.
"ליפשיץ שאף ליצור גאוות יחידה של מנהלי החמ"ד, והצליח בזה מאוד", אומר אחד מראשי הישיבות. "מדובר באדם מסור שהציב לעצמו רף גבוה של אתגרים ויעדים. השר עושה טעות גדולה כאשר הוא מבקש להחליפו".
אחד מראשי מועצת החמ"ד אומר כי הוא חש צער גדול על הצעד. "מועצת חמ"ד המליצה פה אחד להאריך את כהונתו בכמה חודשים עד שיהיה שר קבוע, אך השר חשב שיש לו רעיונות טובים יותר. אין בכך שום היגיון, אך כנראה למישהו היה חשוב לעשות את זה".
אותו מישהו הוא כנראה אחד מראשי ישיבת הר המור, הרב יהושע צוקרמן, שלדברי גורמים בקיאים ששוחחתי איתם מהווה "אורים ותומים" עבור הרב פרץ, הנשמע לו בכל דבר ועניין. הוא שהורה לו בעבר להתמודד על תפקיד הרב הצבאי הראשי, ולאחרונה להציג את מועמדותו לראשות הבית היהודי, והוא שדרש ממנו לפטר את ליפשיץ כדי להציב בראש מערך החינוך הדתי אדם אחר, המתאים להשקפת העולם המחמירה של אנשי הר המור.
"אנשי הר המור מתפקדים כצבא לכל דבר", אומר לנו אחד מראשי הישיבות. "יש להם מטכ"ל, שרשרת פיקוד וכחמשת אלפים חיילים ממושמעים שיורים לפי פקודה. מה שאנחנו רואים כאן זו פוליטיקה זולה, ומצער שהרב רפי מיישר קו עם האג'נדה של 'ישיבות הקו', שמעוניינים להחליף את ליפשיץ הגושניק (בוגר ישיבת הר עציון, המובילה קו ליברלי יותר באופן יחסי; מ"ט). מבחינתם, כל מי שלא אוחז בדעתם הוא שותף לקונספירציה הגדולה. זה מוזר וחסר טעם. גם הדרך שבה עשה זאת – בשיחת טלפון – מכוערת למדי".
חשש מקו קיצוני
במהלך כהונתו שאף ליפשיץ להכניס תחת כנפי החמ"ד את כל מי שחובש כיפה לראשו, ללא קשר לצבעה או גודלה. לא כולם בירכו על המגמה הזו. "בהר המור חוששים שליפשיץ מתכוון להכניס את תלמודי התורה שלהם תחת כנפי החמ"ד, וזה לדעתם מהלך איום ונורא", סבור אחד מראשי הישיבות. נשיא מוסדות הר המור הרב צבי טאו, נשמע אומר בהקלטה כי "אסור לשלוח היום ילדים למשרד החינוך בשום אופן. זה לזרוק אותם ישר לגיהנום". אתם גיהינום? אני שואל את ליפשיץ.
"אנחנו לא גיהינום, ואני לא חושב שצריך בכלל להגדיר משהו כגיהינום", הוא משיב. "לא נפגעתי מהדברים, אבל אני חושב שהחינוך הממלכתי־דתי הוא גן עדן ולא גיהינום. בחמ"ד יש היום כחמישים תלמודי תורה, ואנחנו שמחים בהם כמו בבתי הספר המסורתיים או בהורים החילונים שרצו שילדיהם ילמדו בחמ"ד. יש מקום לכל תלמודי התורה, ואמרתי לכולם שאם ירצו יהיו בחמ"ד ויקבלו מאווירתו של עם ישראל. זה גן עדן שנותן צמיחה, למידה ואוטונומיה שהמשרד מאפשר".
מה הגבול של האוטונומיה הזו?
"כמו בחינוך החרדי, יש מקצועות ליב"ה שמחויבים ללמוד, יש מנעד של כמה שעות לכל דבר, ויש הגבלות כמה כסף אפשר לקחת מההורים. אבל אין התערבות באיך ללמוד תורה ואיזו תורה ללמד, וגם לא באווירה החינוכית או בכיוון החינוכי. כולם קיבלו תורה מסיני, ויחד עם זה, לא הרי זה כהרי זה, ויש הבדלי דגשים ולבוש. בחמ"ד יש מקום לכולם".
"מדיניות החמ"ד היא לחנך את הבנות לשירות לאומי, אבל מי שהלכה לצבא קיבלה את הליווי, הקשר והאהבה הנכונה. אנחנו כמו משפחה שבה בת אחת הולכת לצבא ואחרת לשירות הלאומי. אנחנו מחנכים אוכלוסיות שונות"
יונת למברגר, ראש אולפנת 'אור־תורה אוריה', אומרת לנו כי חששה הגדול הוא שהחמ"ד יתפצל לשניים. "רבנים קיצוניים ישתלטו על קבלת ההחלטות, וכל ההישגים, למשל הפיכת לימודי התנ"ך למשהו רלוונטי, חי ותוסס, ייסוגו לאחור. אני גם חוששת מפיחות בנאמנות למדינת ישראל ובממלכתיות, אם לתפקידים הבכירים בחמ"ד ימונו אנשים שאינם אמונים על מתינות ואיפוק".
אנשי 'הקו' טוענים מצידם כי תחת הנהגת ליפשיץ הוכנסו לחמ"ד תכנים בלתי־רצויים מבחינתם כמו היחס ללהט"בים. דו"ח של מרכז ליב"ה, ארגון שפועל מטעם חוגי הר־המור, מדבר על כניסה של נציגים מטעם ארגוני להט"בים דתיים למערכת החינוך הממלכתי־דתי, תוך שהם קוראים לשנות את היחס לנושא, ולעודד את הלהט"בים ולתמוך בהם.
"שטויות והבלים", דוחה ליפשיץ את האמירות הללו. "התופעה הזו קיימת בכל חברה. הרב גיסר והשירות הפסיכולוגי־ייעוצי מובילים את העניין בצורה אחראית על פי דרכה של תורה. יש הכוונה נכונה ומענה על פי צורך, מבלי מתן לגיטימציה או דה־לגיטימציה. אין דבר כזה טיפולי המרה. אנחנו מדברים הרבה על מיניות בריאה וחיי משפחה מסורתיים בעם ישראל, ובד בבד מחנכים להתייחס באופן שוויוני לכל אדם באשר הוא אדם".
נושא אחר שבו הותקף ליפשיץ על ידי החוגים החרד"ליים, הוא גיוס בנות דתיות לצה"ל. ליפשיץ מצהיר כי "מדיניות מועצת החמ"ד היא לחנך את הבנות לשירות לאומי, אפילו במשך שנתיים, אבל אין ספק שמי שהלכה לצבא קיבלה את הליווי, הקשר והאהבה הנכונה. אנחנו כמו משפחה שבה בת אחת הולכת לצבא ואחרת לשירות הלאומי. אנחנו מחנכים אוכלוסיות שונות, ומה שמתאים לזו לא מתאים לזו".
לדבריו, אין זה נכון לטעון כי מספר הדתל"שים הולך וגדל. "הייתי שמח לראות את כל ילדי ישראל שומרים תורה ומצוות. גם מי שלא – עדיין נשאר לו המטען שקיבל מאיתנו, ומה שהוטבע בו הוטבע. אנשים לא תמיד נשארים באותו מקום".
אולי המתינות שאתה מקרין היא שהייתה לצנינים בעיני חוגים מסוימים?
"אני לא יודע מה זו מתינות. אני לא מתון כשמדובר על אהבת ישראל ועל תורת ישראל, או על האמון שלי במדינת ישראל ובמחויבות אליה"
תופעות כמו מפלגת נעם עלולות לפגוע בממלכתיות שהייתה נחלת הציונות הדתית כל השנים?
"לא. אני אופטימי בלתי־נלאה. מה שאני רואה הוא שאנשים מתחזקים בקשר עם המדינה. בציונות הדתית, ולא רק בה, אנשים גאים במולדתם. לנו יש תפקיד גדול לראות כיצד מחברים את אנשי הר המור. היום הם לא רוצים להיות בפנים, אבל אני רוצה שיהיו. זה אתגר, ואם הייתי מספיק לעשות זאת בשבועיים שנותרו לי הייתי שמח מאוד".
כבר עם כניסת הרב פרץ לתפקיד קיבלו מנהלי החמ"ד איתותי אזהרה מכיוון לשכתו, בעיקר מעוזרו הצמוד יובל צור, הלוחש על אוזנו עוד מימי המכינה בעצמונה שהקים הרב פרץ, כי מתוכננים שינויים מרחיקי לכת ברוח 'הקו'. במסגרת השינויים הללו, נאמר, יש כוונה לבטל או לצמצם את המסגרות שאינן תורניות אף שיש בהן צורך רב, כמו כפר הנוער הפנימייתי ימין־אורד, הנותן מענה למצוקות חינוכיות, או 'מעגלים' – מסגרת המסייעת לנוער מנותק. "זה יהיה חבל מאוד", אומר אחד מראשי הישיבות, שביקש פגישה דחופה עם שר החינוך כדי לבטל את רוע הגזירה.
גאווה בענווה
מהו ההישג הגדול שלך? שאלתי את ליפשיץ, אך הוא מסרב לדבר על ההצלחות בלשון יחיד ומעדיף לציין את תוצרי הפעילות המשותפת שלו ושל חבריו להנהגת החינוך הדתי. מי שמכיר אותו יודע שזו איננה ענווה מזויפת. גם כמזכ"ל בני עקיבא, גם כראש המקיף הדתי והאולפנה, ועתה כראש מנהל החינוך, נהג ליפשיץ לפי הכלל של "והצנע לכת עם א־לוהיך". הוא אינו יודע דבר מלבד עבודה טוטאלית כדי להגשים את החזון החינוכי. חבריו מספרים כי בעבר עשה לילות רבים בפורד־פיאסטה החבוטה שלו, משום שעבד עד מאוחר ולא היה לו זמן להגיע הביתה. הוא מסרב להשמיע ולו מילה רעה אחת נגד השר, ואיננו מתבכיין על הדרך שבה נאלץ לסיים את תפקידו. הישגיו, הישגי החמ"ד אליבא דליפשיץ, מתנשאים הרבה מעבר לפוליטיקה הקטנה הזו. בראש ובראשונה הוא גאה על כך שהצליח לאחד את כל הכיפות כמעט תחת מנהל החינוך הדתי.
"קראנו לעצמנו 'בית חינוך כמשפחה'", הוא מזכיר את המוטו שנבחר לחמ"ד במהלך כהונתו. "זה לא פשוט לקחת ארגון של 300 אלף תלמידים, 30 אלף מורים ו־800 מנהלים והורים, ולומר שהם משפחה. במשפחה אוהבים, משתפים, יש שוויון ורצון להתקדם. בסדנה הראשונה למנהלים שבה העלינו את הרעיון, ביקשנו מהם לספר חוויה אחת ממשפחתם על הקשר עם ההורים, ריח הילדות, השיחות. היית צריך לראות את ההתרגשות שאחזה בהם. השאלה השנייה הייתה איך להשליך זאת על המוסד החינוכי ועל החמ"ד כולו".
ועכשיו המשפחה מתפרקת?
"זה יכול לקרות. התפקיד של הנהלת החמ"ד הבאה הוא למנוע זאת. לא כי אתה רוצה ליצור אחדות טכנית חיצונית, אלא רוח פנימית שהמכנה המשותף שלה גדול מהמפריד. זה חלק מהחינוך. שאלו אותי איזה עניין יש שכולם יהיו ביחד, חרד"לים ולייטים, אבל לדעתי זה נכון קונספטואלית. יש הרבה מפלגות בציבור הדתי־לאומי, וכך גם תנועות נוער. רק החינוך מאחד את כל הציונות הדתית, וזה ערך מהמעלה הראשונה. התפקיד שלי לראות איך ניתן, באופן אמיתי, לא רק לספק שירותים אלא לחנך את עם ישראל באהבה ולהיות מגדלור שכולם יכולים להיות אצלך. אתה צריך להיות מוכן לזה באמת, לא מספיק לומר שאתה מוכן לקבל את כולם".
כהוכחה לכך מציג ליפשיץ את בתי הספר של חסידות צאנז, שבמשך שנים רבות חסו תחת מטריית החמ"ד, ורק בימים האחרונים, בלחץ המפלגות החרדיות ומועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, קיבל האדמו"ר שלהם בלב כבד את ההחלטה לפרוש. "שאלו אותי מה אתה מחפש בצאנז, אבל הרבי אמר לי שאמנם במחוז החרדי הוא יקבל יותר כסף, אבל הוא רוצה להיות בחמ"ד כחלק מתפיסת העולם שלו", מספר ליפשיץ.
איך מצליחים לשמור על איזון בין כל הזרמים, התת־זרמים, הטפטופים והזרזיפים של הציבור הדתי?
"כל השנים הצלחנו לבנות אמון מלא, כך שכולם הרגישו שייכים. לא כי עשו להם טובה והכניסו אותם, אלא כי 'אתה זה אני'. גם תלמוד תורה נריה, וגם בית ספר מסורתי באופקים. אנחנו במקום שאוהבים את כולם. לא חוכמה להישאר באידאולוגיה. צריך גאוות יחידה, אבל בענווה, וצריך תפיסת עולם לא מתנשאת ולא מתבדלת".
כמו זו שקיימת בחוגים מסוימים שגרמו אולי למה שקרה לך?
"לי לא קרה שום דבר. אני מודה לקדוש ברוך הוא על הזכות, ועל כל דקה בתשע שנים וחצי שזכיתי לשרת את העניין".
אבל רצית להמשיך, עד שהגיעה אותה שיחת טלפון…
"זה לא רלוונטי. אני שמח על מה שקיבלתי, ואני עסוק בשליחות שאני עדיין נמצא בה. היא תסתיים בעוד שבוע, ב־31 באוגוסט, ואני מחכה לשליחות הבאה שתגיע".
אתה חושב שעובדת היותך בוגר הר עציון פגעה בך?
ליפשיץ צוחק, אך מיד מרצין. "הכיתתיות והפלגנות הזו נוראה בעיניי. אם יש משהו שפוצע אותי, זה הדבר הזה. אני מבין שכולם מתכוונים לשם שמיים, אבל כשמישהו אומר למישהו שהוא לא יכול להיות איתו או בישיבתו – זה לא בית המדרש שאני גדלתי בו. גדלתי אצל שני ראשי ישיבה שבדיוק לזה הם חינכו (הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין; מ"ט). לא אשכח את המשפט שהרב עמיטל נהג לומר: 'אל תהיו עמיטלים קטנים'. יש רבנים שרוצים שכל תלמידיהם יהיו כמותם, מבלי לזוז ימינה ושמאלה. לא הוא. הוא רצה שנהיה אנחנו".
זו אנטיתזה לדרכה של הר המור וראשיה, שלא מוכנים לקבל אותך בראשות החינוך הדתי?
"אתה אמרת".
בינתיים הגיעו ללשכת השר מאות פניות לבטל את ההחלטה. ליפשיץ עצמו קיבל אלפי מכתבי תמיכה ממנהלים, מורים, ראשי ישיבות ואולפנות וארגוני חינוך. באיגרת הפרידה ששיגר אל מנהיגי החינוך ציטט משירה של סיון הר־שפי, 'הנני': "הכואבת ביותר לאהבה ולאמונה היא מילת 'אַיֶכָּה'. כואבת כמכה, אַיֶכָּה. הלוואי תימצא לי, הלוואי תמצאני מקדימה שאלתך, מקדים בדידותי הנני".
בסופו של דבר, אברהם ליפשיץ שאומר תמיד "הנני" מסיים את כהונתו בשאלה "אַיֶכָּה"?
"אני שמח במקום שאני נמצא בו. שמחתי להיווכח שיש אנשים שהצלחתי לגעת בהם".
יועץ השר פרץ, נתנאל דיין, צייץ נגד ליפשיץ וכינה אותו "פקיד שסיים הארכה שנייה ועושה קמפיין נגד החלטת השר". מאוחר יותר התנצל. אתה כועס על הרב פרץ? שאלתי.
"אתה רוצה לומר שאני מהנעלבים ואינם עולבים? בסדר. דע לך שאני אוהב את הרב רפי ואין לי שום דבר נגדו. הכול בסדר".
אחריות על כולם
מאבק דומה וסוער לא פחות התנהל בשבועות האחרונים בנושא מינוי מפקח מרכזי (מפמ"ר) להוראת התנ"ך בחינוך הממלכתי־דתי. גם בו היו מעורבים אנשי הר המור. המסע שניהלו נגד מינויה של ד"ר איילת סיידלר, לשעבר סגנית ראש המדרשה לבנות באוניברסיטת בר־אילן, לווה בביטויים חריפים ובהשמצות. בין היתר, הרב יעקב דביר מישיבת מצפה־רמון קרא לשר החינוך למנוע את המינוי בטענה שהיא "משלבת בהוראת התנ"ך תיאולוג פרוטסטנטי, כומר נוצרי וכומר ישועי". "את הפירושים שלהם אנחנו רוצים שילדינו ילמדו?" שאלו אנשי הר־המור במנשר שהפיצו. הם גם ביקשו למנוע מאברהם ליפשיץ לשבת בוועדת המכרזים לתפקיד, וכינו את התנהלות המשרד "בריונות מחליאה".
ליפשיץ דוחה את הטענות הללו: "בחמ"ד נוצרה אהבת תנ"ך מאין כמוה, ומה שאני אומר לך מבוסס על מחקרים, לא דברים בעלמא. אנחנו מוסיפים עומק לימוד, מתוך הוראה הנוגעת בתלמיד ומתוך מחויבות לדבר ה' ויראת שמיים. התוכנית בתנ"ך עברה את ועדת המקצוע שבה ישבו הרב ישעיהו הדרי, הרב יעקב אריאל והרב דרוקמן". בסופו של דבר סיידלר נבחרה השבוע, ואף זכתה לברכתו של שר החינוך שאמר כי "אין ראוי ממנה לשאת בתפקיד החשוב הזה".
ליפשיץ גאה בשורה ארוכה של מהפכים שחולל בשנות כהונתו. בין היתר בוטלו מבחני הכניסה בתשלום לישיבות התיכוניות, מתוך תפיסת עולם האומרת שכולם מתקבלים למוסדות החמ"ד. "יש לנו אחריות על כולם", הוא אומר. "תפיסת העולם השתנתה, בתי הספר הפכו להיות יותר הטרוגניים. עמדנו באתגר הפערים בהישגים הלימודיים של מוסדות החמ"ד מול החינוך הממלכתי. מתוך 50 בתי הספר המצטיינים בישראל, יותר מ־30 מוסדות הם בחמ"ד, עם 100% זכאות לבגרות, בזמן שאנחנו רק 19% מהאוכלוסייה. זאת לצד העולם הערכי והתפיסתי, והחינוך לחסד ולקהילתיות שאנו מנחילים. יש לנו תוכנית בשם 'לב לדעת', של למידה משמעותית ורלוונטית. בבחינת הבגרות האחרונה נשאלו התלמידים 'היכן פוגש אותך חזון העצמות היבשות של יחזקאל בדור שלנו'. הייתה תלמידה שבכתה מהתרגשות. הלימוד קיבל אופי אחר. תעודות ההערכה לתלמידים השתנו, ומשקפות תרבות אחרת של דיבור ושיחה".
מה לא הצלחת לעשות?
"להכניס את הר המור פנימה, אבל זה יגיע. ברוך השם שכל השאר בפנים בשמחה".
כאשר המִנהל יזם תוכנית לימודים בזמן החופשה, בשם 'חמ"ד של חופש', נקרא ליפשיץ לשר החינוך דאז גדעון סער, שתהה על הדבר. "אמרתי לו שכל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילָדו, ולכן אני אבא של הילד גם כשהוא איננו בבית הספר. זה מצא חן בעיניו מאוד, והוא אמר שבעתיד הוא ישתמש באמירה הזו. ואכן, בהמשך המשרד יזם פעילויות קיץ גם בחינוך הממלכתי".
ליפשיץ משבח את נפתלי בנט על תפקודו במשרד החינוך: "הוא היה מצוין. היושרה שלו ועולם הערכים שהאמין בו הנחו אותו. גם דחיפת ההצטיינות במתמטיקה ובאנגלית הייתה אמירה לאומית לגבי היעדים של מדינת ישראל".
ורפי פרץ?
"הוא בתחילת דרכו. יש לו רצון והוא סימן דרך ערכית. אני בטוח שיהיה שר חינוך מצוין, אם ימשיך לכהן כשר חינוך".
המועמדים המוזכרים להחליף את ליפשיץ הם בעז קולומבוס, מפקח החינוך הדתי באגף ההתיישבותי של משרד החינוך; הרב גדי ברטוב, מנהל החינוך הממלכתי־דתי במחוז מרכז; ושוש נגר, מפקחת החינוך הממ"ד במחוז תל־אביב.
ליפשיץ מאחל לראש המנהל הבא הצלחה בתפקיד. "מבלי שאדע מי זה, אין לי ספק שהוא יעשה עבודה מצוינת. כולם טובים ומתאימים".
שר החינוך הרב פרץ יבוא לטקס הפרידה?
"מי נפרד? אני באמצע העשייה…"
מה אתה הולך לעשות?
"מחכה לשליחות הבאה בתחום החינוך. פעם, באחת הסדנאות שיזמנו, התבקשו הנוכחים לתמצת את חייהם בשש מילים. אני הסתפקתי במילה אחת: 'הנני'".
מלשכת שר החינוך נמסר בתגובה: "עם תום כהונתו של הרב והד"ר אברהם ליפשיץ כראש החמ"ד במערכת החינוך, מבקש שר החינוך רפי פרץ להודות לו ולהוקיר את מפעלו החינוכי. הרב ליפשיץ כיהן בתפקיד קרוב לעשור, הניח תשתית ענפה של עשייה, ויצר תנופה גדולה בתחום ההישגים הלימודיים והערכיים. הרב ליפשיץ יסיים את תפקידו ב־31 באוגוסט, לאחר שתמה כהונתו. שר החינוך מחויב להמשכיות הניהולית של החמ"ד, וימנה ממלא מקום בתיאום עם מועצת החמ"ד ועם גורמים בציונות הדתית".
לעניין הטענה כי השר מושפע מגורמים חיצוניים נמסר כי "גורמים פוליטיים המעוניינים לפגוע בשר החינוך ובחמ"ד בוחשים בתוך המשרד ומציגים מצג שווא כאילו השר מושפע מרב כזה או אחר. כל ההחלטות נעשות על פי הכללים והנהלים, וכל ניסיון לתייג את שר החינוך בזרם מסוים בציונות הדתית יעלה בתוהו. לשר החינוך אחריות לכל המגזרים והזרמים, בציבור הדתי ובחברה הישראלית כולה". 
