בצל ההערכה בימין ובשמאל כי ישראל צועדת במהירות לבחירות שלישיות בתוך שנה, מתחדשת באופן טבעי גם ההתעניינות בחוות הדעת של סוקרי דעת הקהל. חלקם לפחות כופרים בהנחה שהימין צפוי להתרסק בבחירות כאלו, וטוענים שלא בהכרח תיפול בהן הכרעה. לדעתם, המספרים כעת אומרים שמה שהיה הוא שיהיה.
מפת הגושים נותרת יציבה בדעת הקהל הנמדדת כיום, וליברמן שומר על מעמדו כלשון מאזניים – כך לדברי שלמה פילבר, מנהל חברת המחקר והאסטרטגיה דיירקט פולס, ששמו עלה החודש שוב לכותרות כעד מדינה שהוטרד בידי מקורבי ראש הממשלה.
"תוצאות הבחירות שיקפו בפעם הראשונה את מה שהיה בסקרים, והיו זהות לתוצאות שקיבלנו בשבועות שלפניהן. למעשה נוצר קיפאון בעמדות של הציבור. התופעה הזאת ממשיכה, בשינויים קלים, גם בתקופה האחרונה", אומר פילבר. "מבנה הגושים נשאר יציב, ליברמן נחלש אבל שומר על המעמד שלו כלשון מאזניים, והתזוזות הן בתוך הגושים ובהתאם לשינויים הפוליטיים".
"בקרב מצביעי כחול-לבן ישנם 15 אחוזים מתלבטים"
פילבר וצוריאל שרון, בעלים משותף בדיירקט פולס, אומדים כעשרה אחוזי מתלבטים בסקרים, אך גם הם נחלקים בתוך הגושים באופן שווה. בתוך הימין, המצביעים שמעלים סימני שאלה הם בוחרי ימינה אחרי שהתפצלה ותומכי עוצמה יהודית שלא עברה את אחוז החסימה.
"יש התחזקות של הליכוד בשני מנדטים בסקר האחרון שערך המכון", מעיד שרון. למעשה, התזוזה הניכרת הצפויה אם יוקדמו הבחירות תהיה בכחול לבן, שם 15 אחוזים של מצביעים מתלבטים. "זה לא אומר שכולם ינטשו את המפלגה", אומר פילבר, "אבל אלו מצביעים שמתלבטים אם להצביע למחנה הדמוקרטי ולעבודה, ותוהים אם יש טעם בתמיכה במפלגת מרכז־שמאל שלא מצליחה להיות שובר שוויון".
שובר שוויון אפשרי, לפי רבים, הוא שיעור ההצבעה בחברה היהודית ובחברה הערבית. יו"ר הימין החדש נפתלי בנט הזהיר השבוע פעם אחר פעם מהתרסקות הימין בבחירות נוספות, בשל עלייה דרמטית באחוזי ההצבעה בחברה הערבית. סוקר בכיר אחר אמר למקור ראשון: "אם אנחנו מסתכלים על התמונה מ־2015 לעומת אפריל 2019 וספטמבר 2019, אפשר לזהות ירידה של הימין רק בבחירות האחרונות, אך לא ברור אם זו תופעה נקודתית".
"חוק המצלמות היה גול עצמי מרהיב של הליכוד"
צוריאל שרון טוען שהגברת אחוזי ההצבעה הערבים כך שישוו לשיעור ההצבעה היהודי יכולה להוסיף מעט מאוד כוח לרשימה הערבית המשותפת: "59 אחוזי הצבעה נרשמו במגזר הערבי לעומת 69 אחוזים במגזר היהודי. הרשימה המשותפת יכולה לעלות לכל היותר בעוד מנדט, אבל כדי למצות את עשרת האחוזים הנוספים שלהם יידרשו הפוליטיקאים הערבים למאמץ הרבה יותר גדול, ולא בטוח כמה הוא מבטיח בכלל".
פילבר סבור שבבחירות הקודמות, הדיון על הכנסת מצלמות למוקדי ההצבעה "היה גול עצמי מרהיב של הליכוד. בסקרים שהיו לנו ב־20 באוגוסט, חודש לפני הבחירות, 27 אחוז מהאוכלוסייה הערבית ענו שהם מתלבטים אם לבוא להצביע. ב־12 בספטמבר, כמה ימים לפני הבחירות, זה ירד לשישה אחוזים בלבד. כל הקולות האלה חזרו לרשימה המשותפת". לפי הנתונים של פילבר ושרון, וסקרים נוספים שפורסמו לאחרונה, לערבים אין פוטנציאל צמיחה גבוה במיוחד.
את המפלגות האחרות בשדה הפוליטי, ובהן ישראל ביתנו, מעסיקה השאלה מה יקרה עם המנדטים החדשים שהביאה המפלגה בבחירות הללו. פילבר מחלק את מצביעיו של ליברמן לשלוש קבוצות: המצביעים הוותיקים, העולים הדוברים רוסית, ששווים 3.5־4 מנדטים; בני העולים, שחזרו מהליכוד והצביעו לליברמן בשל סדר היום של דת ומדינה, שהם כשני מנדטים, ומתנגדים לממשלת מיעוט בתמיכה חיצונית של הערבים; מנדט אחד של מצביעי כולנו וגשר ומנדט נוסף של מצביעי שמאל, שביקשו שיקדם הקמת ממשלה חילונית. את המנדטים הללו לא בטוח שליברמן יצליח להחזיק, ובבחירות הקרובות הוא עלול לרדת ל־6־7 מנדטים – אך גם כך הוא ישמור על כוחו כלשון המאזניים.
