בוועדת הבחירות המרכזית חששו בשבועות האחרונים משידור חוזר של השעות והימים שאחרי בחירות אפריל 2019. הנזק התדמיתי והפגיעה באמון הציבור חלחלו היטב. במהלך כל שעות היום אפשר היה להבחין בהתרוצצויות, בהסתודדויות ובשיחות טלפון תכופות. אנשי ועדת הבחירות לקחו על עצמם את מלאכת השיקום. אמנם עוד מוקדם לחלק ציונים סופיים, אבל את מבחן הביניים ועדת הבחירות צלחה.
להפקת הלקחים ולבקרה, בין השאר באמצעות סיירת פקחי טוהר הבחירות המצוידים במצלמות, היו תוצאות: רק לקראת חמש בבוקר יום רביעי החלו לזרום נתוני האמת. נכון לחמישי בלילה, לאחר ספירת יותר מ־95 אחוזים מהקולות בקלפיות ברחבי הארץ, נרשם יתרון לגוש השמאל־ערבים, שזוכה ל־57 מושבים בכנסת הבאה, לעומת 55 מושבים לקואליציית הימין־דתיים. בין הגושים עומדת ישראל ביתנו שזכתה ב־8 מנדטים.
בחלוקה למפלגות, כחול לבן זוכה ב־33 מושבים, בעוד הליכוד נחלשה וירדה ל־31 מנדטים. הרשימה המשותפת התחזקה והפכה למפלגה השלישית בגודלה, עם 13 מנדטים. הבאות בתור הן המפלגות הדתיות: ש"ס עם 9, יהדות התורה עם 8 (וכך גם ישראל ביתנו, כאמור), וימינה עם 7. העבודה־גשר מקבלת 6 מנדטים, והמפלגה הקטנה ביותר בכנסת הבאה היא המחנה הדמוקרטי, עם 5 מנדטים.
רשימת עוצמה יהודית קיבלה כ־82 אלף קולות, ומבין המפלגות שלא יקבלו ייצוג בכנסת היא הקרובה ביותר לעבור את אחוז החסימה, שהוא כ־150 אלף קולות. הנתונים אינם סופיים ויכולים להשתנות, והתוצאות הסופיות יועברו לנשיא המדינה ראובן ריבלין, על פי חוק, עד ליום רביעי.
רק יממה לאחר סגירת הקלפיות החלה ספירת המעטפות הכפולות ובהן קולות החיילים, האסירים, החולים, הימאים והדיפלומטים. כ־280 אלף מעטפות כפולות נספרו במשכן הכנסת, מספר שיא שלהן. הכאוס הגדול בבחירות אפריל היה בעיקר סביב אופן ספירתן, וגם הפעם עלו טענות שהספירה נערכה בבלגן גדול. אחת ממאות העובדים בוועדה שהשתתפה בספירת הקולות אמרה למקור ראשון: "כל הלילה ספרתי את המעטפות הכפולות, מפגן של חוסר ארגון, אנדרלמוסיה והיעדר פיקוח. לא האמנתי כמה קל לשנות את ספירת הקולות בלי שאיש ישים לב".
בוועדה דחו את הטענות: "לאורך כל יום הבחירות המערכת התנהלה על הצד הטוב ביותר, וכך גם בספירת הקולות במעטפות הכפולות. המבצע התנהל בארגון מופתי, ועל כך יעידו מאות העובדים שהועסקו במבצע וכן אנשי התקשורת ששהו בבניין. לכל ועדת קלפי הוצמדו עורך דין, מפקח מטעם הלשכה המשפטית ומפקח לוגיסטי מטעם אגף ספירת הקולות. בספירה נכחו נציגי כל הסיעות ובהם חברי כנסת בכירים, ואף יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר. הוועדות אף תועדו במצלמות אבטחה. במצב הדברים הזה ברור שלא היה אפשר לשנות את ספירת הקולות בלי שמישהו ישים לב".
בניגוד למעטפות הכפולות, בוועדת הבחירות שבמשכן הכנסת לא סופרים את כלל הקלפיות. כל קלפי נספרת בנפרד, הפרוטוקולים שלהן מגיעים אל ועדת הבחירות, והיא מזינה את הנתונים – ואם צץ חשד שולפים את הקלפי ה"מפוקפקת" ומתחילים לספור אותה בשנית. כך עשו לדוגמה בקלפיות הבעייתיות בירכא, שם נעצרה ההצבעה למשך שעתיים בעקבות ניסיונות זיוף. המשטרה אף עצרה שלושה חשודים במקום.
לא רק אנשי ועדת הבחירות המרכזית עבדו מסביב לשעון, גם משטרת ישראל עורבה. כלל השוטרים גויסו למשימה, ורבים מהם הוזעקו לקלפיות שבהן אירעו תקריות חריגות. עשרות בני אדם נעצרו או עוכבו לחקירה, וקרוב לכמאה תיקים נפתחו. במהלך היום אפשר היה להבחין בשוטרים המתרוצצים בין העמדות במשכן הכנסת. ממלא מקום מפכ"ל המשטרה ניצב מוטי כהן הגיע ביום הבוחר אחרי הצהריים למרכז השליטה, ויו"ר הוועדה השופט חנן מלצר סקר בפניו את האירועים החריגים.
בימים שאחרי 9 באפריל האווירה במסדרונות הכנסת הייתה מתוחה למדי. האשמות, יש שיאמרו מוצדקות, הופנו לעברם בלי הרף, מועמדים דרשו לראות פרוטוקולים במו עיניהם, וחבר הכנסת הנכנס דהיום והיוצא דאז נפתלי בנט אף ביקש לספור קולות בעצמו. הפעם זה נראה אחרת. את הפרצופים המודאגים והדמעות החליפו חיוכים וסמול־טוקים עם העובדים והעיתונאים.
גם האווירה הנינוחה לא העלימה את העבודה הרבה שהונחה לפני אנשי ועדת הבחירות – כבר משעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני שהישראלים החלו לפקוד את הקלפיות, זרמו טענות על זיופים ואי סדרים. הטלפונים האדומים, בעשרות העמדות שהוקמו במרכז הוועדה מול חדר השליטה הארצי, לא הפסיקו לצלצל. בימינה טענו שנעלמו פתקים של טב, בישראל ביתנו הודיעו כי מישהו הסתיר את פתקיהם ובמחנה הדמוקרטי פנו למשטרה בטענה כי פעיל ליכוד תקף מצביע שלהם. אחת לשעתיים יצא נציג מטעם הוועדה לעדכן את התקשורת בכל האירועים החריגים וגם באחוזי ההצבעה – נקודת האור בכל האירוע הזה.
הרי מה לא נאמר על מערכת הבחירות הזאת? מיותרת, משעממת ובעיקר מנומנמת, אבל ברגע האמת משהו קרה. כל העלבונות לא הפריעו לישראלים לצאת מהבית, ואף לעבור את שיעור ההצבעה בבחירות אפריל. 69.4 אחוזי הצבעה נרשמו, אחוז וחצי יותר מהפעם הקודמת. ביישובים הערביים נרשמה עלייה של כ־10 אחוזים לעומת אפריל. שיעור ההצבעה בערים הגדולות היה נמוך מהממוצע הארצי. בבירה הצביעו 63 אחוזים מבעלי זכות הבחירה, בתל־אביב 62 אחוזים, ובטבריה מימשו את זכותם 60 אחוזים מבעלי זכות הבחירה. נתונים דומים נרשמו גם בערי הדרום: באשדוד יצאו להצביע 65 אחוזים מהתושבים ובשדרות 64 אחוזים. היו גם מקומות ששיעור ההצבעה בהם היה גבוה במיוחד, כמו למשל בבית־אל – 82 אחוזים, הרבה מעל הממוצע הארצי.
אנשי ועדת הבחירות נעשו מנוסים במיוחד בשנה האחרונה. מרוב השעות, הימים והלילות שהעבירו יחד – אפילו נציגי יהדות התורה וישראל ביתנו כבר נהיו חברים טובים. בימים אלה הם מסכמים מערכת בחירות רגועה יותר מבחינתם, אבל כרגע כולם חוששים מדבר אחד: לחזור לאותו התפקיד, באותו המקום, בפעם השלישית בתוך שנה.
