רק סוף שבוע אחד מפריד בין נתניהו לפסגת ה-G7. המציאות המעט הזויה של הביקור באוקראינה מתכתבת היטב עם המציאות ההזויה לא פחות של הפסגה הנערכת עכשיו.
****
על סיפורי שרה והחלה שמעתם, אבל מה עם הברית מילה של השנה? באתרים החרדיים פינו השבוע את מקומם של סיפור החלה ורעיית ראש הממשלה לאירוע אחר, סוריאליסטי משהו.
"נתניהו התרגש", דיווח השבוע אתר 'חב"ד אינפו'. ואכן, זה לא מסוג הדברים שמצפים להם במהלך ביקור מדיני. ביום שלישי ציפתה לראש הממשלה הפתעה רבתי: יהודי כבן 70, שנחשף ליהדותו לא מכבר, החליט במהלך ביקורו של נתניהו באוקראינה להיכנס בבריתו של אברהם אבינו, בהשתדלותו של הרב משה אסמן, רבה הראשי של אוקראינה. הוא קיבל את ההחלטה לאחר ששמע את סיפורו המופלא של יוני נתניהו, אחיו של ראש הממשלה, שנפל בעת שפיקד על המבצע לשחרור החטופים באנטבה. ולא רק שהחליט להימול, מעתה גם ייקרא שמו בישראל יהונתן, ולא עוד פליקס.
כאמור, ראש הממשלה התרגש ובכתבה מופיעה תמונה של הנימול לוחץ את ידיו של נתניהו. בריאיון לרדיו 'קול ברמה' סיפר הסנדק הרב דוד נחשון, המשמש "יו"ר ניידות חב"ד וצבאות השם", כי "ראש הממשלה נתניהו התרגש מאוד כשהנימול בחר לעצמו את השם יהונתן". לדברי הרב נחשון, שאין כאן כדי להעיד על רמת הדיוק העובדתי שבהם, מי שהיה אמור להיות הסנדק של הינוקא בן השבעים היה לא אחר מראש הממשלה נתניהו בכבודו ובעצמו, אך בשל אילוצי לו"ז שימש הוא במקומו. וכדי לא לקפח איש בקרדיטים נוסיף שאת הברית ביצע המוהל הראשי של אוקראינה, הרב יעקב גייסינוביץ'.
ומאחר שאי אפשר לעסוק באוקראינה בלי לעסוק ברוסיה ובפוטין, השאלה המסקרנת מעבר לסדר היום המתוכנן והחתימה על הסכמים, היא האם נתניהו עומד לתווך בין מוסקבה וקייב. ואם כן, האם יש לו פוטנציאל להצליח במקום שכל מי שניסה עד כה כשל בו כישלון חרוץ? כן, זה נשמע קצת מרחיק לכת, ובכל זאת, ערב נסיעתו של נתניהו לקייב דיווחו אתרים יהודיים, בהם ה'ג'ואיש טלגרף' וה'טיימס אוף יזראל', כי ביקורו של נתניהו באוקראינה נועד בחלקו לשרת מהלך אמריקני חשאי שבו ישראל תשמש מתווכת מאחורי הקלעים במשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה. ומי מתאים יותר מבנימין נתניהו שיש לו יחסי קרבה גם עם פוטין וגם עם טראמפ? נתניהו הוא גם המנהיג המערבי היחיד שנענה להזמנתו של פוטין בשנה שעברה והגיע למוסקבה לרגל חגיגות יום הניצחון על הנאצים.
האמת העצובה היא שכל הניסיונות עד כה לייצר שיחות פיוס בין רוסיה לאוקראינה, מאז כיבוש חצי האי קרים על ידי רוסיה ב־2014, כשלו. הסנקציות הכבדות שהוטלו על רוסיה מטעם ארה"ב והאיחוד האירופי גרמו בעיקר לבידודה של רוסיה ולהקצנת יחסיה עם המערב. מוסקבה לא זזה במילימטר מעמדותיה, והעסק בקרים נראה אבוד למדי. אולם בזירת המלחמה המתמשכת באזורים הבדלניים במזרח אוקראינה, שמערערת את היציבות באירופה, נראה שיש עוד סיכוי להידברות כלשהי.
תחרות עם מקרון
ערב צאתו של נתניהו לקייב פרסם 'נאשה ורסיה', אתר רוסי קטן אבל חשוב ובעל מסורת מפוארת של עיתונות חוקרת, ידיעה שלפיה ביקורו של נתניהו באוקראינה הוא חלק מיוזמה אמריקנית מאחורי הקלעים, שמטרתה להמריץ את נשיא אוקראינה להצטרף למו"מ חשאי עם רוסיה. הטענה הזו אינה מושמעת בחלל ריק. בראשית החודש יזם זלנסקי, נשיא אוקראינה, שיחת טלפון עם הנשיא פוטין בעקבות תקרית באזור הבדלני בגבול רוסיה, שבה נהרגו ארבעה חיילים אוקראינים. זלנסקי הבלתי מנוסה החליט שהגיע הזמן להרים טלפון לקרמלין, למרות האזהרות בסביבתו הקרובה והרחוקה כי פוטין הוותיק, המנוסה והאכזר, יאכל אותו בלי מלח.
האתרים היהודיים שהזכרתי ציטטו בהרחבה את הידיעה, והיא עוררה עניין רב. יום לאחר מכן פרסם אתר החדשות הרוסי RBC ידיעה שהסתמכה על מקור חשאי באוקראינה, ולפיו קייב מעוניינת בעזרתה של ישראל כמתווכת בשחרור שבויים אוקראינים, ובראשם המלחים שנשבו סמוך לקרים לאחר שאונייתם חדרה לכאורה למים הטריטוריאליים של רוסיה. בדיעבד נראה כי לידיעה היה בסיס, שכן בפרטים ששחרר בהמשך זלנסקי עצמו התברר כי בשיחה בינו ובין פוטין דנו השניים בשחרור שבויים משני הצדדים כמהלך מקדים לחידוש השיחות.
זה לא קרה בינתיים. וגם אם יקרה מתי שהוא, לנתניהו יש מתחרה שלא יראה בעין יפה מהלך חשאי מאחורי גבו: נשיא צרפת עמנואל מקרון עובד קשה באותה חזית בדיוק. בין מקרון לזלנסקי נוצר קשר חם עוד לפני בחירתו לנשיא אוקראינה, והוא אף נסע לפריז להיפגש עמו ערב הבחירות.
עם פוטין היחסים קצת יותר מורכבים. השבוע אירח מקרון את פוטין בטירת ברגנסון, מעון הנופש הקיצי שלו לחופי הים התיכון. בזמן שנתניהו וזלנסקי נפגשו בקייב, מקרון עבד קשה לרצות את האורח שלו. ההזמנה למפגש נטול רשמיות יתרה במעון הקיץ היה ניסיון לריכוך דיפלומטי מצד מקרון ערב מפגש ה־G7, שאותו מארחת השנה צרפת בביאריץ, עיר נופש יוקרתית שעשירי אירופה נוהרים אליה.
חמש שנים חלפו מאז הוגלתה רוסיה ממועדון ה־G8, הכולל את קנדה, צרפת, בריטניה, גרמניה, איטליה ויפן. במפגש בביאריץ יעלו לדיון שורה של נושאים ובראשם אוקראינה, איראן וסוריה. בלי שיתוף פעולה רוסי, אין לאף אחד מהנושאים הללו תוחלת של ממש. ואף שברקע הביקור של פוטין בברגנסון ריחף ריח של פיתוי בדמות אופציה עתידית של שיבה למועדון היוקרתי, פוטין לעג למארחו כשאמר בנוכחות עיתונאים: "איך אפשר לשוב למשהו שלא קיים". פוטין כידוע אינו שוכח עלבונות, ומבחינתו עצם ההזמנה לברגנסון היא סוג של ניצחון והוכחה שבלעדיו אי אפשר, במיוחד כאשר בריטניה עסוקה בברקזיט ואנגלה מרקל בדרך לפנסיה, ומי שנותר להנהיג את אירופה הוא מקרון.
אבל לעג לחוד ומהלכים דיפלומטיים לחוד. אף שלא נקבע תאריך שיבה לשיחות, ופוטין הבהיר שיהיו שיחות רק אם יהיה ברור שיש בסיס ממשי לדיון, הוחלט שהמפגשים יתחדשו במסגרת "פורום נורמנדי", שהוקם לפני חמש שנים בעקבות כיבוש קרים ובו חברות צרפת, גרמניה, אוקראינה ורוסיה.
איך בדיוק אמור נתניהו להשתלב בדינמיקה הזו, שנשמעת כמו הזדמנות להכניס ראש בריא למיטה חולה? ובכל זאת, על פי העיתונאית נטליה לבד מאתר 'אוקראינה 112', נתניהו הוגה ברעיון הזה כבר זמן מה. בכתבה שפרסמה שבוע לפני צאתו של נתניהו לקייב היא כתבה כי "מטרתו של נתניהו היא להגיש לרוסיה ולאוקראינה את מקטרת השלום", דימוי ציורי שלקוח מעידן המלחמות בין המתיישבים האמריקנים לשבטי האינדיאנים. בלי להיכנס לשאלה מי הוא מי, לבד מצטטת בלוגר ישראלי שנכח במפגש שנערך בסוף יולי בין בלוגרים דוברי רוסית לנתניהו, שם לדבריה עלה לראשונה ענין התיווך.
בדיקה מעלה שאכן היה מפגש כזה, סגור לתקשורת, בפאב יודל'ה שבאזור התעשייה של ראשון־לציון. בין המוזמנים לאותו מפגש סגור היה גם יבגני בליסטוביץ', והוא מאשר שאחד הנוכחים במפגש העלה את השאלה אם נתניהו יוכל לתווך בין רוסיה לאוקראינה. "גם כך לא חסרים לי עניינים, אך אם תהיה הזדמנות אינני פוסל את האפשרות", ענה נתניהו על פי בליסטוביץ'. זו העדות הראשונית והיחידה באשר להתבטאות של ראש הממשלה בעניין. וכן, ממנה עולה שיש לו עניין בדבר. אך האם הנושא עלה בשיחות הסגורות בינו ובין נשיא אוקראינה או ראש ממשלתו ולדימיר גרויסמן? השאלה הזו נותרה תעלומה.
ה'טיימס אוף יזראל' מצטט בעניין זה שני מקורות שלפיהם הנושא עלה בשיחה עם זלנסקי, אולם "הזמן עדיין אינו בשל לכך". נתניהו עצמו שומר על שפתיים חתומות בשלב זה. כאשר נשאל השבוע אם התבקש על ידי זלנסקי לתווך, השיב: "כדי להיות מתווך דרושים שלושה צדדים. רוסיה, אוקראינה והמתווך. לא נראה לי שיש לנו כרגע את השלושה הנדרשים לתיווך". הוא גם סירב לומר אם התבקש מטעם זלנסקי או הממשל האמריקני לקבל על עצמו את משימת התיווך. אך כאמור, לפני פחות מחודש, בנוכחות עשרות עיתונאים ובלוגרים דוברי רוסית, הוא לא פסל את הרעיון.
מילה זו מילה
בנקודה זו אין לנו אלא לשוב לשמחת ברית המילה של יהונתן־פליקס בן השבעים בקייב. בזמן שבאוקראינה חגגו את כניסתו בבריתו של אברהם אבינו, התקשורת המקומית תהתה אם לביקורו של נתניהו יש קשר לבחירות בישראל. המסקנה המלומדת, שנוסחה מפי מומחים לישראל בתקשורת האוקראינית, הייתה כי במצב הפוליטי בישראל, שבו הסקרים מנבאים לאביגדור ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו עשרה מנדטים בבחירות, מסעו של נתניהו נועד לחזק את מעמדו ברחוב הרוסי.
וראו זה פלא, בדיוק בשעה שבקייב התרגשו מהברית של היהודי המבוגר, זיהו במפלגת ישראל ביתנו קמפיין רשת שהפיץ דיווחים כוזבים ולפיהם ליברמן הודיע כביכול כי "ישראל ביתנו תשים סוף למנהג הברברי שנקרא ברית מילה". בפוסט, שהוצג כאילו נכתב מטעמו של ליברמן, נאמר כי "השנה היא 2019 ומוהל הוא עדיין מקצוע שהחרדים עובדים בו במקום למצוא עבודה אמיתית. לא עוד". להודעה המפוברקת אף צורפו תגובות התוקפות את ליברמן על המהלך הבדוי, כגון "ליברמן השתגע" ו"מה דעתך גם למחוק את השבת". בישראל ביתנו החליטו שלא לעבור על כך לסדר היום, והתלוננו במשטרה על הפצת שקרים ופייק ניוז ברשתות החברתיות. בליכוד הכחישו כל קשר לקמפיין, אבל הסיפור בחיתוליו והמלחמה על הקול הרוסי תימשך בקרוב, כאשר נתניהו ופוטין ייפגשו, ימים אחדים לפני שאזרחי ישראל יצעדו שוב אל הקלפי. 
