במשרד החוץ חוששים מפסיקה בעניין ישראל שצפויה להתקבל בבית הדין האירופי לצדק ב־12 בנובמבר. ההחלטה קשורה בעתירה שהגיש יקב פסגות נגד סימון מוצריו ככאלו המגיעים מיהודה ושומרון. במשרד החוץ טוענים כי להחלטה עלולות להיות השלכות רוחב שליליות על תעשיות מזון אחרות מעבר לקו הירוק.
בשנת 2015, לאחר שהאיחוד האירופי הורה למדינות החברות בו לסמן מוצרים מיו"ש, עתר יקב פסגות לבית המשפט בצרפת בטענה כי הסימון נוגד את החוק הצרפתי. העתירה התקבלה, ובית המשפט המקומי הורה להקפיא את יישום הסימון עד להחלטה בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי.
עם זאת, עוד בטרם ההחלטה – שצפויה להתפרסם בעוד פחות משבועיים – הפיץ הייעוץ המשפטי של בית הדין מסמך פרשני, שמעלה חשש כבד במשרד החוץ לגבי הכיוון שההחלטה פונה אליו.
החשש הוא שההחלטה תכפה את הוראות הסימון על כל מדינות האיחוד ותיאכף גם במקומות שהיא לא נאכפה בהם עד עתה, וכן שהיא תכפה סימון אחיד ובולט – כך שמצבם של מוצרים מיו"ש על המדף האירופי עלול להיות חמור יותר לאחר הפסיקה. "ההחלטה תעביר את הסימון מהמישור הפוליטי שבו היה מאז 2015 למישור המשפטי המחייב", אומרים שם. במקרה שתחייב סימון, הם חוששים, הפסיקה תיתן רוח גבית לתנועת החרם על ישראל באירופה ומעבר לה.
יעקב ברג, מנכ"ל יקב פסגות, שלם לגמרי עם המהלך המשפטי שהוביל בשנים האחרונות. "למשרד החוץ שלנו יש אג'נדה שמאלנית", הוא אומר. "היו לנו הרבה דיונים איתם. אני בהחלט מקווה לטוב – יש לנו עורכי דין מהטובים בעולם, וכולם חושבים שיש סיכוי להוריד לגמרי את התיוג. אני סבור שבשיטה שדורשת לשבת בשקט ולחכות שזה יעבור – רק מפסידים. אם המציאות לא טובה, צריך להילחם בה. אנחנו מבינים את הסיכון. יש לנו ארסנל פעולות שננקוט אם לא ננצח בבית המשפט. למשל, נפעל משפטית כדי שתהיה החלטה זהה נגד שרשרת מדינות ברחבי העולם".
ברג מוסיף כי הפתרון הפשוט ביותר הוא להחיל בפסגות את החוק הישראלי. "אשמח אם משרד החוץ יצא בקריאה כזו", הוא אומר.
