העוברים ושבים במרכז וילנה – תושבים ותיירים כאחד – עצרו בצעדיהם נוכח טקס שהתקיים במקום אתמול (ב') בהשתתפות יהודים מקומיים, יוצאי ליטא שהגיעו מישראל וארצות הברית, רבנים וכלי תקשורת מקומיים. האחרונים הגיעו כדי לסקר את הסערה הפוקדת בשנים האחרונות את הקהילה היהודית בעיר.
היום צוין בווילנה יום השואה הליטאית. התאריך נקבע ל-24 בספטמבר, בו חוסל הגטו וכל היהודים שגרו בו נשלחו למחנות ההשמדה. השנה הגיעו לאירועים קבוצת יהודים מישראל וארה"ב, כדי למחות על הקמת מרכז כנסים על חורבות בית העלמין היהודי המרכזי בעיר, שבין היתר, קבורים בו ה'חיי אדם' ו'באר הגולה', שניים מחכמי יהדות ליטא.

החל מ-1487עד 1830 נטמנו בבית העלמין – המשתרע על פני 120 דונם – עשרות אלפי יהודים. לדברי דב פריד, איש עסקים אמריקני ששורשיו בליטא וכיום עומד בראש המאבק על שימור המקום, בית העלמין נקנה על ידי הקהילה היהודי בכסף מלא. ב-1950 החלו הרוסים ששלטו בליטא בתהליך של יישור שטח בית העלמין, תוך התעלמות מוחלטת מקדושת המקום. ב-1971 הוקם אצטדיון ספורט על רבע משטח בית העלמין, ששימש לבידור תושבי וילנה, והכול מעל עצמות יהודים.
ב-1991, כשחומת ברלין נפלה וליטא שוחררה מהשלטון הרוסי, הוכרז עי אסור להשתמש במבנה האצטדיון, וכך עמד המבנה השומם בלב העיר שבעבר הייתה מרכז יהודי מפואר – ירושלים של ליטא. בשנים האחרונות היו מספר ניסיונות לבנות בכל שטח בית העלמין, תוך הריסת האצטדיון העומד במקום כאבן שאין לה הופכין.


"הם רוצים להקים כאן מרכז עם מסעדות, ברים, חניון, לחפור בכל השטח ולחלל את הקברים, אסור שזה יקרה", פנה פריד לחברי כנסת ישראלים, לרבנים ואישי ציבור כדי שימנעו את התהליך. הוא אף איגד קבוצה של 235 יהודים יוצאי ליטא שיצאו בקריאה משותפת לעצור את הבניה המתוכננת.
הרב הראשי לישראל, דוד לאו, הצטרף גם הוא למאבק כשפנה במכתב לראש עיריית וילנה בבקשה שיעצור את המהלך. כעת תובעים קבוצת יהודים יוצאי המקום את יזמי הנדל"ן המתכננים לבנות בשטח. לדברי היזמים, הם קיבלו את הסכמת הקהילה המקומית למהלך, זאת למרות התנגדות קהילת יוצאי ליטא.
את הטקס הנחה יהודה גנוט מישראל, אף הוא יוצא ליטא שמרכז את המאבק למען הקברים. "עשה למען הרוגים על קידוש שמך", ציטט גנוט מהסליחות שנאמרות בימים אלו, והבטיח כי לא ירפה מהמאמצים כדי לעצור את הבניה במקום. אברהם בינסקי, רב אמריקני שנולד בליטא, אמר כי "יש פה סכנה רצינית. אנחנו חייבים להדהד את הנושא בכל העולם. בשום מקום אחר לא היו נותנים לעקור כך קברים. זה צריך לזעזע כל יהודי, לא רק תושבי המקום ויוצאי ליטא". חזן נשא תפילת אל רחמים וחתם את הטקס בשירת אני מאמין ותקיעת שופר. תלמידים מבית הספר בפינסק הדליקו נרות נשמה לזכר הקבורים במקום.