מתיחות, הפצצה, הטעיה: גבול הצפון, יומן אירועים

יום ראשון 16:02

תושבי הצפון חבים במידה רבה את השקט הנוכחי באזור לתושייתו של קצין רפואה צעיר, פרמדיק בדרגת סגן. כאשר טילי ה'קורנט' של חיזבאללה כמעט פגעו ב'זאב־בולנס', האמבולנס הצבאי המשוריין שעליו פיקד, הנהג שלו כמעט איבד שליטה. ההדף מפגיעת אחד הטילים המדויקים הרים את הרכב הכבד באוויר, ופוצץ את אחד מצמיגיו העבים. בקור רוח ובנחישות הורה הקצין לנהג להמשיך בנסיעה, הנחיה שאולי הצילה את חייהם של יושבי הרכב הצבאי ומנעה בכך הידרדרות למלחמה.

הקורנט הראשון נורה לעבר הרכב הצבאי ככל הנראה ממוצב של חיזבאללה בשם ג'בל א־דיר – בעבר מוצב שקד, מוצב ישראלי ברצועת הביטחון של דרום לבנון. חמשת יושבי הרכב לא הספיקו להפנים את ההתרחשות ולהבין שהם חשופים לאש חיזבאללה, ובתוך שניות ספורות נורו לעברם שני טילי קורנט נוספים. הטילים נפלו במרחק מטרים בודדים, על כביש האספלט. רסיסיהם פגעו ברכב, והנוסעים נכנסו להלם. באותן שניות קריטיות נדרש הפרמדיק, מפקד הנסיעה, להתעשת ולהחליט אם לעצור ולברוח מהרכב הפגוע, או להמשיך למקום בטוח יותר ונסתר מעיני חוליות משגרי הטילים, אשר צופים עליהם ממרחק של כשלושה קילומטרים וחצי.

ההחלטה האמיצה שקיבל הפרמדיק הצילה כנראה את חייו ואת חיי ארבעת חבריו – נהג הרכב הצבאי, שני חיילים חובשים וחיילת חובשת. בסערת הפיצוצים העזים, וכאשר הנהג צועק לעברו כי אינו מסוגל לשלוט עוד ברכב, הורה לו הפרמדיק לעשות הכול כדי להמשיך בנהיגה עוד כמה מאות מטרים, לנקודה נמוכה ונסתרת יותר.

פגיעת שני טילי הקורנט, טיל נ"ט חכם שמוכוון בלייזר לעבר המטרה, תועדה בבירור במצלמות האבטחה של השער האחורי בקיבוץ יראון הסמוך. כאשר הרכב הצבאי הגיע לכניסה המערבית של הקיבוץ, הורה הפרמדיק לחבריו לצאת בריצה שפופה לעבר שיחי הירק הקוצניים לאורך כביש הכניסה לקיבוץ. הם קפצו במהירות מהרכב הפגוע, חוששים מאפשרות של ניסיון חטיפה או ירי נוסף מהרי לבנון. ללא אמצעי קשר, שנותרו ברכב, הם התחבאו במשך דקות ארוכות של חרדה, ממתינים לרגיעה. בצה"ל לא ידעו באותן דקות מה עלה בגורלם.


16:30

חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ הוקפצו מיד כששמעו את הפיצוץ הראשון בסמוך ליישוב. בד בבד, תושבי הקיבוץ קיבלו הודעת טקסט עם הנחיות ברורות: "אירוע ביטחוני, יש להיכנס מיד למרחבים מוגנים". חברי כיתת הכוננות נשלחו לחפש את הרכב הפגוע ולאתר את נוסעיו.

האירוע הכמעט־מלחמתי הזה תפס את צמרת צה"ל במצב של דריכות שיא ומוכנות גבוהה. כוחות צבא ובהם מסוק קרב ירו מיד פצצות עשן לאזור יראון והמושב הסמוך אביבים, כדי לסכל אפשרות של ירי נוסף מלבנון. על פי דובר צה"ל, כמאה פגזים נורו מהקרקע ומהאוויר לעבר אזור הירי, כדי לפגוע בחוליית השיגור ולעצור ניסיונות אפשריים לבצע פיגוע משולב.

אנשי כיתת הכוננות של הקיבוץ מצאו את חיילי מערך הרפואה של אוגדה 91, נוסעי האמבולנס הצבאי שניצלו מירי טילי חיזבאללה, כשהם המומים ופניהם חיוורות. בקושי הצליחו להוציא מילה מהפה ולתאר את שעבר עליהם. התנהלותו קרת הרוח של מפקד הנסיעה, שייתכן כי הצילה את חייו ואת חיי חבריו, ראויה להערכה. אם הם היו נעצרים במקום וסופגים ירי נוסף, מחיר הדמים הכבד היה עלול להביא את ישראל למלחמה מול חיזבאללה בלבנון ובסוריה.

ועם זאת, בשולי האירוע נותרו שאלות קשות שיש לבדוק ולחקור. הראשונה והמשמעותית ביותר היא מדוע באחד הימים הרגישים ביותר מבחינה ביטחונית, עם התרעות קונקרטיות לירי מצד חיזבאללה לעבר כוחות ישראליים כפי שהבטיח נסראללה, רכב צבאי שאיננו מסוגל להגן על יושביו מפני טילים נסע בכביש שבחלקו חשוף ללבנון. נכון למועד סגירת הגיליון, בצה"ל טרם פרסמו את תוצאות התחקיר ובו הסבר לנסיעת הרכב הצבאי באזור, אף שכבר ביום חמישי שעבר יצאה הנחיה ברורה על איסור תנועה של רכבים צבאיים בכבישים הסמוכים לגבול לבנון.

במערכת הביטחון אומרים לנו כי ישראל הייתה כפסע מהסלמה קשה מול חיזבאללה. מטוסי קרב חמושים בעשרות טונות של תחמושת ניצבו הכן לאורך כל שעות היממה מאז החלה המתיחות מול חיזבאללה, בעקבות הפגיעה בחוליית מפעילי הרחפנים ליד דמשק והפצצת רכיב חיוני בפס הייצור של הנשק המדויק ברובע הדאחייה, מעוז חיזבאללה בביירות. המטוסים היו מוכנים להנחית מהלומה קשה על חיזבאללה בתגובה למקרה של אירוע דמים חמור, אך כאמור הדבר נמנע.

במהלך השבוע הושמעו השערות שלפיהן אירוע הירי לעבר הזאב־בולנס היה מתוכנן או מבוים, ונעשה בתיאום מאחורי הקלעים על ידי הצדדים היריבים. לפי התיאוריה הקונספירטיבית הזו, ישראל אפשרה לחיזבאללה להשיב את כבודו וליצור מצג של פגיעה בה. אך ההלם האמיתי שניכר על פני נוסעי הרכב הצבאי הבהיר כי הם לא היו חלק משום משחק הטעיה מבוים. במסגרת תחקיר האירוע, הם נשארו למשך כמה ימים במתחם מיוחד שהוקצה להם בקיבוץ יראון.


17:34

במקום מסוים בצפון יוצא לדרך תרגיל יצירתי שהכינו בצה"ל, ושבמידה רבה גם הוא הציל אותנו מהסלמה. באותה נקודה מוקם תאג"ד, תחנת איסוף רפואית לשעת חירום, המכנסת לתוכה כוחות צבא ורפואה. ברקע נשמעים קולות סירנה של אמבולנסים צבאיים, השועטים בכבישי האזור. לפתע מגיעים למתחם אמבולנסים צבאיים. לאחר שדלתותיהם נפתחות, שני חיילים, מאופרים כפצועי הדף ועשן, מובלים מתוכם באלונקות אל מסוק צבאי. שמיכות תרמיות כסופות מכסות את גופם, ומצדדי האלונקה בולטות ומשתלשלות התחבושות.

מאוחר יותר סיפר לנו בכיר בבית החולים רמב"ם כי במרכז הרפואי החיפאי התקבלה הודעה על הגעת פצועים מהאירוע במסוק, ולפיה מדובר בפצועים מדומים וכי אין צורך להכניס את בית החולים ואת חדר המיון למצב חירום של קליטת נפגעים. העיתונאים שמוזעקים אל מנחת המסוקים של בית החולים עוד מספיקים לצלם את הפצועים המובהלים במהירות לחדר הטראומה.

התמונות וסרטוני הווידאו שמופצים עד מהרה ברשתות החברתיות בעברית ובערבית מספקים את התמונה שבצה"ל ביקשו להציג בפני חיזבאללה, אותה תמונה שתשכנע את נסראללה ואנשיו כי המשוואה שביקשו להעמיד מול ישראל הושלמה, וכי הם הצליחו להכות בצה"ל ולנקום את חיסול שני פעיליהם בסוריה. למחרת בערב, סרטון תיעוד הירי שפרסם חיזבאללה מלמד כיצד חוליית הירי המתינה לשעת כושר, וכי הירי ברכב הצבאי נעשה רק לאחר שהוא התרחק מרכב אזרחי שחלף על פניו, שכן בחיזבאללה ביקשו לשמור את המתקפה לכוח צבאי בלבד.


18:10

האירוע מגיע לסיומו. בתדרוך לכתבים צבאיים ולכתבי הצפון מבהיר דובר צה"ל תא"ל רונן מנליס כי בקרב חיילינו אין כל פצועים מהאירועים. בכך נחשף תרגיל ההטעיה, ומתברר כי ברגע שבחיזבאללה חשבו שהצליחו לפגוע בחיילים והשיגו את מטרתם, חוליות הירי של הארגון נסוגו מהשטח במהירות ונכנסו לכוננות ספיגה לקראת תגובת צה"ל. המלחמה נמנעה.

תרגיל ההטעיה הביך אולי את נסראללה, אבל לחוליות הירי שלו כבר לא הייתה אפשרות להגיב בשנית. סרטוני הירי שפרסם אפשרו לו גם לדבוק בטענה כי פגע בחיי היושבים ברכב הצבאי, בניגוד לטענת צה"ל, וכי מימש את הבטחתו לנקום בשטח ישראל ולא בתחומי הר־דב כפי שפעל בעבר. הסיבוב הנוכחי ככל הנראה מאחורינו, עד למפגש האלים הבא. בפעם הבאה, איים נסראללה, הוא יפגע במזל"ט צבאי שמסייר בשמי לבנון.


19:30

כוחות כיבוי מגיעים לשטחי המטעים של יראון ואביבים, שחלקים מהם עולים באש כתוצאה מהירי של צה"ל ופגזי מיסוך העשן, ופועלים לכבות את הדלקות. כוחות

ישראל־לבנון. "עד יום ראשון הכביש הזה היה נחשב לשווייץ. סללו לנו אותו כדי שנרגיש בטוחים. כל הדוקטרינה של פינוי תושבים בנויה על פינוי דרך הכביש הזה. אני מניח שבצבא יצטרכו לעשות חישוב מחדש ולבדוק כיצד ניתן להבטיח את היציאה מהקיבוץ בשעת חירום".

בחדר האוכל של הקיבוץ השיתופי, שהוקם ב־1949, אנחנו פוגשים כמה מהתושבים ובראשם את שלומי פלקס, דובר היישוב הוותיק. "אני לא מאמין בניסים", הוא מצהיר. "הפגיעה ברכב הצבאי נמנעה רק כי חוליית היורים של חיזבאללה פשוט לא התאמנו מספיק על ירי בקורנט, זה הכול. אם החוליה של חיזבאללה הייתה מתאמנת עוד קצת, היו פגיעות. עובדה שהטילים האחרים פגעו באחוריים של הרכב".

עם תחילת האירוע הורה פלקס לאנשי הקיבוץ לסגור את השערים ולא לאפשר לאנשים זרים להיכנס לקיבוץ, במיוחד לא אנשי תקשורת. הוא מאמין כי בעת אירוע חירום הוא מחויב בראש ובראשונה לשלום אנשיו, והוא מעביר אליהם מסרים בדרך ישירה. לעיתונאים שפנו אליו תוך כדי האירוע בשאלות והבהרות, הוא הציע שיחזרו אליו לאחר שיסתיים. "יש לנו כאן הנחיה לתושבים לא להתראיין בזמן אירוע ביטחוני", הוא אומר. "אחרי האירוע אנחנו מוכנים תמיד לדבר. בזמן אירוע אני אחראי לתושבים כאן ולעדכון שלהם, ולא לספק לתקשורת עבודה ומידע".

לרשותו עומדת מערכת להפצת הודעות כתובות ישירות למכשירים הסלולריים של התושבים, טלפונים קוויים במקלטים, וכן קבוצת מתנדבות 'רצות' המעבירות מסרים והודעות בין המקלטים וחדרי הביטחון.


13:20

שיחת היום בין בתי הקיבוץ ובתור לחדר האוכל היא תרגיל ההטעיה של צה"ל עם הפצועים המדומים. התושבים כועסים על הדליפה המהירה של התרגיל, שהפך לבדיחה על חשבון חיזבאללה. כמו שלומי פלקס, גם חבריו לקיבוץ "מאמינים לנסראללה ולאיומים שלו ולא מזלזלים בו", כלשונם. החשש שלהם הוא שבעקבות פרסום תרגיל ההטעיה, החשבון שלו עם ישראל לא באמת נסגר.

"כמי שגר פה וחש כל הזמן את הגבול, התרגיל נראה לי מגוחך", אומר פלקס. "עזוב את הבובות ששמו בתוך רכב על הגבול, כפי שפורסם בלבנון. אני מדבר דווקא על ההטעיה. יכול להיות שזה היה חשוב וטוב שהיו כאילו־פצועים, אבל מה אני, שיושב על הגבול, צריך לחשוב עכשיו? שחיזבאללה מחכה להזדמנות נוספת כי ישראל הוכיחה שהוא נכשל? אין לי ספק שזה המצב. התחושה בצה"ל היא שחשיפת התרגיל תעודד את חיזבאללה להגיב שוב. למה אנחנו צריכים את זה? אם הצבא היה שומר על חיסיון ומודיע שנפגע רכב צבאי בלי לומר שום דבר נוסף בעניין, אז חיזבאללה היה חושב מה שהוא חושב ואנחנו היינו יודעים מה שהיינו יודעים, ולא היינו חושפים את חיזבאללה במערומיו. אם רוצים באמת לעשות משהו, תשתקו. אין לי מושג אם התרגיל היה מוצלח או לא, ואם זה היה מוצדק או לא. אני לא יודע מה היו המטרות של הצבא, ולא שולט בסיפור הזה של המשחקים עם חיזבאללה. אני רק חי פה ורוצה שקט, וברור לי שהשקט פה זמני".

"שלא תחשוב שאנחנו פוחדים פה, החיים פה לגמרי נורמליים", קורא לעברנו סורי (שר־שלום) בן־יהודה, מוותיקי היישוב. "עשו תרגיל יפה עם כאילו־פצועים, אבל טיפשות שחשפו את זה. למה מספרים על זה, כדי שבפעם הבאה לא יאמינו? התרגיל היה מוצלח ויפה, אבל אחריו זה זמן לשתוק ולא לחשוף אותו". הוא לא הופתע שגם כביש הצפון החדש, זה שהיה אמור להיות מוגן ובטוח יותר מפני ירי מדויק ותלול־מסלול מלבנון, עלול להפוך למלכודת מוות. "סללו את הכביש הזה כדי לאפשר מעבר מוגן, אבל אין מה לעשות, יש בו כמה מקומות שנראים מלבנון".

אביגיל ספי, תושבת הקיבוץ, צפתה בסרטוני תיעוד הירי של חיזבאללה וזיהתה בהם את גג ביתה. עד היום לא חשבה שהיא גרה במקום שנמצא תחת איום של ירי ישיר מלבנון. "לא הייתי נשארת כאן אם הייתי יודעת שככה אנחנו מטוּוחים. בסרטונים שלהם אני ממש רואה את הבית שלי, וזה מפחיד. אני חושבת שזה משחק מטומטם בין ישראל ללבנון, ומי שבסוף נקלע למצוקה הזאת אלה האנשים שגרים כאן.

"זו פעם ראשונה שאנחנו מתמודדים עם דבר כזה. הילד שלי לקח את זה מאוד קשה. הוא היה בטוח שהוא הולך למות, ונכנס להתקף חרדה. זה לא צחוק. כשאנחנו קוראים על האירועים בתקשורת, נראה כאילו מדובר במשחק. אתה מבין שצה"ל ידע מהמתקפה הצפויה, ולכן הוציא את החיילים מהמוצבים הקדמיים ושם אותם בקיבוץ. לא מעטים בישראל חשבו שעשו אירוע־דמה כדי להראות שפגעו במישהו, ואתה מרגיש כאילו אנחנו חלק ממשחק ילדים. אבל אנחנו והילדים והחיילים שכמעט פגעו בהם לא ראינו בזה משחק".

עם זאת, לספי חשוב לציין כי ההיערכות והחוסן בקיבוץ גרמו לה להרגיש בטוחה יותר. "התגובה של הקיבוץ הייתה מדהימה, וכולם תפקדו כמו שצריך", היא מסכמת.