אירועי האלימות במגזר הערבי בישראל הגיעו לשיאים חדשים. כ-70 הרוגים נספרו מתחילת השנה, כאשר שלושה מתושבי מג'ד אל-כרום היו האחרונים להימנות בגל הרציחות שפוקד את החברה הערבית. על פי הוראת ועדת המעקב של ערביי ישראל, קיימו היום (חמישי) בישובים הערביים שביתה כללית כמחאה על נגע האלימות. חברי הכנסת של הרשימה המשותפת נמנעו מלהגיע לטקס השבעת הכנסת ה-22, והשתתפו בהפגנה נגד האלימות בחברה הערבית, כשהם מצביעים על המשטרה והממשלה כאשמים העיקריים במקרי הרצח האחרונים.
"ממשלה גזענית הפכה את דמנו להפקר והמשטרה נטשה את השכונות שלנו לארגוני פשע וכנופיות", כתב יושב ראש הרשימה המשותפת איימן עודה בחשבון הטוויטר שלו, וציין כי החברה הערבית שובתת כדי "לדרוש חיפושי נשק, נקיטת יד קשה מול הפשע המאורגן, ותקציבים לתוכניות חינוך".
בצעדת המחאה לבש עודה חולצה שחורה שהציגה את מספר ההרוגים מאירועי פשיעה בחברה הערבית מאז שנת 2000. חבר הכנסת אחמד טיבי האשים את המשטרה, את התקשורת ואת החברה בישראל בהתעלמות מהמצב הקשה: "דם נשפך ברחובות ביישובים הערבים, ואין שום אמפתיה בציבור היהודי".
ר', מחבר התוכנית הכללית למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית מטעם ועדת המעקב, שומע את האשמות שמטיחים חברי הכנסת הערבים בממשלה ובמשטרה ולא מבין דבר אחד: למה גם עכשיו, חצי שנה אחרי הגשת התוכנית, עדיין לא החלו ליישם אותה?
"יש תוכנית מקיפה ומפורטת שתפקידה לטפל באלימות בחברה הערבית. אפשר לבצע 50 אחוז מהפעולות בעזרת משאבים קיימים, אבל עד עכשיו לא עשו כלום".
התוכנית, שוועדת המעקב לא פרסמה, מונה 250 עמודים בהם מפורטים 14 תחומים שונים המצריכים שינוי, על מנת לעצור את האלימות במגזר הערבי ולייצר חברה בריאה יותר. התוכנית, שגובשה על ידי 150 חוקרים במשך שלושה חודשים, יכולה הייתה ברובה הגדול כבר לצאת לפועל.
"כנראה שהתוכנית שפרסמנו מנוגדת להיגיון אותו מובילים חברי הכנסת הערבים, ובראשם איימן עודה. הם דורשים מהמדינה, או יותר נכון מגנץ, שעליו הטילו את הרכבת הממשלה, לטפל בבעיות בחברה הערבית. אנחנו לעומת זאת מפרטים בתוכנית את הדברים שהחברה הערבית עצמה צריכה לעשות כדי להגיע לשינוי המיוחל, כמובן עם דרישה מהמדינה לאפשר את הצעדים באמצעות משאבים והכסף הדרוש".
ר' מציין כמה פעולות פשוטות שמהוות תחילת פעילות למיגור האלימות, שעד כה לא נעשו. "מה מונע מהרשויות המקומיות לקחת את מנהלי בית הספר והמורים לתוכניות השתלמות וללמד אותם איך לנהל קונפליקטים, או להציב מצלמות בישובים הערבים עם חדרי בקרה שיחשפו אירועים אלימים? זה בידיים שלהם, אפשר לעשות את זה מחר".
הוא מבהיר כי ברגע שחברי הכנסת הערביים מאשימים את הרשויות והממשלה, הם מסירים את האחריות מהחברה הערבית, דבר שלטענתו מסכל את האפשרות לתיקון אמיתי ולהפסקת מקרי האלימות. "זה לא נכון להפיל את כל האשמה על המשטרה כי זה היגיון שאומר: האחר הוא האשם. החברה שלנו חזקה. יש בעיות, יש צורך להציג אותן ולפעול בעצמנו כדי לפתור אותן, כמובן עם דרישה מהמדינה ומהמשטרה לסייע לנו. ועדת המעקב הייתה צריכה להקים ועדת פעולה באופן מידי ולהתחיל ליישם את התוכנית שהגשנו לה לפני חצי שנה. גם אם המדינה תמשיך להתעלם מהציבור הערבי".
אחת הטענות שעולות מהציבור הערבי ונציגיו בכנסת היא שהמדינה והמשטרה עושות יד אחת עם ארגוני פשע בצורה מכוונת. מחבר התוכנית מבהיר כי גם אם טענה זו נכונה, אסור לעכב את יישום התוכנית כרגע. "אני מאמין שהמשטרה מכירה את משפחות הפשע בכל ישוב ערבי והיא לא עושה את המאמצים הדרושים כדי לעצור את הפעילות שלהם. המשטרה היא סיבה אחת מתוך מגוון של בעיות, היא גורם מרכזי וחזק מאד שמשפיע על האלימות. אבל ישנם נושאים נוספים כמו חינוך לערכים, עוני, התפרקות החברה הערבית וועדות הסולחה שפעם היו פותרות בעיות ומונעות שפיכות דמים.
"אני בעד הפגנות המחאה, אבל אנחנו יודעים שזה לא מה שיפתור את הבעיה בחברה הערבית. הבעיה היא שלנו ומי שסובל ממנה זה אנחנו. לכן החברה הערבית צריכה לפעול כמיטב יכולתה כדי לעצור את האלימות ולקחת אחריות גם אם המדינה מתעלמת".
ח"כ עאידה תומא-סלימן (הרשימה המשותפת) אמרה לאתר 'מקור ראשון' כי הצגת התוכנית המלאה למאבק באלימות בחברה הערבית, בהובלת ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל תוצג בימים הקרובים. "אנחנו נעשה השקה לעבודה מאומצת מאוד שנעשתה עם אנשי מקצוע שחקרו ונתנו פתרונות וזה יצא בספר של תוכנית אסטרטגית כדי למגר את התופעה". ח"כ תומא-סלימן חשפה כמה מההחלטות שהתקבלו בתוכנית העבודה: "אחת הדרישות המאוד ברורות מול הציבור שלנו הוא להוביל לתפיסת עולם שתתנכר לקבוצות הפשיעה האלו. אחת מהן זה כשיורים בחתונה אז פשוט קמים והולכים, מחרימים את החתונות שיש ירי. דבר שני להיות יותר אמיצים בלהתמעת עם מי שיש לו נשק. יש לך נשק? אני לא רוצה אותך בבית שלי ומנתק כל קשר איתך. אנחנו מדברים עם ראשי המועצות על החשיבות ליצור מקומות פנאי ואירועי תרבות לצעירים האלו וליצור להם חינוך אחר".
