"איבדתי את התמימות המשפטית שלי כעורך דין בתיק רצח שייצגתי בו. עבדתי אז אצל עו"ד ירום הלוי, והיה לנו יותר מיסוד סביר להניח שהנאשם בדקירת המנוח חף מפשע. בשלב הקריטי ביותר של משפטו הוא עמד על הדוכן ומסר את גרסתו, שיצאה מזעקת לבו. הוא ענה על כל שאלות התביעה והוכיח לטעמנו את חפותו, או לפחות עורר ספק סביר בדבר אשמתו.
"אני מביט למעלה אל דוכן השיפוט, ורואה את אב בית הדין מנקר, חצי ישן. האיש לא איתנו. שופטת שנייה גם היא בשינה עמוקה, ושופטת שלישית גולשת ב־ynet. תשאלו איך אתה יודע? המקליד שישב לידה סיפר לי בהפסקה. עכשיו, אילו התיק היה מסתיים בזיכוי – מילא. אבל ההרכב הזה שלח את הנאשם למאסר עולם, והפריד בינו ובין הוריו הקשישים וילדיו הצעירים. ברגע ההרשעה אמרתי לעצמי, משהו עמוק רקוב כאן. לא דמיינתי שבחלוף עשר שנים אהיה בתפקיד שר המשפטים, ותהיה לי הזדמנות לתקן ולשנות.
"אני רוצה להכניס מצלמות לבתי המשפט. שהדיונים יהיו פומביים כמו בכנסת. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. זה תיקון גדול שקוֹדמתי בתפקיד לא חשבה עליו, כי היא לא חיה את השטח. מהלך כזה יתרום דרמטית לצדק, או לפחות למראית פני הצדק. כשהשופטים ידעו שצופים בהם, הם יתנהגו בהתאם".
עתידו של אוחנה בתפקידו הנוכחי לוט בערפל נוכח המצב הפוליטי הכאוטי, אולם על דבר אחד אין מחלוקת, בקדנציה הקצרה שלו בלשכה שבצלאח א־דין אין רגע דל: פיטורי מנכ"לית המשרד והניסיון למנות מחליף שנבלם בבג"ץ, התבטאויות חריפות נגד ראשי הפרקליטות, מסמוס הרפורמה בסדר הדין האזרחי, ועוד לא מעט מהלכים ואמירות שחוללו סערה. אוחנה, כך על פי הצהרותיו, מעדיף מהלכי הכרעה חדים ומהירים.
"במאה ימי החסד שלי עשיתי מה ששרים אחרים לא עשו במשך שנים", מצהיר השר. "בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, הממשלה הצביעה בעד הצעת חוק ממשלתית – חוק המצלמות – למרות התנגדותו הנחרצת של היועמ"ש. זה הדבר הכי חשוב שעשיתי בקדנציה הקצרה שלי, ואת זה המדינה תזכור. מהלך כזה מתחיל לייצר את האיזון הנדרש בין שלטון המשפטנים לבין הדמוקרטיה, שמי שיקבל את ההחלטות הוא הציבור באמצעות נבחריו ולא היועצים המשפטיים. הישג נוסף שלי הוא הרחקת המנכ"לית של ציפי לבני. יש שרי משפטים מהימין שלא עשו את זה", עוקץ אוחנה שוב את השרה לשעבר איילת שקד, שהותירה את אמי פלמור בתפקיד.
שקד אמרה שהיא השאירה אותה כי הגיעה למסקנה שהיא מנכ"לית מקצועית שלא פועלת מאג'נדה אישית.
"כשהתמניתי לתפקיד ביוני, גמרתי אומר בלבי שלא אעבוד עם המנכ"לית הנוכחית, מוצלחת ככל שתהיה, משום שהיא איננה אשת אמוני. נדרשים יחסי אמון, ואין לי יחסים כאלה עם הגברת פלמור. בפגישה הראשונה עם היועמ"ש אמרתי לו שבכוונתי להחליף את המנכ"לית, הוא בדק את הדברים ולא מצא אי־חוקיות, ולכן נתן אור ירוק. כך גם נציב שירות המדינה.
"שר המשפטים איננו יו"ר ועד העובדים של משרדו. נבחרתי כדי לשמור על הציבור, ואם יש חריגות ותקלות במערכת המשפט מחובתי לתקנן. ויש"
"נפגשתי עם כל הצוות הבכיר של משרד המשפטים, ולא מצאתי מי מהם שיש בינינו את רמת האמון הנדרשת. הגעתי לעו"ד אופיר כהן, המוכר לי מלימודי המשפטים מלפני שני עשורים כמעט, ואני מעריך את יכולותיו המקצועיות והניהוליות. שתי ועדות אובייקטיביות מצאו אותו פה אחד מתאים לתפקיד, ואז התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד המינוי בטענות תלושות. בג"ץ, בהחלטה אבסורדית בעיניי, החליט להותיר את המשרד שעליו אני אמון בלי מנכ"ל, זאת למרות שהמנכ"לית הקודמת איננה מעוניינת להמשיך בתפקידה. זה משרד עם למעלה מ־5,000 עובדים, עשרות רבות של יחידות שבחלקן יש סכסוכי עבודה, ורפורמות אדירות שעומדות בפתח. כרגע יש ממלאת מקום, כונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקובי, אם כי לא נוצרו בינינו יחסי האמון שאמורים להיות בין שר למנכ"ל. אני מקווה שייווצרו כאלה, אך אופיר הוא עדיין המנכ"ל המיועד שלי".
הצעה מהמקפצה
אחד ההישגים הגדולים של שקד היה שיתוף הפעולה עם ראש לשכת עורכי הדין הקודם, אפי נווה, שאפשר את מינוי השופטים. את הנכס הזה איבדת מהר. אבי חימי אמנם לא הסתיר מהרגע הראשון את כיוון הפרונט השמאלי שלו, אבל בוועידת המשפט הוא הציע לנשיאת העליון דיל מעל גבי הפודיום: עִזרי לי לתקוע את תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ובתמורה קבלי את הגיבוי המלא שלי לצרכים שלך.
"הקשר שבין לשכת עורכי הדין ללשכת שר המשפטים מעולם לא היה חזק ואדוק יותר. בין אבי לביני יש חברות קרובה שנמשכת כבר 15 שנה. אפילו קשרי משפחה יש לנו: אבי קרוי אברהם על שם סבו, שהוא אח של סבתא רבא שלי. מעולם לא היה קשר קרוב יותר בין שר המשפטים ללשכה, כולל בזמנה של איילת שקד".
אתה חושב שתגיע איתו להבנות בוועדה לבחירת שופטים?
"אני מעריך בסבירות גבוהה ששיתוף הפעולה שהיה בין השרה הקודמת ליו"ר הלשכה הקודם יבוא לידי ביטוי ביתר שאת ביני ובין היו"ר החדש בוועדה למינוי שופטים".
אז איך צריך להבין את כל האמירות שלו שבכוונתו "להגן על שלטון החוק ועל בג"ץ"?
"אתן לך את הטלפון שלו ותשאל אותו. אני לא פרשן לענייני אבי חימי".
תקנות סדר הדין האזרחי מסדירות את הפרוצדורה המסובכת שבה מתנהלות תביעות אזרחיות. התקנות הישנות היו מסורבלות וארוכות, ואחת הרפורמות שקידמה שקד – באמצעות ועדה בראשות שופט העליון יצחק עמית – הייתה יצירת קובץ תקנות קצר ותמציתי שאמור לייעל ולקצר הליכים משפטיים. אף שהתקנות החדשות טרם נכנסו לתוקף, עורכי דין רבים חלוקים ביניהם בשאלה האם הן מחזקות או דווקא מחלישות את הסיכוי להגיע למשפט צדק.
מיד אחרי ההצהרה של חימי יצאת בהכרזה שהתקנות החדשות יוקפאו שנה קדימה. למעשה נתת לו כל מה שהוא רוצה, מבלי לקבל דבר בתמורה.
"לתקנות סדר הדין האזרחי הקדשתי הכי הרבה שעות כשר משפטים. נפגשתי עם תומכי הרפורמה ומתנגדיה. נציגים מטעמי ישבו עם צוות של השופט עמית שניסח את הרפורמה, והמגעים עלו על שרטון. נכון, עבדו על התקנות זמן רב. אבל אם אני לא מאמין בהן, הן לא יכולות להיכנס לתוקף".
אתה מתכנן להשאיר את התקנות הישנות והמסורבלות מ־63', או לאמץ את החדשות עם שיפוצים?
"התקנות הישנות מסורבלות ודורשות רענון, אבל הן יצרו את הדין הקיים שלנו. אין היגיון במחיקת עשרות שנים של ניסיון משפטי באבחה אחת, וזה מה שהרפורמות האלה עושות. ישבתי עם משפטנים בכירים כמו פרופ' טליה אינהורן וד"ר אסף פוזנר, וגם עם האורים והתומים של סדר הדין האזרחי, השופט בדימוס אורי גורן, שהספרים שלו הם המגנה־כרטה בתחום. הוא דיבר בצורה ברורה וחד־משמעית על הנזק שהרפורמות הללו יגרמו. זה גם העיתוי, מי מכניס רפורמה באמצע שנת משפט? הדחייה לספטמבר חיונית לבדיקה מעמיקה של התקנות.
"מעבר לזה, יש נימוקים ברמת המשילות. הרפורמה מעניקה לשופטים מרחב הרבה יותר גדול של שיקול דעת, כך שהוודאות במשפט תקטן. זו אחת הביקורות שיש לנו על מערכת המשפט. עורכי דין ששוחחו איתי תיארו את זה במילה אחת: קזינו. משפט אזרחי יהפוך לקזינו, ולא תהיה לך שום דרך להעריך איך ההליך יסתיים. מדובר במשמעות אדירה למשק. אני לא מתכוון להרוג את הרפורמה, אלא לדון לעומק ולהביא אנשים שמבינים הרבה יותר ממני בתחום האזרחי, שיעשו דיון יסודי כדי לוודא שמה שאנחנו עושים טוב למדינת ישראל. העובדה שעבדו עליה שנים לא אומר בהכרח שהיא רפורמה טובה, וכרגע היא לא טובה".
לטפל בהדלפות
מערכת היחסים בין שר לבכירי משרדו היא עניין רגיש, במיוחד כשמדובר במשרד המשפטים. השר דניאל פרידמן בזמנו, שהחזיק גם הוא בגישה ביקורתית כלפי המערכת, לא הצליח ליצור שיתופי פעולה ורוב הרפורמות שיזם נתקעו. כבר מרגעיו הראשונים בתפקיד פתח אוחנה חזית פעילה מול בכירי משרדו. הוא הקפיא את מינויה של התובעת בתיקי נתניהו ליאת בן־ארי לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, והתבטא נגד רשויות אכיפת החוק "הפועלות באופן עברייני".
אתה לא חושש ממערכת יחסים עכורה שתסנדל אותך?
"שר המשפטים איננו יו"ר ועד העובדים של עובדי משרדו. תפקידו של השר הוא לשרת את הציבור ולא את עובדיו. יש כתבים משפטיים שנדהמו לשמוע את שר המשפטים אומר את הדברים, כי לשיטתם השר צריך לשמור על עובדי המשרד. אני נבחרתי כדי לשמור על הציבור, ואם יש חריגות ותקלות במערכת המשפט מחובתי לתקנן. ויש".
כשביקשת לערוך בדיקות פוליגרף כדי לבער את נגע ההדלפות מהחקירות, התכוונת רק לחוקרים בתיקי נתניהו?
"הטענות שלי כלפי מערכת אכיפת החוק התחילו הרבה לפני תיקי נתניהו. שנים ארוכות חייתי את השטח, הייתי בבתי המשפט וראיתי את התנהלות המשטרה והפרקליטות. הביקורת שלי באה מרצון לתקן ולחזק את אמון הציבור במערכת המשפט.
"ההצעה שלי פשוטה: כמו שבשב"כ ובמוסד כולם עוברים פוליגרף ואף אחד לא מרגיש שחושדים בו, כך גם במשטרה ובפרקליטות. ההדלפות הן עבירה ברורה על החוק. מה אנחנו עושים כדי לטפל בהן? מתלוננים?"
"הביקורת כמובן לא נוגעת לכל השוטרים או הפרקליטים. יש מקום לומר מילה טובה לשופטי ישראל שעובדים בחריצות, בתנאים קשים מאוד. העומס שמוטל עליהם כמעט לא אנושי, וקשה להם מאוד לעשות מה שהם אמורים לעשות: צדק. בעיניי הדרך לטפל בעומס הזה היא לא להוסיף שופטים ואולמות משפט, אלא להעלות את הרף של מה שמגיע בכלל לבתי המשפט, כך ששופטים לא יעסקו בשטויות. קחו למשל את רפורמת 'הסדר מותנה', שקבעה שעבירות קלות לא יגיעו לאולם הדיונים אלא יסתיימו באזהרה הכוללת התחייבות כספית. או הרפורמה בענייני הסמים הקלים. אגב, אני שר המשפטים הראשון שתומך בלגליזציה".
רק לחולים?
"לא רק. באופן כללי, וקל וחומר לחולים. ולפני שנגיע לשם יש את עקרון אי־ההפללה, שאומר שלא נפתח תיק פלילי ולא נביא אדם לבית משפט על אחזקה לשימוש עצמי של סמים קלים. אם נעלה את הרף נצמצם את העומס, כדי שהשופטים יוכלו להתרכז בעיקר ולחתור אל הצדק".
תיקי נתניהו הוציאו ממך התבטאויות לא פשוטות, ובין היתר הצעת לחייב את בכירי הפרקליטות לעבור פוליגרף כדי למנוע הדלפות.
"תגידו לי אתם. כשאני רואה ביום שישי ששרה נתניהו נחקרת, ובמהלך חקירתה מודלפים לכלי התקשורת ידיעות עם פרטים צהובים מתוך החקירה. האם אנחנו בשיטה האמריקאית שעורך הדין יושב ליד הלקוח? לא. בחדר יש רק חוקרי משטרה, ואולי פרקליט מלווה. אז מאיפה ההדלפה? זו הרי עבירה פלילית. אתה יכול להגיד לי שזה מישהו אחר חוץ מהמשטרה או הפרקליטות? אי אפשר לטעון את זה".
אוחנה ממשיך: "קחו עוד דוגמה. אמנון אברמוביץ מדבר באולפן שישי על אחד השימועים שהיו לשרה נתניהו. הוא מתאר מה קרה כאשר סנגורי ראש הממשלה באו ושטחו את טענותיהם בפני היועמ"ש ואנשיו, ואז בשלב מסוים הוציאו אותם החוצה לקיים התייעצות. אז אתה אומר 'זה בטח עורכי הדין הדליפו', אבל כשהוא מתאר מה קרה אחרי שהוציאו אותם החוצה, זה כבר לא הם".
"אומרים, הרשעת את החוקרים מבלי לחקור. אז שמישהו יסביר לי מה הסיכוי שההדלפות לא מגיעות מגורמי אכיפת החוק, המשטרה או הפרקליטות. אני לא רוצה להתריע אלא לטפל בבעיה, וההצעה שלי פשוטה: כמו שבשב"כ ובמוסד כולם עוברים פוליגרף ואף אחד לא מרגיש שחושדים בו, כך גם במשטרה ובפרקליטות. כולנו רואים עבירות ברורות על החוק. מה אנחנו עושים כדי לטפל בעבירות הללו? מתלוננים?"
הפרקליטים טוענים שההדלפות מגיעות מהסנגורים של הנאשמים.
"הראיתי לכם שהטענה הזו לא מחזיקה מים. ובכלל, הפרקליטות לא מצטיינת בחוש ביקורת עצמית מפותח במיוחד. הילה גרסטל, שופטת מחוזית מהוללת, מונתה לנציבת הביקורת על הפרקליטות וגילתה 'מערכת חולה', כלשונה. שופט העליון מני מזוז אמר, ואני מצטט, 'זיהיתי מדיניות של סימון מטרות'. מה גרם לאנשים האלו לומר את הדברים? אז איך אפשר לטמון את הראש בחול?
"את מי אני משרת, את הציבור או הפרקליטות?", דופק אוחנה על השולחן. "לי יש תשובה חד־משמעית: את הציבור".
היררכיה בין ערכים
מינויו של אוחנה כשר משפטים בתקופת ממשלת המעבר בוצע גם כתגובה של נתניהו לדיבורי מדינת ההלכה של סמוטריץ' ולקמפיין ההדתה של ליברמן. מינוי השר הגאה הראשון בתולדות המדינה השתלב בקמפיין הליכוד, ושם מיהרו להכריז "הלכה מדינת ההלכה". שאלנו את אוחנה על עמדתו בסוגיית החקיקה הפרו־להט"בית.
"מעולם, בכל הקריירה הפוליטית שלי, לא הצבעתי נגד חקיקה להט"בית, למרות שהמשמעת הקואליציונית חייבה זאת", אומר אוחנה. "שילמתי על זה מחירים. הושעיתי לתקופה מסוימת מוועדת חוץ וביטחון, אחרי שיצאתי למרד קואליציוני סביב סוגיית האימוץ שעלתה בבג"ץ. למרות האתגר, הבאתי לכך שהממשלה האחרונה נתנה הכי הרבה תקציבים לארגוני להט"ב, יותר מממשלת יאיר לפיד ויעל גרמן.
"אם תשאלו אותי מה הדבר הכי חשוב לעשות למען הלהט"ב, זו האפשרות להקים משפחה, כלומר חוק הפונדקאות. החוק הזה איננו מטיל על המדינה כלום, רק דורש ממנה לא להפריע ולצאת לנו מהחיים. אם זוג להט"ב מצא מישהי שמעוניינת לעזור להם להקים משפחה, אין למדינה זכות למנוע את זה. יש עוד חוקים, אבל זה החשוב מכולם".
השמאל תוקף אותך וטוען שהומוסקסואל ימני זה אוקסימורון. הימין מסויג גם הוא, אם מטעמי מסורת ושמרנות ואם משום שאכן שיח הזכויות הלהט"בי מזוהה בכל העולם וגם בישראל עם השמאל.
אוחנה מחייך ופורש את ידיו לצדדים. "ברוכים הבאים למציאות המורכבת, מחוץ לראשם של אנשי הדיכוטומיות. בנושאים הלהט"ביים אני מצוי במחלוקת עמוקה עם רוב חבריי מהמפלגות הדתיות, ובנושאים רבים אחרים אני נמצא במחלוקת עמוקה עם חבריי ממפלגות השמאל. השקפת העולם שלי היא לאומית ליברלית. אני לא מתנגד למדינה פלסטינית, רק שלא תהיה בארץ ישראל. אני לא נגדם, אלא בעדנו. אני איש ארץ ישראל במלוא מובן המילה, ויעידו על כך החברות בשדולת ארץ ישראל ובחקיקה. אסור לנו לעלות על בדל שפתינו נסיגה. ארץ ישראל היא ערך לאומי מקודש שיוצר אותנו כעם. אחרת, למה לא אוגנדה?
"כששאלו את שולמית אלוני איך את, עם כל האג'נדה האזרחית שלך, נכנסת לממשלה עם ש"ס והחרדים, היא ענתה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימל. היא ביטאה את המורכבות. יש היררכיה בין ערכים. ביטחונם של אזרחי ישראל ושל מדינת ישראל עומד מעל הכול, גם מעל ערכים להט"ביים.
"מצד שני צריך להודות שבכלל לא רע היום להיות להט"ב בישראל. זו מדינה חופשית, ואפילו במפלגות החרדיות אני רואה תחילתו של שינוי. בעבר חברי כנסת חרדים אמרו ש'צריך לטפל בהם כמו בשפעת העופות', או ש'הם הגורם לרעידות אדמה'. היום אתה לא שומע את הדברים האלה יותר. הצלחנו להכניס את ההומופובים לארון. יש שינוי עומק אמיתי בחברה הישראלית כולה, גם אם הוא הדרגתי ולא מהפכני".
אתה מדבר על הכנסת ההומופובים לארון, והרבה אנשי ימין מרגישים שאין בכלל לגיטימציה לשיח. אלה שמדברים על "טרור להט"בי" מתכוונים לכפייה מחשבתית שלא מאפשרת שום סוג של דיון.
"אני מתנגד לתפיסה הזו. אני חושב שהמפתח למיגור השנאה והדעות הקדומות הוא לפתוח את הלב ולדבר. אתה צריך להציג את עצמך והסוגיות החשובות לך, וזה שיח שלא מתנהל בעולם של חרמות. אם אלה יצעקו על אלה והפוך, לא נגיע לשום מקום. אני מתנהל אחרת, וזה נושא פירות. אם השר סמוטריץ' אמר בראיון ל'הארץ' שהשיחות שלו איתי שינו את התפיסה שלו מול עולם הלהט"ב – דיינו. אפשר לדבר זה עם זה ולא לשנוא זה את זה".
לא יהיה מרד בליכוד
עוד מוקדם לדון בקווי היסוד של הממשלה הבאה, אך מפלגת כחול־לבן הבטיחה לבוחריה לכל אורך הדרך שתשנה את חוק הלאום. אנחנו שואלים את אוחנה האם הליכוד ייאבק כדי לשמר את החוק שגובש בוועדה שבראשה הוא עמד.
"אם השר סמוטריץ' אמר בריאיון שהשיחות שלו איתי שינו את התפיסה שלו מול עולם הלהט"ב – דיינו. אפילו במפלגות החרדיות אני רואה תחילתו של שינוי. אם אלה יצעקו על אלה, לא נגיע לשום מקום"
"חוק יסוד הלאום לא ישונה, חד־משמעית. אנחנו נעמוד על זה, כי הוא מבטא את הרעיונות היסודיים שלשמם הוקמה מדינת ישראל. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי שהתקווה הוא המנונה, העברית היא שפתה וירושלים השלמה היא בירתה. אני לא מבין את חבריי המתקראים ציונים ומתנגדים לחוק. את טיבי אני מבין, הוא לא ציוני. בשמאל הציוני אומרים לי, ההתנגדות היא לא על מה שיש בחוק אלא על מה שאין בו – השוויון. ואני אומר, אוי ואבוי אם תופיע בו המילה שוויון. כי החוק הזה אומר שהמדינה היא של לאום מסוים ושפתה מסוימת, ולהכניס לחוק כזה את המילה שוויון זה לחסל את הרעיון הציוני. את זה אני לא יכול להעלות על הדעת".
לאורך כל הדיונים על החוק התנגדת נחרצות לסעיף המעלה על נס את מורשת המשפט העברי, למרות החשיבות העצומה שלו להגדרת הזהות היהודית של המדינה. למה?
"הסעיף הזה קיים בחוק יסודות המשפט, ואין לו שום נחיצות. הסיבה האמיתית היא שאני לא יכול לתמוך בסעיף פרשני ששולח את בית המשפט לדין העברי, כאשר אין אפשרות לשלול שתעלה סוגיה להט"בית ובית המשפט יפעל נגד הזהות שלי".
אתה מעניש את כל תורת ישראל בגלל פסוק אחד מספר ויקרא? ובכלל, המשפט העברי הוא דינמי ומתפתח, ולהכתים אותו בגלל שבמקור המקראי יש מיתות בית דין זה כמו לטעון שהמשפט האנגלי פרימיטיבי בגלל החוקים ששררו בו לפני המגנה־כרטא.
"יהודה היקר, המשפט העברי הוא הרבה מעבר למשפט אחד בוויקרא, וגם אם אני מוכן לשמוע את הטענה שבקואליציה עם מפלגות חרדיות יהיה קשה לקדם חקיקה להט"בית, אני לא מוכן להיות זה שלוקח את הנושא הזה אחורה. אפילו כמלוא נימה. באף מקום בעולם הנושא הלהט"בי לא הלך אחורה. לא אני אתן את ידי לדבר הזה".
בממשלה הבאה, אם וכאשר תקום ותהיו שותפים בה, תחזיקו בכל מחיר בתיק המשפטים נוכח מצבו של נתניהו?
"האתגר הכי חשוב כרגע הוא בכלל להרכיב ממשלה, וזה אתגר. זה לא טיול בפארק. היעד הוא הרכבת ממשלה לאומית, ובטח כשאתה לוקח בחשבון את התוכניות האמריקאיות בפתח – זה אינטרס לדורות. אני לא יודע לומר לך בתוך זה מי יהיה שר המשפטים".
איך לדעתך זה יסתיים?
"יש הרבה תרחישים, כולם נשמעים מופרכים, הזויים ולא יעלו על הדעת, אבל אחד מהם יתממש בוודאות. איזה מהם? אני באמת לא יודע".
יש גם תרחיש של מרד בליכוד נגד נתניהו, והרכבת ממשלה עם כחול־לבן בלעדיו.
"מבין כל התרחישים ההזויים והמופרכים, זה התרחיש הכי פחות סביר. אני אומר לך שאני, ומאמין שגם חבריי, נעשה כל שביכולתנו כדי שמועמדנו לראשות הממשלה ולהרכבת הקואליציה יהיה נתניהו. אני מבטיח לכל חברינו מהקואליציה ומהאופוזיציה שיבוא יום שבו נתניהו לא יהיה יו"ר התנועה והממשלה, רק מציע לכולם לא לעצור את נשימתם עד אז".
אם לבסוף תמונה שוב למשפטים, אילו רפורמות גדולות תקדם? פסקת התגברות, הרכב ועדה לבחירת שופטים?
"כל התשובות נכונות. לא אסתפק במה שעשתה קודמתי".
נשמע שיש לך ביקורת על שקד, אנחנו תוהים בסוף הריאיון בחצי חיוך.
"היא עשתה גם דברים טובים", צוחק אוחנה, "במינוי שופטים לדוגמה. אבל אם אתייצב בפניכם בעוד ארבע שנים, וכל מה שיהיה לי להגיד לכם זה שמיניתי שופטים, ארגיש שנכשלתי בתפקידי".
