בסיבוב הבחירות שהסתיים לאחרונה מצאה המשטרה את עצמה לא פעם בלב המערכה: תלונות על אלימות, הסתה ובריונות ברשתות החברתיות הן רק חלק מהאתגרים שהיא נאלצה להתמודד עמם בחודשים הסוערים האחרונים.
כעת אפשר לסכם ולדווח שבמהלך מערכת הבחירות לכנסת ה־22 נפתחו 227 תיקי חקירה הקשורים באופן ישיר לבחירות, 135 מהם במהלך יום הבוחר לבדו. מגוון העבירות רחב מאוד, החל בהשחתת שלטים והטרדות טלפוניות, דרך אלימות באירועים פוליטיים ועד איומים והסתה.
מדובר בעלייה קלה במספר תיקי החקירה לעומת מערכת הבחירות הקודמת. במניין התיקים שנפתחו לא נכללות התביעות הרבות שהוגשו בתקופה האחרונה, העתירות לבג"ץ והעתירות שהונחו בפתחה של ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט חנן מלצר.
למשטרה שמורה הזכות לדרוש הסרת רשומות שאופיין מסית או גזעני – הליך שאינו נכלל במסגרת התיקים שנפתחו עד כה. למשטרת ישראל יש גם חלק נכבד בטיפול בטענות ובתלונות על זיופים שהגיעו לוועדת הבחירות המרכזית.
עם פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות והעברת מנדט נוסף לליכוד על חשבון יהדות התורה, הודיע יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר על פסילת שש קלפיות שנמצאו בהן ראיות ממשיות לזיופים: בירכא, בסחנין, בשפרעם ובעראבה. קלפיות נוספות שעוררו חשד לזיופים הוכשרו לאחר בחינה מעמיקה של הוועדה, ושלוש קלפיות אחרות, בירכא, נפסלו חלקית. את הקלפיות החשודות העבירה הוועדה לחקירת משטרה.
השופט מלצר פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כדי שזה ישקול את האפשרות לפנות לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים בירושלים כדי לבקש לערוך בחירות חוזרות בקלפיות שבהן התגלו ליקויים או עלה חשד לזיופים. לא ברור אם וכיצד ישפיע הדבר על חלוקת המנדטים לכנסת.
