קין והבל ונפט

בריאן נייט כבר הזיע בחולצת המעצבים המקומטת שלו, כשהשוטר עצר אותו. זה קרה ב־4 ביוני 2014, ובריאן, אז בן 54, היה מתוח ביותר. זה עתה סיים פגישת גישור בלאפייט, לואיזיאנה, עם אחיו הגדול מארק, אחותו הצעירה קלי וצוות עורכי הדין שלהם. מארק ובריאן היו שקועים זה עשור בקרב על השליטה בחברה המשפחתית שלהם, Knight Oil Tools, החברה הפרטית הגדולה בעולם בתחום השכרת כלים לקידוחי גז ונפט. התחום הזה אולי לא נשמע מלהיב, אבל החברה הייתה שווה כ־800 מיליון דולר; כל אח היה "שווה" יותר מ־100 מיליון דולר. הפגישה, שבה חלקו של בריאן היה מונח על כף המאזניים, הייתה מתוחה ולעומתית, והעובדה שמייד לאחריה סגן השריף עצר אותו בצד הכביש וביקש לערוך חיפוש ברכבו, נראתה לו צירוף מקרים חריג.

סגן השריף הורה לבריאן לצאת מהקאדילק אסקלייד הלבנה שלו ומיהר לנבור בתוכה. לאחר מכן הושיט יד אל דלת הנהג והוציא שני נרתיקים מגנטיים שהיו מחוברים לתחתיתה. הוא פתח אותם, מצא כמה גרמים של קוקאין ו־50 משככי כאבים, ועצר את בריאן.

בריאן נחקר בכלא הקהילתי במרכז לאפייט במשך יותר משעה. הוא היה ידוע כמשתמש בסמים, אבל התעקש שהסמים הללו אינם שלו. בשיחת הטלפון שניתנה לו הוא חייג לאחותו קלי, שהייתה בבית אימם, אן. בריאן ידע שהופלל, וידע שאחיו אשם בכך.

במבט לאחור על המקרה, כמעט חמש שנים לאחר מכן, בריאן מתקשה להצביע במדויק על הרגע שבו מארק התחיל לפעול נגדו. כשביקרתי בלאפייט בדצמבר, בריאן הזמין אותי לסיור במטה ההנהלה הראשית של 'נייט אויל טולס', המשתרע על כ־33 אלף מ"ר. הוא שוחח איתי תוך שהוא נע באיטיות, בצליעה מסוימת. בריאן היה בן שישים ביולי, אך כשדיבר הוא לא היה ממוקד. הוא בלע מילים, נע בעצבנות וזרק מחשבות מבולבלות כאשר ניסה להתמקד בשאלה מתי ומדוע היחסים שלו עם אחיו נעכרו בדרך כמעט תנ"כית. האם היו אלה העשורים הרבים של שימוש בסמים והתנהגויות פרועות ומביכות בעבור החברה ואחיו הבכור, שניסו להוביל את הספינה קדימה מאז שאביהם אדי נפטר בשנת 2002? אולי המאבק האמיתי התחיל אז, הוא חשב, כשהאב נפטר והחברה התחלקה לשלושה נתחים שווים בצורה שבדיעבד אי־אפשר היה לקיים לאורך זמן. או שבעצם זה קרה עוד קודם לכן, בשנות השמונים, כששניהם נרשמו לאוניברסיטת לואיזיאנה בלאפייט ולא דיברו זה עם זה.

אדי אהב את גלידת 'בלו בל' והיה מעמיס מקפיאים תעשייתיים על המטוס הפרטי שלו, וטס עימם לטקסס כדי להביא משם קינוח שעדיין לא היה זמין במקום שבו גר

ואולי אפילו מוקדם יותר. כשאדי התחיל את דרכו, המשפחה עברה דירה פעמים רבות, ומארק ובריאן היו הילדים החדשים הנצחיים בבית הספר. מעולם לא היו להם חברים, מה שהפך אותם למטרה קלה לבריונים. מארק היה גבוה בכמה סנטימטרים מבריאן, עם כתפיים רחבות ופנים עגולות, אבל בריאן, הצעיר יותר, היה החזק מהשניים. בכל פעם שמישהו תפס את מארק במגרש המשחקים ואיים עליו, בריאן היה שם, מגן על אחיו ומחלק 'פנסים' בעיניהם של המציקים. ככל שבריאן חשב על זה, התקופה ההיא זהרה בסבך הצרות שלהם לאורך עשרות שנים. הוא הגיע למסקנה שאחיו הגדול מארק לא נטר לו טינה על כך שבזבז את הונו שלו, אלא על כך שהוא נאלץ לסמוך על אחיו הצעיר בחצר בית הספר.

אתם עלולים לחשוב שזו תיאוריה מופרכת לחלוטין, אבל האם ייתכן שהקרע האפי שפילג את המשפחה העשירה הזו, לא נוצר באשמתו של הילד המפוקפק, שהקדיש ארבעה עשורים לבזבוז ההון המשפחתי במסיבות־ענק, אלא של אחיו האחראי והמפוכח בהרבה כלפי חוץ, שניהל את העסק המשפחתי במשך יותר מעשור? ויותר מזה: שהאח האחראי היה למעשה פזיז, נקמני, מניפולטיבי ובלתי־אמין אפילו כשהתנהל מול מי שהכיר אותו טוב מכולם? ועוד יותר מכך: שהמשבר האחרון נוצר כאשר כדי להפליל את אחיו, האח האחראי־כביכול טווה קונספירציה ענפה שהיו מעורבים בה עורך דין ושני שוטרים מושחתים?

העובדה שהתיאוריה הזאת מתבררת כנכונה, מעניקה לסיפורם של האחים נייט קווי מתאר נצחיים של משל על יחסי אחים. זהו חלון ראווה שמגלה עד כמה טינה חשדנית וכעס מלאכותי ובלתי מוגדר עשויים לרחוש מתחת לפני השטח בחייהם של אחים; עד כמה התחושות הללו קרובות למימוש כאשר לכל אח יריב יש מאות מיליוני דולרים בהישג יד; ועד כמה היריבות הזו עלולה להפוך לאכזרית אצל יורשים של עושר גדול, שאינם שואפים עוד לבנות אימפריה אלא רק להחזיק את זו שנולדו לתוכה.

"תשמרו על בריאן"

כנערים צעירים, מארק ובריאן העריצו את אביהם. בקושי מטר ושישים במגפי עבודה, עם שיער חום דליל ועיניים כחולות וחדות, אדי נייט קיים בקביעות פגישות מכירות בארבע בבוקר, ולא הניד עפעף כאשר נאלץ לישון בחדרון צר במהלך נסיעות עבודה בימיו הראשונים. אף שאדי לבש חליפה במהלך השבוע כדי לפקח על החברה שלו, הוא נעל את מגפיו כשיצא לצוד ברווזים ואיילים בסופי השבוע. הוא טס ללאס־וגאס עם לקוחות, הימר ושתה, השיג כרטיסים מצוינים להופעות של הזמרים הגדולים ביותר, ואפילו העסיק קוסם כדי לבדר את הלקוחות בסוויטת המלון המפוארת שלו. אדי אהב את גלידת 'בלו בל' והיה מעמיס מקפיאים תעשייתיים על המטוס הפרטי שלו, וטס עימם לטקסס כדי להביא משם קינוח שעדיין לא היה זמין במקום שבו גר. פעם אחת, לאחר שביקר בקניון באטלנטה, הוא לא מצא את מכוניתו בחניון העצום; במקום לאתר אותה, הוא הלך לסוחר מקומי, קנה מכונית חדשה ונסע הביתה.

בשנים 1975־1980 שולש המספר הכולל של אסדות הנפט בארצות הברית, וכל תאגיד נפט בעל שם היה זקוק לציוד כדי להפיק את הזהב השחור. לאפייט הפכה למרכז התעשייה של לואיזיאנה, וכמעט מחצית מהכלכלה שלה נשענה על נפט וגז. יותר מ־500 עסקים הקשורים לשדות נפט התבססו בעיר. היא אפילו התפארה ב"מועדון הפטרוליום", מוסד סגור לחברים בלבד, שבו אנשי נפט מקומיים יכלו לשתות ויסקי, לעשן סיגרים, לפטפט ולסגור עסקאות. מעיר מנומנמת בדרום לואיזיאנה, הפכה לאפייט למקום שבו אנשי הנפט היו טסים במסוקים כדי לקנות המבורגר, כהגדרתו של תושב ותיק. בשנת 1981, כאשר אחת מכל 15 משפחות בלאפייט התהדרה בשווי נקי של מיליון דולר לפחות, כינה אותה הניו־יורק טיימס "עיר אלף המיליונרים".

האחים החלו לעבוד ב'נייט אויל טולס' לאחר סיום לימודיהם בקולג'. מארק נחשב לילד טוב, אם כי מי שהכירו אותו אז זוכרים אותו כקצת חנפן, דבק באביו אדי. הוא הפך לסוכן רכש ולמד את העסק מלמעלה למטה. בריאן, סוער ובלתי צפוי, שהיה מבריז מבית הספר כדי לזרוק ביצים על מכוניות ולשחק בבִּיצה המקומית, הפך לסוכן נוסע, ותפקידו העיקרי היה לבדר לקוחות מחברות כמו 'פנזאויל' ו'שברון'. הייתה זו תקופת פריחת הקפיטליזם הפרוע של הנשיא רונלד רייגן, וכולם הרגישו מצוין.

בריאן תמיד היה שתיין, עוד בימיו בתיכון לאפייט (אדי פעם בעט אותו מהבית מפני שחגג יותר מדי). הוא נעצר חמש פעמים בסוף שנות השבעים והשמונים: שלוש פעמים בגין נהיגה בשכרות, פעם אחת על החזקת מריחואנה, ופעם אחת על החזקת קוקאין, הפרעה לשלום הציבור והתנגדות למעצר. הוא איבד את רישיונו ונגזרו עליו שנים של מאסר על תנאי.
בשנת 1992 התחתן בריאן עם קרובת משפחתו של השחקן הארי קוניק ג'וניור. בשנה שלאחר מכן נולד להם בן, אך הנישואים התפוררו במהירות. הם נפרדו בשנת 1995, והתגרשו רשמית בשנת 1996. בהמשך היה ידוע כי בריאן נוהג לרכוב על אופנוע סביב שכונתו השקטה, כשבנו הצעיר קשור מאחור ללא קסדה.

בתחילת 2003 הגישה אשתו לשעבר בקשה למשמורת בלעדית על ילדם בן העשר, ואמרה כי בריאן זקוק לשיקום מסמים ולייעוץ פסיכולוגי (היום הם חולקים משמורת משותפת). באותה שנה הוא נקלע למאבק פיזי עם חברתו החדשה ונעצר. האישה טענה שבריאן השתמש בקראק־קוקאין, ואיים לשסף את גרונה בסכין ואז להתאבד; בריאן טען שהיא עצמה מכורה לסמים ושהיא פרצה לביתו דרך חלון, שהיא תקפה אותו פעמים רבות ושניסתה לסחוט ממנו כסף, ושהסיבה להאשמותיה היא שהוא ניסה להחביא אישה אחרת בארון כשהיא נכנסה הביתה. התיק על אלימות ותקיפה בנסיבות מחמירות נסגר מאוחר יותר, אך כל אחד מהם הגיש צו הרחקה נגד האחר. פחות משנה לאחר מכן ריסק בריאן את מכוניתו בתאונה, ונעצר בגין נהיגה פזיזה ואי־דיווח על האירוע.

"מארק תמיד חשב שמישהו עוקב אחריו, שמישהו אורב לו", אמר מנואל. "גנב תמיד מסתכל מעבר לכתפו, ומישהו שכל הזמן מתנהג בצורה לא ראויה תמיד יהיה לחוץ"

בסביבות ראשית המילניום, כדי להוכיח שהוא מסור לעסק, ניסה בריאן לקבוע ארוחת צהריים חודשית עם מארק ואביהם במועדון הפטרוליום, שבו היה לאב אדי חדר פרטי. האם, אן, נאלצה לשכנע את אדי להסכים לשבת עם בריאן, מכיוון שהוא ראה את ילדו האמצעי ככישלון מר. המשפחה הגיעה רק לארוחה אחת. לפי גרסתו של בריאן, מארק תקף אותו לאורך כל הארוחה, ניסה להתעלם מכישוריו של בריאן כמוכר, וקבל על כך שאביו טרם ניתק לחלוטין את קשריו עם אחיו הצעיר. כאשר חזרו למשרד, בריאן אחז את מארק בחולצתו, הטיח אותו אל הקיר וזעם עליו על שהשפיל אותו מול אביהם. זמן לא רב אחר כך יצא בריאן למסע שתייה לא מרוסן ביוסטון, עניין שנמשך סוף־־שבוע שלם ושלכאורה היו מעורבים בו אלכוהול, קוקאין ונערות ליווי. בתגובה, אדי פיטר את בריאן.

לדברי בריאן, זה היה פרק זמני בלבד, והיום הוא רואה את כל התקופה הזו כלא חשובה. "היו לי 400 אלף דולר, אז לא היה אכפת לי", אמר. אבל הוא נרשם לתקופה קצרה לתוכנית שיקום מסמים ואלכוהול ביוסטון. בזמן שבריאן היה בטיפול, אדי שכב גוסס מסרטן הכבד. כעת הוא דאג פחות לחברה ולעתידה תחת מארק, ויותר לילדו האמצעי, הילד הבעייתי. "שמרו על בריאן", הוא ביקש מילדיו האחרים. "תבטיחו שתשמרו על בריאן בשבילי, תבטיחו לי את זה".

חגיגת בזבוזים

לאחר מותו של אדי הפך מארק לנשיא חברת 'נייט אויל טולס'. מי שהכיר אותו באותה תקופה זוכר שהוא יצא למסע בזבוזים ראוותני. הוא הוציא שישה מיליוני דולרים על אחוזה בשכונה היוקרתית של לאפייט, קנה אוטובוס Prevost לחגיגות שעלה מיליון דולר, פורד F650 יוקרתית, צי רכבי BMW לו ולאשתו, ובתים ודירות לילדיו. הוא שכר האנגר פרטי בשדה התעופה האזורי לאפייט כדי לשכן בו את הצ'אלנג'ר 300, המטוס הפרטי החדש שלו, שעלה 35 מיליון דולר ושבעבורו הוא שכר שני טייסים וקנה 15 אלף ליטר דלק בחודש, וכן מסוק MD500 בשני מיליון דולר – "הציפור הקטנה", שפותח במקור לפעולות מיוחדות של הצבא. הוא ניסה לשדרג את המטוס הפרטי שלו ל'דסאולט פלקון' בשווי 50 מיליון דולר, כדי שיוכל לטוס עד עיראק בלי לעצור לתדלק, אך הרכישה הופלה כאשר אן נייט, המטריארכית ובעלת זכות ההצבעה הסופית בדירקטוריון, תמכה בדעתם של בריאן וקלי שהתחילו ליצור מעין ברית נגד אחיהם, הבולדוזר המופקר.

באותן שנים רכש מארק סירת דייגים יוקרתית עם שלישיית מנועים של 350 כוח סוס, פורשה 911 ואחוזות מול הים באזור סיסייד שבפלורידה, ובפבל־ביץ' שבקליפורניה. הוא גם רכש מחנה לציד ברווזים בגוידאן, לואיזיאנה, בירת ציד הברווזים העולמית. כדי לשמר את הקרקע פורייה, הוא רכש טרקטור 'ג'ון דיר' שעלה 300 אלף דולר והופעל על ידי עובדים שכירים. בנוסף, הוא התקין מסלול נחיתה פרטי במחנה הציד של החברה בקוטולה, טקסס, שמשתרע על כ־50 אלף דונם. הוא היה לוקח איתו מנהלים נאמנים לטיולים מפוארים, כולל לטורניר הגולף היוקרתי ביותר בארה"ב, 'המאסטרס', באוגוסטה, ג'ורג'יה, ושילם בעבורו יותר מ־30 אלף דולר לראש. הוא גם יצא לחופשות אישיות ללונדון, שכל אחת מהן עלתה יותר מ־250 אלף דולר. על כל הדברים הללו הוא לא שילם מכיסו הפרטי; רבות מהרכישות נרשמו על שם החברה. לפעמים, במקום לעשות זאת, מארק פשוט היה מעלה את המשכורת של עצמו, שכבר עמדה על מיליונים רבים.

בשנת 2006 חשפה 'נייט אויל טולס' את המטה החדש של החברה, שהשתרע על שטח של כ־30 אלף מ"ר בלאפייט, פרויקט שמארק הוביל. בטקס גזירת הסרט עמדו בריאן ומארק ליד אימם, שהחזיקה במספריים הגדולים. בתצלום שהופיע למחרת בעיתון נראו חיוכים רחבים על פניהם. זהו ככל הנראה התצלום הציבורי היחיד של מארק ובריאן יחד.

ברגע שהמטה החדש נפתח, מארק הוציא מייד את המשרד של בריאן מאגף המנהלים והגלה אותו לקומה אחרת. כאשר בריאן הגיע ומצא צוות גברים נושא את שולחנו אל המעלית, הוא החל לבכות. על בריאן נאסר להשתמש במטוס של החברה ולבקר בכמה מנכסי החברה. מארק לא העניק לו תואר רשמי, ולכן בריאן הדפיס בעצמו כרטיסי ביקור, ועליהם פירט את תפקידו בעסק כ"בעלים".

בריאן לא נותק לחלוטין מהחברה; הוא המשיך לקבל משכורת שנתית של 360 אלף דולר, בתוספת בונוס של 250 אלף דולר. אלה היו חיים טובים בעבור בחור שלא היו לו שעות חובה בעבודה מלבד ישיבת דירקטוריון חודשית. הוא עדיין הרבה לחגוג, ונהנה לחלוטין מהחופש שהעניק לו ההון המשפחתי. "כשהדברים האלה התרחשו, אני חייב להודות שהייתי פראי, התנהלתי כמו סוס פרא", סיפר בריאן.

אלפי אקדחים חבויים

בשנת 2005 שכר מארק חייל מארינס לשעבר ושמו ראסל מנואל. נמוך ושרירי, עם ראש מרובע ולהיטות לקבל מחמאות מהבוס החדש שלו, מנואל היה אמור לבצע עבודות בנייה ושיפוצים. במובנים רבים הוא הפך ליד ימינו של מארק. כבר בתקופתו הראשונה ניהל מנואל תרגיל עוקץ, בתקווה לתפוס עוזרת בית שגונבת כסף ויהלומים מאימו של מארק, אן. לארגז התכשיטים שלה היה קוד סודי. כמו מתקן של קוסם, היה צורך לדחוף את המגירות ולמשוך אותן בסדר מסוים כדי לפתוח את התא הראשי. מנואל שתל כסף בארגז, התקין מצלמות נסתרות מלמעלה ותפס את עוזרת הבית במעשה.

מבחינת מארק, זה היה אישור שכולם רוצים את הכסף שלו. "הוא תמיד חשב שמישהו עוקב אחריו, שמישהו אורב לו", אמר מנואל. "גנב תמיד מסתכל מעבר לכתפו, ומישהו שכל הזמן מתנהג בצורה לא ראויה תמיד יהיה לחוץ". מארק היה גורס ניירת כל הזמן, סיפר מנואל. הוא הורה לו להתקין מאות מצלמות במשרדים ולהצמיד מכשירי GPS לכל הרכבים של העובדים ולטלפונים שלהם; אם פתחת דלת במשרד באמצעות כרטיס העובד שלך, מארק ידע על כך. בנו של מארק, ניקולס, שהוצב בידי אביו בתפקיד סגן נשיא לתפעול, החזיק אקדח קולט 1911 בחלק התחתון של שולחנו – כאשר הקנה מכוון לעבר כיסאו של האורח. הוא למד זאת מאביו, שהחזיק גם הוא אקדח טעון במשרדו.

מנואל שיפץ את מחנות הציד הרבים של מארק, ופעם אחת אפילו בנה אי במרכזו של אגם, וחיבר אותו ליבשה באמצעות גשר שהיה רחב מספיק כדי לשאת משאית. חלק אחר בתפקידו היה להסיע משאיות דלק לטקסס – מרחק עשר שעות נסיעה – כדי שמארק יוכל לצוד איילים מתוך מסוקו הצבאי הפרטי.

מארק ידע גם להיות נקמני. הוא הצליח לשכנע את הרשויות המקומיות להגיש כתבי אישום נגד מעצבת פנים בשם ג'ודי ליונס שעבדה זמן רב בעבור המשפחה, בטענה שגנבה 600 אלף דולר מהחברה באמצעות המחאות וחשבוניות מזויפות. המשטרה הגיעה לביתה ללא הודעה מוקדמת, לקחה אותה לכלא ודרשה ערבות בסך 500 אלף דולר. ליונס, אז בת 55, ישבה חמישה ימים בכלא כשאזיקים סביב ידיה ורגליה. השופטים דחו את כל ההאשמות. ליונס הגישה תביעה בגין השמצה ומאסר כוזב, ויצאה עם הסכם פשרה.

מנואל היה בן בריתו של מארק, ובמהלך השנים הגיע להיכרות אינטימית עם בני משפחת נייט ורכושם. במקומות שונים בבעלות המשפחה, אמר מנואל, הוא גילה אלפי אקדחים, ארגזי מזומנים, קופסאות ובהן מטבעות זהב וכסף, אוסף של מחבטי גולף נדירים, מכוניות וינטג' רבות (כולל דה־לוריאן) וצוללת צהובה. "מצאתי כספות נסתרות", אמר לי מנואל. אקדחים וכסף הונחו בתאים סודיים בתוך רהיטים: עשרת אלפים דולר הודבקו בחלק התחתון של שולחן עבודה, כלי נשק עתיקים נדחסו אל תוך ארון ספרים, מזומנים ומטבעות הוחבאו בכספת מתחת לגיגית שנמצאה בגינה ולא הייתה בשימוש.

משימת ריגול

בדצמבר 2013 קבע מארק פגישה עם בריאן וקלי, כדי לדון בתנאים חדשים למבנה הבעלות בחברה. מארק העניק בעבר לבריאן הצעה מילולית לא רשמית, שלפיה מארק יחזיק בנתח של 90 אחוז בחברה, אך בפגישה זו הציע מארק לקחת 70 אחוז; בריאן וקלי יחלקו את האחוזים הנותרים באופן שווה, וכל אחד מהם יקבל 1.2 מיליון דולר בשנה בעשר השנים הבאות. בריאן בחן את העסקה, שמארק הדפיס בתוכנת פאוור־פוינט. "אתה רוצה לשלם לי בכספי?" אמר בריאן בכעס. הוא קרע את המסמכים לשניים, השליך אותם על השולחן ויצא מהישיבה.

זמן קצר לאחר מכן, אומר מנואל, בריאן שלח למארק מסרון מאיים (בריאן מכחיש). מארק הכניס את מנואל למשרדו והראה לו את ההודעה: "בוא לפגוש אותי באגם. פגוש אותי באגם. רק אתה ואני. אנחנו הולכים לסיים עם זה, גבר מול גבר. אני הולך להרוג אותך. אתה מת". "תאסוף את החברים שלך במשטרה", אמר מארק למנואל. "אני רוצה לעצור אותו. כל מה שצריך. תגרום לכך שיעצרו את הברנש הזה. תגמרו אותו".

מנואל יצא ממשרדו של מארק והחל לנסח את תוכניתו. "זו הייתה כמעט החלטה קלה, מטומטמת אבל קלה", אמר לי מנואל. "הנה חבר שלי שעובד במשטרת המדינה. הנה חבר שלי שעובד במפלג הסמים במשטרה המקומית. כל החברים שלי שוטרים. לא היה צריך בכלל לחשוב על זה".

בתחילת 2014 התקשר מנואל לג'ייסון קינץ' מצוות המשימה לטיפול בעבירות סמים במשטרת לאפייט, ולקורי ג'קסון ממשטרת מדינת לואיזיאנה, ואמר שיש לו עבודה בשבילם. השניים עשו בעבר עבודות מזדמנות בעבור מארק, כולל סדנאות נשק למנהלים וארגון צוותי ביטחון במהלך אירועים משפחתיים. הם ניאותו לבצע את המשימה: לעצור את בריאן ולתפוס אותו כשברשותו סמים. זה לקח כמה שבועות, אך בסופו של דבר הם הצליחו להתקין מכשיר מעקב GPS, שעליו שילמה החברה, מתחת לרכב של בריאן. מארק דרש עדכונים כמעט על בסיס יומי.

מנואל וחבריו לאכיפת החוק לא היו המרגלים המוכשרים ביותר. מימיו במרינס הביא מנואל כמה מזכרות – חליפת הסוואה מלאה, צבע פנים, משקפי ראיית לילה ומצלמה איכותית. הוא צילם בחשאי את בריאן בא והולך, כאשר בריאן, לדברי מנואל, קנה קוקאין מסוחרי סמים שגרו ברחוב שלו. במהלך אחד ממארבי הצילומים יצא אחד הסוחרים להתפנות, וכמעט השתין על פניו של מנואל ששכב ללא תנועה בשיחים.

אף שבריאן צולם קונה סמים לכאורה, זה לא היה מספיק כדי להביא אותו למעצר. הם היו צריכים להתקשר למשטרה בעילום שם, ומכיוון שנקודת המכירה של הסמים וביתו של בריאן היו קרובים מדי זה לזה, לא היה די זמן לתפוס אותו. גם אילו שוטר היה מגיע למקום, בריאן כבר היה בבית. זה לא היה עובד. מארק התחיל לאבד סבלנות. הוא אמר למנואל ולצוות שלו: "פשוט תמצאו דרך".

ואז היה למנואל רעיון. הם גילו שלפעמים בריאן מזמין לביתו קבוצות של אנשים, לכאורה סוחרי סמים ונערות ליווי. אם מנואל והשוטרים יוכלו איכשהו להוציא אותם מהבית לפני שיסיימו את הסמים, יהיה להם די זמן להתקשר למשטרה ולתפוס את בריאן נוסע כשברכבו החומר האסור. זה היה בשיא האביב, וכבר היה צורך להדליק מזגן בלואיזיאנה; אם הם יוכלו לכבות את המזגן אצל בריאן, חשב מנואל, הוא יהיה חייב לעזוב את ביתו. לא היה מפסק חיצוני נגיש כדי להוריד באמצעותו את החשמל, ולכן מנואל לבש חליפת הסוואה וזחל על בטנו מעבר לדשא. שכניו של בריאן, זוג מבוגר, צפו בטלוויזיה, ומנואל יכול היה להשקיף מבעד לחלונם. מנואל צפה בטלוויזיה במשך כמה דקות, ואז התגנב למזגן התעשייתי, שלף אולר והחל לחתוך את קו החשמל. "ובכן, המזגן התחיל לפעול בזמן שעבדתי", סיפר לי מנואל. החשמל זרם דרך האולר, חשמל אותו והעיף אותו למרחק של שלושה מטרים. סביב המזגן התלקח כדור אש. קינץ' דהר לשם במכוניתו הלא מסומנת, ומנואל קפץ פנימה, כשזרועו משותקת זמנית. הצמד עשה סיבובים על הדשא הקדמי של הבית וזרק נייר טואלט מחלון המכונית, כדי שהסצנה תיראה כמו מעשה ונדליזם של שני נערים. ואז הם יצאו לדרך, בלי שבריאן או אורחיו שמו לב.

קינץ' וג'קסון קיבלו על כל זה תשלום במזומן. בנוסף הובטח למנואל סכום השווה למשכורת של שנה אם יצליחו לעצור את בריאן. מדי כמה שבועות פגש מנואל את מארק בבית האחוזה שלו, ומארק נתן לו עשרת אלפים דולר בתוך שקית נייר בעבור השוטרים וכדי לכסות הוצאות אחרות. אך ככל שהתשלומים נערמו, נעשה מארק חסר סבלנות. בנו הצעיר, זאק, אמור היה להינשא בתחילת הקיץ, וזה הפך לתאריך יעד להשלמת המשימה. לדברי מנואל, אשתו של מארק, טריש, אמרה לו: "אני רוצָה שהוא יהיה בכלא בגלל שזאק מתחתן. וַדֵא שזה נעשה לפני חתונתו של זאק" (היא מעולם לא הואשמה בדבר). בפגישה חשאית עם השוטר קורי ג'קסון, זמן קצר לאחר מכן, הבין מנואל שהוא מציע שבריאן יצא לטיול בניו־אורלינס ו"לעולם לא יחזור משם" (ג'קסון מכחיש זאת, והשיחה מעולם לא אומתה על ידי רשויות אכיפת החוק). אבל למארק היה רעיון אחר.

"תכניס את הסמים לרכב שלו", טוען מנואל שמארק אמר לו. "שתול אותם עליו, תכניס אותם לבית שלו, כל מה שצריך. תעשה את זה, תעשה את זה. לא אכפת לי במה זה כרוך" (מארק הכחיש שהורה למנואל להכניס סמים לרכבו של בריאן).
"תפוס אותו עכשיו"

יום אחד הבחינו מנואל וקינץ' באדם שקינץ' ידע שהוא סוחר סמים בקנה מידה משמעותי. מנואל ניגש אליו וביקש לרכוש סמים. "אני חושב שזה נקרא כדור שמונה או משהו כזה", אמר לי מנואל. אבל כשהוא הראה לקינץ' את התוצאה, אומר מנואל, קינץ' אמר לו שהסוחר דפק אותו. קינץ' דחק במנואל לחזור ולקנות עוד כדי להבטיח אישום פלילי. "לא היה לי שום מושג", אמר מנואל. "לא ידעתי כמה זה עלה. אחר כך בדקתי בגוגל". מנואל הוסיף 25 כדורי לורטאב ו־25 כדורי מתדון ממרשמיו האישיים, והניח את התרופות ואת הנרתיקים המגנטיים בכספת, עד שכמה שבועות לאחר מכן הוא והשוטרים מצאו את ההזדמנות לשתול אותם (קינץ' הכחיש את הסיפור הזה, אם כי לימים הודה בתפקידו בקונספירציה הרחבה יותר להפליל את בריאן).

בינתיים, בריאן ביצע תמרונים משלו בסתר. יחד עם אחותו קלי הוא ביצע ביקורת משפטית, שלדברי בריאן ועורך דינו הראתה שמארק עסק בעשור האחרון בשימוש מתמשך בחשבוניות מזויפות כדי לכסות על הוצאות מופרזות בסכום של 40 מיליון דולר. העובדה שהוא עשה זאת בעוד שהתעשייה כולה נראתה בדרכה להתכווצות רצינית, הפכה את ההתנהגות למרגיזה במיוחד; בזמנים טובים אתה יכול להתחמק עם הרבה יותר מאשר בזמנים קשים. בריאן וקלי התכוונו להציג את הראיות הללו במהלך פגישת גישור שהייתה אמורה לקבוע את עתידו של העסק, ושנקבעה לתחילת יוני 2014. אולם הפגישה לא הייתה דיון רגוע; היחסים ביניהם התפרקו בצורה קשה כל־כך, שמתווך נאלץ לתקשר עם כל צד בחדר נפרד, ולתמרן בין האחים המנוכרים.

"אני לא מתפלא יותר", אמר ג'ודיס. "זה דרום לואיזיאנה, ומדובר באדם ששוויו מאות מיליוני דולרים. מצד שני הוא הפליל את אחיו ורצה שהוא ייכנס לכלא. כמה זה מזעזע?"

בהפסקת הבוקר התקשר מארק לראסל מנואל, שהמתין לאור הירוק להפליל את בריאן. "בריאן כאן", שמע מנואל את מארק אומר. "אנחנו בפגישה בלשכת עורכי הדין בלאפייט. תפוס אותו היום, תפוס אותו עכשיו".

מנואל נפגש במהירות עם ג'קסון, ובדק את מכוניתו של בריאן. מנואל התקשר לקינץ', ששהה במשחק גולף בפלורידה. קינץ' הורה לו להתקשר באופן אנונימי למחלקה שלו במשטרת לאפייט, ולהסיר את מכשיר ה־GPS מהרכב של בריאן לפני שהשוטרים יגיעו, כדי שלא יגלו את המזימה. מנואל ניגש לרכב בחניון העמוס. "הפלתי בכוונה את פחית הקוקה־קולה שלי לרצפה, היא התגלגלה מתחת לרכב – אנשים הלכו ממש מאחוריי – ואז פשוט הושטתי את היד, תפסתי את ה־GPS והורדתי אותו". השוטרים תפסו את בריאן זמן קצר לאחר מכן.

כעבור כמה ימים הגיע מארק לביתה של אן, ששם שהה בריאן. בתחילה הוא העמיד פני מופתע כששמע על מעצרו של אחיו. אבל לאחר שבריאן התעמת איתו בנוגע למעורבותו, מארק אמר לו: "אני יכול לגרום לזה להיעלם, אבל אתה לא תאהב את מה שאתה צריך לעשות". בריאן ידע שזה אומר שמארק רוצה שהוא יוותר על חלקו בחברה. בריאן פנה אל אחיו וקילל אותו בצרחות.

בהמשך אותו חודש שילם מארק למנואל 67 אלף דולר באמצעות צ'ק של החברה, כבונוס.

המעגל נסגר

בין אוגוסט לאוקטובר, על פי תחקיר־פנים של החברה, מכר מארק גרוטאות צינור בשווי של כמעט 2.5 מיליון דולר ממלאי כלי הנפט של החברה, והורה לקונה לשלם לו ישירות 504,900 דולר באמצעות 51 המחאות, כל אחת מהן על סך 9,900 דולר. שני מיליון הדולר הנותרים, נקבע, ישולמו באופן דומה לאחר מסירת הגרוטאות. לאחר שהכסף נחת בחשבון הבנק של מארק, הוא השתמש בחברת קש לרכישת שטח אדמה של 160 דונם בשווי שני מיליון דולר, באחת השכונות היוקרתיות ביותר של לאפייט.

מחלקת המלאי הודיעה לרואה החשבון כי התשלום עבור גרוטאות הצינור עומד להישלח ישירות למארק; רואה החשבון שלח מכתב והתריע בפני מי שהיה אז סמנכ"ל בכיר לענייני כספים, ארל בלקוול, ובפני סמנכ"ל הכספים דאז, בובי ויזי, על גניבה. ויזי, שבאותה עת החליף את אן נייט בדירקטוריון וכעת ישב לצד שלושת האחים נייט, הודיע על כך לבריאן וקלי, ואלו ערכו חקירה פנימית שאיששה את טענות רואה החשבון. הם דרשו ממארק להחזיר את הכספים. בנו של מארק, ניקולס, ניסה לחפות על הפשע באמצעות זיוף חשבוניות, אך זה היה מאוחר מדי. מארק לווה את הכסף מאימו והחזיר אותו בכעס לחברה.

ישיבת מועצת המנהלים נקבעה ל־12 בדצמבר 2014. בערב שלפני כן, מארק, שידע כי זמנו בחברה תם, התקשר למשרדו של ויזי ואיים על משפחתו כנקמה. סמנכ"ל הכספים המבוהל, סיפר על מה שקרה בישיבת הדירקטוריון למחרת, ואז החלה ההצבעה לסלק את מארק כמנכ"ל 'נייט אויל טולס'.

מנואל עדיין הועסק בחברה. שבועות ספורים לאחר פיטוריו התקשר אליו מארק ואמר לו שיגיע עם דחפור לאגם הקטן ביער שמאחורי משרדי החברה, שטח שהיה בעבר בבעלותו של האב אדי. חברת השכרה מקומית התקשרה למנואל ומסרה שגלאֵי המתכות שמארק הזמין מוכנים לאיסוף. מנואל חיבר אחד ועוד אחד: מארק חיפש את אוצרות הזהב והדולרים של אביו, אדי. מנואל נסע לאגם באותו לילה בסביבות השעה 22:00 ומצא בור ענק, בעומק כמעט ארבעה מטרים, בקצה היער, וראה שישה תופי מתכת בנפח 50 ליטר. למחרת, אומר מנואל, בנו של מארק, זאק, אמר לו שהם "מוציאים את חביות הכסף של אדי מהאדמה". החביות היו בבורות שמארק ובריאן חפרו במקור, כשעבדו במקביל כנערים כדי לקבור את הכסף של אדי. זה כנראה היה אחד המקרים היחידים בחייהם שבו הם עבדו יחד כצוות. "אני מקווה שתגיע לאוצר", אמר מנואל למארק.

קיפ ג'ודיס, סגן המשנה לשריף ומקום שלישי בשרשרת הפיקוד במשטרת לאפייט, ישב מול ברט למייר בחדר חקירות ללא חלונות והאזין לסיפורו, כשהוא לא מאמין למה שאוזניו שומעות. "אחי, באמת, זה בטח נשמע כמו אגדה", אמר לי ג'ודיס. "אני חושב לעצמי, וואו, הבחור הזה משוגע. זה ממש מופרך. אולי בסרט היית שומע משהו כזה".

למייר היה מנהל IT בחברה, והוא האיש שקנה את מכשירי ה־GPS. הוא גם שמר גיבוי פרטי של נתוני המעקב, כביטוח למקרה שמשהו ישתבש, ושיתף אותם עם עמית לעבודה בכמה מסרונים. כאשר תדפיסים של ההודעות הללו הגיעו לתיבת הדואר של מנואל בחברה (לא ברור מי הניח אותם שם), מנואל השתגע, עקב אחר למייר כשסיים בעבודה באותו יום, עצר אותו ברמזור הקרוב, יצא מהמשאית שלו, התקרב למכוניתו של למייר ואיים עליו ועל משפחתו. בהמשך שלח מנואל מסרון שבו נכתב, "אם אתה דופק איתי בכל צורה, אתה תהיה בצרות!"

במקום לשתוק, הלך למייר למשרד השריף. ג'ודיס זימן את מנואל, הציע לו חסינות אם ישתף פעולה. מנואל הנהן בהסכמה, כששפתו התחתונה מלאה בטבק ללעיסה ומשקפי השמש שלו מתנדנדים סביב צווארו.

"שילמת לאנשי אכיפת החוק כדי שיעשו משהו מחוץ לתחום החוק?" שאל ג'ודיס.

"שילמתי לקציני אכיפת החוק, כן", ענה מנואל, והוסיף: "צדנו את בריאן נייט".

"איך שילמת לאנשים האלה?"

"מזומנים", אמר מנואל, "מאה אחוז מזומנים".

"מאיפה קיבלת את המזומנים?"

"ממארק נייט", אמר מנואל. "מארק ניסה לעשות את כל זה לבריאן כדי שיהיה לו כוח בלעדי בחברה".

החקירה נמשכה יותר משלוש שעות. לאחר מכן, ג'ודיס יצר קשר עם יצרן הנרתיקים המגנטיים, שאישר כי הוא שלח שלושה כאלו ללואיזיאנה, כולם ל'נייט אויל טולס'. ג'ודיס האזין לשיחות האנונימיות שהגיעו למפלג הסמים ביום מעצרו של בריאן. הוא עקב אחר נתוני מיקום הטלפונים הסלולריים של קציני המשטרה, והם איששו את טענותיו של מנואל. ג'ודיס השיג גם את נתוני ה־GPS, שהראו כי לאחר מעצרו של בריאן החזיר מנואל את המכשיר – שעדיין פעל – בחזרה לביתו. "אני לא מתפלא יותר", אמר. "זה דרום לואיזיאנה, ומדובר באדם ששוויו מאות מיליוני דולרים". מצד שני, אמר ג'ודיס, "הוא הפליל את אחיו ורצה שהוא ייכנס לכלא. כמה זה מזעזע?"

מארק ושני השוטרים נעצרו, ועד שנקבע מועד המשפט של מארק, חברת 'נייט אויל טולס' קרסה. בין 2012 ל־2016 ירדו מחירי הנפט בכמעט 65 אחוזים, והמשפחה, שהייתה שווה כמעט מיליארד דולר, קרסה במהירות תחת כובד חובותיה, שנעו בין 100 ל־500 מיליון דולר. החברה עברה שני מנכ"לים חדשים מאז מעצרו של מארק, איש מהם לא שרד יותר משנה. היא גם עמדה מול תביעות חדשות, כולל אחת שטענה כי מארק לא הצליח לשלם את החשבון על המטוס הפרטי שלו.

באוגוסט 2017 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל. בדצמבר רכשה 'קלירלייק קפיטל', חברת השקעות פרטית מקליפורניה שצפתה בשקיעת החברה מרחוק, את החוב בהנחה, ורכשה את חלק הארי בעסק. עם זאת, כחלק מהארגון מחדש, האחים נייט הפחיתו את הונם האישי בחברה לחמישה אחוזים כל אחד, וצמצמו את הערך הנקי שלהם בכ־85 אחוזים. מה שפעם היה שווה יותר מ־100 מיליון דולר לכל אח, שווה כעת לכל היותר 15 מיליון דולר.

משפטו של מארק נקבע לאוגוסט 2018, אך פחות משבוע לפני תחילתו הוא הודה באשמה על השפעה מושחתת ושוחד ציבורי. שני השוטרים הודו גם הם בסעיפי האישום – קינץ' בהשפעה מושחתת ושוחד ציבורי, וג'קסון ברשלנות. ב־6 בפברואר 2019, מארק, שהתגורר בבית האחוזה שלו בפבל־ביץ', פלורידה, מאז הוגש נגדו כתב אישום, שמע את גזר דינו בבית המשפט הקהילתי של לאפייט: שנה אחת בכלא המקומי, שתחל בשבוע שלאחר מכן, עם הערה שהוא זכאי לגזר דין חלופי. הוא שהה יום אחד בכלא, ואז נשלח למעצר בית בביתו.

בריאן סירב לבוא להקראת גזר הדין. במקום זאת הוא התעורר באותו בוקר בבית אימו וצפה בטלוויזיה זמן מה. אחר כך התקלח, התלבש והלך לעבודה. 

תרגום: אלחנן שפייזר