בין ישראל לירדן מתקיימים בימים האחרונים מגעים בנוגע לשטחים בנהריים ובערבה, שאמורים לעבור בסוף החודש לידיים ירדניות, למגינת לבם של חקלאי עמק הירדן והערבה. למקור ראשון נמסר כי את המגעים עורכים המל"ל ומשרד החוץ, אך לא ניתן כל פירוט נוסף.
השטחים החקלאיים בנהריים שבעבר הירדן המזרחי ובמובלעת צופר שבערבה מעובדים עדיין בידי ישראלים, אך בעוד כשלושה שבועות צפוי מעמד המובלעות להשתנות. לפי הסכם השלום שעליו חתמו יצחק רבין והמלך חוסיין ב־26 באוקטובר 1994, השטחים הוחכרו למשך 25 שנה, ובסיומן רשאית ירדן לא לחדש את החכירה.
לדברי מקורות ירדנים, הדיונים בין שתי המדינות על עתיד השטחים הללו אינם כוללים משא ומתן בסוגיית הריבונות, מפני שבכל מקרה אין בכוונת הירדנים להאריך את הסכם החכירה, שתוקפו צפוי לפוג ב־26 באוקטובר.
בהסכם השלום ב־94' הוטל על ירדן להודיע אם בכוונתה להמשיך בהחכרה שנה לפני פקיעתה, ואכן ירדן ניצלה את ההזדמנות ובאוקטובר אשתקד הכריזה שההחכרה תיפסק. "נהריים ומובלעת צופר הן אדמות ירדניות ותישארנה ירדניות, נשלוט עליהן באופן מלא", הודיע אז המלך עבדאללה. ההחלטה התקבלה בין השאר בשל הפגנות רחוב סוערות ולחץ כבד מקרב חברי פרלמנט.
באזכרה הממלכתית לראש הממשלה יצחק רבין בשנה שעברה הכריז ראש הממשלה נתניהו כי צפוי משא ומתן על הארכת הסכם החכירה, אולם שר החוץ הירדני אימן אל־ספדי הזדרז להבהיר כי הם אינם מתכוונים לדון בנושא. בריאיון לטלוויזיה הירדנית אמר השר כי "לא ינוהל משא ומתן עם ישראל על ריבונות… אם יהיו התייעצויות הן יעסקו באופן שבו הנספח להסכם יבוטל". גם בימים האחרונים פקידים ירדנים מבהירים שאין על מה לדבר. אל־ספדי שב ואמר בשבוע שעבר בריאיון כי ארצו לא תאריך את החכרת השטחים: "יש שיחות, אבל לא לגבי הארכת החכירה".
הירדנים גם תוקפים את הצהרת נתניהו לפני הבחירות כי בכוונתו להחיל את ריבונות ישראל בבקעת הירדן ובצפון ים המלח. מלך ירדן עבדאללה השתלח בשבוע שעבר בישראל בדיון באו"ם, ויצא נגד "הכיבוש" ונוכחות ישראל בהר הבית. "מה השיעור שאנחנו מלמדים את הצעירים כשהם רואים כוחות חמושים נכנסים למסגד אל־אקצה, כשהמוסלמים מתפללים יחדיו?", אמר עבדאללה. יש לציין כי מדיניות ישראל בפועל בהר, בהחלטה שלא לסגור את המסגד החדש במתחם שער הרחמים, נובעת בין השאר מהרצון לא להתעמת עם הירדנים.
מקורות מדיניים ישראלים הוסיפו השבוע כי בד בבד עם המגעים מול ירדן מתקיים שיח בין ממלא מקום מנכ״ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ, ובין אזרחי ישראל הקשורים במובלעות צופר ונהריים. בהתיישבות אומרים כי לא מדובר בשיח רציף. בעמק הירדן חוששים כי בתוך שבועות תשתנה מציאות חייהם, ולא תהיה להם גישה חקלאית לשטחים שעיבדו, או גישה תיירותית לאי השלום בנהריים, שבו אתר הזיכרון לתלמידות הישראליות שנורו שם למוות בידי חייל ירדני.
ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום, אומר לנו כי במועצה מתכננים סדרה של צעדים בשבועות הקרובים. "אנחנו מזמינים את כל עם ישראל לבוא במהלך חול המועד סוכות לבקר בשביל הסכרים ובאי השלום, במה שעלולה להיות ההזדמנות האחרונה לבקר שם", הוא אומר. לדבריו ממשלת ישראל לא עשתה להערכתו את כל יכולתה במהלך השנה כדי ליצור פתרונות מוצלחים יותר למצב.
בצל הדרישה הירדנית לקבל בחזרה את המובלעות, מועד חצי היובל לחתימת הסכם השלום בין שתי המדינות לא צפוי לציון חגיגי, אם בכלל יצוין. במשרד החוץ סירבו להתייחס לשאלה אם יתקיימו אירועים משותפים עם הירדנים לרגל 25 שנה להסכם ההיסטורי. מקורות במשרד הזכירו אירוע יחיד: יום עיון שנערך לפני כשבוע במכון המחקר הפרטי למחקרי ביטחון לאומי, INSS, בהשתתפות כמה מאנשי משרד החוץ ודוברים ספורים מירדן, שנוכחותם הוצנעה בפרסומים כנראה משום שחששו להיראות בפומבי בפורום ישראלי.
