חוקרים מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה חשפו לאחרונה חלקים נרחבים מפירושו של אחד מגדולי פרשני התורה, רבי שמואל בן מאיר, המכונה "רשב"ם", שחי במחצית הראשונה של המאה ה־12 בצפון צרפת.
פירושו של הרשב"ם לתורה, שנכתב בתחילת ימי הביניים, התגלגל במשך המאות בעותקים ספורים, והודפס במאה ה־18 וה־19 בגרסאות חלקיות וחסרות. לאחר עבודת סקירה מאומצת בת שנים רבות, שכללה הצלבה של עשרות כתבי יד מתקופת ימי הביניים, הצליחו הדוקטורנט הלל נובצקי וד"ר איתמר כסלו לשחזר חלקים חשובים מהפירוש לפרשות הראשונות והיסודיות בתורה – בראשית, נח ולך לך – שהיו חסרים בפירוש רשב"ם לתורה.
רשב"ם היה נכדו של גדול פרשני המקרא והתלמוד רבי שלמה יצחקי, המכונה רש"י, ונודע כאחד מגדולי פרשני התנ"ך לפי הפשט. במקרים רבים נהג לפרש את המקרא שלא כדרך המקובלת, ולכן נחשב לשנוי במחלוקת. בין השאר חלק לעיתים על פירושי סבו הגדול. פירושו של רשב"ם לתורה התגלה בכתב יד יחיד בסוף המאה ה־17, הודפס בפעם הראשונה בתחילת המאה ה־18, ולאחר מכן הודפס שוב במאה ה־19 במהדורה חדשה. בכתב היד ובכל הגרסאות המודפסות היו חסרים הפירושים לכ־17 מהפרקים הראשונים של התורה. במקומות אחרים היה כתב היד משובש, ובעקבות זאת שובשו גם המהדורות המודפסות.
"במשך מאות שנים הפירוש התגלגל בכתבי יד ממעתיק למעתיק ולא הודפס", מסביר ד"ר כסלו. "כשהתחילו להדפיס את דברי הפרשנים, הוא לא היה ידוע ומוכר. לא מצאו את כתבי היד שלו. רק בסוף המאה ה־17 הוא התגלה בוורמייזא בידי אספן ספרים, רבי דוד אופנהיים, שמסר את כתבי היד להדפסה".
בכתב היד שבידי אופנהיים היה חסרים כמה קטעים מתחילת הפירוש לתורה, מהסוף, וקצת מהאמצע. "הדפים התבלו והתפוררו עם השנים, ומטבע הדברים הדפים שהיו בתחילת הספר ובסופו פגיעים יותר. לכן אי אפשר היה לזהות את מה שהיה כתוב בהם", מסביר כסלו.
במאה ה־19 אותרו כמה קטעים נוספים מהפירוש, אבל עד כה נותרו עלומים 17 פרקים של פירוש רשב"ם לתורה. "לקחנו על עצמנו את הניסיון לשחזר ולמצוא מה שאפשר מהפרקים הללו, ועשינו זאת באמצעות ציטוטים של הפירוש בחיבורים אחרים", אומר כסלו. "רשב"ם השפיע על פרשנים רבים שבאו אחריו, או שהיו איתו בקשר, ולכן במקרים רבים הוא מצוטט אצל אחרים".
כבר לפני 15 שנה החל כסלו לעסוק במציאת החלקים החסרים בכתבי רשב"ם ובתיקון הכתבים המשובשים, וזאת בעזרת חיבורים מהמאות ה־13 וה־14 שכתבו "לקטנים" – כותבים שציטטו את פרשני המקרא אך לא ציינו את מקורות הפרשנות. בניתוח הסגנון והביטויים המשמשים בפרשנות, זיהה כסלו ציטוטים מתוך פירוש רשב"ם והצליח לתקן חלק מהשיבושים שנפלו בנוסח שהגיע לידינו במהלך הדורות.
תפנית במחקר אירעה לפני כחמש שנים, כאשר נתקלו כסלו ונובצקי, שעוד לא הכירו זה את זה, בחיבור שנשמר בשני כתבי יד באוקספורד ובמינכן, שמצטט רבות את רשב"ם. השניים גילו את החיבור בה בעת באופן בלתי תלוי, ואף שלא צוין במפורש שהוא מכיל ציטוטים של רשב"ם הם זיהו שאפשר לשחזר באמצעותו חלקים חסרים מן הפירוש.
הגילוי הוביל להיכרות בין החוקרים ולשיתוף פעולה ביניהם. נובצקי הפך לדוקטורנט בהנחייתו של כסלו, והשניים החלו בתהליך הצלבת המידע שמצאו בשני כתבי היד עם עדויות מעשרות חיבורי לקטנים אחרים, שמקצתם מציינים במפורש ציטוטים של רשב"ם ומקצתם מביאים את הפרשנות באופן אנונימי.
בעבודת איסוף וניתוח מאומצת הצליח נובצקי בעבודתו לשחזר כשליש מפירוש רשב"ם לחלקים החסרים. כצפוי, משחזור הפירוש לפרשות הראשונות בתורה אפשר למצוא ביאורים ייחודים לרשב"ם. למשל, רשב"ם מסביר שתיאורו של ישמעאל (בבראשית ט"ז, י"ב) כ"פרא אדם" ו"ידו בכול" אינו שלילי, אלא מברך את ישמעאל שיהיה סוחר שייסע למקומות רחוקים ויישא וייתן בסחורה עם כולם. "פרא אדם – סוחר ותגר שילך לסחורה למרחוק, כדרך סוחרים שהולכים למרחוק בסחורה, ובמקומות שילך יהיה שם כאיש פרא", נכתב בפירוש. "ידו בכול – שיש עמו כל מיני סחורה, ויקנה מכל העולם סחורה. ויד כול בו – גם כל אדם יקנה ממנו, כדרך תגרים שנושאים ונותנים עם כל אדם".
בהתייחסות לנושא הפוליגמיה בתנ"ך, לפי הקטעים המשוחזרים, מציין רשב"ם שבכל מקום שגבר נשוי ליותר מאישה אחת, נגרמות מריבות ובעיות. כך הוא כותב על נאום למך לשתי נשותיו, עדה וצילה (בראשית ד', כ"ג־כ"ד): "ויאמר למך לנשיו – בכל מקום שתמצא שתי נשים לאדם אחד תמצא מחלוקת ביניהם, ברחל ובנשי אלקנה, 'ויחר אף יעקב ברחל', 'חנה למה תבכי'. אף כשהיו ללמך שתי נשים התחילו לעשות מריבה ומחלוקת עמו".
החוקרים אף מצאו את פרשנותו של רשב"ם למונח האניגמטי "כותנות עור" (בראשית ג', כ"א). לפי רשב"ם, המילה "עור" אינה מתייחסת לחומר שהכותנות היו עשויות ממנו אלא לכך שהן כיסו את כל גופו של אדם ואת כל גופה של חווה: "לבסוף עשה להם הקב"ה כותנות לכל גופם".
בעיני כסלו, רשב"ם הוא גדול הפרשנים. "הוא האמיץ ביותר, כי הוא מפרש את התורה כמו שהוא חושב, בדרך כלל בלי להתחשב בפירושים הקדומים לו, במדרשי חז"ל, במסורת הפרשנית וכדומה. לכן אני אוהב מאוד את הפירוש הזה, ומעריך אותו וחוקר אותו", הוא מסביר. "העובדה שחסרים כמה חלקים עצובה. בתחילת התורה מופיעים פרקים חשובים מאוד בסיפורו של עם ישראל, והשחזור שלהם נותן תמונה מלאה יותר של הפירוש ומוסיף חלקים שהיו חסרים לנו. עכשיו אפשר להבין צדדים אחרים של הפירוש, שלא הבנו אותם לגמרי עד כה, ועכשיו הם מקבלים זווית חדשה ומרתקת".
