לראשונה נערכות הרשויות לגרש יהודי שאינו אזרח ישראל למדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ולמעשה עדיין מוכרת כאן כמדינת אויב: תימן.
אברהם סלם אלחדאד הגיע ארצה מתימן ב־2007. הוא החל ללמוד בישיבה חרדית בבני־ברק, ואף נישא לאזרחית ישראלית. לשניים נולד ילד, כיום בן שש. בשנת 2014 הודה והורשע בעבירות מין חמורות כלפי קטין במשפחה, וזאת באיומים ותוך גרימת חבלות. בית המשפט המחוזי בבאר־שבע גזר עליו חמש שנות מאסר וחצי.
בינתיים התברר כי אלחדאד גיע לישראל ב"אשרת תלמיד ישיבה", ומשזו פגה הוא מוגדר למעשה כשוהה בלתי חוקי. מאחר שחלק ממשפחתו שעלתה מתימן קיבלה אזרחות בישראל, ביקש אלחדאד להירשם אף הוא כעולה ולקבל אזרחות מכוח חוק השבות, ואולם בקשתו נדחתה. לפיכך הוא הגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני כאן, מאחר שלטענתו אורבת בתימן סכנה ליהודים החוזרים מישראל. גם בקשתו זו לא נענתה.
לאחר ריצוי מאסרו השתחרר השנה אלחדאד מהכלא, והמדינה הודיעה לו כי עליו לצאת מישראל ולחזור לארץ מוצאו, ועד אז ישהה במתקן משמורת 'גבעון' לשוהים בלתי חוקיים. אלחדאד הגיש ל"בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין" בקשה לשחרור, בטענה כי הוא פועל להסדת מעמדו בישראל וכי אין חשש שיברח מרשויות המדינה. עוד ציין כי הוא אב לקטין המצוי כעת במשמורת אמו, ומטעמים הומניטריים יש לשחררו לטובת הטיפול בבנו.
בדיון שנערך בשבוע שעבר בפני הדיין רג'א מרזוק, התנגד נציג משרד הפנים אלימלך וקסלר לבקשה. הוא ציין כי חוק השבות מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להגיע לישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה, אלא אם כן נוכח שר הפנים שהמבקש פועל נגד העם היהודי, עלול לסכן את שלום הציבור או שהוא בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור, תנאי המתקיים במקרה הנדון.
עוד ציין וקסלר כי העובדה שלישראל אין יחסים דיפלומטיים עם תימן אינה מעידה כי אין לה יכולת להעביר לשם את אלחדאד, אולם הוא לא פירט כיצד בדיוק.
בתום הדיון בשבוע שעבר דחה הדיין מרזוק את בקשתו של אלחדאד, והותיר אותו במתקן למשמורת שוהים בלתי חוקיים. עוד קבע הדיין כי אלחדאד יגורש מישראל בחזרה לתימן, אולם דרש כי הממונה על ביקורת הגבולות יפרט בפניו כיצד המדינה מתכוונת לגרש מישראל אדם למדינה שאין לה עמה יחסים דיפלומטיים.
