התופעה של סליחות מחוץ למרחב בית הכנסת הולכת ומתרחבת. מידי שנה צצות יוזמות חדשות לקיום אירועי סליחות עם טוויסט ופרשנות מקורית, שונה וחדשנית. כך למשל "סליחות נוסח תחריר", שילוב התפילה עם מוזיקת נשמה, יתקיימו השנה בירושלים ובתל אביב, כשהכניסה לאירוע עולה 36 שקלים – פעמיים ח"י. אך תחריר לא לבד: ברחבי הארץ יתקיימו השנה אירועי סליחות שישלבו מדיטציה בחיק הטבע או בגינות ציבוריות.
"יש אנשים שמתלוננים כל הזמן על 'הדתה', במיוחד סביב הבחירות והדיבורים על הקמת ממשלת אחדות חילונית", אומרת לימור רובין, מנכ"לית קרן 'האני לישראל' שתומכת באירועים כאלו. "אבל הישראלים מצביעים ברגליים לתרבות יהודית. זה לחלוטין יהודי, אך לא כמו שהורגלנו במאות השנים האחרונות".
רובין מספרת כי "מתקיימות סליחות מוזיקליות, שבשנים האחרונות הפכו לחלק מהתרבות היהודית-ישראלית החדשה, השונות מאלה בכותל או בבתי הכנסת". היא מוסיפה ואומרת שאירועים מסוג זה מתקיימים בין היתר בבתי קפה, במתנ"סים, באולמות אירועים ואפילו בפאבים. "לקחו את הסליחות והפכו אותן לתרבות. זה קצת כמו תיקוני ליל שבועות שהיו נחלתם של הדתיים בלבד, והפכו בשנים האחרונות לאירוע תרבותי מחוץ לבתי הכנסת. זה תופס".
הקרן תומכת בלא פחות מ-150 אירועי סליחות שונים ומגוונים, וההערכה היא כי ישתתפו בהם כמיליון ישראלים. גופים נוספים, כגון משרד התרבות וארגוני הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, תומכים גם הם באירועים אלה כיוון שהם בעלי פוטנציאל להתחדשות יהודית בישראל.
הסליחות אמנם אינן מתקיימות בבתי הכנסת, אך לא מדובר בהכרח באירועים בעלי אופי חילוני. לדברי רובין התופעה נקראת 'ניאו חסידות' והיא צוברת תאוצה בקרב אנשים שאינם דתיים. "זו תופעה חזקה, ממש כמו החיבור המחודש לפייטנים", היא אומרת. "הניאו חסידות מגיע בייבוא ישיר מארה"ב, מקהילות כמו 'רוממו' בניו יורק ואחרים שהובילו את המהפכה". בדבריה היא מכוונת לבית הכנסת הפרוגרסיבי 'רוממו' בארה"ב השייך ל"תנועה להתחדשות יהודית". למרות שהוא חסידי מאוד בהווייתו, בית הכנסת אינו אורתודוקסי. "זה ניו-אייג' רך" טוענת רובין. "אלול ותשרי הם חודשים מאוד רוחניים: בין אם זה סליחות, טקסי תשליך שהפכו אף הם לטרנד, או העיסוק בהתבוננות והתכנסות".
רובין מספרת על כך שברחבי הארץ מתקיימים אירועי מדיטציה המוניים המתנהלים כאירועי סליחות לכל דבר. "מדובר בטקסי מדיטציה חסידיים בהם נכנסים לטראנס מתוך שירה של ניגונים שונים: מניגוני קרליבך ועד ניגונים של חסידויות שונות. טקס כזה התקיים לאחרונה במדרשת בן גוריון בנגב. אם פעם היו הולכים להודו כדי להתחבר לרוחניות, היום זה כבר קורה בארץ". גם בקיבוץ גבת, סמוך למגדל העמק, קיימו לקראת ראש השנה טקסי סליחות שכללו מדיטציה. את האירוע קיימה קהילת 'ניגון הלב', קהילה אזורית של משפחות ויחידים מעמק יזרעאל והסביבה ברוח מדרשת אורנים. "אנשים מגיעים מכל הקיבוצים מסביב", מתלהבת רובין. "ניגון הלב התחילו את הטרנד וכולם נדבקו".
לפני מספר שבועות, קהילת רמת הנגב קיימה במדרשת בן-גוריון אירוע סליחות בשם ״כי עימך הסליחה״. באירוע השתתפה גם דפנה רוזנברג, זמרת אורחת מקהילת ״נאוה תהילה״ בירושלים. ״סליחות הם הזדמנות לציבור המקומי להתחבר לרוחניות יהודית, ולראות איך קהילה נבנית מתוך תהליכים של סליחה וקבלה של האחר״ אומר דויד ברק-גורודצקי, מנהיג רוחני של קהילה במועצה האזורית רמת הנגב. ״אנשים מתחברים לשפה החסידית המאפשרת לראות בסליחות לא רק תהליך דתי או קהילתי, אלא גם תהליך אישי וחוויתי המתרחש בנפש האדם, ומחובר ללוח השנה היהודי״.
