הטרדה נשיאותית, כך כינה השבוע הנשיא טראמפ את החלטתה של המפלגה הדמוקרטית לפתוח נגדו בהליכי הדחה, בעקבות מה שכבר מכונה "אוקראינה גייט". נכון, הסיכויים להדחה בפועל נמוכים, ובמפלגה הדמוקרטית יודעים היטב שזה המצב. יש אפילו סיכוי לא קטן שהמהלך יחזור כבומרנג אל הדמוקרטים. ובכל זאת, שנה וקצת לבחירות 2020 לנשיאות, בארה"ב נפתחה תיבת פנדורה.
אוקראינה־גייט עומדת להיות אר"ן, אירוע רב נפגעים. כל הטעויות והמריבות שליוו את תהליך הבחירות לנשיאות ב־2016 יחזרו על עצמן ובגדול. המפלגה הרפובליקנית, המפלגה הדמוקרטית, קהילת המודיעין, ג'ו ביידן ובנו האנטר – כולם ישלמו את המחיר. הטלטלה שעברו מערכות השלטון והדמוקרטיה האמריקנית בעקבות ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב־2016 תחזור על עצמה, אבל הפעם עם טוויסט. גיבור נוסף שישלם מחירים לא פשוטים הוא נשיאה החדש, הצעיר והמבטיח של אוקראינה, וולודימיר זלנסקי. ולמי לא נותר אלא להתרווח בכורסה, להישען אחורה בהנאה ולומר 'ישחקו הנערים לפנינו'? לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כמובן.
האירועים שהובילו להחלטת הדמוקרטים לפתוח במהלכים להדחתו של טראמפ התגלגלו במהירות מסחררת. בסוף השבוע שעבר חשף אדם שיף, יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים האמריקני מטעם הדמוקרטים, כי חבר בקהילת המודיעין שזהותו חסויה עדיין הגיש תלונה למייקל אטקינסון, המפקח הכללי על קהילת המודיעין, ולפיה "דונלד טראמפ נתן הבטחה מדאיגה למנהיג זר". התלונה מתייחסת לשיחת טלפון בין טראמפ לנשיא אוקראינה הטרי זלנסקי ב־25 ביולי, זמן קצר לאחר בחירת זלנסקי לנשיא. המפקח אטקינסון קיבל את התלונה וקבע שהיא אמינה ומדאיגה דיה כדי להגדירה כעניין דחוף, מה שמחייב על פי חוק להעבירה לדיון בוועדת הביקורת של הקונגרס האמריקני. אולם ראש המודיעין הלאומי, ג'וזף מגווייר, סירב להעביר את פרטי התלונה לחברי הקונגרס.
כפי שחשף הוושינגטון פוסט, השיחה המדוברת נערכה שבועיים וחצי לפני מועד הגשת התלונה. גרסת הדמוקרטים הייתה שטראמפ ניסה לגרום לנשיא אוקראינה לסייע לו בבחירות לנשיאות 2020. על פי סיכום השיחה כפי שהתפרסם מצד ממשלת אוקראינה, טראמפ אמר לזלנסקי כי אוקראינה תוכל לשפר את תדמיתה כמדינה הנגועה בשחיתות קשה, ואת יחסיה עם ארה"ב, אם תחקור את השחיתויות. אולם חברי המפלגה הדמוקרטית טענו כי במהלך אותה שיחה הפעיל טראמפ לחץ כבד על זלנסקי להורות על פתיחה בחקירה נגד ג'ו ביידן, סגן הנשיא בתקופת אובמה וכעת מועמד מוביל בפריימריז הדמוקרטיים ומי שעשוי להתחרות מולו על הנשיאות בשנה הבאה. בנוסף, לטענתם, ביקש טראמפ לחקור את האנטר ביידן, בנו של סגן הנשיא לשעבר, שהוא איש עסקים פרטי הפועל באוקראינה.
בעקבות הסערה שפרצה הבטיח טראמפ לפרסם את תמליל השיחה שלו עם זלנסקי. התמליל התפרסם ביום רביעי, וממנו עולה כי המידע שבידי הדמוקרטים היה מדויק. הוול סטריט ג'ורנל פרסם כי טראמפ חזר על הבקשה לחקור לא פחות משמונה פעמים, והשיחה ברובה המכריע עסקה בעניין הזה – למעט קטע קצר שבו טראמפ מתח ביקורת על קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שלדבריו כל הזמן מדברת על אוקראינה אך בפועל אינה עושה דבר למענה.
העניין הוא שכפי שטוענים הדמוקרטים, השיחה הזו אינה אירוע בודד אלא חלק מרצף מכוון. חודש לפניה ביקר באוקראינה רודי ג'וליאני, יועצו ועורך דינו הפרטי של טראמפ. על פי הפרסומים בעיתונות האמריקנית, ג'וליאני ניסה לשכנע גורמים בממשלת אוקראינה לחקור את ביידן ובני משפחתו. הדמוקרטים טוענים כי בשיחת הטלפון עם זלנסקי לחץ עליו טראמפ לדבר שוב עם ג'וליאני. על פניו, טוענים הדמוקרטים, השיחה ממחישה כי טראמפ עשה שימוש לרעה במדיניות החוץ האמריקנית כדי לסייע לבחירתו לכהונה נשיאותית שנייה. ג'וליאני אמר לפני פרסום התמליל כי אינו יודע מה בדיוק עלה באותה שיחת טלפון, אך טען כי לנשיא יש זכות לומר למנהיג של מדינה זרה לחקור שחיתות בארצו, במיוחד אם היא משפיעה על ארה"ב. "אם אני הייתי הנשיא", אמר ג'וליאני, "ודאי הייתי אומר זאת".
יומיים לפני פרסום התמליל אמר טראמפ כי מטרת השיחה הייתה לאחל לזלנסקי הצלחה לרגל היבחרו, "אך שוחחנו גם על השחיתות המתרחשת שם ובעיקר על העובדה שאנו לא רוצים שאנשים מצידנו, כמו סגן הנשיא ביידן ובנו, יתרמו לשחיתות שכבר קיימת באוקראינה". עם האמירה הזו, אין פלא שחמתם של הדמוקרטים עלתה. זה היה הקש שהביא להחלטה לפתוח בהליכי הדחה.
שידור חוזר
יש להודות על האמת, הרצון להדיח את טראמפ היה שם כבר מהימים הראשונים לאחר בחירתו. הניסיונות לממש זאת באו והלכו בשנים האחרונות. ננסי פלוסי התנגדה תקופה ארוכה לדרישות מתוך המפלגה הדמוקרטית לפתוח בהליכי הדחה, מתוך הבנה שצעד כזה לא ממש יסייע למפלגה במאבקיה. אך הפעם הזו, גם מבחינתה, הגדישה את הסאה. התקפה ישירה ובוטה על ביידן, ללא הצגת כל הוכחות, לא הותירה לה ברירות. מה גם שנכון לעכשיו, על פי התובע הכללי של אוקראינה אין שום עדויות להתנהלות פסולה של ג'ו ביידן או של בנו.
הרקע להאשמות שיוחסו למשפחת ביידן נוגע לכך שביידן ג'וניור הוא דירקטור בחברת האנרגיה האוקראינית 'בוריסמה'. ב־2016, כאשר ביידן כיהן כסגן נשיא, התנהלה חקירה נגד מיקולה זלוצ'בסקי, הבעלים של חברת בוריסמה, בחשד לשחיתות והלבנת הון.
באותה תקופה לחצו ארה"ב ועימה כמה מדינות אירופיות על אוקראינה להדיח את התובע הכללי, ויקטור שוחין. בדיעבד שוחין אמנם פוטר על ידי הנשיא הקודם פטרו פורושנקו, אלא שהפיטורים התרחשו זמן רב אחרי ביקורו של ביידן, וגם הטענה שפעל נגד בוריסמה התבררה כמופרכת. בתמליל השיחה בין טראמפ לזלנסקי מתייחס טראמפ לתובע האוקראיני ומכנה אותו "נהדר". בפועל, התובע מונה בידי נשיא אוקראינה המושחת ויקטור ינוקוביץ', שנמלט לרוסיה במהפכת מיידן. כמו כן, התובע לא סייע לקידום החקירה נגד חברת בוריסמה, אלא עיכב אותה.
האירוניה בכל הסיפור היא שכאשר ביידן לחץ על אוקראינה לפטר את התובע, הוא איים לבטל העברת סיוע בסך מיליארד דולר אם הדבר לא ייעשה. בדיעבד מסתבר שטראמפ עצמו לפני שיחתו עם זלנסקי הורה להקפיא סיוע לאוקראינה בסך 400 מיליון דולר. כאשר התייחס טראמפ השבוע להוראה הזו, אמר: "למה לתת כסף למדינה החשודה כמושחתת?", אבל כבר למחרת הוא הודה כי הסיבה להקפאת הסיוע הצבאי לאוקראינה הייתה משום שמדינות אחרות שהתחייבו לסייע לקייב לא עומדות בהתחייבויותיהן, והוא חשש שארה"ב מסייעת לאוקראינים יותר משהיא מסייעת למדינות אחרות. זה גם מה שעולה בפירוש מהתמליל שפורסם.
הציפייה כעת היא לפרסום תלונתו המלאה של איש המודיעין, שלפיה טראמפ הבטיח תמורה כלשהי לזלנסקי. אם יתברר כי אכן מדובר בלחץ של טראמפ על זלנסקי לחקור את בני משפחת ביידן, הרי שמדובר בתמורה אסורה. למועמד במערכת בחירות כלשהי אסור לקבל "דבר בעל ערך", ובמקרה זה מדובר בהפעלת לחץ לחקור יריב פוליטי. זו לא תהיה הפעם הראשונה שטראמפ פונה לגורם זר שיסייע לו בחקירת יריב פוליטי. כזכור, בבחירות 2016 הוא קרא בפומבי לרוסיה לחשוף את המידע שלה על המפלגה הדמוקרטית והילרי קלינטון, בעקבות החדירה למחשבי הדמוקרטים. עכשיו מתחיל כנראה סיבוב שני, וזה הולך להיות רע. רע מאוד.
