כבר לפני שבועות אחדים תהו בכמה מכלי התקשורת "לאן נעלם יונתן אוריך". מי שהחל כאיש הניו־מדיה של ראש הממשלה נתניהו והפך לדוברו ויועצו הקרוב, נחשב לצייצן חריף וחד לשון שאיננו בוחל בקרבות טוויטר. אך מאז הבחירות האחרונות הוא הוריד פרופיל באופן משמעותי. הציוץ האחרון שלו שוגר לחלל הרשת החברתית ב־16 בספטמבר, פחות מ־12 שעות לפני פתיחת הקלפיות לבחירות 2019 מועד ב'. רבים תהו מה עומד מאחורי ההדממה הפתאומית, ובחדשות 12 הוקדשה לה כתבה מיוחדת. "יועץ הניו־מדיה הנמרץ של נתניהו שומר על שתיקה חשודה מאז הבחירות", דיווח עידו סולומון. "הצייצן המהיר במערב, שנהג להגיב בשנינות ובבוטות על כל דבר ולכל אחד, ירד למחתרת. האם האיש שיאיר נתניהו הביא ללשכת ראש הממשלה, ושנחשב לנער הזהב של נתניהו, בדרך החוצה?"
השבוע חזר אוריך לכותרות, ובגדול. הפרסום על כך שיועצו האישי של ראש הממשלה ודובר הליכוד נחקר במשטרה לצד עופר גולן, מנהל קמפיין הליכוד ודובר משפחת נתניהו, בחשד להטרדת עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר, טלטל את המערכת הפוליטית והמשפטית. טרם ברור אם זו הסיבה להיעלמותו של אוריך, או שאולי משהו כבה בו מאז היוודע תוצאות הבחירות בלי קשר לחקירה, אבל הפרשה הזו תפחה במהרה למשבר אמון מעמיק בין הימין למערכת המשפט.
תחילתו של הסיפור בחודש אוגוסט האחרון. רכב המשמש לרוב לאירועי הכנסת ספר תורה הוצב בתחתית הבניין שבו מתגורר פילבר, ומהרמקולים שלו בקע קולה המוקלט של אישה הקוראת: "מומו, צא, תגיד את האמת"; "מומו פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך?"; ו"מומו, השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד".
פילבר, אגב, לא היה בבית באותה שעה, אך הוא דיווח על האירוע למשטרה. עורך דינו, דרור ארד־אילון, הדגיש השבוע בריאיון לגלי צה"ל כי האירוע לא טרד את מנוחתו וכי הוא לא הגיש תלונה, אך במשטרה חידדו כי פילבר מסר דיווח מפורט שכלל את מספר הרכב.
במשטרה ובפרקליטות התייחסו לדיווח הזה בחומרה. תיקי נתניהו נשענים במידה לא מועטה על עדי המדינה נגדו, ועל כן מבחינתם אירוע כזה מחייב התייחסות. עם פתיחת החקירה עוד התלבטו במשטרה באיזה סעיף מדובר – האם בהטרדת עד 'בלבד', עבירה שהעונש המרבי עליה עשוי להגיע לשלוש עד חמש שנות מאסר, או אולי אף בהדחת עד מלחזור בו מעדותו, מעשה שעל פי סעיף 246 לחוק העונשין עשוי להסתיים בעונש חמור יותר הנע בין שבע לתשע שנים בכלא. גורמי אכיפת החוק לא שיערו שהחקירה תוביל עד לכוורת המקיפה את ראש הממשלה, אך בעל הרכב עם הרמקולים הפנה לגורם אחר שהזמין את המעשה, ועל פי החשד השרשרת הגיעה עד אוריך וגולן.
למצעד הנחקרים הצטרפו שמות נוספים במטה הליכוד, ובהם יועץ הניו־מדיה טופז לוק ומנהל הקריאייטיב ישראל איינהורן. אך גולת הכותרת שהסעירה את דעת הקהל הייתה הצעד השנוי במחלוקת שנקטו חוקרי המשטרה: החרמת הטלפונים הניידים של גולן ואוריך. נכון, המשטרה רשאית להחרים את מכשיריהם הניידים של חשודים בכפוף לאישור שופט, אך בפועל הזכות הזו ממומשת במידה ובמשורה, שכן במציאות הנוכחית, שבה הטלפונים הניידים מכילים עולם ומלואו – מדובר בחדירה קשה ופוגענית לתחומו האישי ביותר של האדם. הטלפון הנייד נחשב כיום מחשב לכל דבר. הוא מכיל תכתובות, מסמכים ותמונות אישיות. למשטרה ישנן שתי דרכים חוקיות לחדור אליו: בצו בית משפט, או בהסכמת הנחקר. היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות גיבשו נוהל ולפיו במקרה שבו הטלפון ניתן לחוקרים בהסכמה, עליהם להחתים את הנחקר על מסמך שבו הוא מצהיר כי הוא מודע לזכותו לסרב לצעד הזה מבלי שהדבר יעמוד לחובתו. הנוהל הזה לא התקיים במקרה של אוריך.
אופן טיפולה של המשטרה בטלפונים הניידים של אוריך וגולן העלה לא מעט תהיות וסימני שאלה. בעקבות תלונה שהגיש אוריך ליועץ המשפטי לממשלה, המשטרה התבקשה להודיע האם נהגה כשורה וכמקובל בטלפון הנייד שלו. במילים אחרות, האם היא ניצלה את ההזדמנות שנקרתה בידה כדי לנבור ולחטט גם בהתכתבויות ווטסאפ ובפעילותו ביישומונים אחרים, ללא קשר לחקירה המתנהלת באשר להטרדתו של פילבר.
אוריך טען עוד כי בניגוד לנהלים לא הוסבר לו שהוא רשאי לסרב לבקשה לפתוח את הטלפון שלו, ובסביבתו האשימו כי החוקרים אספו ממנו מידע בעניינן של פרשות אחרות שאין להן קשר לחקירה הנוכחית. מלבד כל האמור, ואף שאוריך וגולן הם אנשים פרטיים ללא מעמד רשמי, היועמ"ש ביקש שלא החוקרים הם שיבדקו את הטלפונים שלהם אלא שופט. הסיבה לכך היא שבמסגרת תפקידם השניים עומדים בקשר יומיומי עם ראש הממשלה ושרים, ועל כן יש לראות בהם כמי שחל חיסיון על ההתכתבויות שלהם. בפועל חוקרת עיינה בטלפונים של השניים, והפגמים שנפלו בהליך נמצאים כרגע בתחקיר.
בדיון שהתקיים שלשום (רביעי) בבית משפט השלום בתל־אביב, הודתה המשטרה כי חוקרת צילמה הודעות מהטלפון של אוריך והעבירה אותן לקבוצה סגורה ביישומון מיוחד של המשטרה, ששמה 'השלמות 4000'. עורך הדין ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, אישר כי החוקרת הביטה בהתכתבות בין עופר גולן ליאיר נתניהו, אך לטענתו היא שאלה את גולן האם הוא מסכים לכך והפסיקה לאחר שהביע את התנגדותו. ויסמונסקי הציע מתווה ולפיו חומרי הטלפון יוּרדו ויישמרו באופן מאובטח, יוּתר לעיין רק בתכתובות ווטסאפ וטלגרם בין התאריכים הרלוונטיים – 28 עד 30 באוגוסט – והשופט, עלאא מסארווה, הוא שיעיין בחומרים ויחליט מה מהם רלוונטי לחקירה ומה לא.
השופט מסארווה עצמו אמר בדיון כי בחקירתם של החשודים בהטרדת עד המדינה נפלו שני פגמים מהותיים: המשטרה לא ביקשה מראש צו המאפשר לה לעיין בטלפונים, ולא הבהירה לנחקרים כי הם רשאים לסרב לכך. לבסוף אישר בית המשפט חיפוש 'כירורגי' במכשירי הטלפון של הנחקרים אך ביקר את התנהלות המשטרה, וקבע כי החיפוש ייעשה על ידי חוקר מיוחד שאיננו משתייך ליחידה החוקרת, והחומר יובא לעיון בית המשפט. "לאחר התחשבות בפגיעה בזכויות החשודים ובפגמים שנפלו בחקירה, מצאתי, לאחר התלבטות, לקבל את בקשת המבקשת לצווי החיפוש המדודים ואשר מציעים חיפוש 'כירורגי' ומוגדר, תחת פיקוח שיפוטי צמוד", קבע השופט, שגם מתח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה. פרקליטי המעורבים, עו"ר עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין, מיהרו להודיע כי יערערו על ההחלטה.
הוויכוח על הפוליגרף
בלשכתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התכוונו להקדיש את השבוע החולף לנושא אחד בלבד – תיקיו השונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לקראת קבלת ההכרעה בהם. בהתאם לכך, הלו"ז של היועמ"ש פונה לחלוטין מכל עניין אחר. אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד: אירועי השבוע האחרון הותירו למנדלבליט, כמו גם לעוזריו ויועציו, מעט זמן פנוי.
בעקבות המקרה המדובר שַבו והועלו מצד נתניהו ותומכיו טענות בדבר רדיפה אובססיבית נגדו, ונראה כי התחושה הזו הגיעה השבוע לשיאים חדשים. פרשיית עד המדינה והטלפונים הכעיסה מאוד גם את שכנו של מנדלבליט לקומה במשרד המשפטים, השר אמיר אוחנה. דעתו של אוחנה על חלק מאנשי הפרקליטות מוכרת וידועה, אבל דברים חריפים כמו אלה שהשמיע השבוע, טרם נאמרו. ביום שלישי כינס שר המשפטים מסיבת עיתונאים, ובמסגרתה מתח במשך כחצי שעה ביקורת חסרת תקדים במחוזותינו מפי שר משפטים מכהן – גם לא בימיה של שרת המשפטים הקודמת איילת שקד, שמפעם לפעם מתחה גם היא ביקורת פומבית על המערכת בנאומים מתוקשרים.
״יש פרקליטות בתוך הפרקליטות", האשים אוחנה. "קובעים את סדר היום בהתאם לסדר היום הפוליטי, הופכים לשחקן פוליטי. יש מי שבאמצעות כת קטנה של עיתונאי חצר הצליחו לבסס את התפיסה לפיה מתחוללת מלחמה בין בני אור ובני חושך. איש כמעט לא העז לחשוף את הסימביוזה המסוכנת בין גורמים באגף החקירות, בפרקליטות ובתקשורת״. השר אוחנה טען עוד כי הציע לערוך בדיקות פוליגרף לכל עובדי המשרד בניסיון לגלות מי עומד מאחורי ההדלפות מתוך חדרי הדיונים, אך לטענתו נתקל בסירוב מוחלט. ״את הרגישות שאנחנו רואים לפרטיותם של המדליפים לא ראינו בחקירות אחרות ובימים האחרונים, כשתוכן מכשירי הטלפון של הליכוד נחשף״.
בעוד שבפרקליטות תקפו את אוחנה על דבריו, בסביבת ראש הממשלה נתניהו היו מרוצים מנאומו החריף של שר המשפטים. רק לפני מספר חודשים התלבט נתניהו בידי מי להפקיד את תיק המשפטים הנחשק. נראה שמכל האופציות האחרות שעמדו אז על הפרק, אוחנה מגלה את הנאמנות הרבה ביותר לראש הממשלה, כך שמבחינת נתניהו זו הייתה החלטה נכונה.
בלשכת היועמ"ש צפו בחלקים מהנאום ויש להניח שלא אהבו מה ששמעו. היועץ מנדלבליט מודע לכך שמדובר בתקופה רגישה במיוחד, והוא מנחה את אנשי משרדו שלא להיגרר לעימות בין הדרג הפוליטי למקצועי. למרות הדברים החריפים של אוחנה, בלשכת היועמ"ש ופרקליט המדינה התלבטו האם להגיב. בסופו של דבר הם פרסמו תגובה משותפת קצרה ולפיה הם "מצרים על דבריו" של שר המשפטים. "אנו דוחים את הניסיון להטיל דופי בעבודתם של מי מגורמי המשטרה והפרקליטות ללא כל ביסוס עובדתי", נאמר בהודעה. "מערכת אכיפת החוק לא תיגרר לשדה הפוליטי, כפי שלא נגררה בעבר. עצמאות התביעה הכללית היא עקרון יסוד של משטר דמוקרטי תקין. מערכת אכיפת החוק פעלה, פועלת ותמשיך לפעול בלא מורא באופן ענייני, מקצועי ולמען שלטון החוק והאינטרס הציבורי בלבד. איש לא ירתיע אותנו מלעשות את מלאכתנו נאמנה. איש לא יסיט אותנו מדרך הישר".
שעה קלה לאחר מכן הם שלחו מכתב תמיכה לתובעים בתיקי נתניהו ובהם ליאת בן־ארי, שליוותה את התיקים בתפקידה כפרקליטת מיסוי וכלכלה ושלאחרונה קודמה לתפקיד משנה לפרקליט המדינה. "אנחנו מבקשים להביע את צערנו העמוק על עוגמת הנפש העצומה שנגרמת לכם עקב המתקפות האישיות חסרות הבסיס שמופנות כלפיכם מזה זמן רב, ובראש ובראשונה כלפייך ליאת, אשר לצערנו הולכות ומתגברות בימים אלה, בעיתוי שאינו מקרי כמובן", כתבו מנדלבליט וניצן. "יש לשנינו אמון מלא בכם ואנו מודים לכם מעומק הלב על עבודתכם המסורה יומם ולילה לטובת האינטרס הציבורי, שאנו יודעים בוודאות מלאה שהוא האינטרס היחיד העומד נגד עיניכם. יש להתעלם מההתקפות, ההשמצות וההכפשות ולהמשיך ולדבוק בעבודתכם לטובת המדינה".
אגב, למרות הסירוב לערוך בדיקות פוליגרף כדי לחשוף מדליפים, במערכת אכיפת החוק מוטרדים מאוד מסוגיית ההדלפות ורואים אותה בחומרה רבה. עם זאת, את האפשרות להשתמש בבדיקות פוליגרף לצורך גילוי מדליפים בוחרים שם לשמור למקרים חריגים של פגיעה בביטחון המדינה. גם במערכת הביטחון, שבה נערכות בדיקות במכונת אמת, מדובר בבדיקות פוליגרף תעסוקתיות שמטרתן לוודא אם המועמד אמין ודובר אמת ולא נמצא בקשר עם גורמים עוינים. אם המועמד נמצא דובר אמת, תוכן הבדיקות איננו מועבר למפקדים ולראשי המערכת.
במערכת התביעה זוכרים את המהלך שביצע מפכ"ל המשטרה הקודם רוני אלשיך, שהנהיג בדיקות במכונת אמת לקצינים בכירים כדי להילחם בסוגיית ההדלפות, ומבינים שמדובר בחרב פיפיות. יש הסבורים כי חומרים שעלו באותן בדיקות פוליגרף צפו מאוחר יותר כאשר קצינים בכירים רצו להתקדם ולהתמודד לתפקידי פיקוד, כולל על תפקיד המפכ"ל, והמרוץ הפך למלוכלך במיוחד. הטענה היא כי הדבר גרם לפגיעה קשה במשטרה ובמוטיבציה של הקצונה הבכירה, וגם באמון הציבור בה.
מקצרים תהליכים
בינתיים לוחות הזמנים צפופים, צפופים מאוד. לאחר שנים של חקירות, השלמות חקירה, המלצות משטרה, הכנות לשימוע וארבעה ימים של שימוע אינטנסיבי, הישורת האחרונה בתיקי ראש הממשלה צפויה להיות השלב המהיר ביותר, אם כי עדיין לא ברור עד כמה מהיר.
הבחינה הראשונית של הטיעונים שעלו בשימוע מפי פרקליטי נתניהו החלה כבר למחרת יום הכיפורים, ונמשכה גם בחול המועד. מנדלבליט התרשם עמוקות ממידת ההכנה של הסנגורים לדיון ומאיכות הטענות שעלו. פה ושם הם גם הצליחו להפתיע אותו, ולהצביע על נקודות שנעלמו מעיני הפרקליטות בעת הכנת כתב החשדות. יומיים וחצי מדיוני השימוע הוקדשו לתיק 4000, ויום וחצי נוספים הוקדשו לשני התיקים האחרים. הפרקליטים גם הורשו להגיש טיעונים בכתב, מקצתם פורסמו בשבוע שעבר ב'מקור ראשון'.
החל מסוף השבוע שעבר נערכים במשרדו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט דיוני עומק מרתוניים מבוקר עד ערב בהשתתפות בכירי הפרקליטות, לקראת שלב קבלת ההחלטות. טיעוני סנגוריו של נתניהו נבחנים לעומק במחלקת מיסוי וכלכלה, בראשות הפרקליטה המלווה ליאת בן־ארי. שורר שם כעס רב על דיווחים שלפיהם ההחלטה כבר נפלה, או כאילו טיעוני הסנגורים נדחו על הסף. עוד דוחים שם את ההשערות על קשר כלשהו בין לוח הזמנים הפוליטי והמשפטי. ההחלטה תתקבל כאשר היועץ המשפטי מנדלבליט יהיה שלם איתה.
ככל הידוע לנו, סדק של ממש נפער בתיק 2000, העוסק בשיחות נתניהו־מוזס. פרקליטי ראש הממשלה, עמית חדד ויוסי אשכנזי, טענו כי ברור לחלוטין שלראש הממשלה לא הייתה כל כוונה לבצע את עסקת השוחד שהועלתה בפניו מצד מו"ל ידיעות אחרונות, ולכן הגשת כתב אישום בתיק הזה תהיה חסרת ביסוס.
הכוונה המקורית הייתה לקבל החלטה עד סוף השנה האזרחית, אז גם צפוי לפרוש מתפקידו פרקליט המדינה שי ניצן, אך בינתיים בפרקליטות קיבלו החלטה לקצר תהליכים. לאחר שנים שבהן כל שלב בחקירות של ראש הממשלה ארך חודשים ארוכים, ההכרעה הסופית צפויה להתקבל בזמן קצר יותר, עוד לפני פרישתו הצפויה של ניצן.
בדיוק כמו בעת גיבוש כתב החשדות וההליכה לשימוע, גם לקבלת ההחלטה הסופית שותף צוות גדול של פרקליטים. על הפורום הרחב מנצח מנדלבליט, מי שחתימתו תתנוסס על כתבי האישום, אם וכאשר. מלבדו משתתפים בדיוני קבלת ההחלטות גם פרקליט המדינה שי ניצן, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד עמית מררי ועו"ד רז נזרי, וכמובן ליאת בן־ארי. ניצן ובן־ארי הובילו לאורך החקירות קו תקיף מאוד נגד ראש הממשלה. הם סברו, בניגוד לעמדתו של מנדלבליט, כי יש להאשים את נתניהו בסעיף שוחד בכל אחד משלושת התיקים. מנדלבליט סבר וגם הכריע אחרת, ובכתב החשדות סעיף השוחד מופיע רק בתיק 4000. למרות דרישות רבות, במשרד המשפטים סירבו עד כה לחשוף את חווֹת הדעת המנוגדות של ניצן ובן־ארי במלואן.
אף שהמילה האחרונה היא של היועץ המשפטי לממשלה, הוא קשוב לפרקליטים שלצדו. די ברור שחלקם הגיעו לשימוע (או לא הגיעו), כאשר סעיפי האישום נגד ראש הממשלה קלים ממה שהם סברו לנכון. כאשר אלו הם פני הדברים, וכאשר סעיפי האישום יבטאו את הגישה המינימליסטית בקרב בכירי משרד המשפטים, השאלה המרכזית היא האם עורכי הדין של ראש הממשלה, באמצעות הטיעונים שהציגו בשימוע, יוכלו להביא להקלה או לשינוי בכתב האישום הסופי שיוגש לבית המשפט. את התשובה ייתן בסוף רק אדם אחד. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.
