הסוכנות היהודית צפויה לאשר הבוקר (א') את מה שהיא מכנה כ"תכנית פעולה אסטרטגית לעשור הקרוב", שנועדה "לתת מענה לאתגרים הגדולים הניצבים בפני העם היהודי בעידן הנוכחי". על התוכנית עליה עבדו בסוכנות היהודית בחודשים האחרונים פרסמנו כאן במקור ראשון. התוכנית הוכנה בראשות יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג ביחד עם יו"ר חבר הנאמנים מייקל סיגל, מנכ"לית הארגון אמירה אהרונוביץ ויו"ר הוועדה לתקציב וכספים בחבר הנאמנים, בת קיפר לאונרד. התכנית החדשה תעמוד לאישור בפני חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, המתכנס בירושלים בהשתתפות מאות מנהיגים של קהילות יהודיות מכל רחבי העולם.
על פי התכנית האסטרטגית, הסוכנות היהודית תפעל להבטחת ביטחונן של הקהילות היהודיות ברחבי העולם ותנהל מאבק נחרץ בגילויי האנטישמיות ובאנטי ציונות שהגיעו לשיאים חדשים בשנים האחרונות. בנוסף, הסוכנות היהודית תתמקד בעידוד עלייה לישראל והיא תסייע לעולים ארצה מתוך בחירה ובמקביל, תנהל מבצעי עליית חירום חשאיים.

ייעוד נוסף שבו תעסוק הסוכנות היהודית בעשור הקרוב הוא השכנת שלום בית ואיחוי השסעים בעם היהודי באמצעות חיזוק הזיקה של יהודי העולם זה לזה ולמדינת ישראל ובניית גשר דו צדדי בין יהדות התפוצות לבין ישראל. עוד הוחלט על פי התכנית האסטרטגית כי הסוכנות היהודית תדאג לייצג את מגוון הקולות של יהודי התפוצות בקרב קובעי המדיניות בישראל ובתוך החברה הישראלית בסוגיות החשובות לעם היהודי ובנוסף, תבטיח את מעורבותה של יהדות התפוצות בעיצוב פניה של החברה הישראלית.
במסגרת התהליך, התכנסו יחדיו שחקנים רבים בארגונים היהודיים ומאות מנהיגי קהילות וארגונים יהודיים מיבשות שונות ברחבי העולם ומישראל, על מנת לקיים דיון משותף ויחיד מסוגו למיפוי האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני העם היהודי בעת הזו והתפקיד הייחודי שצריך להיות לסוכנות היהודית בהתייחס לאתגרים אלו בעשורים הקרובים. הכינוסים, שנערכו בניו ג'רזי שבארה"ב ובמילאנו שבאיטליה, זכו לכינוי "המעבדה" והתנהלו בתנאים סטריליים, ללא מכשירי טלפון או מחשבים ניידים באולם הכינוסים, כדי לאפשר למשתתפים להתמסר באופן מלא למאמצי החשיבה המשותפת.
אז מה חדש? על בסיס ההודעה שנשלחה לעיתונות יחד עם נתונים המופיעים במסמך פנימי שהגיע לידי מקור ראשון, עולה כי ישנם כמה שינויים מהותיים שצפויים בארגון הוותיק שהוקם לפני 90 שנה. אם תרצו, המהות של השינוי הוא בכך שהסוכנות היהודית הפנימה כי ה"שאריות" שנותרו בפעילות הארגון, שתפקידו בעבר היה להקים את מדינת ישראל, אינן רלוונטיות לה.

הסוכנות היהודית תמפה את הפרויקטים כאן בישראל שייתכן ואפשר להפריט, או להעביר לאחריות של גורמים העושים עבודה זאת טוב יותר, בעיקר בתחומי רווחה, חברה ופריפריה. הפוקוס כאן בישראל, אם כן, יהיה בעיקר בנושאים הקשורים לקשר עם התפוצות, נושא שכמעט ולא היה באג'נדה של הארגון עד כה. בעצם מתכוונים קברניטי הארגון להפוך אותו למעין סוכן שינוי גדול בחברה הישראלית לגבי החשיבות בקשר עם יהודי העולם, וכך גם הפוך. בנוסף, צפויים בארגון להמשיך להתמקד בעלייה לארץ, דבר שהוא המנדט של הסוכנות מטעם ממשלת ישראל. בשינוי האסטרטגי שהנהיג יו"ר הסוכנות הקודם נתן שרנסקי לפני כעשור, הוא הזיז את נושא העלייה לארץ למטה בסדרי העדיפויות, ואילו במסמך שהופץ לפני מספר ימים הפך הנושא לערך המרכזי של הארגון בעשור הקרוב.
שינוי נוסף הוא בכך שאם עד עכשיו הסוכנות היהודית הייתה משתפת פעולה נקודתית על פרויקט, אך הפרויקט היה שלהם – כעת ההבנה היא שיש לשתף פעולה על כל נושא עם גופים נוספים, פילנתרופיים ומקצועיים כאחד, כדי להגדיל את ההשפעה והמשאבים. הסוכנות היהודית הייתה פעם הארגון היחיד שעסק בקשר עם התפוצות, אך כיום השוק רווי, ולכן ההחלטה שלהם אומרת: אנחנו מבינים שאנחנו לא לבד, וחייבים לשתף פעולה עם גורמים נוספים.
אלמנט מעניין נוסף הוא הפנייה למגזרים נוספים בתפוצות: פנייה לקהל החרדי-אורתודוקסי ברחבי העולם שאינו קשור כלל לפעילות הארגון ב-90 שנותיה. קהלים אלה אמנם מעורבים מאוד בקהילה היהודית, אך פחות בישראל ובאלמנטים ציוניים, המטרה תהיה לחבר אותם לעשייה זו. קהל יעד מעניין נוסף הוא "ישראלים יורדים" או ישראלים שהיגרו לרחבי העולם. עד כה הסוכנות היהודית עסקה אמנם בנושא בצורה נקודתית, אך כעת הנושא עולה לסדר היום ולמטרה מרכזית לשנים הקרובות. גם כאן יש אמירה: לא עוד "נפולת של נמושות" כדברי ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, אלא קהל יעד שמדינת ישראל והעם היהודי צריך לטפח. קהל היעד האחרון הוא יהודים פרוגרסיביים מהשמאל היהודי, בעיקר בארה"ב, אשר מתרחקים מהקהילות היהודיות ומישראל.

במסגרת התכנית החדשה, הסוכנות היהודית תנהל מאבק נחרץ וחסר פשרות באנטישמיות הגואה ברחבי העולם, במאמץ משולב עם ממשלת ישראל, הקהילות היהודיות וארגונים נוספים, בשלוש זירות מרכזיות: הזירה המדינית שתכלול פעילות מול נשיאים, ראשי מדינות וממשלות ופרלמנטים וגופי אכיפה ברחבי תבל; הזירה הביטחונית שתבטיח את ביטחונם של יהודי העולם ותעסוק בהגברת אמצעי האבטחה והמיגון של מוסדות קהילתיים בקהילות היהודיות; והזירה החינוכית-תודעתית שתעסוק במיגור תופעות של אנטישמיות, שנאת זרים וגזענות וחינוך לישראל באמצעות מערך של מאות שליחים ישראלים ועבודה עם מחנכים מקומיים שיעסקו בפעילות חינוכית מול קהלים שונים ועריכת מחקרי עומק בתחום.
עוד הודגש בתכנית האסטרטגית כי הסוכנות היהודית תמשיך לייצג את הקולות של יהודי התפוצות בפני מקבלי ההחלטות ומנהיגות המדינה בישראל ותחזק את החשיבות של יהדות התפוצות ואת ההישגים שלה בקרב הישראלים. דגש מיוחד יושם על חיבור צעירים ישראלים ליהדות התפוצות באמצעות מגוון תכניות חינוכיות ועל העמקת המחויבות שלהם כלפי העם היהודי. על פי התכנית, הסוכנות היהודית גם תפעל להבטיח את מעורבותה של יהדות התפוצות בעיצוב פניה של החברה הישראלית.
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר: "זהו רגע היסטורי עבור ארגון שעשה היסטוריה בחיי העם היהודי בתשעים שנות קיומו. הסוכנות היהודית הקימה את מדינת ישראל, העלתה שלושה וחצי מיליון עולים, הקימה מאות יישובים וכעת מגדירה מחדש את המשימות האסטרטגיות בהן תתמקד בעשור העשירי שלה לאור אתגרי העם היהודי בעת הנוכחית. יחד עם שותפים נוספים בקהילות היהודיות ובישראל נפעל כדי לתת מענה הכרחי לאתגרים הגדולים הניצבים בפני העם היהודי – השכנת שלום בית בעם היהודי, בניית גשר דו-צדדי בין התפוצות לבין ישראל, עליה ארצה ובטחון יהודי העולם".