בית המשפט העליון הכריע אתמול (א׳) בשאלה האם לבית הדין הרבני סמכות לדון בענייני מזונות ילדים, במסגרת תביעת גירושין.
בהרכב של שלושה שופטים, קבע בית המשפט כי עניין מזונות הילדים לא ניתן לכריכה לתביעת גירושין בבית דין רבני, ולילדי הצדדים יש זכות להגיש תביעה עצמאית למזונות אשר תידון בבית משפט לענייני משפחה. לאורך השנים האחרונות עניינים רבים הקשורים במזונות ילדים טופלו בבתי הדין הרבניים במסגרת תביעות הגירושין, מבלי שהתברר מעמדה המשפטי של הסוגיה. לבית המשפט העליון הוגש לאחרונה ערעור של זוג הורים בהליכי גירושין להם שני ילדים קטינים. ההורים ביקשו לכרוך את תביעת מזונות הילדים לתביעת הגירושין, ולנהל את ההליך בבית הדין הרבני ולא בבית משפט לענייני משפחה.
השופט מני מזוז, שקבע אתמול כי סוגיית מזונות הילדים צריכה להתברר בבית המשפט ולא בבית הדין הרבני, כתב בהחלטתו: ״מזונות ילדים הם זכות עצמאית של הילדים שאינה מותנית בקשר הנישואין, וממילא אינם חלק מזכות הכריכה שנועדה כאמור לאפשר הכרעה כוללת בעניינים הכרוכים בסיום קשר הנישואין. מטעם זה, מזונות אישה ניתנים לכריכה, אך לא מזונות הילדים. חובת הורה לזון את ילדו אינה מותנית בקשר נישואין״. אל עמדתו של מזוז מצטרף גם השופט גורג קרא, ומולם טען השופט ניל הנדל בדעת מיעוט כי יש לאפשר כריכת מזונות הילדים לתביעת הגירושין.
מלבד טובת הילדים, להפרדה בין תביעת הגירושין לבין מזונות הילדים יש השפעה ישירה גם על האם. בהחלטה נכתב: ״התכלית הנוספת היא מניעת השימוש בכריכת מזונות הילדים בתביעת הגירושין כמנוף לחץ במערכת היחסים בין בני הזוג״, הכוונה היא בעיקר לחשש להפעלת לחץ על האֵם לוויתורים לשם הסכמה של הבעל למתן גט.
לדברי פרופסור רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן זהו פסק-דין דרמטי. לטענתה הוא מאותת לבתי-הדין הרבניים שיכולתו ונכונותו של בית המשפט להתערב בפסיקותיהם עודנה שרירה וקיימת. הלפרין-קדרי הוסיפה כי ״מבחינת המערכת האזרחית, ובג"צ בראשה, היה כאן לאורך השנים האחרונות ניסיון של בתי-הדין הרבניים להיאחז באמירות אגב של ביהמ"ש העליון ולבנות עליהן תאוריה משפטית מפוקפקת שכל מטרתה הייתה הרחבת סמכות לביה"ד. בפסק-הדין הנוכחי שמו השופטים סוף לניסיון הבעייתי הזה, וקבעו באופן חד וברור שאותה הלכה נושנה עומדת על תילה, וניסיונו של ביה"ד להרחבת סמכותו נכשל״
