"הוא מענטש", כך בוחר עורך הדין ירון קוסטליץ לתאר את יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ימים ספורים לאחר הבחירות הנוספות שליברמן גרם להן במידה רבה, ועם ראשיתו של המשא ומתן להקמת ממשלת אחדות. השניים הכירו כאשר קוסטליץ ייצג את ליברמן בפרשות השחיתות שבהן נחשד, ושבסופו של דבר זוכה מהן. "אני נטול זיקה פוליטית, אבל הוא היה לקוח מקסים שנתן לי חופש פעולה לעשות מה שאני חושב לנכון", אומר קוסטליץ. בהמשך, מן הסתם גם בעקבות הצלחתו בתיקי ליברמן, שכר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו את שירותיו המשפטיים. במשך תקופה קצרה הוא שימש עורך דינה של שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה, בפרשת המעונות.
בעוד ימים ספורים יתייצבו פרקליטי ראש הממשלה לשימוע לפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. יש לנתניהו סיכוי לצאת מהשימוע הזה נקי?
"מבחינה משפטית, ובלי להיכנס למקרה הספציפי הזה, תמיד יש סיכוי בקיום הליך השימוע, וזה חל גם על ראש הממשלה, אין שאלה בכלל. אם מנדלבליט ישתכנע במהלך השימוע כי הסעיפים שהוא ייחס לנתניהו צריכים להשתנות, או שבתיקים שלמים אין מקום להגיש כתב אישום – אז אני מאוד מאמין ביושרתו ושכך הוא יפעל.
"שימוע הוא הליך לא פשוט, כי אתה משמיע את טענותיך אחרי שכבר ברור שהמערכת נוטה נגדך, אבל אני מאמין שהתביעה אכן באה בלב פתוח ונפש חפצה. הניסיון שלי מלמד ששימוע יכול להציל אדם מלעבור את כל מדורי הגיהינום של קיום המשפט. זה נכון שכאשר מדובר באנשי ציבור, באופן טבעי הפתיחות לחזור בך נמוכה יותר; כשהאיש לא נמצא בעין הסערה, יש יותר אפשרות לחזור בך".
אם אתה אנונימי יש לך יותר סיכוי לשכנע בשימוע ולהביא לסגירת התיק? נשמע מטריד.
"זה טבעי. שלא יהיה ספק בכלל, כשדנים באנשי ציבור שענייניהם נמצאים בתקשורת, יש יותר מתח. מדובר בדיני נפשות, אז אנחנו מקווים שכל מי שחותם על כתבי אישום עושה זאת בחיל וברעדה. אנחנו הרבה פעמים נוטים לחשוב שאנשי המשפט והשופטים הם מלאכים, אף אחד לא מלאך".
מדברים עכשיו על עסקת טיעון עם נתניהו, בין השאר בעקבות תוצאות הבחירות. היית ממליץ לו לבחור באפשרות הזו? יש סיכוי שהוא אכן ילך על זה?
"לא אכנס לזה כי העניין תלוי ועומד וכי ייצגתי בעבר במסגרת התיקים. באופן עקרוני אני חושב שאדם לא צריך להודות אם הוא משוכנע שכנוע פנימי שהוא לא ביצע עבירה. עם זאת, בעולם המשפטי יש סיכונים ויש סיכויים. אני חושב שאדם חייב להיות ריאלי, ולהקשיב לסנגור שלו. הדוגמה הקלאסית היא הנשיא קצב – שכבר היה הסדר טיעון ללא רכיב של מאסר בפועל, ובסוף הוא חזר בו מההסדר, ניהל משפט וריצה מאסר. זה יכול לתת לתיקים הבאים לראות את ההבדלים".
בני הזוג נתניהו מזדעקים פעם אחר פעם וטוענים לרדיפה, הן מצד התקשורת הן מצד רשויות האכיפה. אתה שותף למחשבה הזו?
"אני מאמין ביושרה של מערכת אכיפת החוק, ועם זאת אי־אפשר להתעלם מתחושה של אדם שנמצא בלב העשייה, שענייניו מודלפים השכם והערב. אם חלילה ההדלפות הללו באות מאנשי אכיפת החוק, זה דבר פסול. ההדלפות לתקשורת בעניינם של אנשים מפורסמים יהיו תמיד רבות יותר, אבל כאן המערכת צריכה לעשות כל שביכולתה כדי שזה לא יהיה כך. גם בשביל האינטרס האישי שלה, שלא ניתן יהיה לטעון כי אכן יש רדיפה אחר אדם כזה או אחר. כשיש כל כך הרבה הדלפות, יש גם לא מעט תהיות על המניעים".
במשטרה ובפרקליטות מפנים אצבע מאשימה כלפי עורכי הדין של הנאשמים. אתה משוכנע שישנן הדלפות מסיביות גם מצד המשטרה והפרקליטות?
"ברור שישנן הדלפות גם מתוך המשטרה והפרקליטות, אין פה שאלה. כדי להיות ישרים אני מניח שההדלפות באות מכל הכיוונים. עליי אני יכול לומר שכאשר התלוננתי או התרעתי על הדלפה, הצעתי להעמיד אותי ואת משרדי בבדיקת פוליגרף. אני גם מאמין שההדלפות לא עושות טוב לנחקר. במדינתנו עדיף לנחקר לנהל את ענייניו הפליליים בצנעה ובהשקט. פופוליזם לא מועיל לחשוד".
בשבוע שעבר הגיעה לקיצה פרשת המעונות עם קבלת גזר דינו של עזרא סיידוף, סנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר. בית המשפט גזר עליו עבודות שירות וקנס כספי של עשרת אלפים שקלים. על שרה נתניהו הוטל לפני שלושה חודשים קנס כספי של 55 אלף שקלים. ייצגת את רעיית ראש הממשלה בתיק הזה בעבר, מה אתה חושב על האופן שבו הוא הסתיים?
"בעיניי עצם ההעמדה שלה לדין פלילי הייתה מיותרת, וחבל שהסיפור הזה לא הסתיים קודם לכן, ואני אומר זאת לזכותה של הגברת שרה נתניהו. לדעתי נעשה לה עוול בתקשורת. לא היה מדובר שם בגזל חלילה. מדובר בנהלים של מעון ראש הממשלה, ואני חושב שראוי היה שמדינת ישראל תתעסק בהסדרה ראויה של האירוח במעון ראש הממשלה, ולא להתעסק לאחר מכן בשאלה אם שמרו על נוהל כזה או אחר. אין שאלה שהעניין של הגברת נתניהו לא היה צריך להגיע למשפט הפלילי, ויותר מזה – ספק אם בכלל היה צריך להיות סביב זה עניין ציבורי".
חציית גבול
ירון קוסטליץ בן 43 בלבד, ונחשב לאחד מעורכי הדין המובילים בישראל, בעיקר בתחום המכונה עבירות צווארון לבן. הוא מתגורר בפתח־תקווה, נשוי ואב לשלושה. ממרומי משרדו, בקומה ה־31 במגדלי בסר ברמת־גן, הוא הספיק לייצג מלבד אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו, גם במשפטיהם המתוקשרים של האוליגרך מיכאל צ'רנוי ושל מנהל רשות מקרקעי ישראל לשעבר יעקב אפרתי.
הקריירה המשפטית שלו הנחילה לו גם הישג מסוג אחר: קוסטליץ זכה להפוך לדמות בתיאטרון. בשנת 2004 עלתה במועדון צוותא בתל־אביב ההצגה 'משפט הסרבנים', ובה שוחזר סיפורם של חמישה סרבני גיוס משמאל שקוסטליץ שימש התובע במשפטם. "סרבנות היא פסולה, לא משנה מה עומד בבסיסה, ולא משנה אם מדובר בטעמים פציפיסטיים או במקרה כמו ההתנתקות. לא בוחנים את המניעים לסירוב פקודה, גם אם הם נאצלים", חוזר קוסטליץ לרגע לכובע איש הצבא, שם החל את דרכו המשפטית.
לאחר שסיים את לימודיו במדרשיית נעם בפרדס־חנה, הוא החל ללמוד משפטים במסגרת העתודה הצבאית ושירת בפרקליטות הצבאית, במהלך שירותו שימש עוזרו הבכיר של הפצ"ר דאז, האלוף במילואים מנחם פינקלשטיין. לאחר שחרורו הצטרף למשרדו של עורך הדין יעקב וינרוט ז"ל, ועבד לצידו במשך עשר שנים. בשנת 2014 הקים משרד עצמאי, וכיום עובדים בו שמונה עורכי דין. בין לקוחותיו אישי ציבור וחברות מסחריות מהארץ ומהעולם.
בשבועות האחרונים מצא עצמו קוסטליץ בכותרות בעקבות סדרת פרסומים על לחצים שהופעלו לכאורה כלפי חשודים בתיקי ראש הממשלה, במטרה לגרום להם לחתום על הסכמי עדי מדינה. בין היתר דווח בעיתון 'גלובס' כי חוקרו של ניר חפץ, לשעבר יועצו של ראש הממשלה והיום עד מדינה נגדו, לחץ עליו להחליף את עורך הדין קוסטליץ שייצג אותו בזמנו. במשטרה האמינו כי מי שעומד בדרכם ומפריע להם לשכנע את חפץ לחתום על הסכם עד מדינה, הוא עורך דינו. הלחץ שלהם פעל את פעולתו, חפץ החליף את קוסטליץ בסנגור אחר, ולאחר מכן חתם על הסכם עד מדינה.
ידעת בזמן אמת על הניסיונות להעביר אותך מייצוגו של חפץ, כדי שלא תמנע ממנו להיות עד מדינה?
"גיליתי את זה כמו כל עם ישראל. אני חייב לומר שנדהמתי, ואני עורך דין עשרים שנה. ראיתי שלא יצאה הכחשה על תוכן הדברים, אז אני מניח שהם נכונים. אני קורא בדיווח שהחוקר אומר לניר חפץ: 'אני מכיר את עורך הדין שלך… עורך דין הוא כמו רופא, הוא יכול להציל אותך אבל יכול גם להרוג אותך'. זו אמירה סופר־חריפה, שמתערבת בבוטות ביחסים בין עורך הדין ללקוח שלו. מכיוון שבניגוד לפרסומים אחרים בנושא, בסיפור הזה לא יצאה הכחשה, אני סקרן לראות כיצד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יטפל בנושא. אני מקווה ומאמין שהמשטרה לא מתנהלת ככה כמדיניות, אבל ודאי שיש בזה דגל אדום".
אתה חושב שאנשים חזקים במיוחד, כמו ניר חפץ או שלמה פילבר, היו חותמים על הסכם עד מדינה אלמלא היו מעורבים בעצמם בפלילים?
"באופן כללי, ודאי שההחלטות האלה אם ללכת לחתימה על הסכם עד מדינה מתקבלות בזמן סופר־לחוץ, במצוקה גדולה וכשאין לך את כל המידע. האם אדם כזה לוקח החלטה כזאת גם אם לא עשה שום דבר? בטח שכן. המשטרה והפרקליטות צריכות לחפש את האמת ולא לקצר את התהליכים. הן צריכות לבחור באפשרות של עדי המדינה רק כאמצעי אחרון. אבל האם אדם יכול להגיע למצב שיהפוך לעד מדינה למרות שלא עשה דבר? ברור".
מה דעתך על התרגיל שנעשה לשאול אלוביץ', החשוד בתיק 4000, ועל כך שהקליטו שיחה שקיים בחדר ההיוועצות, כפי שפורסם בחדשות 12?
"אסור להקליט בחדר ההיוועצות שיחה של עורך דין ולקוח. אם הקליטו שיחה של שאול אלוביץ' ובנו אור בחדר ההיוועצות יש בזה טעם לפגם, בטח אם עשו שימוש בחדר הזה כדי להביא את שאול אלוביץ' לחשוב שהשיחה שלו לא מוקלטת. אם אמרו לאור אלוביץ' 'תשכנע את אבא שלך להחליף את עורך הדין', זה בוודאי אסור".
ללא קשר לסערה סביב סוגיית עדי המדינה בתקופה האחרונה, קוסטליץ ידוע כמתנגד גדול לשיטה. נראה שגם במשטרה ידעו זאת, ולכן לכאורה ניסו והצליחו להפריד בינו ובין לקוחו לשעבר ניר חפץ. קוסטליץ מסרב לייצג עדי מדינה, וכאשר לקוח שלו מחליט בכל זאת לחתום על הסכם כזה, זה הרגע שבו נפרדות דרכיהם. "יש להתייחס למוסד הזה של עדי מדינה בזהירות ובחשדנות", הוא אומר. "גם במשפט העברי מעלים תהיות בנוגע למהימנות העדות במקרה כזה. עד מדינה הרבה פעמים מוסר לחוקריו את הגרסה שהוא מסר גם לי, ואז הוא משנה את עדותו, וקשה לי לייצג אדם כשאני לא יודע מה נכון ומה לא נכון. אני גם חושב שכשאדם קונה את חירותו על ידי הפללה של מישהו אחר, זה מעשה לא מוסרי, ואני לא אומר את זה ממקום שיפוטי".
לא תופרים תיקים
בעקבות כל ביקורת שמושמעת כלפי מערכת המשפט, גם סביב גיוס עדי המדינה ובפרשיות נוספות, יש מי שבוחרים להגדיר זאת כ"פגיעה בשלטון החוק". איך אתה רואה את הדברים?
"אני בהחלט חושב שנופלות טעויות, ובהחלט יש אנשים חפים מפשע שיושבים במאסר. זה לא צריך להפתיע אלא רק לצער, כי אם היינו אומרים אחרת היינו אומרים שהמערכת חפה מטעויות, והיא לא".
כשאישי ציבור בוחרים לומר זאת ולהעביר ביקורת, כמו למשל שרת המשפטים לשעבר איילת שקד והשר הנוכחי אמיר אוחנה, מיד נשמעת כלפיהם תרעומת גדולה.
"המערכת היא בעלת יושרה, אבל לא חפה מטעויות ולא חפה מביקורת. אז ודאי שצריך לבקר את המערכת בְמקום שבו מגיעה לה ביקורת כזו, אבל אין ספק שאסור לשפוך את התינוק עם המים. היו רבים, גם בתוך מערכת המשפט, שהסכימו עם הביקורת שהביעה השרה לשעבר איילת שקד. אסור שתהיה משטרת מחשבות, ואסור שאדם יחשוש להביע את דעתו, אבל מכאן ועד לטענות על 'תפירת תיקים' הדרך ארוכה".
לא פעם עולה התחושה שאכן קיימת משטרת מחשבות בכל הנוגע לביקורת על מערכת המשפט ובכיריה.
"שום אדם לא אוהב לשמוע ביקורת, זאת עובדה, אבל עדיין צריך שהיא תישמע, ומערכת המשפט צריכה לעודד ביקורת אמיתית כלפיה. הטענה כאילו הביקורת שמושמעת נגדה נובעת מטעמים פוליטיים, היא טענה לא נכונה. מערכת משפט ישרה, שבטוחה בצדקת דרכה, לא צריכה לתייג את המניעים של הביקורת, אלא לשמוע את הביקורת ולראות אם יש בה מן האמת. אנחנו שומעים מאנשי משפט שאומרים 'אין מה להקשיב לביקורת כי היא באה ממניעים פוליטיים או אינטרסנטיים'. אני חושב שזו טענה שהיא פשוט לא נכונה. כל מערכת שמכבדת את עצמה ובטוחה ביושרתה צריכה להיות פתוחה לביקורת, ולא לתקוף את התוקף".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במסגרת המאבק הנחוש של רשויות האכיפה בפשיעה נעשה שימוש במגוון רחב של כלים, לרבות עדי מדינה. מאבק זה הניב תוצרים חסרי תקדים ובכללם חשיפת עבירות חמורות ומניעתן, חשיפת עבריינים, ביסוס הראיות נגדם, הרחקתם ופגיעה בתשתית הכלכלית המאפשרת את פעילותם. מטבע הדברים אנו מנועים מלהתייחס פרטנית לעדי מדינה, אך משטרת ישראל פועלת בסוגיה זו באופן מקצועי, מוקפד וסדור בשורה ארוכה של תיקי חקירה מדי שנה, ומקיימת הערכות מצב והתאמת מענה כנדרש. הניסיון להטיל דופי בצוותי החקירה, הפועלים ביושרה ובמקצועיות, לא ירפה את ידיה של משטרת ישראל מלהמשיך בתפקידה, מתוך מטרה להגיע לחקר האמת ביושר ובהגינות הראויים". 
