עתון ה'ניו יורק טיימס' שערך עשרות ראיונות עם בכירים בישראל, ארה"ב ואירופה חושף עד כמה ישראל הייתה קרובה לתקוף באיראן בשנת 2012. בתחקיר מרואיין גם ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו שחושף שם את הלבטים והדרמה סביב שאלת האם לתקוף או לא. עוד חושף נתניהו כי המהלך נבלם בגלל הצבעה שלא הניבה רוב: "לו היה לי רוב הייתי עושה את זה. חד-משמעית" צוטט ראש הממשלה.
על פי התחקיר, כבר בשנת 2009 הורה נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה למספר מצומצם של אנשי המטות המיוחדים להכין תוכניות תקיפה באיראן במידה והדבר יידרש לביצוע מהרגע להרגע. לא לישראל ולא לאמריקאים הייתה אז יכולת להשמיד את המטרה והכור הנבנה. בעקבות הוראת אובמה פיתחו האמריקאים פצצות ענק שכונו MOP (ראשי תיבות של Massive Ordnance Penetrator) – פצצה אדירה במשקל 13 טון, שתפקידה להשמיד בונקרים תת קרקעיים. אובמה חשש לאורך כל הדרך כי נתניהו יוציא תקיפה מישראל שמחד יכולה לשבש את הפעילות המודיעינית ומצד שני לא תשמיד את המטרה ורק תגרום נזק ולכן החל לשכנע את ישראל לרדת מזה ולהשאיר לאמריקאים את האופציה. מי שזומן אז לשיחה חשאית היה שר הביטחון אהוד ברק עם שר ההגנה האמריקאי לאון פנטה שהציג בפניו את המודיעין והיכולות האמריקאיות.
הכתבה חושפת איך חילוקי הדעות בין ההנהגה הישראלית לבין ההנהגה האמריקאית הובילה למצב בו כל אחד פעל בדרכו ובחשאיות. אלא שהיום מתברר כי האמריקאים לא סמכו על ישראל ובזמן שהאחרונה ריגלה אחרי איראן האמריקאים ריגלו אחרי ישראל במטרה לגלות אם ומתי תתקוף. במעקב שלהם גילו האמריקאים כי ישראל אוספת מודיעין באמצעות כלי טייס בלתי מאויישים למשימות מיוחדות שמופעלים מבסיסים סודיים באזרבייג'ן. על פי התחקיר כלי הטייס אספו את המודיעין במטרה להוציא תקיפה.
עוד עולה בתחקיר, כי במהלך חודש יולי 2012 האמריקאים מגלים במהלך המעקב שטייסי חיל האוויר הישראלי מבצעים טיסות הכנה לקראת תקיפה. גורמים בישראל אישרו בתחקיר כי אכן בוצעו טיסות כאלו וזו הייתה הפעם הראשונה בה ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק נערכו להתקפה.
עוד מרואיין בתחקיר הוא מי שהיה בזמנו ראש המטה הכללי של צה"ל בני גנץ: "המבצע באיראן שווה ערך לפתיחת מערכה מול מדינה, תוך דילוג על שתי מדינות בדרך, עם טווח מטורף בינינו לבינם". אמר גנץ בין היתר ל'טיימס' בין הציטוטים שהתפרסמו גם באתר ווינט, "כי אף סרט קולנוע שעשו לא היה מורכב כמו מה שאנחנו היינו עשויים לבצע כדי להשלים את המשימה. גם מי שלא הכיר את המודיעין מבין שמדובר באירוע מורכב ביותר, ואם מביאים בחשבון את ההשפעה שתהיה לו על מדינות אחרות – אירוע אסטרטגי ברמה העליונה, וכך יש להתייחס אליו".
גנץ הסתייג ונתניהו דרש לאשר את המבצע למרות הלחץ האמריקאי. כשהבינו האמריקאים כי ישראל נחושה החלו להגיע לישראל שורה של בכירים שפשוט נחתו כאן אחד אחרי השני במרווחים של שבועות כשכל ביקור, להבנת האמריקאים, דוחה את הפעולה באיראן מאחר וישראל לא תרצה שביקור כזה יהפוך לספקולציה שמדובר בפעולה משותפת.
בארצות הברית הבינו שישראל יכולה בכל רגע לתקוף והחלו בבניית מערך חשיבה שינסה לחזות מה יקרה במזרח התיכון אם ישראל אכן תתקוף. החשש המרכזי היה שאיראן תגיב גם לשטח ארצות הברית ולכן הוחלט אצל האמריקאים להכין מטרות באיראן בעיקר מטרות של מחסני ואתרי שיגור טילים ולצד זה המשיכו לשלוח את שר ההגנה האמריקאי שהפציר בנתניהו לא לתקוף. כאמור במהלך התחקיר גם ראש הממשלה נתניהו התראיין וסיפר עד כמה ישראל הייתה קרובה לפעולה. "זה לא היה בלוף. זה היה אמיתי, ורק בגלל שזה היה אמיתי האמריקנים באמת חששו מזה" אמר נתניהו. "האם התכוונתי לעשות את זה? התשובה היא כן. לו היה לי רוב הייתי עושה את זה. חד-משמעית".
"הידיעה שאנחנו מסוגלים ומוכנים לתקוף השפיעה מאוד על האמריקנים ועל המעורבות שלהם בעניין איראן. ככל שהאמריקנים הבינו שההתקפה קרובה, הם העצימו את הסנקציות". בסופו של יום ישראל לא תקפה באיראן וגם האמריקאים לא. נתניהו נבלם לא רק על ידי האמריקאים אלא גם על ידי חלק מבכירי מערכת הביטחון, הרמטכ"לים, ראשי מוסד ושרי ביטחון. במהלך התחקיר חזר והבהיר נתניהו שאם היה משיג רוב – היה תוקף.
