בנימין נתניהו מן הסתם לא כיוון לכך, אבל אין ספק שקמפיין הבחירות הנגטיבי שלו נגד הציבור הערבי סייע לרשימה המשותפת בבחירות. בניגוד לבחירות באפריל, שבהן המפלגות הערביות רצו בשני ראשים ורבים ממצביעיהן נשארו בבית, הפעם הם באמת נהרו לקלפיות. יותר מ־60 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה במגזר מימשו אותה בקלפי.
"מה שלא הצליחו חברי הרשימה המשותפת לעשות, הצליח נתניהו. העליהום שלו נגד הציבור הערבי עצבן בעיקר את הצעירים והם יצאו להצביע", אמר לי יוסוף, בעל מסעדה בכפר־קאסם, עוד בשעות הבוקר של יום שלישי. "קמתי מוקדם להצביע, ולקחתי גם את ההורים שלי. ראיתי אנשים בקלפיות. התחושה היא שהפעם צריך להשפיע". במהלך שיחתנו הוא מסדר את המסעדה שלו לחגיגות. אני שואל את יוסוף האם הוא יודע כבר את תוצאות הבחירות, והוא צוחק. "יש הלילה את תוצאות הבחירות, וגם מתחדשים משחקי הכדורגל של ליגת האלופות. אנשים יבואו".
אבו־מוחמד בן ה־88 מתגורר מול בית הספר אל־גזאלי בכפר, שאירח השבוע את הקלפיות. הוא יושב בחצר ביתו ומשקיף על הבוחרים, ואשתו מבהירה שהם כבר הצביעו יחד עם ילדיהם. "מהבוקר אנחנו רואים מכוניות עם מצביעים. יש בכפר־קאסם שלושה מועמדים המתמודדים בבחירות", היא מגלה בקיאות. בעלה מודה כי הוא לא ממש עוקב באדיקות, אבל מדבר על היחסים בין יהודים לערבים ועל סגנונו של ראש הממשלה. "נתניהו לא עשה בסדר", הוא קובל. "הוא ראש הממשלה של העם שחי בישראל. איפה אנחנו חיים אם לא בישראל? פעם היה יחס אחר, ראשי ממשלה ראו בציבור הערבי חלק מהמדינה".
מהישישים עתירי הניסיון אל הצעירים המשולהבים. בשעה אחת בצהריים אני פוגש את מוחמד וסאמי, שיוצאים ממכונית ספורט שחורה אל הקלפי בטייבה. "קמנו עכשיו, אבא שלי אמר לי 'לך להצביע' אז באתי", מספר מוחמד. "וואלה הייתי ממשיך לישון, אבל הפעם אין ברירה". אני שואל מדוע, וחברו סאמי משיב: "בבחירות באפריל לא חשבנו להצביע. אבל היום נתניהו הרגיז אותנו, ואנחנו רוצים להראות לו שאנחנו יכולים להפיל אותו".
שעת צהריים מאוחרת בג'לג'וליה, ומרמקולי המסגדים בוקע קולו של המואזין. במקום קולות התפילה המוכרים, הפעם פונה הכרוז למי שטרם הצביעו: "כל קול משפיע, רוצו לקלפיות, נצלו את הכוח שלכם". בפינת רחוב ליד הקלפי אני פוגש באחמד, שפתח עמדת רענון לטובת המצביעים. "יש לנו פה ברד בטעם לימון ובטעם ענבים", הוא מציע לי את מרכולתו, ומספק תובנה משלו על ההליך הדמוקרטי.
"הבחירות הם כמו אבטיח. אתה אף פעם לא יודע מה יצא", הוא קובע. "אתה רואה אבטיח ירוק מבחוץ ובטוח שהוא אדום ומתוק מפנים, אבל אתה לא יודע אם באמת תקבל מה שאתה מצפה. הקלפיות מתמלאות בפתקים, אבל לא יודעים מה נקבל כשיפתחו אותן".
בקלנסווה נצפים אב ובנו רוכבים על סוסיהם ברחוב, אני שואל לאן מועדות פניהם. "אנחנו רוצים להפיל את נתניהו", מכריז האב, והשניים דוהרים לקלפיות. אלה שהגיעו באמצעי תחבורה מודרניים יותר, ממלאים את החניון המאולתר בבית הספר 'טומשין'.
רוצים להשפיע
במטה הבחירות המרכזי של הרשימה המשותפת בנצרת, השינוי הורגש באוויר כבר בשעות הערב המוקדמות. ח"כ לשעבר ג'מאל זחלקה הסתובב בין הפעילים שלא חדלו לעודד מצביעים ולאסוף נתונים. "זה נראה טוב מאוד, הניצחון קרוב, תתעוררו", הכריז לפתע זחאלקה בהתרגשות, וגרם לפעילים הממוקדים להרים לרגע את העיניים מהמסכים.
עם פרסום מדגמי הטלוויזיה, שהבטיחו לרשימה המשותפת 13 או 12 מנדטים (נכון למועד כתיבת השורות, זהו המספר), החלו החגיגות ונאומי הניצחון. יו"ר הרשימה ח"כ איימן עודה דיבר על אחוז ההצבעה הגבוה במגזר והביע שמחה מירידת כוחו של נתניהו ומכישלונה של עוצמה יהודית. ח"כ אחמד טיבי מיהר להצהיר על תום עידן נתניהו: "היום הוא יום היסטורי. מהמפה ייעלם אדם שהשחית את המערכת הפוליטית, הכלכלית והמשפטית, ותקע טריז בחברה. יש לי שמחה לאיד שמישהו, או שינהר אל ביתו או שינהר אל מעשיהו".
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שיגרה מסר אל מעבר לים: "הצלחנו להפיל את נתניהו והפשיסטים שסביבו, ואנחנו רוצים להקדיש את הניצחון הזה לעמנו הפלסטיני הגיבור, שסבל ממסע הסתה. מכאן אנחנו שולחים מסר ברור לעם האמריקני – גם אתם יכולים להפיל את טראמפ, ואז נוכל להשלים את השינוי".
אחרי שתרועות השמחה הראשוניות נרגעו, הגיע שלב החישובים הפוליטיים. "לא אשב בקואליציה עם שלושת הגנרלים של כחול־לבן, כי הם לא בשלים לשלום", אמר עודה. "בתמורה להמלצה לנשיא אדרוש חידוש משא ומתן להקמת מדינה פלסטינית, את סיום הכיבוש, תקציבים לחברה הערבית והסדרת הבנייה. אני מעריך שהליכוד וכחול־לבן ילכו לממשלת אחדות. אהיה יו"ר האופוזיציה הערבי הראשון, ומשם אשפיע". אחרי ההצהרה שאלתי את עודה האם קמפיין הליכוד דווקא עזר לו. הוא התלבט לרגע אם לפרגן ליריב פוליטי, והשיב – "האמת שכן".
מאוחר יותר קיבל עודה טלפון מיו"ר כחול־לבן בני גנץ, הזקוק להמלצתו לנשיא ריבלין. בהצהרה לתקשורת הוא שמר את הקלפים קרוב לחזה. "חברי הרשימה המשותפת יתכנסו ויגבשו את הדרישות להמלצה", אמר. עודה שואף כעת להגיע לעמדה הסמלית של יו"ר האופוזיציה, תפקיד ממלכתי רשמי הכולל השתתפות בטקסים, נאומים במושבים מיוחדים בכנסת ופגישות עדכון עם ראש הממשלה בנושאים מדיניים וביטחוניים. "זה תפקיד מעניין והיסטורי לערבים, שדרכו אפשר להשפיע. זו במה מאוד חשובה שבה אפשר להתעדכן על ידי ראש הממשלה ולקבל את נשיאי העולם, ואפשר לספר להם על חוק הלאום והכפרים הלא מוכרים בנגב. סוף סוף תהיה אופוזיציה במדינת ישראל", אמר עודה.
מנהל הקמפיין של הרשימה המשותפת, עאאד כיאל, נראה בהחלט מרוצה מהתוצאות. הוא ביצע את התפקיד הזה גם בסבב הקודם באפריל וב־2015. "למדנו מטעויות ועבדנו הפעם בצורה מודרנית יותר", הוא מספר. "פחות עבודת שטח, ויותר עבודה ברשתות החברתיות כדי למשוך את הבוחרים הצעירים. הדגשנו שרשימה משותפת חזקה תחליש בצורה משמעותית את הימין, וזאת הייתה אמירה שמשכה הרבה לקלפיות. האחדות החזירה את אמון הבוחרים והציבה שוב את הרשימה המשותפת ככתובת היחידה לציבור הערבי".
בעיני כיאל, תושב ג'דיידה־מכר שבגליל, הצהרתו של עודה לפני הבחירות כי יהיה מוכן להצטרף לקואליציית מרכז־שמאל, עוררה גם היא את הבוחר הערבי. "אמנם היו גם התנגדויות לאמירה שלו, אבל הוא בהחלט גרם לתנועה פנימית ולשיח אחר. רבים בציבור הערבי רוצים להיות בעלי השפעה, ואפילו לשבת בקואליציה. ראינו את זה בסקרים. 80 אחוזים מהציבור הערבי מתעניינים בנושאים היומיומיים ורוצים לחיות כמו שצריך. הם רוצים שיהיה טיפול באלימות, קידום שירותים רפואיים וחינוכיים, בנייה במגזר, וביטחון כלכלי ומדיני. יש עכשיו באזז בחברה הערבית סביב הרשימה המשותפת, וציפייה מהח"כים להיכנס למוקדי השפעה". 
