עונת הרחצה של קיץ 2019 הסתיימה בשבוע שעבר ומדו"ח מיוחד של עמותת 'צלול' להגנת הים, החופים והנחלים עולה תמונה מדאיגה של עלייה משמעותית במספר הימים שבהם החופים המוכרזים בישראל היו סגורים לציבור בשל נתוני זיהום או חשש לזיהום. רק במהלך השבועיים האחרונים, לדוגמא, נסגרו שלושה חופי רחצה בשל סכנת זיהום של חיידקים צוואתיים, בחופי נהריה, אכזיב וקריית ים. ב'צלול' מאשימים כי הזנחת תשתיות הביוב, הקולחין והניקוז נמשכת וגורמת להזרמת שפכים לנחלים ולים ולסגירת חופי רחצה. החופים שנסגרו לתקופה ארוכה ביותר בשל זיהום או חשש לזיהום בעונת הרחצה הנוכחית הם החוף הירוק (פולג דרום) בנתניה, החופים בפלמחים, חופי אכזיב, ועכו. (מפתיחת העונה ב- 12.4.2019 ועד 23.10.2019) אירועי זיהום של חופי רחצה התרחשו גם בתל אביב, הרצליה, חיפה, חוף הכרמל, קרית ים ואיגוד ערים כנרת.
על פי חישובי הארגון, מדד מספר הימים כפול החופים שנסגרו עומד על 218. לשם השוואה, בשנה שעברה אותו מדד עמד על 81 ימים כפול חופים. במדד זה לא נסקרים חופים פופולאריים ע"י רוחצים וגולשים שאינם חופי רחצה מוכרזים. בחלק מחופים אלו ידוע על זיהום מתמשך וחלקם פשוט לא נבדקים. בין החופים הלא מוכרזים וידועים כמזוהמים- החוף מדרום לעכו מול אזור התעשייה: מזוהם בשל פסולת רעילה שהטמינו בעבר במפעל הצמוד לחוף, "חוף הדייגים" מצפון לקיבוץ פלמחים שמזוהם בשל הזרמות קולחין, בשורק בשל חוסר במאגרי קולחין, והחוף מדרום לאפולוניה שמזוהם בכתם זרחני.
הצבע הצהוב הזרחני במים זיהום קרקע ומי תהום המחלחל לים מאתר תעש נוף ים שננטש לפני 20 שנה והמדינה איננה מטפלת בו

בחופי הרחצה המוכרזים מנהל משרד הבריאות מדיניות מחמירה של מעקב אחר זיהומים. פעם בשבוע מבצעים אנשי המשרד בדיקות במים ובכל חשד לזיהום המוכר להם, הם ממליצים לרשויות המקומיות ומשרד הפנים "להרים דגל שחור" ולהזהיר את הציבור מרחצה. ב'צלול' מזהירים כי בחופים שאינם חופי רחצה מוכרזים, מלבד מקרים בודדים, אין דיגומים ואין אזהרה על זיהום גם אם ידוע שקיים. "ידוע לנו על מספר מקרים בהם רשויות מקומיות/ או מצילים בשטח החליטו לעגל פינות ולפתוח חופים למרות חריגה קטנה יחסית בתוצאות הדיגום או מחשש לזיהום שבעיניהם לא מוצדק" טוענים בארגון.


"בצלול דורשים מרשות המים לטפל בתשתית הביוב ולהביאה למצב בו כל הקולחין בארץ יטופלו לרמה השלישונית (הגבוהה ביותר)" אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית העמותה. לדבריה, תקנות ועדת ענבר כבר קבעו כי זה המצב שצריך היה לשרור ב-2015. "הזרמת קולחין לים ברמת טיפול נמוכה נוגדת את החוק, נוגדת את אמנת ברצלונה, פוגעת במתקני ההתפלה ובציבור".
בנוסף דורשת בארגון הסביבתי לזרז את הקמת מאגרי הקולחין בכל רחבי הארץ ולהדביק את הפער הרב שנוצר לאיגום הקולחין, שיאפשר להשתמש במים להשקיה חקלאית במקום להזרימם לים. על הרשויות המקומיות לשפר את איכות הנגר העירוני (מי גשמים) הזורם לים באמצעות הפרדה בין צינורות הביוב לניקוז, ניקוי הנקזים ומניעת הגעת אשפה לחופים. "בשנה האחרונה היינו עדים ליותר מידי מקרים בהם אירועי גשם חזקים ונקודתיים שהובילו להצפות בתשתיות הביוב העירוניות אשר הובילו לגלישה של מי נגר מזוהמים לחופים ולים" מסכמת יעקבס.