אל הריאיון מגיע משה פייגלין היישר מלשכתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שם הודיע על פרישת מפלגתו זהות מהבחירות לכנסת ה־22. בכך הוא מימש את הצעד הראשון בהסכם שנחתם בשבוע שעבר בינו ובין ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי ההסכם זהות לא תתמודד בבחירות, תמנע בזבוז של קולות ימניים, ותקרא לתומכיה להצביע לליכוד. נתניהו מצידו התחייב למנות את פייגלין לשר ביצועי מטעם הליכוד ולחבר בוועדת השרים לחקיקה, וכן לקדם שורה של מהלכים ובהם היתר רכישת קנאביס לצרכים רפואיים ("לגליזציה לחולים"), הקלות לעסקים חדשים, אישור ייבוא למוצרים שקיבלו תקן בחו"ל ועוד.
רבים הופתעו לראות את פייגלין, שמעולם לא נחשד בפרגמטיזם ובריאליזם פוליטי, מקפל את הדגל, מזיז הצידה את המפלגה שהקים ושחיבר את מצעה המפורט, ומתייצב לימינו של ראש הממשלה נתניהו. בעיניו, מתברר, התמונה שונה לחלוטין.
מה הוביל אותך להחלטה הזו? מה עם האמונה בצדקת הדרך והנחישות?
"דווקא האמונה בצדקת הדרך הובילה אותי להסכם", משיב פייגלין. "הדבקות במטרה הביאה אותי לפרישה מהליכוד אחרי עשרים שנה, והיא הביאה אותי לפני כן למעבר מ'זו ארצנו' אל הליכוד. המטרה לא הייתה 'זו ארצנו', שסגרתי אותה והקמתי את 'מנהיגות יהודית'. המטרה גם לא הייתה מנהיגות יהודית, שהפכה להיות 'מנהיגות יהודית בליכוד'. המטרה גם לא הייתה הליכוד, אז הקמנו את זהות, ואת זהות אנחנו ממשיכים לפתח ולהעצים בכל דרך. המטרה היא לא עצם הריצה אלא הגשמת היעד, ואם זהות תגשים את היעד בצורה הזו בסבירות הרבה יותר גבוהה, זה מה שהיא תעשה".
מבחינת פייגלין, העובדה שזהות לא תתמודד בבחירות לכנסת ה־22 איננה מבטאת כישלון, אלא להפך. "תראי, יש הרבה צרימות וכאבים בכל התהליך הזה, אבל כשאני מסתכל על המכלול של בחירות 2019 בשני מועדיהן, המנצחת הגדולה היא מפלגת זהות. פוליטיקה היא שוק של רעיונות, לא שוק של אנשים. אני יודע שהדבר הזה יצא מהלקסיקון הישראלי מזמן, ומתייחסים אל הבחירות כאל תחרות ספורט – מי ניצח, מי הפסיד, וכמה גולים הבקיעה כל קבוצה. אבל לא זה העניין של פוליטיקה ושל מפלגות בכלל. מפלגות הן דוכנים ביריד, וכל אחת אמורה להציע את מרכולתה הרעיונית. המפלגה היחידה שהביאה לשוק סחורה רעיונית חדשה של חזון ובשורה במועד א' הייתה זהות, והעובדה שהבשורה הזו מהדהדת בכל המפלגות היא הניצחון של זהות. העובדה שעכשיו אני, יו"ר המפלגה, כמי שאייצג אותה בעזרת השם אם הכול ילך למישרין, אקבל את התפקיד הביצועי בממשלה כדי להתחיל ליישם את הרעיונות הללו – היא ניצחון אדיר. אני חושב שרק מי שהצביע זהות באמת מימש את ההצבעה שלו".
לך ולנתניהו יש היסטוריה משותפת ארוכה של חוסר אמון. איך מהלך כזה מצליח בכל זאת לצאת לדרך?
"זה פחות במישור של אמון וחוסר אמון, ויותר במישור של צורך שיוצר אמון. אני השתכנעתי שראש הממשלה מתכוון למה שהוא אומר, ושהוא רוצה לקיים את ההסכם שהוא חתום עליו. מה שהביא אותי להשתכנע בכך הוא דווקא הדברים שלא קיבלתי. אני דרשתי הרבה יותר ממה שהשגתי. ניסיתי להשיג את ביטול המאגר הביומטרי, היה לי חשוב מאוד להעביר חוק שגיבשתי אחרי שבני נפצע קשה מאוד בתאונת דרכים, ושיטיל יותר אחריות על נהגים פוגעים, ועוד כהנה וכהנה דברים. ראיתי שכל דבר נבדק לעומקו, ומה שהוא מרגיש שהוא לא יכול לקיים הוא לא נותן. זה מעורר בי תקווה שהדברים באמת רציניים".
"ישבתי עם בנט שלוש־ארבע שעות, סיכמנו שנצא יחד במסיבת עיתונאים, ושאנחנו בזהות נרים את הקמפיין. הכול היה מוכן, אבל הוא פתאום נעלם לי. סיכם ונעלם"
לאחר הרהור קצר הוא מוסיף: "העובדה שיש פה הסכם מאוד מפורט וחתום, יחד עם הצהרה שאין ברורה וגלויה ממנה, ועוד כמה סיבות שלא אפרט – מביאים אותי למחשבה שהכוונה רצויה. אני מקווה שגם המעשה רצוי".
אתה לא חושש שנתניהו הבטיח אבל לא מתכוון לקיים, ואתה תישאר עם דף נייר ולא יותר?
"ודאי שאני חושש, אבל המטרה היא להביא את רעיונותיה של זהות לחברה הישראלית ולהגשים אותם במקסימום האפשרי. וכשאני בוחן את הסיכוי והסיכון של השגת היעד הזה באחת משתי אפשרויות – ריצה עד הסוף, או הדרך שהציע לי ראש הממשלה – ברור לי שהסיכוי להביא את המצע המפואר של זהות למימוש מקסימלי בדרך הזו הוא הרבה יותר גדול. אומר לך את הדברים בדרך ציורית: נניח שזהות הייתה מתמודדת עד הסוף ולא עוברת את אחוז החסימה, והייתי יודע שהוצעה לי כזו הצעה ולא לקחתי אותה, הייתי מתקשה לסלוח לעצמי. אפילו במצב שבו ראש הממשלה לא מצליח להקים ממשלה וממילא הוא לא יכול לקיים את מה שכתוב בהסכם – מצפוני יהיה שקט. אני יודע שעשיתי את הדבר הכי הגיוני והכי נכון".
כיצד תגיב אם נתניהו לא יעמוד בהסכם?
"אני לא מכין את נאום הזעם שלי או משהו כזה. שוכנעתי שהוא מתכוון ליישם. אני לא חושב שהדרך תהיה סוגה בשושנים, ושלא יהיה צורך להילחם על קיום סעיפים בהסכם. זאת פוליטיקה, ופוליטיקה לא פשוטה. אני לא חשוד בחוסר נחישות, חוסר סבלנות וחוסר התמדה".
שואף למשרד האוצר
עם התיאור הזה, שלפיו יו"ר זהות "עשה את המעשה הנכון", לא הסכימו רבים ממצביעי המפלגה, והם השמיעו את קולם ברשתות החברתיות לאחר חתימת ההסכם. האדיקות של מצביעיו הובילה להאשמת פייגלין עצמו בזניחת העקרונות, המצע והדרך לטובת כיסא בממשלה. "אני יודע שלמרות שההסכם אושר ברוב מוחלט של המתפקדים, היו הרבה מאוד אנשים שזה קשה להם כי הם לקחו את הדברים באופן אישי", מודה פייגלין. "אני לא רואה זאת כך. אני שם בצד את כל המשקעים והוויכוחים שהיו לי עם ראש הממשלה ב־25 השנים האחרונות, ועושה את החישוב מה נכון וראוי".
כדי להשיב לאותם מאוכזבים, פייגלין מזכיר אמירה של יוסי שריד לאחר אחד מכישלונותיה של מרצ. "שרון מדבר על מדינה פלסטינית ואתה אומר שאני הפסדתי?" הגיב אז שריד לאחד התוהים על התבוסה. "כשהוא אמר את זה בזמנו, זה נחרט בזיכרוני", מספר פייגלין. "עכשיו תראי, ראש הממשלה מדבר על קנאביס ואתם אומרים שהפסדתי? בנט ושקד מדברים כמעט על כל המצע של זהות, לא בדיוק מתכוונים, ואתם אומרים שהפסדתי? איתמר בן־גביר מדבר על האבות הגרושים ואתם אומרים שהפסדתי? יולי אדלשטיין מדבר על העברת נושא דת ומדינה אל המרחב הקהילתי, ואתם אומרים שאני הפסדתי?
"כל המדינה היום מדברת זהות, ואני כיו"ר המפלגה מקבל מראש הממשלה התחייבות לתפקיד ביצועי משמעותי כדי להתחיל ליישם את הדבר הזה. אז יש כמובן צרימה שהפעם עדיין לא נכניס את אנשי זהות לכנסת, אבל אני חושב שבאופן האמיתי ובאינטרס הרחב של כלל הציבור, יש כאן הישג פנטסטי ובזמן קצר מאוד".
פייגלין דוחה את האמירות שלפיהן הוא חזר למעשה לליכוד, ומצהיר כי מבחינתו המטרה נותרה לרוץ עם זהות בבחירות הבאות כמפלגה עצמאית. "הופעל עליי לחץ בלתי רגיל לחזור לליכוד. גם נתניהו עצמו ביקש ממני לחזור, אבל אני מאמין בזהות ובמפלגה שהקמנו, ואני רוצה שהמפלגה תהיה קיימת למען עם ישראל ולמען אותו ציבור נפלא שכבר נדבק בחיידק של זהות. אגב, מהלך של חזרה לליכוד היה מוחק את כל חובות המפלגה, כמו שעשו עוזי דיין ואפי איתם ועכשיו כחלון, ואני סירבתי. היה פיתוי מאוד גדול לעשות את זה".
בכמה נאמדים חובות המפלגה?
"מדובר בסדר גודל של שני מיליון. כבר כיסינו סכומים יפים. עשינו כמה גיוסי המונים, ואנחנו מתכננים מפקד גדול שיעזור. אני רואה איך תוך שנתיים־שלוש אנחנו מכסים את החובות. אגב, זה לא הרבה כסף. עוזי דיין גמר עם חובות של שמונה מיליון. אלי ישי, שהרים קמפיין מינורי, סיים עם חובות של עשרה מיליון. אנחנו, עם סקרים שהראו שמונה מנדטים, לקחנו סיכון של חצי מזה וטוב עשינו. בתקציב של ארבעה מיליון עשינו קמפיין של ארבעים מיליון".
איזה שר תרצה להיות?
"הייתי רוצה להיות שר האוצר, ואמרתי את זה לכל אורך הדרך. אני מקווה שראש הממשלה יצליח לתת לי את התפקיד הזה".
אמרת שהרעיונות של זהות ניצחו, אבל קשה להתעלם ממבחן התוצאה: בבחירות האחרונות הפסדתם, למרות הסקרים המבטיחים בישורת האחרונה. מה ההסבר שלך?
"התנהל קמפיין הפחדה חסר תקדים נגד זהות. המפלגה דרכה על היבלת של כל הממסדים הגדולים, ולהערכתי היה כאן גם כסף גדול של קרטלים, ובסופו של דבר אנשים נבהלו ופחדו להצביע זהות. תוסיפי לזה את העובדה שכולם היו בטוחים שזהות בפנים, כשהסקרים מדברים על שמונה ותשעה מנדטים, אז אנשים העדיפו להציל מפלגות אחרות. הסיבה הסובייקטיבית הייתה אני עצמי. תמיד האויב הכי גדול שלך הוא אתה עצמך. אני עשיתי כמה טעויות קרדינליות, ואני לוקח עליהן אחריות".
סרטון כפות הרגליים?
"סרטון הרגליים בוודאי היה אחת מהן. תראי, זה היה אמבוש. לעשות אותו בימי הפורים ולשמור אותו למוצאי שבת לפני הבחירות, כשכבר אין לך אפשרות להסביר שום דבר, זה דבר מכוער. וכן, הייתי צריך לקום ולעזוב. ההחלטה שקיבלתי לזרום עם הדבר הזה הייתה טעות פטאלית, והתנצלתי על כך כמה פעמים בפני בוחריי. זהות יצרה ציפייה לסוג אחר של פוליטיקה, ופה הייתה אכזבה".
בפתח מערכת הבחירות הנוכחית נראה היה שהציר החדש יקום דווקא בין בנט לפייגלין. הם היו הראשונים שנפגשו ויצרו דיאלוג, ובנט הבהיר יותר מפעם אחת שהוא מעדיף לרוץ עם זהות ולא לחזור לבית היהודי – מה שלבסוף עשה יחד עם שקד. פייגלין חושף כאן עד כמה הסיכומים ביניהם הגיעו לשלב מתקדם, כולל החלטה על מסיבת עיתונאים משותפת, שבוטלה בסופו של דבר.
למה המגעים בינך ובין בנט התפוצצו ברגע האחרון?
"כי התאים לבנט לפוצץ את זה".
היה נראה ששניכם מאמינים בחיבור הזה, וההליכה לבית היהודי הייתה מוצא של הרגע האחרון.
"כן, איילת שקד משכה אותו לזה. כבר סגרנו, ישבנו שלוש־ארבע שעות ביום שלישי ולחצנו יד. סיכמנו שביום ראשון שאחריו נצא במסיבת עיתונאים, ושאנחנו בזהות נרים את הקמפיין. הכול היה מוכן, כולל לוגו משותף, אבל להפתעתי הוא פתאום נעלם לי. סיכם ונעלם".
בשיחות האלה איילת לא הייתה?
"לא. היא נפשה בחו"ל".
אתה מצטער שהחיבור לא צלח?
"אני חשבתי שהחיבור של בנט ושלי הוא נכון, מכיוון שזהות היא לא מפלגה מגזרית ובנט לא חותר לכיוון המגזרי. למרות שיש הבדלים משמעותיים בינינו מבחינת הקהלים שאנחנו מכוונים אליהם, החיבור הזה נכון. אני חושב שהחיבור הנכון היה צריך להיות של הבית היהודי ועוצמה, ואנחנו והימין החדש. זה באמת היה הגיוני, כולם היו נכנסים. הדבר הזה עכשיו יוצר בעיה עם עוצמה, שאני בספק גדול אם ייכנסו, והיה ספק גדול אם אנחנו נצליח להיכנס. זה יצר צרימה בין המערכות, מה שגם מעלה ספק גדול מהם האינטרסים שמאחורי ההחלטות של שקד".
אתה רוצה להרחיב על זה?
"לא. אבל אני לא טיפוס סנטימנטלי, ואני לא בוכה על חלב שנשפך. אני מאמין בא־לוהים, ושמה שצריך לקרות יקרה בסופו של דבר. מה שברור הוא שבמערכת הבחירות הזו הולך להיות מאוד מעניין. יש לי תחושת בטן שתהיה בוקה ומבולקה. פשוט וקל זה לא הולך להיות".
ניסית לפעול לחיבור אחר במקום החיבור עם בנט שכשל? עם עוצמה יהודית למשל?
"עוצמה יהודית לא תרוויח מהעובדה שזהות לא רצה", משיב פייגלין, מתכוון לומר שלא יהיה מעבר קולות משמעותי ממנו אליהם. "בשלב מסוים הייתי מוכן לשקול בלוק טכני איתם, למרות שזה לא מה שרציתי לכתחילה, אבל מיכאל בן־ארי שם על זה וטו מסיבות עמומות, ואני לא מצטער שהוא עשה את זה".
תפסת מרובה
עוד לפני חתימת ההסכם עם הליכוד, מפלגתו של פייגלין עברה לא מעט טלטלות. רק לפני חודש ניסה פייגלין לקדם את מנכ"ל המפלגה שי מלכה לקדמת הרשימה, ונתקל בהתנגדות עזה מבית. ההתנגדות הזו אף הביאה את פייגלין לפרישה הפגנתית קצרה מתפקיד היו"ר. כאשר הוא חזר אליו פרשו מהמפלגה ליבי מולד ורפאל מינס, מקום רביעי ושביעי (בהתאמה) ברשימת זהות לכנסת ה־21.
"למה אני חושב שההסכם הזה יקוים? כי נתניהו לא נתן את מה שהוא חש שהוא לא מסוגל להגשים. תנוח דעתך שניסיתי להשיג הרבה יותר. זה לא שמה שמופיע הוא מה שביקשתי"
"עשיתי מהלך שלא פגע באף אחד, ומבחינת חוקת המפלגה הוא היה חוקי לחלוטין", אומר עכשיו פייגלין. "מי שהתנגד אמר לי מפורשות שאין לו שום בעיה עם שי מלכה, ופתאום כשזה הפך להיות במקום שלפניו ולא אחריו זה הפך להיות בעיה. זה כוסה בטיעונים מוסרניים, אבל בפועל הכול סבב סביב שיבוצים. מתברר שגם במפלגת זהות יש אנשים ויש יצרים".
גם ערב החתימה על ההסכם עם הליכוד סירב מספר שתיים ברשימה, גלעד אלפר, לתמוך במהלך, עד שצורף אליו נספח המפרט את נושא הלגליזציה לחולים, כפי שפרסמנו לראשונה באתר 'מקור ראשון'. כשאני שואלת את פייגלין כיצד הוא הסכים לפחות מזה בהסכם המקורי, הוא דוחה את הטענות ואומר בקצרה: "כל מה שהושג בנספח הוא פירוט של מה שהופיע בהסכם, כך שאני לא התפשרתי. אפשר היה גם לפרט את שאר הסעיפים".
אמרת בעבר שאת התיק הכלכלי הבכיר תיתן לאלפר. מה יעשו כעת אנשי זהות כשתהיה בממשלה?
"אני מאוד מקווה שאצליח להביא לכך שהם יהיו דומיננטיים במסדרונות השלטון, איש איש בתחומו".
בין נתניהו ופייגלין, שבשבוע שעבר התייצבו מפויסים מול פני האומה, זרם במהלך השנים הרבה דם רע. נתניהו הכריז בעבר מלחמת חורמה נגד צמיחת כוחו של פייגלין בליכוד, ונקט שורה של צעדים כדי לבלום אותו. פייגלין מצידו התמודד נגד נתניהו על ראשות הליכוד, וכינה אותו בין היתר "אסון אסטרטגי למדינת ישראל".
אז מה השתנה? "אמרתי הרבה דברים", משיב פייגלין כשאני מזכירה לו את ההתבטאויות הללו. "איך אמר נתניהו במסיבת העיתונאים? יחסינו ירדו עליות ומורדות, בעיקר מורדות. אמרתי לו שכרוכב אופניים ותיק אני יכול להעיד שכאשר יש הרבה ירידה, באה אחריה הרבה עלייה. אני מקווה שזה מה שיקרה גם פה. הייתה לי הרבה ביקורת על נתניהו, ואני מניח שעוד תהיה, אבל לצידה מצאתי כר פורה לשיתוף פעולה, בוודאי בנושאים הכלכליים והחברתיים, ואני מאמין שגם בנושאים המדיניים. בגלל שנוצר דיאלוג רציני ועמוק בינינו, אני אוכל להשפיע".
אחד מסעיפי ההסכם מתייחס לעליית יהודים להר הבית, נושא שפייגלין הרבה להיאבק עליו ושעמד במרכז עימות ממושך שלו עם נתניהו. כעת הוא הסתפק בדרישה בסיסית ל"שיפור המידע, השירות וזמן ההמתנה לעולים להר הבית". שאלתי אותו מדוע התפשר כל־כך.
"אחזור לְמה שהסברתי בהתחלה. למה אני חושב שההסכם הזה יקוים? כי נתניהו לא נתן את מה שהוא חש שהוא לא מסוגל להגשים. תנוח דעתך שניסיתי להשיג הרבה יותר. זה לא שמה שמופיע הוא מה שביקשתי. בסופו של דבר נאלצנו להסתפק בזה, וזה ממש לא מעט. אני יכול להראות לך מכתבים שקיבלתי מאנשי הר הבית, שמאוד התרגשו שהנושא עולה ושראש הממשלה מתייחס אליו. זה כמובן הרחק הרחק ממה שאני הייתי רוצה לראות, אבל לא שכחתי לרגע את הר הבית".
אבק כוכבים
מצביעי 'כולנו' לא הוסיפו ולו מנדט אחד לליכוד אחרי שכחלון נטמע בו בחזרה. מצביעי זהות יבואו אחריך לליכוד?
"הליכוד ערך את הבדיקות שלו, בדיקות מאוד מעמיקות, וזה מה שהוביל אותו להסכם, אחרת הם לא היו מתאמצים. אני מעריך שהסיפור הזה מוסיף לגוש הימין לפחות שני מנדטים. אלה לא רק מצביעי זהות שיצביעו ליכוד, אלא גם מצביעים שיחזרו מליברמן. יש קורלציה גבוהה בין ריכוזים של דוברי רוסית לאחוז הצבעה גבוה יותר לזהות. כך שיש לנו השפעה על הפלח הזה, ואנחנו בהחלט מתכוונים לשכנע את מצביעי ליברמן להצביע מחל. כלומר לא רק מי שהצביע זהות אנחנו מקווים שיצביע עכשיו מחל, אלא הרבה מעבר. וכן, בבחירות האלה מצביעים זהות בפתק מחל, זו הסיסמה שלנו".
אתה תשתתף בקמפיין הליכוד?
"אנחנו כבר בקשר עם המטה שלהם, והפעילים שלנו יוצאים ומדפיסים חומרים. אנחנו נהיה חלק מקמפיין של זהות, ואני מדגיש – בשום אופן לא הפכנו להיות חלק מהליכוד. אגב, ההסכם לא מדבר רק על תפקיד שר ביצועי אלא על תפקיד חבר בוועדת שרים לחקיקה. כח"כ שחוקים שלו נחסמו שם, אני יודע שזה תפקיד חשוב מאוד".
ועדיין אתה רק אחד. אין לך קואליציה לקדם איתה יוזמות וחוקים.
"נכון. זו פוזיציה מעניינת. מבחינה מסוימת היא יותר חירותית".
אבל מה עם קואליציה ובריתות ויכולת להניע מהלכים?
"אני מקווה שראש הממשלה יהיה הקואליציה שלי. הוא חתום על הסכם, ובהסכם הזה יש מספר מכובד מאוד של סעיפים שנוגעים בעיקר לדור הצעיר וליכולת שלו להקים ולגדל משפחות בארץ הזו בלי לחלום על פורטוגל ולהיאנק תחת רגולציות ויוקר המחיה. זה אפשרי.
"כשהסתיימה מסיבת העיתונאים נזכרתי שאת ההישג הכי גדול לא אמרתי לעיתונאים, אז אגיד את זה לך. ההישג הכי גדול של ההסכם הוא שכל כולו סיוע לעם ישראל. זהות היא מפלגה כלל־ישראלית. אפשר להגיד עלינו מה שרוצים, אבל אף אחד כבר לא מסתכל עלינו כעל מפלגה של סקטור כלשהו. בטווח הרחוק זה ההישג הגדול, וזה מה שרציתי תמיד להשיג. שהדבר הזה שכונה פעם ציונות דתית, יתחיל להיות מנהיגות כלל־ישראלית".
בשלב הזה של השיחה פייגלין שולף את מכשיר הטלפון שלו ומראה לי סרטון מכמיר לב, כדי להמחיש את חשיבות המאבק בנושא הקנאביס. בדרכו לירושלים הוא ביקר אצל אדם שלפני 18 שנה נפצע קשה בתאונת דרכים, ומאז הוא משותק מהצוואר ומטה. במהלך הביקור סיפר לו הפצוע בבכי כי מאחר שמשרד הבריאות הפסיק לספק לו את התרופה, הוא מתכוון לקצר את חייו. בסרטון נראה פייגלין מתקשה לרסן את דמעותיו.
"ההסכם שחתמנו מדבר על זה שאת התרופה שלו הוא יוכל לראשונה לקבל מכל מקום בעולם", אומר פייגלין. "ההסכם מדבר גם על הורדת מכסים, על זה שיבואן יוכל להביא מוצר שיש לו אישור ממכון תקנים במדינה מפותחת בלי להעביר אותו שוב דרך מכון התקנים הישראלי, ואיך להקל על פתיחת עסקים קטנים. אני לא מתעסק במה יוצא מזה לי או לאנשים שלי. יש כאן בשורה לכל עם ישראל, וזו הנהגה שרואה את כלל ישראל".
כמי שמתיימר לפעול מזווית על־מגזרית, לפייגלין ביקורת קשה על הציונות הדתית, שבעיניו "איבדה את בשורתה". לדבריו, "הציונות הדתית כתנועה נקברה בחולות גוש קטיף, משום שהיא הוכיחה שהיא לא מסוגלת לסמן גבולות לעצמה ולכן לסביבתה. מתוך גדרות כפר־מימון היא התפזרה לכל עבר, לחרד"לות הכי קיצונית מצד אחד ולדתל"שיות מצד שני. היא פיזרה אבק כוכבים של איכויות בלתי רגילות, שמן הסתם החברה הישראלית לא יכולה בלעדיהן, אבל כתנועה היא כבר לא קיימת כי היא לא עשתה את המצופה ממנה, שזה לייצר אלטרנטיבה להנהגה".
ואיפה אתה בעוד עשור? תיאבק על ראשות ממשלה?
"המטרה נשארה אותה מטרה, אבל אין ספק שהדרך אל המטרה רצופה עליות ומורדות, קשיים והפתעות. אני מאמין שאדם הוא סכום שריטותיו, והחיים שרטו בי כבר לא מעט", הוא מסיים בחיוך. 
