שני חברים ברשימה הערבית המשותפת התבטאו בימים האחרונים באופן חיובי על הצטרפות אפשרית לקואליציה השלטונית במדינת ישראל. רבים ברחוב הערבי הביעו תמיכה בעמדה החדשה, אך חבריהם של השניים ברשימה המשותפת מיהרו להתנער מהדברים.
יו"ר הרשימה ויו"ר מפלגת חד"ש, איימן עודה, הצהיר בריאיון לידיעות אחרונות שייאות להצטרף לקואליציית מרכז־שמאל, אם כחול לבן והמפלגות האחרות בקואליציה ייענו לשורת דרישות הנוגעות לערביי ישראל ולתהליך המדיני עם הפלסטינים.

להתבטאות של עודה הצטרף ריאיון של וליד טאהא, איש רע"מ ומקום שישי ברשימה המשותפת, לערוץ הטלוויזיה בשפה הערבית "אחנא". טאהא דיבר באריכות על הצורך בהשתלבות עמוקה יותר של הציבור הערבי במשחק הפוליטי, וכן על תמיכה אפשרית בתקציב המדינה, גם אם יוצג על ידי ממשלה ימנית, במטרה להשיג תקציבים למגזר.
"לדעתי השמאל והימין בישראל הם שני צדדים של אותו מטבע, ואין הבדל גדול ביניהם. העניין המהותי הוא התקציבים", קבע טאהא. "אף אחד לא יכול לקבל את זכויותיו אם הוא לא חלק מהמשחק הפוליטי. מי יכול לפתור את הבעיות החברתיות אם הוא לא חלק מהמנגנון? הכול עובר דרך התקציב. זה הנושא העיקרי, לא תמיכה בממשלת ימין או שמאל".
איש הרשימה המשותפת הציג את החרדים כדוגמה לשותפות פוליטית למרות התנגדות היסטורית לציונות ויחסים מורכבים עם מדינת ישראל, שבגללם הם מעדיפים לכהן כסגני שרים ולא כשרים. לשאלת המראיין כיצד יצטרף לממשלה שמחזקת את ההתנחלויות וממשיכה את הכיבוש, השיב טאהא: "ישראל תמשיך בכל מקרה את ההתנחלויות ואת הכיבוש, ודברים רבים שאף אזרח ערבי לא תומך בהם. אני לא אתמוך בבניית התנחלויות, אבל אני אומר דבר אחד: אם נהיה בחוץ, התקציב לא יעבור? לא יהיו התנחלויות? לכן צריך לעשות הכול כדי לשפר את מצב האזרח הערבי".
מאחורי ההצהרות התקדימיות עומד רצון לפנות אל הבוחרים הצעירים במגזר, שרבים מהם מתעניינים יותר בשיפור מצבם הכלכלי ופחות במאבק הלאומי הפלסטיני. עיסוקם של חברי הכנסת הערבים בסוגיה הפלסטינית על חשבון הנושאים הבוערים בחברה הערבית בישראל, הוא בין הסיבות לשיעור ההצבעה הנמוך במגזר בבחירות האחרונות – פחות מ־50 אחוזים.
רבות מהתגובות ברשתות החברתיות לריאיון של טאהא היו חיוביות. "זו הפעם הראשונה שנציגות פוליטית מספקת הצהרה אמיצה, שייתכן כי היא מייסדת מדיניות חדשה", כתב מוחמד פאוד פריג' מכפר־קאסם. "חיכינו לאמירה כזו מזמן. זה חשוב שאנחנו מתחילים לשחק באופן נכון. אנחנו רוצים נציגים טובים והשפעה", טען נור אמר. "זוהי בהחלט מחשבה מחוץ לקופסה, אבל צריך לראות איך היא מתכתבת עם המציאות לאחר הבחירות", ציין מוזאר באדר.
ואולם, סוגיית ההצטרפות האפשרית לקואליציה מעוררת מחלוקת בקרב חברי הכנסת ברשימה המשותפת. במפלגתו של אחמד טיבי, תע"ל, הבהירו כי אם יפנו אליהם הם יהיו חלק מגוש חוסם להקמת ממשלת ימין, אך לא חלק מהקואליציה. "כניסה לקואליציה כעת היא אוטופיה, ואיננה על הפרק בצל המשך הסכסוך הלאומי הישראלי־פלסטיני. כחול־לבן בכלל שואפת לייצר אחדות לאומית עם הליכוד", נמסר.
ח״כ היבא יזבק מבל"ד שללה אפילו אפשרות של גוש חוסם עם כחול־לבן: ״עמדתנו ברורה, אין הבדל בין גנץ ונתניהו. לא נהיה חלק מגוש חוסם של ממשלת גנרלים, ולא נהיה חלק מקואליציה שאין בה אלטרנטיבה אמיתית לשלטון הימין הגזעני, שלא מציע צדק אמיתי ושוויון מלא לאזרחים הערבים, שלא פועל לסיום הכיבוש ולפירוק ההתנחלויות, ושפנייתו לציבור הערבי היא צינית ואינטרסנטית״.
ח"כ עאידה תומא־סלימאן מחד"ש הציעה להרגיע את ההתלהבות מההצהרה הדרמטית של יו"ר מפלגתה. "אין כל שינוי בעמדתנו", אמרה. "לא נשב בממשלת כיבוש, מלחמות וגזענות. התנאים שלנו לא מתקיימים במפה הפוליטית הנוכחית. כחול־לבן שואפים לממשלת ימין עם הליכוד, וחתמו על הסכם עודפים עם ליברמן. אין על מה לדבר".