הדיון שנערך ביום שלישי בשבוע שעבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת עבר מתחת לרדאר התקשורתי. אף מערכת חדשות לא סיקרה אותו, שום ח"כית תורנית משמאל לא יצאה מהאולם בצעקות, ואפילו המשטרה לא פצחה בסדרת תדרוכים נגד מגישי ההצעות – זאת אף שמטרת ההצעה היא שוב צמצום כוחה של המשטרה. לפי הצעת החוק יוגבל משכן של חקירות לפי חומרת החשדות, כדי למנוע סחבת בתיקים משפטיים ועינוי דין של חפים מפשע רבים, שהליכי החקירה בעניינם נמשכים שנים ארוכות. אך הפעם מגישי החוק לא היו מהליכוד, אלא דווקא חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה גם יחד שביקשו להגביל את משך החקירות, ובהם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי, דב חנין וטלב אבו־עראר.
"המתנה של אדם לתום חקירת המשטרה מותירה אותו באי ודאות לגבי עתידו", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק המשותפת של לפיד וסלומינסקי. "לעיתים יש בכוחה של החקירה לפגוע בכבודו ובשמו הטוב של החשוד, במעמדו החברתי, במקור פרנסתו, באינטרסים חשובים אחרים שלו ובתפקודו של גוף שבו הוא ממלא תפקיד. על כן, מן הראוי לצמצם את משך החקירה".
דברים דומים באשר לפגיעה בכבודו של אדם אמר ח"כ דודי אמסלם, כשביקש לקדם את "חוק ההמלצות" המורחב. "כמעט בכל שנה יש כ־15 אלף איש שהמשטרה ממליצה להגיש נגדם כתב אישום והפרקליטות מחליטה בסופו של דבר שלא. הם מסתובבים עם אות קין במשך כמה שנים טובות עד שמחליטים לפסוק בעניינם. בדרך הם מאבדים את פרנסתם, ומפרקים את משפחתם ואת כל עולמם", כתב אמסלם בדף הפייסבוק שלו בחודש נובמבר.
אבל יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, דוחה את ההקבלה בין הטיעונים של אמסלם לטיעוניו שלו: "דברי ההסבר בחוק ההמלצות לא קשורים לחוק עצמו. הוא חל על פחות מ־200 איש, רק על חקירות פרקליט מלווה שדנות בפוליטיקאים או בראשי משפחות פשע. מדובר בחוק שנתפר במיוחד כדי להגן על בעלי הכוח, וזה לא נאמר בדברי ההסבר לחוק. החוק שלנו להגבלת משכי חקירה נועד להגן על מי שיש לו תיק בהוצאה לפועל – יש אלפי אזרחים כאלו בישראל, ואני לא חושב שההשוואה הזאת תקפה".
לפיד מסביר שהצעת החוק הוגשה לראשונה לפני כשנתיים. "עוד לא היו אז כל החקירות שיש היום", ממשיך לפיד. "היא נולדה כי אני חושב שצריך להגביל את זמני החקירה. אין על זה ויכוח. היום זה נמצא בהנחיות היועץ המשפטי, אבל צריך לחוקק את זה בחקיקה ראשית. תפקידנו להגן על האזרחים, ולכן הכלל הזה לא יכול להיות בתקנות שאפשר לשנות כל פעם".
ובכל זאת, הקווים המקבילים בין החוקים דומים להפליא, לפחות בשלב הנחת המטרות: חברי הכנסת מבקשים למנוע פגיעה מתמשכת באזרחים בשל אופן הטיפול בתיקים במשטרה, וזו מנגד נכנסת למגננה ולאחר מכן להתקפה. יש לציין שבדיון בוועדה נראה שמשטרת ישראל נזקקת לארגון מחדש דחוף. נציגיה בדיון דחו בתוקף את הצורך בחקיקה אך לא יכלו לספק נתונים על מספר התיקים הפתוחים. נציג הממ"מ (מרכז המידע והמחקר של הכנסת) חשף שכבר שנתיים הם מתקשים לקבל נתונים בנושא, לבקשתם.
"התחלתי עם הצעת החוק עוד בכנסת ה־17, בעקבות ניסיוני כעורך דין", אמר בדיון ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת, שיזם את החוק הזה וניסה לקדמו כבר ב־2007. "צריך שיהיו כל הכלים לחקור, אבל חייבת להיות מסגרת זמן. לא ייתכן להשאיר אזרחים שנים רבות בני ערובה כשהמערכת שמתנהלת לפי לו"ז פנימי משלה. אנחנו מייצרים מדרג שאומר שככל שהעניין פשוט יותר משך החקירה קצר יותר, ולהפך. לא יכול להיות שיידרשו חודשים ושנים כדי לקבל החלטות".
בהתייחסו למחסור בנתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת אמר חנין: "אנחנו לא טוענים שהמשטרה או מי מטעמה עבר על החוק ולא שיתף פעולה עם עבודת הממ"מ, אלא שהבעיה הייתה בחוסר יכולת. למשטרה יש הרבה משימות והמשימה הזו כנראה הולכת לאיבוד".
כבר בתחילת הדיון נראו נציגי המשטרה חסרי אונים. הם לא יכלו לגבות את דבריהם בנתונים, ונכנסו למגננה אוטומטית. רפ"ק ליאת לב מאגף החקירות במשטרה אמרה ש"למשטרה אין אינטרס להאריך את משך החקירה ללא הצדקה. אנחנו רואים את ההשלכות השליליות של עינוי דין ופגיעה במשפחה. אבל אם נגביל את משך החקירה נפגע במיצוי דין עם העבריינים. יש לנו כ־360 אלף תיקים שנפתחים בשנה, והעומס עצום. לכן נכון יותר לתגבר את המשטרה בכוח אדם, ופחות להגביל את משך החקירה. אם נצטרך בכל פעם לגשת ליועמ"ש לבקש הארכה, זה יסרבל ויעודד ניצול לרעה של ההליך המשפטי".
בקרה לא ממוחשבת
בהתייחסה למחסור בנתונים אמרה נציגת המשטרה ש"הבקרה נעשית אבל היא לא ממוחשבת. אנחנו יכולים להזין את הנתונים, ואז זה יהיה מדיד". בניגוד לטענה, למשטרה כנראה אין יכולת בקרה כזו היום – אחרת השגת נתונים לא הייתה אמורה להיות משימה בלתי אפשרית.
ברקע לדיונים בהצעת החוק עומדים אזרחים שסובלים מרפש שדבק בשמם, פעמים רבות שלא לצורך: איש העסקים גד זאבי, שמשפטו נמשך 12 שנים והסתיים בזיכוי מוחלט; יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שהתיק נגדו נסגר לאחר 16 שנים; תא"ל במיל' גל הירש, שחקירתו נמשכת כבר למעלה משנתיים באין מפריע; ועוד אזרחים רבים שעניינם לא הגיע לכותרות אך חייהם נהרסו, והתיקים בעניינם נשארים פתוחים במשך זמן ארוך.
"זה חוק מאוד חשוב לי וליאיר לפיד", אומר ח"כ סלומינסקי, שנחקר בעצמו במשך שנה בחקירה שהסתיימה ללא תוצאות. "ברגע שמתפרסם על אדם ידוע שנערכת חקירה בעניינו, חייו אינם חיים. את התקופה הזאת צריך לשים במגבלות. זה לא בא לפגוע בגופי החקירה. אנחנו רוצים לחזק את המשטרה והפרקליטות, אבל רוצים שהם יהיו יעילים. המחלוקת היא אם לעשות זאת בחוק או בהנחיות, ובישיבה הראיתי למה זה צריך לבוא בחוק. חוק מבטא ערכים, ונהלים יכולים שלא להיאכף".
יו"ר ועדת החוקה סלומינסקי חש אי נוחות מכך שנציגי המשטרה הגיעו לא מוכנים. "בדיון הם הזעיקו את המפקד שלהם לחדר בריצה. הייתה מבוכה לא נעימה. אמרתי לו שאנחנו לא רודפים את המשטרה, אלא רוצים לייעל את עבודתה. יש תיקים ששוכבים אצלכם שש שנים והאיש בינתיים מת, אין לו חיים, ובסוף עוד סוגרים את התיק".
האם יש סיכוי שהחוק יעבור? סלומינסקי משוכנע שכן. "ההצעה שלנו מקובלת על כולם. אפילו היועמ"ש נותן להם מגבלות זמן, אפילו פרקליט המדינה שי ניצן, והם לא עומדים בזה. ברגע שיהיה חוק הם יעמדו בו. פתחנו בזה כבר בישיבה, והבהרנו שאין פה משהו פוליטי. החוק הזה יחול רק ברגע שייחקק. יוחרגו חקירות שחלקן נערכות בחו"ל, או אם יתברר שהנחקר עושה הכול כדי להתחמק. אם הם מגיעים בסוף חקירה מסוימת להחלטה שהם צריכים עוד זמן, הם יפנו ליועמ"ש והוא יאשר להם".
בדיעבד, אומר לפיד, היום לא בטוח שהיה מגיש את החוק, על רקע הסמיכות לחקירות נתניהו. "כשהוגש חוק ההמלצות, השאלה הגדולה ששאלתי היא: למה עכשיו? התשובה היא: מנסים להקדים את החקירה בתיק הצוללות. מה שבדיעבד התברר כנכון. החוק שלנו הוגש ב־2016, ואני מניח שאם זה היה היום הייתי מחכה שיסתיימו החקירות, כדי שלא יהיה חשד שמנסים להשפיע לכאן או לכאן על המשטרה. המדינה חיכתה 70 שנה, היא יכולה עוד שנה.
"אמרתי ואני אומר שוב, היועמ"ש צריך להחליט לכאן או לכאן כמה שיותר מהר. המערכת צריכה להיות מסוגלת לקבל החלטות בתיקים. להגיד שחקירות ראש הממשלה הן כמו כל תיק אחר? ברור שלא. זה גורם נזק אדיר למדינת ישראל. בזירה הבינלאומית, השאלה הראשונה שלהם היא תמיד אם ראש הממשלה הולך לכלא. זה לא בריא למדינת ישראל. את החקירות צריך לסיים. המדינה לא יכולה להתנהל ככה".
בתוך כך, על רקע סדרת החקיקה להסדרת פעילות המשטרה שיצרה מתח רב בין הארגון וראשיו לבין חברי הכנסת, ייערך היום יום הוקרה למשטרה במשכן. את היום יזם חבר מפלגתו של לפיד ח"כ מיקי לוי וישתתפו בו השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומפכ"ל המשטרה. בדוברות המשטרה מיהרו לציין את היום לחיוב ואמרו כי "מדובר בציון דרך משמעותי בעבור המשטרה והציבור, שכן אירוע הצדעה בצד הצגת יכולות בתחומי השיטור על מרכיביו השונים לרבות שיטור עם הפנים לקהילה וחשיפה של אמצעים תחת הכותרת משטרה חכמה חושף לראשונה את חלקי הפאזל המשטרתי המהווים את מהות הפעילות הנכונה".
