עיתונאי זר שהיה מגיע לפה השבוע כדי לסקר את הסבב הצבאי בין ישראל לעזה, היה מתקשה להאמין שרק לפני שבעה חודשים ניהל שר הביטחון נפתלי בנט קרב אחר לחלוטין, נגד הזמן, נגד ועדת הבחירות ונגד חשדות לזיופים בקלפיות. אז, כאשר מצא עצמו מחוץ לכנסת ה־21, הוא לא העלה בדעתו שבעוד קצת יותר מחצי שנה הוא יֵשב בבור השליטה האינטנסיבי ביותר במזרח התיכון, ויפקד כשר הביטחון של מדינת ישראל על מבצע צבאי, רגע לאחר שצה"ל ביצע חיסול ממוקד מהמוצלחים שידעה מערכת הביטחון.
הזירה הביטחונית, לא מיותר להזכיר, היא שעומדת מאחורי כניסתו של נפתלי בנט לחיים הציבוריים. בנט, אז איש הייטק אחרי אקזיט ונטול דאגות כלכליות, יצא למלחמת לבנון השנייה כקצין במילואים. שם פגש לראשונה את כשלי המערכת הצבאית, שהגיעה למלחמה כאשר חלק גדול ממערכיה אינם מוכנים, וללא מודיעין, מפת מטרות ויעדים אסטרטגיים. בנט החליט לעשות מעשה ולהצטרף לזירה הציבורית.
בקריירה הפוליטית שלו ידע בנט עליות ומורדות. עד לא מזמן עמד בראש משרד החינוך והוביל שם לא מעט שינויים. צחוק הגורל – בתקופת בנט כשר חינוך עקף תקציב משרדו לראשונה את תקציב הביטחון.
למרות הרזומה הזה, מדינת הטוויטר גיחכה השבוע על מינויו. מבחינתם נפתלי בנט, שניהל בהצלחה משרד גדול, ששירת כקצין ביחידות מובחרות ושהצליח מאוד בעולם העסקי, לא ראוי לכהן כשר הביטחון. כעת מקבל בנט הזדמנות להוכיח את התאמתו לתפקיד הרם.
שתי תקרות זכוכית שבר השבוע נפתלי בנט. הוא שר הביטחון הראשון בהיסטוריה שחובש כיפה, והוא הצעיר ביותר שמכהן בתפקיד. בנט, בן ה־47, שבר את שיאו של פנחס לבון שכיהן בתפקיד בגיל חמישים. בישיבה הראשונה שלו כשר ביטחון בפורום מטכ"ל, הוא ישב בקצה השולחן לצד הרמטכ"ל אביב כוכבי, וסביבו קציני המטכ"ל שכולם מבוגרים ממנו. בסביבתו של בנט מספרים כי החיבור שלו עם הרמטכ"ל כוכבי לא החל השבוע. בנט מאמין שכוכבי הוא אחד מטובי הרמטכ"לים שנבחרו כאן, והחיבור בין השניים עשוי בהחלט להניב פירות.
אכן, לא ברור עדיין כמה זמן תימשך כהונתו של בכיר הימין החדש בתפקיד, אבל גם הוא יודע שבמציאות הפוליטית־ביטחונית הנוכחית הכול אפשרי. מקדנציה של ימים ושבועות, עד חודשים או שנים. נכון, בנט לא נבחר לתפקיד בזכות הכרה ביכולותיו אלא בגלל משחקי קואליציה ואינטרסים. זה לא אומר שהוא לא יכול להשפיע, לחולל מהפכים ולהוביל את המערכת הביטחונית כמה צעדים קדימה. למרות השבריריות היחסית בתפקיד כתוצאה מההתפתחויות הפוליטיות, לבנט יש לא מעט אפשרויות להשפיע דווקא בזמן הקצר שניתן לו ובמסגרת ממשלת מעבר.
תר"ש או טר"ש
כבר בעבר הוא רשם כמה הצלחות בהשפעתו על מערכת הביטחון. כחלק מהפקת הלקחים האישית שלו מלבנון השנייה, הוא הוביל בקבינט בתקופת 'צוק איתן' קו לעומתי. השר הצעיר לא היה מוכן לקבל אמירות מובנות מאליהן. כאשר הרמטכ"ל דאז בני גנץ סיפק תשובות לקוניות לשאלותיו, הוא דרש תשובות עומק ואתגר את הקבינט. לימים יירשם לזכותו הישג גדול, שגם הקים עליו לא מעט יריבים. לאחר שירד לשטח, נפגש עם קצינים, שאל שאלות וחזר לקבינט, דחף בנט לטיפול במנהרות. בעקבות ההליכה שלו ב'ציר עוקף' של הרמטכ"ל גנץ ושר הביטחון יעלון, היו מי שדיברו על "ירי בתוך הנגמ"ש של הקבינט". היה גם מי שניסה להאשים אותו בהדלפות מישיבות הפורום הבכיר, אף שעד היום לא ידוע מי עמד מאחוריהן. לצד אלה הצליח בנט להוביל לכך שישיבות הקבינט לא ישמשו חותמת גומי. בנט תבע וקיבל מזכיר צבאי לקבינט שילווה את השרים, ודרש שהקבינט יהפוך לחדר שבו מדברים, מקבלים הסברים ומחליטים החלטות, ולא מקום שבו ראש הממשלה ושר הביטחון הם הסמכות הקובעת ויתר השרים רק מקבלים עדכון. בישיבת הקבינט השבוע גילה מן הסתם בנט כיצד זה נראה מהצד השני.
שתי תקרות זכוכית שבר השבוע נפתלי בנט. הוא שר הביטחון הראשון שחובש כיפה, והצעיר ביותר שמכהן בתפקיד
שר הביטחון החדש נכנס השבוע ללשכתו בקומה ה־14 בקריה שעות ספורות לאחר פתיחת סבב צבאי מול רצועת עזה. בלי קשר לשאלה כיצד ומתי יסתיים הסבב, יצטרך בנט לעבור תקופה ארוכה של למידה. עם רגיעת הזירה הוא מתכוון לצאת לסיור בכלל יחידות צה"ל, בפיקודים, באגפים ובחטיבות. משרד הביטחון ובתוכו צה"ל הוא הארגון הגדול ביותר במדינת ישראל. המספר הגבוה של המשרתים והעובדים בו לא ניתן לפירוט מטעמי צנזורה. הקשר בין משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות הדוק ביותר. אמנם התעשיות אינן כפופות לשר הביטחון, אבל יש לו השפעה עצומה על מדיניותן וגורלן.
כובע נוסף שבנט חובש הוא הכובע הפוליטי, כראש מפלגה בת שלושה מנדטים במציאות פוליטית מורכבת. הסיכוי שנפתלי בנט יביא מחר לצה"ל או לקבינט הצעה שתכריע עימות צבאי או שתשנה מדיניות הוא קלוש, אבל אם ידע לעבוד כתף אל כתף עם הרמטכ"ל כוכבי, יוכל בנט להביא לקבינט מדיניות משותפת שתתקבל ותייצר מציאות חדשה.
ברמה הטקטית לבנט אולי לא תהיה השפעה, אולם בתחום אחד הוא יוכל לסייע רבות ואולי אף להטביע חותם: עיצוב וגיבוש התוכנית הרב־שנתית (תר"ש) הבאה של צה"ל, 'תנופה'. רק לאחרונה אמר הרמטכ"ל כוכבי כי לתוכנית הזו נחיצות גורלית. ישראל עומדת בפני אתגרים ביטחוניים עצומים, וכדי להיות מוכנה לתרחישי האיום השונים היא זקוקה לאופק ארוך־טווח של תוכנית ראויה שגם תעלה ממון רב. על פי הערכות, מדובר בתוספת של ארבעה מיליארד שקלים בשנה למשך עשור. כדי לגייס סכום ממשלתי כזה במדינה שיש לה גם צורכי חינוך, רווחה, תשתיות ובריאות, צריך להיות קוסם. נפתלי בנט עשוי להיות האיש הנכון למשימה. אם יצליח לסייע לכוכבי להעביר את התר"ש בשיח מול האוצר ומול החברה הישראלית, ובכלל זה מדורי הכלכלה שלא מחמיצים אפשרות לחבוט באנשי הקבע, בנט יקנה את עולמו במערכת הביטחון.
מסביב לשולחן
לפני שנה בדיוק החלה ממשלת ישראל הנוכחית לצעוד אל סופה. עד אז הייתה זו ממשלה יציבה יחסית, שכיהנה שלוש שנים וחצי. התפטרותו של יעלון ממשרד הביטחון ומינויו של אביגדור ליברמן לתפקיד במאי 2016, חיזקו עוד את קואליציית הימין. בנובמבר אשתקד, לאחר שלא הצליח לממש את מדיניותו כשר ביטחון ונחל כמה הפסדים בקבינט לרמטכ"ל גדי איזנקוט ולראש המל"ל מאיר בן שבת, נטש ליברמן את המשרד בטריקת דלת רועמת, מותיר את ממשלת הימין עם 61 ח"כים. בנט, אז ראש מפלגה של שמונה ח"כים, זיהה מבחינתו הזדמנות. בנאום שנשא בכנס חינוכי הוא תבע את המשרד הבכיר, והצהיר: "כשר ביטחון אני מתכוון להביא חדשנות ורוח לחימה". לאחר שעברו כמה ימים והוחלפו מסרים בין הצדדים, הודיע בנט על הצהרה תקשורתית דרמטית. אך במקום שיתפטר לאחר שדרישתו סורבה, הוא הפתיע והכריז יחד עם שותפתו השרה איילת שקד: "אני מוותר ותומך בראש הממשלה".
"בעיניי זהו רגע השפל של נפתלי בנט", אומר לנו גורם בסביבתו של נתניהו. "הדרך שבה בנט ניהל את האולטימטום הייתה לא נכונה. אצל ביבי זה לא עובד ככה. אתה לא יכול לבוא ולהציב לו עובדות במסיבות עיתונאים, ואז לדרוש ממנו את התפקיד הכי חשוב אחרי ראש הממשלה עצמו. אם בנט היה מנהל את זה בשקט ומתחת לשולחן, זו לא הייתה משימה בלתי אפשרית. אבל אצל נתניהו זה משהו שצריך לקרות כאילו ראש הממשלה הוא היוזם". אחרי שנה רבת תהפוכות ובמציאות פוליטית חסרת תקדים בישראל, בנט מנהל את השיח מסביב לשולחן, לצד נתניהו ובכירי מערכת הביטחון, שולחן שבו התקיימו השבוע דיוני הערכת מצב והתקבלו הכרעות.
עם החזרת המנדט לנשיא, לאחר שלא הצליח בהרכבת ממשלה, האמין נתניהו שיש לו בלוק יציב של 55 עם שלושה מתנדנדים. נקודת התורפה מבחינתו הייתה סיעת הימין החדש. ביום שישי לפני שבועיים זימן ראש הממשלה את ראשי בלוק הימין, ובסיומה הזמין את בנט להישאר לשיחה בארבע עיניים. במהלכה הציע לו לחזור לתפקיד שר, כאשר המתווה הוא תיק גדול לו, תיק קטן לשותפתו איילת שקד, חברות בקבינט ומיזוג עם הליכוד בכנסת הקרובה. בנט סירב בנימוס, והשניים נפרדו. בהמשך התייעץ בנט עם מקורביו והבין שיש כאן הזדמנות.
בערב יום חמישי שעבר בשעה שמונה קיבל בנט שיחה מלשכת ראש הממשלה. "מר נתניהו מבקש לדבר איתך מחר לפני כניסת השבת", נאמר לו. בפגישה הציע נתניהו לבנט את תפקיד שר הביטחון, ורמז לו שהימים הקרובים יהיו דרמטיים וחשובים. בנט כבר הביא עימו תשובה חיובית מהבית. עד כניסת השבת הספיק ראש הממשלה לעדכן את שריו ואת מנהיגי בלוק הימין, וההודעה התפרסמה. שבוע אחד לאחר מכן, ובנט הוא שר הביטחון בעת מבצע צבאי.
עם כניסתו לתפקיד קיבל בנט תדרוך ביטחוני ראשון. "הולכים לפעולה של סיכול ממוקד שיכולה להוביל לעימות מול עזה", נאמר לו. בנט התייצב לימינו של ראש הממשלה. "אני כאן לכל דבר", אמר. הוא ביטל את מסדר הכניסה המקובל, נכנס מייד ללמוד את החומר, התרחק בנימוס מההצהרה התקשורתית של ראש הממשלה, הרמטכ"ל וראש השב"כ, ואת הצהרתו הראשונה לתקשורת שחרר רק שלושים שעות לאחר תחילת הסבב. בנט, למוד ניסיון פוליטי, הבין שהדרך להצלחה בתפקיד היא לדעת לכבד את מי שהקרדיט מגיע לו. איש לא יודע כמה זמן יש לו במשרד הביטחון, אבל גם בפרק זמן קצר הוא עשוי לקצור הצלחות.
