"לא בכל יום מחזירים שטח כמו נהריים, זה לא הוגן בכלל"

נהריים, אי השלום, רביעי, 13:00

מן הכביש המתפתל נראים הרי הגלעד והבשן. הציפורים הנודדות, הגשרים המופצצים לצידי הירמוך זכר לקרבות עקובים מדם, המפל היפהפה, עמדות השמירה של החיילים הירדנים, גבעת הזיכרון לנערות שנרצחו ב־1997 ותחנת הכוח: קשה לא לחשוב על הפספוס שבהעלאת זכר המקום הזה רק בסוגיות קצה, כמו המשבר עם ירדן סביב ההחלטה לא להאריך את הסכם החכירה של כאלף דונם מעברו האחר של הנהר ובדרום הערבה ליד היישוב צופר.

שי הדר, 46, גבעת־אבני

קלפי: אני מעדיף לא להגיד למי הצבעתי, אבל אומר שאני מגיע ממקום שבו מצביעים באופן עדתי. בוא נגיד, לא מפא"י. בשתי מערכות הבחירות שהיו פה לאחרונה הצבענו אותו הדבר, וסביר שנצביע שוב.

המנדט: שמע, אנחנו בבעיה. אני חושב שהולכים לבחירות שלישיות. העניין הוא שמה שיהיה הוא מה שיש עכשיו, בערך. מישהו חייב לשבור את הקונספט של לא להחליט ולא לעשות. אי אפשר לנהל ככה מדינה. האידיאל הוא שיגיעו לאחדות, ועצוב שזה אפילו לא על הפרק ברצינות כרגע.

סוף תקופה: עצוב, אין מה להגיד. פספסנו את זה. עם הירדנים יש לנו יחסים מצוינים – אני כבר כמה שנים מנהל את האתר פה מטעם קיבוץ אשדות־יעקב, וכל מה שאנחנו עושים הוא בתיאום איתם, וזה עובד מצוין. יש פה בשער שני חיילים ירדנים נחמדים מאוד. ברמה האישית הם אפילו מתנצלים, אומרים שהמצב לא תלוי בהם וכולי. אל תיקח את זה אישית, אבל חבל מאוד שהכתבים והטלוויזיה באים רק עכשיו. אם היו באים קודם אולי דברים היו נראים אחרת.
עם ישראל התעורר בהמוניו, והיה נהדר לראות את זה. בסוכות היה מפוצץ פה, לא יכולנו לקבל עוד קבוצות לסיורים. אין לנו מידע רשמי לגבי מה שקורה, אם ישתנה משהו ברגע האחרון. כרגע האריכו את התקופה בשבועיים להתארגנות. אנחנו שומעים דברים מראש המועצה אבל לא דיווח שוטף. זה בדרגים גבוהים.

מזל, 63, רחובות; חיליק, 71, רחובות

קלפי: חיליק: אני הצבעתי לימין, ביבי. בבחירות הקודמות הייתי עם כחלון. אני ימני. גדלתי בקיבוץ גדות בתנועת הנוער של המחנות העולים, אבל בדרך עברתי שינוי משמאל לימין. אם כחלון היה ממשיך לרוץ לבד הייתי ממשיך איתו.
מזל: הצבעתי לכחול לבן, בבחירות הקודמות הלכתי עם כחלון. די, נמאס לי, צריך להחליף. הייתי בוחרת ליכוד אם ביבי היה נותן לאחד החברים שלו את ההזדמנות. רוצים שינוי, התעייפנו. שיפנה את המקום ונראה מה אחרים שווים. להגיד לך שאני סגורה שגנץ מספיק מנוסה? לא. אבל צריך מחליף.

המנדט: מזל: קטסטרופה, לא פחות. הציבור לא מעניין אף אחד, רק משחק על הכיסאות. לא מעניינים התושבים, האוכלוסייה המבוגרת, הילדים, מה שהולך במדינה בזמן שהם רבים. כל התעמולה שלהם היא לריב, במקום לאחד הם מפלגים. עכשיו הכול תקוע. ושלא נדבר על האויבים שלנו, שבטח חוגגים לראות אותנו ככה. על חשבון מי הבחירות האלו? על הגב שלנו, משלמי המיסים. לפחות הארץ נשארה יפה.

חיליק: המצב חמור מאוד, בגבול האסון. רק שלא נגיע לבחירות שלישיות, כי זה כבר מוגזם. הנתק בין הפוליטיקאים למה שמרגיש הציבור רק הולך וגדל. תאמין לי שלא הייתי הולך להצביע אם לא המצפון. היום אין פוליטיקאים שאני מאמין בהם.

סוף תקופה: מזל: אנחנו אוהבי טבע. היינו היום בגלבוע ובאנו לפה להפסקת בוקר. זה מקום שאנחנו אוהבים לחזור אליו.
חיליק: הבנו שרוצים להחזיר, אבל לא ממש סגורים את מה. זה כולל את הגבעה פה? הגשרים והכול, זה יהיה שלנו? והמפל? מתי מחזירים את זה?

נתן, 19; אברהם, 19; יצחק, 27; שמחה, 18

קלפי: יצחק: הצבענו כולנו ג', וזה מה שנצביע בכל בחירות, כל עוד זה מה שהרבנים אומרים לנו.
אברהם: זאת הכרת הטוב שלנו, אנחנו אומרים להם תודה על שהם דואגים לנו. מי שהכי דואג לי היום הם חברי הכנסת החרדים, גם של ש"ס.
נתן: אנחנו קשובים לתורה, יש לנו תלמידי חכמים שיודעים לפי דעת התורה מה הכי נכון לעשות, וזה להצביע ג'.

המנדט: אברהם: אנחנו לא נחשפים יותר מדי לחדשות. אנחנו רוצים ראש ממשלה שיהיה מ"הבלוק", כי זה טוב לנו. נתניהו הכי קרוב לדעות שלנו.
יצחק: גנץ גם אמר שלא ישב עם החרדים, אז מה בכלל האפשרויות? אני מנסה לא להיעלב מזה, למרות שלא ממש נחמד לשמוע אמירה כזאת. כמובן שהכי אנטי הוא לפיד, שממשיך את אבא שלו.
שמחה: אני כן נעלב. יש לי כיפה או פאות, אז מה? זה אומר שאני סוג ב'? שאני לא יכול להיות חלק מהממשלה? אבל ה' יודע הכי טוב מה לעשות, וזה מה שיהיה.
נתן: אני לא פרשן פוליטי, אני יודע מה שאני קורא בעיתון שלנו, "יתד". אומרים שיחכו לסיבוב השלישי, ושם יתנו את המנדט לחבר כנסת שהוא לא ביבי ולא גנץ, ומשם זה יחזור לביבי.

סוף תקופה: נתן: מה היה בהתחלה? למי זה היה שייך?
שמחה: האמת שהגענו בגלל זה. שמענו שמחזירים ובאנו לראות מה מדובר.
יצחק: זה לא קורה בכל יום, שמחזירים שטח כזה. נשמע לי לא הוגן בכלל.

אלי ארזי, 74, אשדות־יעקב מאוחד

קלפי: זאת ממש שאלה אישית. אני מעדיף לא להתעסק בשמות. רק אגיד שהלכתי להצביע, ושהחלפתי את הבחירה בין הסיבובים.

המנדט: אני מקווה שלא יהיו עוד בחירות, די עם הקרקס הזה. לעם אין כוח לשטויות האלו. נקווה שגם ביבי וגם בני יבינו ויגיעו להסכמות. כל אחד מתעקש, אבל בקרוב יגיעו לעמק השווה. הזמן לא משחק לטובת ביבי. אני לא מבין איך הוא לא רואה את זה. הוא איש מאוד חכם ומוכשר. ברגע שיוגשו כתבי האישום יהיה פיצוץ תקשורתי כזה ולא יתנו לו לעמוד בראש התנועה.

סוף תקופה: אני בן אשדות־יעקב, נולדתי פה. אני עוסק בענייני נהריים כמה עשורים טובים, עוד לפני הסכם השלום. סיפקתי לא מעט חומר לשיחות עם הירדנים, ולימים צורפתי כחבר רשמי במשלחת הדיפלומטית לירדן. זאת הייתה אחת החוויות הכי מטורפות שהיו לי בחיים, לנהל משא ומתן על הבית. בהסכם השלום הקימו ועדת קבע, שאני חבר בה, והיא עבדה עד לפני כמה שנים, כשהיחסים הרשמים היו במצב טוב. אני מאמין שעד 10 בנובמבר יגיעו להסכמות מתחת לרדאר התקשורתי עם הירדנים, ולכן אני לא מרחיב את הדיבור.

היחסים עם הירדנים מצוינים, שלום אמיתי, שיתוף פעולה בהרבה נושאים. שנה מראש ידענו והתרענו, אבל אין ממשלה שתקבל החלטות, עם כל הכבוד לנתניהו. גם ההכרזה על הסיפוח, לטובת הבחירות, הייתה שחצנית והכניסה אגרוף בפרצוף של מלך ירדן. היא גרמה לו להגיד "תשכחו מזה שנדבר על נהריים". גם המלך מעדיף שישראל תשלוט בגבול ולא הפלסטינים. אבל זה לא נכון טקטית, להכריז על סיפוח ככה.