בימים שאחרי הבחירות, כשמפלגת ימינה תתחיל לפעול – מהקואליציה או מהאופוזיציה – כדי ליישם את הבטחתה להקמת 113 אלף יחידות דיור בתוך חמש שנים ביהודה ושומרון, לפחות בפרמטר אחד יהיו לה חיים קלים: היעדר כל מנגנוני פיקוח ובטיחות על העובדים ועל ענף הבנייה מעבר לקו הירוק, באופן שמאפשר לקבלנים וליזמים לעבוד שם כמעט באין מפריע ולעשות כמעט ככל העולה על רוחם.
כשמדובר בתחומי יהודה ושומרון, שום משטרה לא תבוא ושום מפקח לא יגיע לבדוק שלפועלים יש רתמות, שלמפעילי העגורנים יש רישיון או שסביב אתר הבנייה הוצב גידור בסיסי. לכל היותר, המוסד לבטיחות ולגהות ישלח ניידת בטיחות ואולי גם כמה מדריכי בטיחות לאתרי בנייה מסוימים בעקבות תלונות של אזרחים מודאגים שיפנו ל"קו החיים" – ערוץ לדיווח על סכנות באתרי בנייה. אבל גם לאנשי המוסד החביבים, עובדי משרד העבודה והרווחה, אין שום יכולת קניסה או אכיפה נגד קבלנים סוררים. לאמיתו של דבר, לא רק שלמשרד העבודה והרווחה הישראלי אין שום מידע בנוגע לפועלים העובדים באתרי הבנייה היהודיים ביו"ש, גם משרד העבודה הפלסטיני לא שש לעזור לאותם פועלים, ש"עובדים ובונים עבור הכיבוש".
כשמדובר בתחומי יהודה ושומרון, שום משטרה לא תבוא ושום מפקח לא יגיע לבדוק שלפועלים יש רתמות, שלמפעילי העגורנים יש רישיון או שסביב אתר הבנייה הוצב גידור בסיסי
גם אם המערב הפרוע בכל הנוגע לכללי העבודה ביו"ש עשוי בהחלט לשרת את המטרה החשובה של הפרחת השממה ושיבת עם ישראל לארצו, אסור להשלים עם מציאות שבה אף אחד לא מסדיר את החלת חוקי הבטיחות הבסיסיים והחיוניים בשטחי יהודה ושומרון. בג"ץ כבר קבע בעבר כי החקיקה הסוציאלית כן תחול שם, אבל משום מה בכל הנוגע לחוקי העבודה, ודאי עבודת בנייה, אף אחד לא מרים את הכפפה. ארגוני השמאל לא יעשו זאת, כי מבחינתם כל מפעל וכל אתר בנייה מעבר לקו הירוק לא צריך להיות שם בכלל, ואבוי למי שיפעל להסדרה ולחקיקה שיכירו דה־פקטו בישיבה שלנו ביו"ש.
מאידך גם הימין לא יעשה זאת, שכן לחיים מתחת לרדאר, ללא הסדרה ורישום של כל אתר בנייה, יש גם יתרונות לא מבוטלים. במצב הנוכחי יש ממש בטענות החוזרות של אנשי משרד העבודה והרווחה, המסבירים שאין כל טעם לשלוח את מפקחי הבנייה הספורים שלהם גם לאתרים ביו"ש. אין אמנם מניעה חוקית שהם יחצו את הקו הירוק, אבל אין להם שום שיניים לפקח על המחדלים שימצאו שם, פשוט משום שהחוק הישראלי אינו חל באותם מקומות, כל עוד לא ניתן צו מפורש של אלוף הפיקוד.
רק לפני שבועיים נהרג ג'בר סאלח עטאללה, פועל כבן 40 מכפר כנא, באתר בנייה ביישוב חיננית שבצפון השומרון. אף אחד לא סגר את אתר הבנייה לשני ימי עבודה, כפי שהיה קורה לו התאונה הייתה מתרחשת בתחומי הקו הירוק. ב"קבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה", שעוקבת ומדווחת על כל תאונת בנייה בישראל, אפילו לא יודעים לומר מי היה היזם או הקבלן באותו אתר, ומה בדיוק אירע במקום.
אבל ההפקרות אינה נגמרת באתרי הבנייה. באותו שבוע שבו נהרג עטאללה בחיננית, נפלה פלטת בטון מעגורן במפעל 'רמט טרום' במישור־אדומים ומחצה למוות את אשרף משאעלה, עובד פלסטיני בן 20. בנוסף, גורמים רבים מודים שהם אינם יכולים להיות ערבים לכך שאין עוד תאונות רבות במפעלים ואתרי בנייה ביו"ש, שפשוט אינן מדווחות. לדברי ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, הבעיה המרכזית היא שחוסר ההסדרה מועיל לכיסם של בעלי היזמים והמפעלים ביו"ש. לא מדובר רק על נקיטת אמצעי בטיחות, אלא אפילו על תשלום ביטוח לאומי ושכר מינימום לפועלים, חובה שנותרת פעמים רבות בתאוריה ואף אחד אינו אוכף אותה בפועל.
"אף אחד לא יושב למפעלים שם על הראש, וזה מאוד נוח", אומרת תגרי. "גם הקרקע זולה, גם אף אחד לא בודק שכל העובדים מועסקים כחוק, וגם אף אחד לא בודק את השמירה על הבטיחות שלהם ביום־יום. זה לא עניין של ימין מול שמאל, אלא של חיי אדם. יש מקום בישראל שבו ניתן לנצל את העובדים, והשאלה היא האם המעסיק מוכן לשים כסף על החיים של העובדים שלו או לא".
רק לאחרונה הטיל בית המשפט האזורי לעבודה בתל־אביב קנס של 250 אלף שקל על חברת ניקיון מהיישוב קרני שומרון, 'יהלום תעשיית חומרי ניקוי', לאחר שהתברר כי שילמה 9 שקלים לשעה לעובדים הפלסטינים שהעסיקה. תלושי השכר שהוצגו בבית המשפט לא כללו פרטים בסיסיים כמו צבירת ימי מחלה וחופשה. החברה הודתה בבית המשפט כי השכר ששילמה לעובדים אכן לא עמד בדרישות שכר המינימום, "אך אין חולק על כך ששכר המינימום באזור מגוריהם נמוך מזה שקבוע בישראל". טוב שהחברה לא טענה בבית משפט שהיא גם נקטה אלימות פה ושם כלפי הפועלים, כי זה מה שמקובל "באזור מגוריהם".
בשורה התחתונה, מי שמצהיר על הסדרת ההתיישבות בשטחי C ומתיימר לחולל תנופת בנייה ביהודה ושומרון, כדאי שיתחיל לפני הכול בהחלת חוקי העבודה באותם חבלי מולדת. כן, גם אם זה יקשה מעט על הגשמת אותן מטרות חשובות.
