בתרחיש אחר לגמרי מזה שבו אנחנו עומדים כעת, בזכות כוחות הבטחון והמודיעין בראשם, ישראל הייתה מוצאת עצמה היום בעיצומה של מלחמה מול חזית הצפון בגבולות סוריה ולבנון. אירוע שבו כח קודס האיראני המופעל בידי אנשי חיזבאללה שולח עשרות רחפנים למשימות הרג במטרות אזרחיות וצבאיות ברמת הגולן לא היה מותיר לישראל ברירה אלא להגיב לפיגוע החמור ומכאן להתגלגל לתגובת שרשרת שתוביל את האזור לתוהו.
כמעט כל מומחי הביטחון מעריכים כי מלחמה בצפון היא עניין של זמן. לא שאלה של האם אלא מתי. נראה כי באיראן ניסו להוביל את האזור למלחמה ולקרב את המועד שבה תיפתח.
אבל את תושבי הצפון המלחמה הבאה תתפוס מוקדם מידי. תכניות המיגון ליישובי קו העימות בצפון שמקודמות מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 זכו ללא מעט כותרות בכלי התקשורת אבל להרבה פחות יישום מעשי בשטח. המיליארדים הדרושים להשלמת המיגון בבתי הספר, בתי החולים, המרפאות ובתים משותפים הועברו לצפון מזמן על הנייר ולא בפועל.
קחו את היישוב שלומי לדוגמא. גבי נעמן, ראש המועצה אומר כי מתוך 2,100 בתים ביישוב, 1,000 מהם ללא חדרים ממוגנים מפני טילים. כמו שאר תושבי הצפון גם הוא נחשף להערכות המודיעין בישראל כי חיזבאללה יכול לירות 1,000 רקטות ביום על ישראל. ההבטחות שניתנו לו ולחבריו בהנהגת יישובי הצפון וקו העימות על חצי מיליון שקלים לביצור הצפון נתקעו בירושלים.
במידה ותוכניות המלחמה שאותה ניסו האיראנים להתחיל בסוף השבוע בצפון היו יוצאות לפועל מי שהיו מופקדים על ההתנהלות של העורף אלו ראש הרשויות המקומיות בצפון. הם אלו שאחראים על חלוקת מים, חלוקת מזון, חלוקת תרופות כרוניות, והבטחת רציפות תפקודית במרחב. נושאים אחרים להם שותפות הרשויות הם פינוי תושבים, פריסת מרפאות אחודות, טיפול בבעלי צרכים רפואיים מיוחדים ועוד. כל זה במרחב בו זמן ההתראה הוא אפס שניות.
ראשי הרשויות בצפון טענו בעשור האחרון כי השקט ששרר מאז מלחמת לבנון השנייה הביא לשנים של שגשוג ופריחה אך לא ייתכן שבשנים האלו לא פעלה המדינה די כדי למגן את יישובי הצפון בדומה להשקעות הממשלתיות ביישובי עוטף עזה. "יש לנו פערים שתוכנית מיגון הצפון הייתה אמורה למלא והכל מוקפא כבר שנה וחצי. חדר המיון אצלנו עדיין סגור וקיבלנו רק עכשיו תזכורת עד כמה חשוב שיהיה פה מענה רפואי הולם לגזרה שיכולה להתלקח בשניה" אומר אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה לאתר 'מקור ראשון'. לדבריו, ל-25 אחוזים מהאוכלוסייה בעיר אין מיגון תקני בבית. עם זאת הוא מוסיף כי "אני לא חושב שיש עיר שמוכנה יותר מקריית שמונה אחרי עשורים של מציאות בטחונית ומתיחות. המקלטים אצלנו שמישים ומתוחזקים, האוכלוסיה מתורגלת ואנחנו ערוכים. עם זאת, אני לא יודע מה המצב ברשויות אחרות".
בעוד יומיים, לראשונה בקריית שמונה יתקיים פסטיבל 'יוצאים בחוץ' במסגרתו ייסגר רחוב ראשי לתנועת כלי רכב וייהפך למתחם חגיגות והופעות. בעיר מקווים שלחיזבאללה אין תוכניות להפריע לתושבי העיר בחגיגות סוף הקיץ: "ההנחיות הן שגרה מלאה וכל האירועים יתקיימו כסדרם. אנחנו סומכים על כוחות הבטחון ולא ניתן לאף אוייב את הזכות לנצח אותנו. אנחנו יכולים לישון בשקט ונישן בשקט עם הצבא ששומר בגבולות. אני זוכר ימים אחרים כילד שישנו במתח וחרדה אבל הימים האלו מאחורינו".
המבקר התריע
על פי דו"ח מבקר המדינה מיולי 2018 עיקר הפער בתחום המיגון הוא ביישובים הלא יהודיים בצפון. מעל 420 אלף אזרחים ערבים ודרוזים חיים ללא מיגון מפני מתקפת טילים, ומעל שליש מהתלמידים ביישובים הלא יהודיים לומדים במוסדות ללא מיגון מספק. בדו"ח העוסק במיגון ברשויות הלא יהודיות, חשף מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי ברובן של רשויות אלו חסרים מקלטים ציבוריים, ממ"דים ומיגון במוסדות חינוך. למרות האיומים המתגברים מצפון ומדרום, משרדי הממשלה הזניחו את התחום במשך שנים. עוד נקבע בדוח כי משרד האוצר בלם את יישום מסקנות ועדה ממשלתית שדנה בנושא, אך לא הציע חלופה לביצוע פעולות המיגון.
בדוח אחר של מבקר המדינה נקבע כי ל-32% מהתושבים שגרים בטווח של עד 9 קילומטרים מגבול הצפון אין מיגון בכלל. 20% מהמקלטים הקיימים הם ברמת כשירות נמוכה ולא יעמדו מול מתקפת טילים שנמצאים אצל המדינות השכנות. בנוסף, בחלקים נרחבים לאורך גבול הצפון אין מערכות התראה שיתנו מענה לרקטות לטווח קצר. גם בערים אחרות, באר שבע, ירושלים ותל אביב – פערי המיגון עומדים על 40%.
בעוטף עזה הושקעו מיליארדים בשנים האחרונות למיגון כל מוסדות החינוך והבתים, לעומת זאת, לצפון לא הועברו תקציבים למרות שתרחיש האיום הוא חמור בהרבה. טוענים באשכול הגליל המזרחי.
בחודש דצמבר האחרון, במהלך מבצע "מגן לצפון" לאיתור מנהרות לאורך הגבול, נפגשו ראשי הרשויות עם אלוף פיקוד העורף, שם התבשרו כי בינואר 2019 יחל ביצוע התוכנית ברב שנתית למיגון הצפון, שתוקצבה בעלות של 5 מיליארד שקלים לתקופה של עשר שנים לטובת טיפול בפערי המיגון החמורים הקיימים ברשויות.
לאחר שהתברר שהתקציבים המיועדים לא הועברו ממשרד האוצר למשרד הביטחון לשם התחלת ביצוע, בדקו ראשי הרשויות את העניין, ואלה התבשרו כי התקציבים הוקפאו, ובהם גם תקצוב שיפוץ מקלטים בסך 150 מיליון ש"ח שחלק מהרשויות כבר החלו בביצועו לאור התחייבות משרד הביטחון.
