עד השעות הקטנות של ליל אמש, נראה מטה כחול לבן בנמל תל-אביב כמו מסיבה שמסרבים לתת לה לקרות. הסלקטורים מוכנים בכניסה לבוא ההמונים, הרחבה שמול הבמה מרושתת מצלמות מתקדמות, אבל האיפוק מוחל בקשיחות-על. פדיחת השמחה המוקדמת היא צלקת מדממת כאן, ולאיש אין עניין לשחזר אותה.
רק בשתיים-עשרה וארבעים בלילה, כמעט שלוש שעות לאחר סגירת הקלפיות, הגבירו בכחול-לבן את הווליום של המוזיקה לדציבלים המוכרים ממערכת הבחירות הקודמת. שולי המסיבה מתחילים לבצבץ, ופעילים לבושים בחולצות כחול-לבן מתחילים למלא את המרחב. "איך, איך בדיוק אתם מתכוונים ליישם את המהלך המיוחל של ממשלת אחדות עם הליכוד אך ללא נתניהו", אני שואלת את ח"כ יועז הנדל. הוא כתגובה מפנה את האצבע אל בכירי הליכוד שהתרחקו אתמול ממיקרופוני התקשורת. אל גדעון סער, ישראל כ"ץ ואחרים. אלה שכשלוש שעות אחר כך, גם ייזהרו מלהתייצב על הבמה אצלם במטה, לצד הראש. יש לנו עם מי לדבר בליכוד, הוא רומז.
בכחול-לבן ניסו לתקוע אתמול אצבע לתוך מה שמזהים שם כקרע במפלגת השלטון הנוכחית, אותו קרע בדיוק שנתניהו בנאומו המאוחר ניסה להבהיר עד כמה חשוב שידבוק יחד, שכן בחוץ אורבת לו ממשלה בלתי-ציונית בעליל.
לקראת שתיים בלילה, שידורי הטלוויזיה של חדשות 12, 13, והתאגיד ששודרו מאז סגירת הקלפיות, נעלמים מעל המסכים הגדולים שעל הבמה, ואת מקומם תופסים קליפים קצביים. הג'ינגל של כחול-לבן המוכר עד אימה מכנסי הבחירות שלהם, שב להכות בתודעה בדציבלים מוגזמים. המועמדים לכנסת סוף סוף זורמים למקום, ותמונות הסלפי המחוייכות מתחילות. מיכאל ביטון אפילו מרשה לעצמו כמה צעדי ריקוד. "אם גם הפעם נגמור באופוזיציה, אנחנו באמת בבעיה", אומר ח"כ גדי יברקן בשקט לח"כית מיקי חיימוביץ'.
בשתיים וחצי בלילה, מגיעים ארבעת חברי הקוקפיט ועולים זה אחר זה אל הבמה. קודם גבי אשכנזי, אחריו בוגי יעלון, יאיר לפיד ובסוף, בני גנץ. הריקוד המחובק של הרביעייה הזכור לרע מאפריל, לא נצפה אמש. הלקחים הופנמו היטב. אשכנזי, נשען על הבטחת הבחירות הטרייה של גנץ, התקבל בקריאות 'הו-הא מי זה בא שר הביטחון הבא', יאיר לפיד משעשע את הנוכחים כשהוא פותח ב'שלום לכם', שהפך למזוהה עם דמותו הסאטירית בארץ נהדרת, ואז מגיע גנץ.
"אני שמח ונרגש להיות כאן הערב", אומר בני גנץ. למרות הזהירות הקפדנית, הוא מרשה לעצמו להתוות את מראה הניצחון ואומר- "לפי התוצאות המסתמנות נתניהו לא הצליח במשימתו. אנחנו לעומתו הוכחנו שהרעיון שנקרא 'כחול לבן', מיזם שהקמנו אותו לפני קצת יותר מחצי שנה הצליח בגדול והוא כאן כדי להישאר. לפי התוצאות שבידינו כרגע, נראה שבפעם השנייה אזרחי ישראל נתנו בנו אמון". למרות מה שאמרו עליהם, הוא אומר, איש לא "נמנם". הם עבדו קשה לדבריו כדי להגיע מחוזקים ומוכנים לסבב ב'.
הוא מדבר על האיום הביטחוני ובעיקר על הקרע הפנימי בחברה הישראלית, ואומר כי הוא נושא תפילה לשלום המדינה ואזרחיה וכי ביקר לילה קודם בכותל, במעין ניסיון לרכך את הסנטימנט האנטי-דתי החזק שמוביל את כל הערב הזה, ואת הבטחות החילוניות שליוו את הקמפיין. לכל אורך הערב, אמרו לנו חברי הכנסת של כחול-לבן שכן התראיינו, שאמנם הם דיברו על קואליציה חילונית, אבל אין פירוש הדבר שיאמרו לא לחרדים. איך זה מסתדר, לאלוקי הפוליטיקה פתרונים.
לסיום הערב, נציגי מפלגת הישראלים היפים והנכונים עלו אחד אחד לבמה לשורה של חיבוקים ונישוקים. הם סיימו בשירת התקווה ("למרות שזה לא מקובל", אמר גנץ), ויצאו אל דרך החתחתים של הקמת ממשלה ציונית, נטולת ביבי. "אני מבקש שכולכם תנהגו הביתה בזהירות", אומר גנץ מעל הבמה. גם אנחנו.
