עוד בוקר, עוד איום למלחמה מול כוחות איראניים בלבנון ובסוריה. כמו לפני שבוע בירי טילי הקורנט לעבר כוח צה"ל, וכמו לפני שבועיים בסיכול מתקפת הרחפנים מסוריה לעבר הגולן. האם טהראן מעוניינת לפתוח במלחמה עם ישראל בכל מחיר? מדוע פתאום בחיזבאללה מרשים לעצמם, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006, לתקוף יעדים ישראליים בתוך שטח ישראל?
מומחים לחקר איראן מסבירים לאתר 'מקור ראשון' כי להערכתם, המתקפות האחרונות נגד ישראל – המהוות עליית מדרגה – הן במידה מסוימת תגובת מאסף לניסיונות ולהצלחות הבלתי-פוסקות של ישראל לפגוע ביעדים איראניים, כחלק מהמאבק בהתחמשות חיזבאללה בטילים מדויקים ובפרויקט פצצת האטום האיראנית.
"התוכנית האסטרטגית של כוחות קודס האיראניים היא להרחיב באופן משמעותי את מאגר הטילים המדויקים בידי חיזבאללה בלבנון ובסוריה", מסביר ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר אסלאם פוליטי שיעי במכון ירושלים לאסטרטגיה ובטחון ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה.
לדבריו, הטילים הללו אמורים לשמש מגן אפקטיבי והרתעתי מול כל ניסיון ישראלי לתקוף את מתקני הגרעין של איראן, שכן "תוכנית הטילים של חיזבאללה היא משנית בחשיבותה לעומת הגרעין האיראני, הליבה של המדיניות המתריסה של טהראן מול הקהילה הבינלאומית. באיראן רוצים להעמיד תשתית טילים שתזניק את רמת האיום שהיא מהווה על יעדים רגישים בישראל כמו רמת דוד, יב"א פיקוד צפון ועוד".
מנשרוף מעריך כי איראן עוד לא אגרה מספיק טילים מדויקים בלבנון כדי להתניע וליזום מהלך התקפי נגד ישראל, וכי תשאף לדחות את המלחמה מול ירושלים כדי לבסס יותר יכולות התקפיות בסוריה בכלל, וברמת הגולן בפרט, כדי לתקוף את ישראל "מעל ראשה", כפי שהגדיר חמינאי.
אז מדוע איראן שולחת את כוחות קודס וחיזבאללה להתגרות בישראל, ולפעול באופן שעלול להביא למלחמה במקרה של הרוגים רבים בצד הישראלי?
"הפעילות שלהם היא תגובה לתקיפות הישראליות שנאמדות במאות בשנים האחרונות, ורק כשבירושלים החליטו להסיר את מדיניות העמימות הציבור פתאום נחשף למשמעות שלהן", אומר משנרוף ומוסיף כי "ישראל מוכיחה עליונות מודיעינית מבצעית ואווירית. פעם אחר פעם היא באה למרחב האווירי של דמשק, חלב והאזור – כל האזורים האסטרטגיים של איראן, חולפת מעל מערכות ההגנה ופוגעת ביעדים ממשיים ומחסלת בכירים חשובים מאוד למאמצי איראן וחיזבאללה.
"ברגע שתקפנו בדאחייה וחיזבאללה נאלץ לחשוף את העובדה שנהרגו לו בכירים במערך, נסראללה היה בלחץ מהבייס שלו להגיב ולהראות שהוא לא מורתע מישראל. מנגד, הוא גם רוצה לתת לגיטימציה לפעולה מול ישראל בשעה שנשמעת נגדו ביקורת מהציבור השיעי שהוא טובח בסונים ומה הוא מחפש בתימן- נסראללה צריך להזכיר לכולם שהוא עדיין גוף אנטי ישראלי וזה מה שהוא עושה".
ד"ר דינה ליסננקי, מרצה במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל, מומחית לארגוני טרור, אלימות ומחאה לאומית, מוסיפה היבט נוסף ואומרת כי לא לחינם מתחילה עכשיו נקודת רתיחה חדשה עם איראן. "יש פה כמה אירועים שקרו אחד אחרי השני שמשפיעים מאוד על המציאות. האירוע המשמעותי הוא סופה של מלחמה בסוריה ובמידה רבה השלמה של המעורבות האיראנית בסוריה. איראן קבעה את גבולות ההשפעה שלה במרחב הצפוני של המזרח התיכון ובסוריה בפרט ועכשיו מתפנה לטפל בגזרה חשובה אחרת שהיא ישראל. ישראל מצדה לא יושבת בחיבוק ידיים, ותוקפת יעדים אסטרטגיים של חיזבאללה וגם של איראן.
"מדובר בדיני נפשות והגנה עצמית ישראלית, אבל גם במה שנתפס כמו פרובוקציה כלפי איראן וחיזבאללה, וזו הסיבה שהם מרשים לעצמם לפגוע בשטח ישראל ולא בהר דב. נסראללה חייב להראות שהוא עדיין נחשב, שהדעה שלו היא זו שתקבע פה את המהלכים. אחרי התרגיל שישראל עשתה לחיזבאללה בשבוע שעבר עם הפצועים המדומים, נסראללה מרגיש שהוא חייב לתת מענה ולכן אנחנו נראה סוג של השלמה פה. אם לא תהיה מעורבות אחרת בעניין, נראה עוד תקיפות של חיזבאללה וניסיונות לפגוע מסוריה ולבנון".
האם בחיזבאללה לוקחים בחשבון אפשרות שהפיגועים שמנסים לבצע עלולים להפוך עליהם את הקערה ולהביא לתגובה קשה ומכאיבה יותר מצד ישראל?
"מבחינתם חשוב יותר לירות ולפגוע בנפש, בעיקר בחיילים. ברור שלפגוע באזרחים תהיה טעות מצערת מאוד מבחינתם. כל פעולה כרגע שמתרחשת במרחב הצפוני אלו לא מהלכים טקטיים של חיזבאללה ואיראן אלא מהלכים אסטרטגיים בעיקר, שמטרתם לייצב את המעמד שלהם פה, לאחר שנפגע בגלל התחרות בין השיעים לסונים- בין איראן לבין סעודיה בעיקר. זה גם מוביל אותנו לעסקת המאה וכל הנושא של הוויתור, על פי העיתונות הערבית, על הסוגיה הפלסטינית תמורת כסף אמריקני. איראן רוצה להראות שהיא היחידה שלא בוגדת בסוגיה הפלסטינית והיא היחידה שתעמוד לצדם ולכן הטיימינג הזה, ערב פריסת התוכנית המדינית המשפיעה".
בתוך כך, בצה"ל עדיין ממשיכים לתחקר את סדרת האירועים החמורים בגדוד 402 של התותחנים בשבוע שעבר. מה שהחל ביום א' עם נסיעת האמבולנס הצבאי בכביש הצפון החדש, וזאת לאחר שנסיעת רכבים צבאיים נאסרה עליו, המשיך עם הפקרת הבסיס הצבאי באביבים והשארת החמ"ל על כל הציוד שבו גלוי לעיני סקרנים (כפי שתועד במצלמות הכתבת הערבייה של הערוץ הרוסי), וכלה בפציעת ראש קשה של חייל מהגדוד בעקבות סלעים שיודו לעברו כחלק ממשחק בין חיילים בשעה שיצא מתא השירותים. האירועים החמורים שמצטרפים זה לזה מעמידים את מפקדי הגדוד בפני מבחן משמעותי: כיצד נאירעו מחדלים כאלו בשעה ביטחונית כה רגישה ומסוכנת.
