בשורה משמחת. סוכנות המחקר הלווייני הברזילאית מדווחת כי מספר השריפות ביערות הגשם באמזונס צנח מאוד בספטמבר, חודש שבדרך כלל האש דווקא מתפשטת בו. לפי מדענים ופעילי סביבה, המספר מתחילת השנה עדיין עוקף את זה של 2018.
כ־20 אלף דלקות השתוללו בשטח הברזילאי של האמזונס בספטמבר, לפי דיווח של הסוכנות הלאומית הברזילאית למחקר בחלל. זו ירידה של 35 אחוזים לעומת אוגוסט, אז בערו כ־31 אלף שריפות – שיא של תשע שנים. זו גם צניחה של 20 אחוזים מספטמבר 2018, שבו בערו 24,500 שריפות.
הצניחה באה לאחר קיץ של תשומת לב בינלאומית לאש באמזונס. מאז החלה המדידה לפני שני עשורים, ספטמבר היה כמעט תמיד דליק יותר מאוגוסט.
הציפיות היו שהבעיה תחמיר ככל שהעונה היבשה תתקרב לשיאה. לפי פרשנים, הגשמים ותגובת הממשלה – מאות חיילים שנשלחו לטפל בשריפות – עזרו להפחתת האש.
"ייקח זמן מה עד שנוכל לאמוד את ההשפעה של התערבות הממשלה", אמר דניאל נפסטד, מנכ"ל המכון לחדשנות כדור הארץ בסן־פרנסיסקו. לפי המכון, המספר הכללי של השריפות ביער האמזונס מינואר ועד ספטמבר עדיין גבוה ב־43 אחוזים משהיה באותה תקופה בשנה שעברה.
התגברות השריפות בקיץ גרמה לחוויה יוצאת דופן בברזיל: ערים מרוחקות כוסו עשן, סרטונים של היערות עולים בלהבות הופצו ברשת, ומנהיגים וידוענים בינלאומיים מתחו ביקורת על הנשיא ז'איר בולסונרו.
בולסונרו רץ לנשיאות בהבטחה לפתח את אגן האמזונס. הוא מואשם שהקל את הרגולציה הסביבתית, מה שעודד בירוא יערות בלתי חוקי. עם התגברות השריפות הוא האשים את מבקריו בהצתת היערות כדי לגרום לו להיראות רע. הוא דחה חבילת סיוע שהציעו מדינות ה־G7, וכינה אותה "מתקפה על ריבונות ברזיל".
אש היא אמצעי יעיל לבירוא יערות. פרשנים מטילים את האחריות לפריצת שריפות ביער האמזונס על גונבי אדמות ששורפים את היער כדי לפנות אדמות לחוות בקר וסויה. האש שימושית כאשר היער סמיך ומרוחק משבילי גישה המאפשרים לדחפורים לכרות את העצים. היא יכולה גם לפזר על האדמה חומרים מזינים שיכולים לעזור בהגברת הייצור החקלאי.
"לא פשוט לברר את הסיבות לירידת מספר השריפות בעוד בירוא היערות גובר", אומר המדען הברזילאי קרלוס נוברה. "הצבא נלחם בשריפות, ולאו דווקא בפושעים הסביבתיים שכורתים את היערות. פשוט לגלות שרפה לפי העשן, והצבא והמשטרה יכולים לפעול נגדה בקלות".
רבות מהשריפות קטנות, אך ביער הן עלולות לגרום לנזק הרסני. מדענים חוששים שהגברת בירוא היערות עלולה לדחוף את האמזונס לנקודת מפנה, שבה המערכת האקולוגית תצא מאיזון וחלקים גדולים מהיער יהפכו לערבה צחיחה.
תרגם: אלחנן שפייזר
