בענקית התרופות הישראלית טבע מקווים לחמוק מהדיון הראשון בתביעת הענק נגדם, שאמור להיערך ביום שני הקרוב בבית המשפט בקליבלנד שבאוהיו, ולהגיע להסדר פיצויים מקדים. את התביעה הייצוגית נגד החברה, ונגד יצרניות תרופות אחרות וכמה חברות הפצת תרופות, הגישו 2,600 מדינות, מחוזות, ערים ורשויות מקומיות ברחבי ארה"ב, בהאשמה כי מדיניות שיווק של תרופות נרקוטיות, המכילות חומרים ממכרים המכונים אופיואידים, לא הדגישה כראוי את סיכון ההתמכרות, ובמשך שנים עודדה מגפה של התמכרות לסמים שהובילה למותם של רבים בארה"ב.
חברת טבע והנתבעות האחרות מנסות להגיע להסדר פשרה בטרם ייפתח המשפט. לפי דיווחי סוכנות בלומברג, טבע הציעה לממן לתובעים תרופות גנריות בשווי של למעלה מ-15 מיליארד דולר, כולל תרופות שנועדו לסייע למתמכרי האופיואידים, במשך עשור. נוסף על כך החברה תספק שירותי הפצה בכ-13 מיליארד דולרים. בטבע סירבו להגיב לדיווחים. בסוכנות רויטרס נאמר כי במסגרת ההסדר הציעו כמה חברות הפצת תרופות לשלם כ-18 מיליארד דולר במשך 18 שנים, ואילו חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון הציעה לשלם כ-4 מיליארד דולר.
ההצעה של טבע, שבאה בדמות תרופות עתידיות ולא במזומן, היא עדות למצבה הפיננסי העגום. רבים מעריכים כי אם בית המשפט ידחה את ההסדר המוצע לא יהיה לה מנוס מהכרזה על פשיטת רגל. "טבע עומדת בקצה צוק של חדלות פירעון, ונראה שהיא זקוקה לנס כדי לא לצנוח ממנו", אומר הכלכלן ארז צדוק, מנכ"ל "אביב ניהול קרנות". "עלות הפיצויים לחברה עצמה היא בפועל כ-700 מיליון דולר בשנה, או כ-7.5 מיליארדי דולרים בעשור, כאשר החברה שווה היום להערכתי 4-5 מיליארדי דולרים. ספק אם יהיו מוסדות פיננסיים שיהיו מוכנים לתת לטבע מיליארדים כדי לממן זאת, אבל המציאות תהיה קשה הרבה יותר אם הצעת הפשרה תידחה. גם כך חברת טבע נמצאת במצב של להיות או לחדול. יש לה חוב בסך 28.7 מיליארד דולר למוסדות פיננסיים, בעיקר בגלל רכישות כושלות, וספק אם היא יכולה להחזיר את החוב הזה".
מגפת האופיואידים בארה"ב קטלה כ-400 אלף אמריקנים בשנים 1996-2017, לפי ההערכות. דו"ח איגוד האקטוארים האמריקני קבע כי עלות המגפה, כולל הוצאות בריאות, תוכניות סיוע לילדים ולמשפחות, הוצאות אכיפת חוק ואובדן הכנסה, יגיעו ל-188 מיליארד דולר ב-2019. "הטענה היא שחברות התרופות דחפו את התרופות האלה לצרכנים באופן מוגזם. חברות התרופות לא התריעו בפני השלטונות שהצריכה גדלה באזורים מסוימים בלי שום פרופורציות", מסביר פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית בישראל. "ככל שהמכירות עלו, הן רק דחפו ועודדו את זה, לכאורה".
תרופות שמכילות אופיואידים, ובהן "אוקסיקונטין" ו"אוקסיקוד", גורמות לאנשים להזדקק להן בצריכה קבועה וגוברת. "כאשר לוקחים אותן במינוני יתר, זה עלול לגרום לפגיעה בעירנות ובתפקוד, ועד כדי מוות", אומר אליס. "זהו סם לכל דבר, אנשים מכורים ונעשים תלויים בתרופות האלה".
התופעה קיימת גם בישראל, במידה מעטה. "אנחנו מפגרים אחרי אמריקה אבל צועדים לקראתה", מזהיר אליס. "בישראל אפשר למנוע זאת בציות לחוקים הקיימים, שאמורים להגן מפני המצב הזה. יש להקפיד שמרשמים לתרופות כאלה יצאו רק מרופא, ויימכרו רק בבתי מרקחת לפי הנהלים. יש להגביר את ההסברה ואת הפיקוח על הרופאים, שלא יתפתו לרשום מרשמים בלי לשלוט בכמות, ולאנשים שלא זקוקים להם. בתי המרקחת צריכים לגלות ערנות לעלייה בצריכת התרופות. קופות החולים צריכות לראות אם יש עלייה. הניטור חייב להיות הרבה יותר הדוק על השיווק והצריכה".
בין שתצלח טבע את משבר תביעת האופיואידים ובין שלא, צדוק לא ממהר להספיד את פעילותה בישראל: לדבריו, נכסיה – מפעלים ומתקני מחקר ופיתוח – מחזיקים בנכסי ידע והון אנושי לא מבוטלים. "יש לטבע מפעלים עובדים, והם ימשיכו לעבוד. בניהול נכון של המשבר הזה, אפשר לבנות על תשתיות החברה תעשיית פארמה וביו-מד לתפארת מדינת ישראל. אני מניח שאם טבע לא תהיה פה, המפעלים בחו"ל יימכרו קודם ורק אחר כך התעשייה בישראל. אין ספק שעם ההון האנושי של טבע בישראל אפשר לבנות תעשייה מחודשת".
