שר החוץ ישראל כץ מתכוון להשתמש בכספי תרומות כדי להעביר שגרירויות זרות לירושלים. זאת לאחר שנציגי מדינות אחדות טענו כי מה שמעכב את המעבר לבירה הוא מצוקת תקציב. ככל הידוע, ההסתייעות בתרומות תהיה רק עד תקציב 2020, ולאחר מכן השאיפה היא לתקצב ב־50 מיליון שקלים את הסיוע והתמריצים למדינות שיעבירו שגרירויות.
התרומות, שאמורות להגיע מתורמים יהודים ואחרים בעולם, יאפשרו, לפי השר, שותפות בינלאומית בירושלים. היועץ המשפטי של משרד החוץ אישר כבר את היוזמה, וכעת היא נתונה להחלטת ממשלה. כץ הבהיר כבר כי אחת ממטרותיו המוגדרות כשר החוץ, תפקיד שהוא שואף להמשיך בו גם בממשלה הבאה, היא העברה של שגרירויות רבות ככל האפשר לירושלים.
"אם אפשר לגייס תרומות לחגיגות השבעים למדינת ישראל, אפשר לגייס תרומות גם בשביל חיזוק ירושלים. הרי אין דבר חשוב יותר להיסטוריה היהודית והציונית מחיזוק אחיזתנו בירושלים", אומרים בסביבת השר. אנשיו בטוחים שלא יחסרו תורמים. "למה לא לאפשר לאוהבי ישראל בעולם לקחת חלק ולממן זאת?"
על השאלה אם מדינת ישראל זקוקה לנדבות כדי לממש את מטרותיה המדיניות, משיבים שם כי ישראל השקיעה בשנים האחרונות מיליארדי שקלים בבירה. "אם ישראל תצליח בינתיים להעביר כמה שגרירויות, תיווצר מגמה חיובית שמדינות נוספות יצטרפו אליה".
השר כץ אמר לאחרונה בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי אל־סלבדור והונדורס מוכנות להעביר את השגרירויות שלהן באופן מיידי, אם ישראל תפתח בתמורה שגרירויות אצלן. לדבריו בוועדה, הוא פועל מול ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי שפתיחת השגרירויות הישראליות במדינות אלה תתאפשר. זאת אף שתקציב משרד החוץ עבר קיצוץ ניכר, באופן שלא מאפשר פתיחת נציגויות נוספות בעולם.
לפי שעה, המהלך הכולל של העברת השגרירויות לירושלים מתנהל באופן איטי. מאז ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות לשם, העבירה גם גוואטמלה את השגרירות שלה לבירה.
פרגוואי אמנם הצטרפה והעבירה את השגרירות שלה, ואף קיימה טקס חנוכה חגיגי, אולם לאחר שנשיא המדינה שם הוחלף, השיב הנשיא החדש את השגרירות לתל־אביב. בנוסף לאלה פתחה הונגריה בירושלים מרכז סחר, וצ'כיה פתחה מרכז תרבות.
