"מצידי שיהיו לערבים 120 מנדטים, אנחנו רק רוצים לוודא שזה באמת מגיע להם". במילים אלו מסכם שגיא קייזלר את מערכת הבחירות האחרונה, שבה הוא ושותפו עופר ענבר הצליחו להציב במרכז השיח הציבורי את שאלת טוהר הבחירות במגזר הערבי, ולהביא להגברת הפיקוח למניעת זיופים.
נראה שהצלחתם להוציא הרבה יותר מצביעים מהמגזר הערבי לעומת הבחירות הקודמות. יכול להיות שתשומת הלב הגבוהה שניתנה לפרויקט הזה פעלה הפוך ממה שרציתם?
קייזלר: "המיזם של טוהר הבחירות נולד כדי שלא יהיו זיופים בקלפי. לפי תוצאות האמת כבר ברור שהרעש התקשורתי לא גרם לאחוז הצבעה חריג במיוחד, שהרי בבחירות 2015 הרשימה המשותפת קיבלה 13 מנדטים והפעם מספר דומה. אבל אפילו אם הרעש העלה את אחוז ההצבעה, זה היה כדאי מבחינתנו. אנחנו מסתכלים לטווח רחוק, ורק רעש יגרום למחוקק להבין שחייבים חוק בעניין שימנע כל אפשרות של זיוף".
בהערכה ראשונית, כמה זיופים נמנעו הפעם?
"אני לא יודע לתת מספרים, אבל הצלחנו למנוע הרבה. להערכתי, אם לא היינו שם היו זיופים בסדרי גודל מטורפים. היו גם מקומות שלא הצלחנו למנוע. בסכנין הייתה אלימות כלפי ארבעה נציגים והם קראו למשטרה. לא היו שם הנציגים של מלצר, אז היכולת של האנשים שלנו בתוך הקלפי הייתה נמוכה. ליד אום אל־פחם, בחור שלנו ראה מזכיר שהכניס עוד מעטפות לתוך הקלפי. הוא עצר אותו, והמזכיר הודה. המשטרה טיפלה בו, אבל המזכיר נשאר שם וצירפו אליו עוד מזכיר. ברהט היה אדם שהזמין משטרה והוציאו משם מישהו שזייף. אלה חלק מהמקרים. קשה לומר כמה זיופים מנענו, כי לפעמים עצם הנוכחות שלנו במקום עושה את שלה".
ענבר: "סרטון 'הערבים נוהרים' ב־2015 לא היה בלוף ולא פייק. אנשינו שישבו בקלפי דיווחו כמה הצביעו, ואנחנו דיווחנו לאיש קשר בבלפור. המשקיפים ראו את האוטובוסים בשטח"
לקראת הבחירות האחרונות, 2019 מועד ב', התלווינו לקייזלר וענבר ועקבנו מקרוב אחר פעילותם למען טוהר ההצבעה במגזר הערבי. קייזלר (36) ממש לא חדש בעסק הזה, והוא פעיל בו באופנים שונים זה עשור. ענבר (37) הצטרף אליו בבחירות 2015. לאחר כמה מערכות בחירות מתחת לרדאר, בבחירות אפריל 2019 הפעילות שלהם קיבלה לראשונה פומבי, והשניים נאלצו להתמודד גם עם ההתנגדות שהיא עוררה. מנגד, ועדת הבחירות התבקשה לספק מענה לבעיה שהוצפה, וראש הממשלה בנימין נתניהו טען שלזיופים במגזר הערבי הייתה השפעה על תוצאות הבחירות הקודמות וניסה לקדם את 'חוק המצלמות' שיקשה על הזיופים.
בשעה שהתקשורת כולה לא הרפתה מהסוגיה, הם עצמם נמנעו מלהשתתף בדיון הציבורי. כעת הם מתארים בריאיון משותף את השתלשלות הנושא לאורך השנים, משיבים לטענות שהועלו, ומציגים את זווית הראייה שלהם כמי שהובילו את המיזם שהצית בשבועות האחרונים שיח ציבורי סוער.
שווארמה תמורת קולות
חמש מערכות בחירות בעשור האחרון הפכו את שגיא קייזלר למומחה לחוק הבחירות, להרכבים ולתפקידים של חברי ועדת הקלפי, ולמנגנון שקובע את פני הכנסת. הפעם הראשונה שבה התוודע לנושא הייתה בבחירות 2009.
"הייתי אז חבר ועדה בקלפי בערערה, יהודי יחיד שם", הוא מתאר. "אשתי, אגב, הייתה חברת ועדה בקלפי אחרת במתחם. התחושה הייתה כאילו אני מפריע להם, סוג של נטע זר במקום. למשל, היה נראה להם מוזר שהם צריכים להציג תעודות זהות, או בעל שהגיע ורצה להצביע גם בשביל אשתו, ופתאום הם ראו שזה לא עובר כמו בפעמים קודמות. אחר כך שמעתי מחברים שעבדו במקביל אליי שהיו זיופים, והבנתי שכמו שהיו דברים שאני ראיתי, כך זה גם היה בקלפיות אחרות".
החוויה הזו הבהירה לשגיא שיש כאן בעיה משמעותית. באותו שלב הוא עדיין לא היה מודע להיקפה, אבל לקראת בחירות 2013 החליט לרכז את הנושא באופן עצמאי. הוא קיבל מהליכוד כתבי מינוי לחברי ועדה ב־80 קלפיות במגזר הערבי ודאג לאייש אותם. הוא עצמו שימש אז חבר ועדת קלפי בעראבה שבגליל, וחווה שוב מקרוב את היקף הבעיה והקושי להתמודד איתה.
"במשך כל היום הם ממש דאגו לי וכיבדו אותי", הוא מתאר. "בהתחלה הם הביאו לי שווארמה, וכשהם ראו שאני לא אוכל אותה, יו"ר ועדת הקלפי דאג שיביאו לי אוכל סגור וכשר. וכך כל היום קפה ואווירה טובה. ברבע לעשר, לקראת סגירת הקלפי, אומר לי יו"ר ועדת הקלפי: 'הצביעו פה 300 אנשים בערך, ורוצים לחלק את הקולות שנשארו, מאה לכל אחד מחברי הוועדה'. מיד התחלתי להקליט. יצאתי החוצה לאחד משני השוטרים שהוצבו שם, ואמרתי לו שהציעו לי חלוקת קולות ושאני מבקש שאחד השוטרים ייכנס לספירת הקולות. השוטר הסכים, אבל כשפתחנו את הקלפי הוא נעלם.
"התעקשתי שאני לא מסכים לחלוקה. בהתחלה ההצעות היו בטוב, כשהם מציעים לי כל פעם לתת יותר קולות לליכוד, אבל אז הם התחילו להתעצבן ואמרו לי 'התייחסנו אליך כמו מלך, כיבדנו אותך, אתה חייב לנו את זה'. אמרתי להם 'תודה רבה, אני מעריך את זה מאוד, אבל לא ידעתי שזה קשור ואני מפחד להיכנס לכלא'. היה שם חבר ועדה שהתחיל לאיים עליי. הוא הפך שולחן, זרק לידי כיסא, צעק שיחכו לי בחוץ אנשים ושאני לא אצא מפה בחיים. 'נטפל ברכב שלך, נטפל בך'. ככה יותר מחצי שעה, עם צרחות אימים. שני השוטרים בחוץ שמעו את זה בוודאות, אבל אף אחד מהם לא נכנס.
"אחרי שזה לא עזר להם, הספירה עצמה הייתה ממש בעצבים, כשכל הזמן הם מנסים ללחוץ עליי להסכים. יום למחרת העברתי את הפרטים למשטרה. אחרי שנתיים זימנו אותי לעדות, ואז אמרו לי שהדיון נדחה. אחרי שנתיים נוספות, ב־2017, אמרו לי שזה עדיין בטיפול. עכשיו, ב־2019, נאמר לי שהתיק נסגר ושהאיש נקנס בעשרת אלפים שקלים".
ההיתקלות הלא נעימה הזו יצרה אצל קייזלר את נקודת המפנה וההבנה שחובה להתייחס לנושא ברצינות ולהקדיש לו אנרגיה ומשאבים. לקראת בחירות 2015 פנה קייזלר לח"כ יריב לוין, אז נציג הליכוד בוועדת הבחירות המרכזית, הציג לו נתונים שנאספו בפעם הקודמת על מקרי זיופים, והציע לו לפעול באופן משמעותי יותר במגזר הערבי ולא לוותר על הקלפיות של הליכוד שם.
מה זאת אומרת "לוותר על קלפיות של הליכוד", אני שואל, ובתשובה מסביר קייזלר את מבנה ועדות הקלפי, האחראיות לפיקוח על מהלך ההצבעה והספירה: "ועדת הבחירות בונה מנגנון חלוקה של חברי ועדות הקלפי בין גושי הימין והשמאל, כדי ליצור מצב שבכל קלפי ישב נציג אחד מכל מחנה. המטרה היא לשמור על טוהר הבחירות, כאשר כל חבר מפקח על האחר ואין אינטרס משותף לכל חברי הוועדה. בכל קלפי יש נציג מימין, נציג משמאל ונציג מהמרכז, ומעליהם מזכיר ועדה שהוא עובד מדינה, בדרך כלל כזה שיש לו מה להפסיד, וללא שיוך פוליטי.
"המנגנון שהמדינה בנתה הוא חכם", ממשיך קייזלר, "הבעיה היא שהמדינה מאפשרת להשמיד אותו מיד אחרי שהוא נבנה. מבחינת ועדת הבחירות המרכזית, כל מפלגה רשאית להחליף את הנציגים שלה בקלפיות. לצורך העניין, הליכוד יכול להחליף חמישים קלפיות שהוא שובץ אליהן בראשון־לציון, עם חמישים קלפיות של ישראל ביתנו ברעננה. כך קרה שעד 2015, הליכוד ומפלגות הימין ויתרו על המקומות שלהם בקלפיות בכפרים הערביים, והחליפו אותם בקלפיות שבהן יש להן גרעין גדול יותר של תומכים".
למה הם עשו את זה?
"המפלגות מסתכלות על זה כסוג של צ'ופר לפעילים, שמקבלים שכר מכובד בעבור העבודה כחבר ועדת קלפי. למפלגה יש פעילים במקומות שונים בארץ, וזה לא ממש צ'ופר לבוא למשל לפעיל ליכוד שגר בפתח־תקווה ולומר לו 'לך תהיה חבר ועדה ברהט'. כך קרה שהליכוד ומפלגות אחרות החליפו את הנציגויות לפי הנוחות והדרישות של השטח".
ערימה של תעודות זהות
ובחזרה להשתלשלות העניינים בבחירות 2015: קייזלר, ששימש אז מנכ"ל ועד מתיישבי השומרון, לקח חופשה ללא תשלום מהעבודה, והתגייס לטובת הפרויקט בהתנדבות מלאה. עופר ענבר, ששימש אז דובר הוועד, סייע לו לווסת את ההתעניינות התקשורתית במיזם, וכך החלה הפעילות המשותפת שלהם בנושא.
"נפגשתי עם יריב לוין, הבאתי ניתוח של 80 הקלפיות שהיינו בהן, והראיתי לו כמה זיופים מנענו", אומר קייזלר. "לפי הנתונים שלנו, יותר מ־7,000 קולות. אחרי בחירות 2013 אמרו שלשולי מועלם היו חסרים 2,500 קולות והיא נכנסה בזכות קולות החיילים. ממש לא. היא נכנסה בזכות אלפי הקולות המזויפים שמנענו, ושבעצם מנעו את המנדט הזה מהמפלגות הערביות.
"הנה נתונים נוספים שהראינו לו, שחור על גבי לבן: אם מפלגה מסוימת מקבלת 1,000 קולות בכפר מסוים, וכשאתה רואה שמתוך 30 קלפיות אותה מפלגה קיבלה את כל אלף הקולות הללו בחמש קלפיות בלבד – זה מעורר חשד, כי באופן טבעי אמור להיות פיזור בין כל הקלפיות. אז כנראה בחמש הקלפיות האלה ישבו נציגים של מפלגת העבודה לצורך העניין, או אולי מפלגה אחרת כמו ש"ס או הליכוד. לא הייתה לי גישה לפרוטוקולים אז לא ידעתי מי האנשים שישבו שם מטעם הוועדה, אבל זה היה ברור. בקלפי שלי בעראבה היו 48 אחוזי הצבעה, וב־8 קלפיות אחרות באותו מתחם היו כ־70 אחוזים. ברור שזה לא הגיוני משום בחינה סטטיסטית".
איך אתה מחשב 7,000 קולות של זיופים שנמנעו?
"חישוב עיקרי אחד הוא לפי העסקאות שמנסים לעשות. נניח פעיל שלנו בא ואומר שהציעו לו לחלק 300 קולות של אנשים שלא הצביעו, אז אנחנו סופרים 300 קולות מזויפים שמנענו. אלמנט נוסף הוא מנגנון שדומה למנגנון של המפלגות הגדולות שיושבות על רשימת תומכים, רואים מי לא הצביע ומנסים להביא אותו לקלפי; סטודנט שלומד רחוק, אדם שאין לו חשק לבוא להצביע, או כל סיבה אחרת. בכפרים הערביים לוקחים את זה צעד אחד קדימה – לוקחים לו את תעודת הזהות ומצביעים במקומו. היה לנו מקרה בטייבה שאדם ישב מחוץ לקלפי עם שולחן ועליו ערימת תעודות זהות, וכשנכנס מישהו הוא שידך לו תעודת זהות עם תמונה שנראית לו מתאימה ושלח אותו להצביע פעמיים".
אחרי שתמונת המצב המטרידה הוצגה ליריב לוין, הוא אימץ את המסקנות שלה באופן מיידי ונחלץ לדאוג לכך שהימין לא יפקיר עוד קלפיות במגזר הערבי. לוין התחייב שלא להחליף עוד קלפיות עם מפלגות אחרות, מהלך שלא עבר בקלות מבחינת חברי המרכז, שנאלצו לוותר על הכוח שלהם מול הפעילים. התבצעה פנייה לאיילת שקד ולאביגדור ליברמן, שבאותה תקופה, בניגוד להתנגדותו האחרונה לחוק המצלמות, דווקא נלהב לשתף פעולה. איחוד הכוחות הזה הביא את מפלגות הימין לפריסה כמעט מלאה בקלפיות המגזר הערבי, כ־1,100 קלפיות. המיזם כולו הובא לעיונו של ראש הממשלה נתניהו, והוא העניק את האישור הסופי.
"מי שהיה שותף מלא איתנו לכל הפרויקט הזה הוא גדי דיעי, שהיה אחראי לגיוס פעילים שיֵשבו בוועדות הקלפי. עברנו בין הישיבות והמכינות, הראינו להם את הנתונים, מינינו איש קשר ורכזים בכל מוסד, ובעצם בנינו את המערך. אחר כך גם העברנו להם הדרכות מעבר להדרכות שהמדינה נותנת, עם הדגשים שלנו".
קייזלר: " הייתה לנו תוכנית אבטחה מסודרת. הדגשנו שצריך להגיע מוקדם, לא להסתובב בכפרים, להיות בקלפי כל היום ולעזוב בסוף הספירה. איומים בדרך כלל נשארים איומים, וכמעט אף פעם לא מגיעים לאלימות פיזית"
כמו מה למשל?
"למשל, לשים לב היטב ולהשוות בין האדם שמופיע מולך לתמונה בתעודת הזהות. אנחנו מכינים אותם להצעות לחלוקת קולות בלילה. יש גם דברים שאנחנו ממליצים לא להתעכב עליהם ולא לבזבז אנרגיה. למשל, כשאישה באה עם רעלה, אנחנו לא מתעסקים עם זה. בדומה לכך, אסור שיהיה מאחורי הפרגוד יותר מאדם אחד. כל עוד הוא שם מעטפה אחת, אין לי עניין להתעכב על זה שיש שם חמישה אנשים. מבחינה ביטחונית חשוב לתדרך ולהכין אותם לכך שלמרות שיש המון איומים, צעקות וקללות, האירועים כמעט אף פעם לא מגיעים לאלימות פיזית של ממש".
איך אתם נערכים מבחינה ביטחונית? בסוף אתה מכניס ילד בן 18 למקום שיכול להיות עוין.
"הייתה לנו תוכנית אבטחה מסודרת שבנינו גם בעזרת אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, וניצב בדימוס דוד צור שהיה מפקד הימ"מ. שניהם הדגישו להגיע מוקדם, לא להסתובב בכפרים, להיות בקלפי כל היום ולא לצאת, ולעזוב בסוף הספירה. הקלפי הוא המקום הכי סטרילי בתוך הכפר. גם אם אתה יהודי יחיד, אתה אחד מארבעה ולא מתוך כל הכפר. איומים בדרך כלל נשארים איומים. באזורים מסוימים העמדנו גם מאבטחים בוגרי סיירות, שהסתובבו בין הקלפיות בעיקר כדי לספק תחושת ביטחון".
לדברי קייזלר, גם מערכת הבחירות הזו הוגדרה מבחינתם כהצלחה גדולה: "לפי החישוב שלנו מנענו ב־2015 זיוף של כ־40 אלף קולות, בין מנדט לשניים. ושוב, המספרים האלה לא כוללים את מי שראה אותנו שם ונמנע מלזייף, כי אין לי דרך לדעת את זה".
נתניהו לא שיקר
אחד הרגעים הזכורים מבחירות 2015 היה סרטון "הערבים נוהרים" (הביטוי המדויק, אגב, היה שונה) שנתניהו שחרר לרשתות החברתיות בשעות אחר הצהריים של יום הבחירות, כדי להמריץ את תומכי הליכוד לצאת מהבית ולהצביע. מאוחר יותר התקבע בציבור שזה היה נתון שקרי שהופץ לצורכי קמפיין. עופר ענבר מתעקש שהנתון הזה הגיע מהמטה שלהם, ושהוא היה מדויק לחלוטין.
"זה לא היה בלוף ולא פייק", אומר ענבר. "במהלך יום הבחירות עובר הרבה זמן עד שמקבלים נתון של אחוזי הצבעה, ועד אז הנתון כבר לא עדכני. למשל, בשתיים בצהריים מעדכנים מה היה אחוז ההצבעה עד 12:00. בגלל שאנחנו היינו ממוקדים רק בקלפיות של הערבים, הייתה לנו יכולת טובה יותר לנתח את זה בזמן אמת. האנשים שלנו שישבו בקלפי דיווחו לנו כמה הצביעו, ואנחנו הלכנו עם הנתונים האלה לאיש הקשר שלנו בבלפור והוא העביר את זה לראש הממשלה. עובדתית, האנשים שלנו ראו את האוטובוסים בשטח. בעיקרון הנתון הזה לא אמור לעניין אותנו, אבל האנשים שלנו זיהו מספרים חריגים ותורים גבוהים והעבירו הלאה".
לבחירות אפריל 2019, קייזלר וענבר כבר נערכו אחרת. שנה קודם לכן הם הקימו יחד משרד דוברות, ייעוץ ואסטרטגיה, והספיקו לעבוד עם שורה של לקוחות במערכת הפוליטית ובהם משה כחלון ומפלגת כולנו, ציפי חוטובלי, המועמד לראשות עיריית ירושלים עופר ברקוביץ ועוד. בזכות הניסיון שרכשו וההצלחה במערכות הבחירות הקודמות, סגרו בליכוד עם שניהם, לראשונה בתשלום, שהם ייטלו על עצמם את ההקמה וההפעלה של מערך חברי ועדות הקלפי מטעם הליכוד במגזר הערבי. השניים הקימו מטה במצודת זאב, איישו אותו בכעשרים פעילים והחלו להיערך ליום הבחירות.
באותו שלב הם התאכזבו לגלות שההמלצות שהגישו לליכוד אחרי בחירות 2015, בהתאם ללקחים שהפיקו, לא יושמו. ענבר: "הבחירות ב־2015 היו הצלחה גדולה והתלהבו מאיתנו מאוד, אבל עד 2019 לא נעשה עם זה הרבה. הגשנו המלצות, אבל מטבע הדברים כל אחד התעסק בדברים דחופים יותר, וככה הגענו לבחירות באפריל כשההמלצות לא מיושמות".
אילו המלצות למשל?
קייזלר: "רוב העבירות על טוהר הבחירות בוצעו בידי פעילי מפלגות מהערים השונות, ששובצו כחברי ועדת הקלפי בעיר מגוריהם. הם דאגו למערך זיופים משומן ומסודר. המלצנו לפעול כך שנציגי המדינה בקלפיות וגם המזכירים והמשקיפים מטעם המפלגות השונות לא יהיו בני היישוב שבו מוצבת הקלפי וגם לא מהיישובים הסמוכים. עוד המלצנו להציב בכל קלפי שוטר או איש ביטחון עם סמכויות מעצר, שישמור על הסדר ויוכל גם להחרים כתבי מינוי של פעילים המבקשים לפגוע בטוהר הבחירות. המלצנו גם שבמהלך ספירת הקולות יהיה בתוך חדר הקלפי איש ביטחון".
ההמלצה העיקרית של השניים נגעה לנושא שעתיד לעמוד במרכז ויכוח ציבורי ופוליטי: "המלצנו על שימוש בטכנולוגיה שתמנע אפשרויות לזייף קולות", אומר קייזלר, "כלומר, להקים מערך מצלמות מקיף בקלפיות שיש בהן חשש לזיופים, הן ככלי לאיסוף ראיות להעמדה לדין והן ככלי הרתעתי".
הפוסט שעורר סערה
עד הבחירות באפריל נושא המצלמות בקלפי לא הכה גלים, עניין מבורך וגם מפתיע מבחינת קייזלר וענבר, בוודאי בהתחשב בכך שיותר מאלף פעילים הגיעו להדרכות ולקלפיות, ואיש מהם לא כתב על כך פוסט בפייסבוק או סיפר לעיתונאים על המערכת. הגיעו אליהם כמה פניות מעיתונאים, אבל הם הצליחו לשמר את העניין מתחת לרדאר התקשורתי. הרגע שבו הכול צף בעוצמה לשיח הציבורי הוא ביום הבחירות, 9 באפריל 2019, זמן קצר לאחר פתיחת הקלפיות.
"ב־8:45 נחשפה המצלמה הראשונה", משחזר קייזלר. "העניין פורסם, ותוך כמה דקות נחשפו עוד עשרות מצלמות בקלפיות. קיבלנו במטה מבול של טלפונים. קיבלנו מכ־350 קלפיות דיווחים ששוטרים נכנסים לתוך הקלפי ומוציאים את חברי הוועדה שלנו, בטענה של הפרעה לסדר הציבורי. בעשרות מקומות השוטרים לא התערבו כשסתם אנשים נכנסו והוציאו את חברי ועדת הקלפי".
השעות הללו היו קריטיות להצלחת המיזם ולשמירה על טוהר הבחירות. רבים מחברי ועדות הקלפי נעדרו ממקומם לכמה שעות קריטיות עד שהעניינים התבררו. פעילותו המהירה של ח"כ דוד ביטן, נציג הליכוד בוועדת הבחירות המרכזית, הצליחה לייצב את המערכת ולהחזיר את רוב הפעילים לקלפיות.
קייזלר: "ביטן עבד פה בצורה מעולה ונחושה, וכך גם בבחירות מועד ב'. הוא עדכן את השופט מלצר, וצריך לומר שהשופט ידע על מערך של פעילים יהודים בקלפיות המגזר הערבי עוד לפני הבחירות. השופט מלצר הוציא הנחיה להחזיר את האנשים לקלפי, והורה שמותר לצלם אם יש חשד וכן בשעת ספירת הפתקים. בחלק מהקלפיות אנשים חזרו אחרי זמן המתנה מחוץ לקלפי. יש עדויות שהזמן הזה נוצל כדי לרמות, כי הצביעו אז מספרים בלתי סבירים. חלק מהמצלמות המשטרה החרימה, את חלקן הערבים החרימו. היו אנשים שלא הצלחנו להחזיר, בעיקר כי המשטרה לקחה להם את כתבי המינוי או שמזכיר הוועדה לקח וזרק אותו בטענה שלא ידע שיחזרו".
אחרי בחירות אפריל פרסמו קייזלר וענבר פוסט בדף הפייסבוק של המשרד שלהם ובו סיפרו על הפעילות. אותו פוסט עורר סערה בעיקר בגלל משפט אחד. "הרמנו מבצע", כתבו השניים, "שהייתה לו תרומה מכרעת לאחד ההישגים החשובים ביותר של מחנה הימין: טוהר המידות במגזר הערבי. בזכות זה שהוצבו משקיפים מטעמנו בכל קלפי, אחוז ההצבעה ירד מ־50%, הנמוך ביותר שנראה בשנים האחרונות".
המבקרים משמאל טענו כי הוסרה המסכה מעל הפרויקט, שמטרתו להוריד את אחוז ההצבעה בקרב הערבים ולפגוע בזכותם הדמוקרטית. ענבר לא מתרגש, ועומד מאחורי כל מילה בפוסט: "היה לנו דיון על המשפט הזה כשניסחנו את הפוסט, אבל הכוונה הייתה שהורדנו את אחוז ההצבעה כי הורדנו את הזיופים וכי מנענו מהמתים להצביע. זה התפקיד של חברי ועדת הקלפי, ולכן הם יושבים שם. לא איימנו על אנשים, ולא מנעתי מאף אחד לבוא ולממש את זכותו. אם המדינה תיקח על עצמה בצורה רצינית את הפיקוח הזה, הפרויקט יהיה מיותר מבחינתי".
המיזם שנבט בבחירות 2009 ונמשך כמה מערכות בחירות ללא תשומת לב, העסיק לפתע את התקשורת כולה ואת המערכת הפוליטית. קלמן ליבסקינד חשף ב'מעריב' את אוזלת ידה של המשטרה שנמנעה מלחקור את הזיופים שהתגלו, אף שהנתונים הוגשו לה בצורה מסודרת. בהמשך ניסה ראש הממשלה נתניהו להסדיר את הפעילות באמצעות 'חוק המצלמות', וכשל. ח"כ דוד ביטן קידם עם השופט מלצר מהלך פיקוח מטעם המדינה, כתוספת לעבודת המטה של הליכוד.
כובע במקום כיפה
בשבוע שעבר, לקראת יום הבחירות, קיימו קייזלר וענבר תדריך מסכם לרכזים האזוריים. באותם ימים, סוגיית המצלמות והוויכוח סביב חוקיות השימוש בהן נמצאה בראש סדר היום הציבורי. כ־25 רכזים התאספו בבניין התחנה המרכזית בירושלים. חציים, אולי בניגוד לסטיגמה הדתית־מתנחלית שהודבקה למיזם, לא היו חובשי כיפה. רובם שימשו חברי ועדת קלפי במערכות הבחירות הקודמות. כעת הם התבקשו לדווח על הקשר עם הפעילים שתחתיהם לקראת יום הבחירות, והאם צפות בעיות מהשטח. בין הקשיים שהועלו וטופלו: אתר קלפי שאיננו מופיע בווייז, קושי להגיע לקלפי ב־6:30 בבוקר, אם שדואגת לבנה שנשלח לקלפי בכפר־קאסם, וחשש של אחד הפעילים שרכבו ייפגע כשייכנס לכפר.
לצד השיח על הבעיות האפשריות, האווירה הכללית הייתה רגועה, והנוכחים חשו בטוחים במה שהם עושים. את ההנחיות האחרונות לרכזים סיכם קייזלר בשתי מילים: "אל תתחכמו". בדבריו לפעילים ניסה להחזיר את הנושא הבוער ואת הנוכחות בקלפיות לפרופורציות: "שימו לב שאין פעילים עם מוטיבציה גבוהה מדי, שינסו להכניס מצלמות באופן פיראטי למרות האיסור. אנחנו לא במערב הפרוע. אנחנו מדינת חוק, יש משטרה, ולא צריך להתרגש יותר מדי. תהיו ענייניים בקלפי, ושימו לב שאין אצלכם חברי ועדה שרוצים 'לשמור על הכבוד הלאומי'". רכז אחר, שהיה ממונה על סוגיית ביטחון הפעילים, אמר: "הייתי מציע אפילו לחבוש כובע במקום כיפה ולהכניס ציציות, כדי לא למשוך יותר מדי תשומת לב ולעורר אנטגוניזם".
למרות הביקורת שספגו מחוגי שמאל, שבלמה חלק מהפעילות בבחירות האחרונות, ועל אף הניסיון לצייר את פעילותם כנגועה במניעים גזעניים, השניים לא מתנצלים לרגע, ולהפך – הם מביעים סיפוק מהצלחתם: "שים לב מה הלך פה", אומר ענבר. "משרד של שני אנשים הצליח לשנות את המציאות, להזיז את ועדת הבחירות המרכזית ולהניע תהליכים שיגבירו את הפיקוח על הקלפיות: 3,000 אנשים שיסתובבו בין הקלפיות עם מצלמות גוף, מאות עורכי דין שיהיו שם גם כן, ותגבור של אלפי שוטרים בעיקר בזמן הספירה. זה מהלך אסטרטגי שאנחנו מניעים, בעיקר מ־2015. בזכותנו המודעות לעניין עלתה, ונושא הפיקוח התחדד מאוד. במערכת הבחירות הבאה זה כבר יהיה הרבה יותר מסודר". 
