יום שני, 4:10 לפנות בוקר. ירח שט מעל שכונת אל־מאזה בפאתי דמשק. בפלאפל 'על הכיפאק' המפורסם, סמוך לאזור השגרירויות, העבודה בעיצומה. כדורי הפלאפל נמכרים מסביב לשעון. יש עגול, יש מאורך ואחד שנראה כמו בייגלה עם חור באמצע. ארבע דקות אחרי, פיצוץ אדיר קורע את שמי הלילה. דקותיים נסיעה משם עולה להבה אדירה. כבאיות שועטות אל בית מגורים סמוך לשגרירות הלבנונית. הכתובת מוכרת לשלטונות היטב. בבניין מתגוררת משפחתו של אכרם אל־עג'ורי, חבר הלשכה המדינית של ארגון הג'יהאד האסלאמי וראש המועצה הצבאית העליונה.
דקות ספורות לאחר מכן, ב־4:20, מתעוררת גם שכונת סג'עייה בעזה, מרחק 2,700 קילומטרים בקו אווירי, לקול נפץ עז. טיל חדר לבית שבו נם את שנתו בהא אבו אל־עטא, מפקד הגזרה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי. אבו אל־עטא, פקודו של אל־עג'ורי, מת במקום. מתמונות סנאף שפורסמו בעזה בתוך דקות ספורות, ברור שהוא ראה את המוות קרב אליו בעיניים פקוחות. קול שריקת הטיל הקדים את הפיצוץ.
אז מה היה לנו כאן? מבצע 1+1? שתי פעולות חיסול שהבשילו בו־זמנית, בלי קשר ביניהן? או אולי פעילות מתואמת, שמעבירה מסר הגדול יותר מסכום חלקיו? לא עוד חיסול טקטי של איש שטח בעזה, אלא ניסיון לחסל במקביל גם את הבוס שלו, המשמש כאיש הקשר לאיראן?
אלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, מציע להתייחס לחיסולו של אבו אל־עטא כ"אירוע נפרד העומד בפני עצמו, אך מהווה גם חלק ממערכת גדולה יותר", ומגדיר את התזמון הנדיר "מקריות מבורכת". ד"ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מרחיב קצת יותר: "חיסול ממוקד הוא אופרציה סבוכה ביותר. מעבר לתזמון של מודיעין ויכולת מבצעית, זה ענין של חלון הזדמנויות שהוא תלוי התנהגות של יעד החיסול. לכן, מה שקרה הוא בהחלט עניין נדיר ביותר. מה ההסתברות? אולי כמו זכייה בפיס".
אז בדקתי. הסיכוי לזכות בפרס הגדול הוא אחד לשני מיליון. ובמקרה הספציפי הזה, עם תזמון של שש דקות בין שתי פעולות החיסול – שכל אחד יעשה את החישוב מה בעצם קרה פה. בכל מקרה, חיסול עם לקיחת אחריות היה רק בעזה. בדמשק, כך על פי הדיווח של סוכנות הידיעות הסורית הממשלתית, אל־עג'ורי לא חוסל. בפעולה היו שני הרוגים. הבן מועאד, ושומר ראשו של אל־עג'ורי. מה שאולי אומר שזה היה קרוב מאוד.
בינתיים אין שום מידע רשמי על מצבו של אל־עג'ורי. האם הוא פצוע? האם ירד למחתרת? קיימת סבירות גבוהה שהוא ספג פגיעה רצינית, כל השאר ספקולציות. מעבר לכך דווח על עשרה פצועים, שבהם גם נכדתו של אל־עג'ורי. איש לא לקח אחריות על ניסיון החיסול, אולם הסורים דיווחו כי מדובר בפעולה ישראלית. על פי סוכנות הידיעות 'סאנא', מטוסים של הישות הציונית שריחפו מעל "הגליל הכבוש" שיגרו שלושה טילים לכיוון שדה התעופה באזור שכונת אל־מאזה. אחד נפל בעיירה דאראיה שבפאתי דמשק, אחד יורט על ידי ההגנה האווירית הסורית, אולי על ידי חיילים רוסים, ואחד חדר את ביתו של אל־עג'ורי. הדיווח מזכיר כמעט אחד לאחד את תיאור ההתנקשות בסמיר קונטאר לפני שנים אחדות. גם אז, על פי הדיווח הסורי הרשמי, ארבעה מטוסים שהתייצבו מעל הכינרת ירו טילים שחדרו את חלון דירתו של סמיר קונטאר בפרבר של דמשק.
מה היה קורה אם אכן היה מתבצע חיסול כפול? יש להניח שאילו היו מתנהלות שתי הלוויות, אחת בעזה ואחת בדמשק, הפרופיל התקשורתי היה גבוה עוד הרבה יותר. לא בטוח שמסך חצוי עם דיווח מקביל מעזה ומדמשק היה משרת את האינטרס הישראלי. כפי שזה נראה כרגע, בדמשק קיבלו את הפיגוע באדישות כמעט מוחלטת. מעקב אחרי דפי פייסבוק של עסקים ומסעדות בסביבה וחיפוש שלהם בגוגל־ארת' הראה חזרה לשגרה טוטלית. בצהרי יום שלישי, מסעדת 'ווארד א־שאם' כבר הייתה מלאה להתפקע. חלק מהנוכחים חגגו יום הולדת, והשולחנות הועמסו בסלסלות קש מלאות באשכולות ענבים מתפקעים מעסיס ואגסי סתיו צהובים. מעוגת יום ההולדת עלתה אש זיקוקים לבנה. ישראלים חלמו פעם לאכול חומוס בדמשק. התמונות מראות שיש על מה לחלום. אבל השבוע, בין עזה לדמשק, החלום נראה רחוק מאי־פעם.
מעגל האש
ויש נקודה אחת סתומה מעט בכל הסיפור. מהדיווחים בשטח עולה שהכתובת שאליה שוגר הטיל קרובה מאוד לשגרירות הלבנונית, ושמעוצמת הפיצוץ התנפצו הזגוגיות בביתו של השגריר הפקיסטני. ובכלל, האזור שאליו שוגרו הטילים מאוכלס בצפיפות בשגרירויות זרות. מצרים, תוניסיה, ברזיל, בלגיה, פולין, וזה רק חלק קטן מהרשימה. שכונות דיפלומטיות נהנות לא רק משמירה מוגברת, יש גם מוסכמה בינלאומית שלפיה הן מחוץ לתחום. פגיעה בשגרירות היא עניין שעלולות להיות לו השלכות בינלאומיות חמורות. המקרה המפורסם בהקשר הזה הוא הפגיעה של טילים אמריקניים בבניין שגרירות סין בבלגרד במהלך מתקפת נאט"ו על סרביה. עד היום הסינים לא סלחו לאמריקנים על כך.
השאלה המתבקשת אפוא היא, בהנחה שמישהו, נניח למשל מדינת ישראל, רצה לחסל את אל־עג'ורי, מה היה קריטי דיו שהביא להחלטה לקחת את הסיכון ולירות טילים על בית בעיבורו של אזור השגרירויות, סמוך לשגרירות הלבנונית. גם אם מדובר בחימוש הכי מדויק בעולם, זו לא ערובה לכך שלא תתרחש קטסטרופה כלשהי. עובדה, אחד מן הטילים נפל בכלל באזור דאראיה.
ואם כך, האם ההחלטה לקחת את הסיכון למרות הכול קשורה אולי לעובדה שאכרם אל־עג'ורי הוא לא רק מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, אלא גם איש הכספים של הארגון וקצין הקישור לאיראן? על פי פרסום של 'המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה', לאל־עג'ורי יחסים הדוקים עם הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, ועם מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. הוא נע בין איראן, סוריה ולבנון, ומקיים קשרים צבאיים עם בכירי המשטר האיראני וארגון חיזבאללה. אל־עג'ורי נחשב למספר שתיים בארגון, האיש החזק אחרי המזכ"ל זיאד נחאלה, ויש לו השפעה גדולה ברצועת עזה.
בחודשים האחרונים מתנהל בישראל ויכוח ער בשאלה עד כמה ארגון הג'יהאד האסלאמי בעזה פועל באופן עצמאי, ועד כמה הוא מתנהל בהשפעת אינטרסים איראניים. כמו רבות מהשאלות של או או, התשובה כנראה היא גם וגם. הוצאתם של בהא אבו אל־עטא ואכרם אל־עג'ורי מהמשוואה מרחיקה ממנה את שני האנשים המייצגים את האגף הקיצוני והלוחמני בארגון. ואם בהא אבו אל־עטא היה הג'וקר ואל־עג'ורי איש הקשר לאיראן, הוצאתם של השניים מכלל פעולה משרתת את ישראל גם במישור המקומי וגם בהקשר הרחב יותר.
הג'יהאד האסלאמי הוא חלק בלתי נפרד ממערך הפרוקסי שבנתה איראן ברחבי המזרח התיכון, הכולל את חיזבאללה, חמאס והמיליציות השיעיות הפועלות בעיראק, בסוריה ובתימן, ובמידה מסוימת גם ארגוני התנגדות קלאסיים יותר היושבים בלבנון ובסוריה, במטרה לגבות את המסלול הגרעיני ולייצר הרתעה מול ישראל.
יעקב עמידרור קורא לזה "מעגל האש". במקור, "טבעת האש" היא כינוי למעגל גיאולוגי מועד לרעידות אדמה באוקיינוס השקט. בהקשר המקומי אין אוקיינוס, בטח לא שקט. יש אש, טבעת אש, שאיראן מנסה לייצר סביב מדינת ישראל. כל ארגוני הטבעת, כולל חמאס, נתמכים ברמה זו או אחרת על ידי איראן. אבל רק ארגון הג'יהאד האסלאמי ניזון מתקציב איראני בלבד. "הג'יהאד האסלאמי", אומר עמידרור, "בשום אופן איננו החלק החזק או המשמעותי במכונת המלחמה שאיראן בנתה סביב מדינת ישראל. אבל הארגון הוא יציר כפיה של איראן, והם הצליחו להפוך את עזה לחלק מאותה טבעת אש. ובהא אבו אל־עטא הוא איש שטח, שבחודשים האחרונים הצליח להטריף לא רק את ראשי מערכת הביטחון הישראלית אלא גם את ראשי חמאס בעזה. האיש התנהל בשטח כמו יזם פרטי משוגע, פרא אדם, ששבר כל כלל וניהל מדיניות פרטית משלו. סדרת הפיגועים שביצע נועדה לטרפד את מהלך ההסדרה שגם ישראל וגם חמאס מעוניינים בו.
לכן, בסופו של עניין לא הייתה לישראל ברירה אלא להוציא אותו מן המשחק. לכן אני מציע להתייחס לחיסולו כאירוע עצמאי, נפרד, שהוא גם חלק ממערכת גדולה. במה שקשור לניסיון החיסול בדמשק, אני יכול לומר שאינני יודע. מה שאני יודע הוא שהאיראנים בונים יכולות בסוריה ואנחנו נאבקים נגדם בכל מקום וזמן אפשריים".
הלם ומורא
השבוע אפשר היה לשמוע כל מיני הערכות כיצד ומתי התקבלה ההחלטה שבהא אבו אל־עטא הוא בן מוות. האם הייתה זו הצטברות הפיגועים שביצע, או שהקש ששבר היה הירי בספטמבר שהוריד את בנימין נתניהו מהבמה בעיצומה של מערכת הבחירות. זה לא כל־כך משנה. קובי מיכאל מעריך ש"בשלב מסוים התקבלה בישראל ההחלטה לטפל בפיגורות הקיצוניות בצמרת הג'יהאד האסלאמי שניסו לשבש את המהלך האסטרטגי להסדרה מול חמאס, כולל סיכול ממוקד. מי שנתנו את הטון היו אבו אל־עטא ברצועה ואל־עג'ורי בדמשק, והשבוע הם שילמו את המחיר. וכן", הוא מסכים, "מדובר בצירוף תנאים מדהים ממש של חיסול כפול לא רק באותו יום, אלא באותה שעה". שאלתי אותו אם הוא יכול לחשוב על מקרה דומה בהיסטוריה של החיסולים. לא, הוא השיב אחרי כמה שניות.
"בכל מקרה", הוא ממשיך, "להחלטה קדמו הרבה ניסיונות להעביר מסרים ולשכנע, בין אם באמצעות התיווך המצרי, שליח האו"ם ניקולאי מלדנוב או הקטארים. אבל מעבר לכך, הג'יהאד האסלאמי נתפס כאן כנגזרת של המאמץ האיראני הכולל נגד ישראל במרחב. איראן פועלת לבסס את יכולותיה בסוריה, בלבנון, בעיראק, בתימן וברצועת עזה. פעילותה ברצועה היא חלק מהמאמץ לייצר חזית שלישית מול ישראל שתשרת אותה ביום פקודה, ועד אז לנהל מלחמת התשה של הצבא וגם של החברה והפוליטיקה בישראל. לגרום לה לחשוב היטב לפני שתבצע מהלך נגד איראן, בין אם בחזית הצפונית ובין אם בסוריה או בעיראק. והג'יהאד, בהיותו פרוקסי מובהק, תלוי לחלוטין באיראן. עד כדי כך שהאיראנים קובעים מי יהיה המנהיג. הם סיכלו מועמדים טבעיים יותר מהמנהיג הנוכחי זיאד נחאלה, כי תפיסת עולמם לא תאמה את זו האיראנית. אנשים בעלי תפיסה מאוזנת יותר וקיצונית פחות, שחיפשו תמיכה גם במצרים או בקטאר למשל.
"לכן, מה שקרה השבוע נועד לזרוע הלם ומורא בארגון הג'יהאד האסלאמי, לשבש את תפקוד הדרגים הגבוהים ולגרום להם לרדת למקלטים. זהו גם איתות לאיראן, נפעל בכל מקום שתפעלו נגדנו. כל ארגוני הפרוקסי האיראניים הם רכיבי כוח במערכה מול ישראל, שנועדו לשפר את יכולתה להתקדם במסלול הגרעיני על ידי יצירת הרתעה. האיראנים נוקטים כעת במדיניות גלויה של חריגה מדורגת מהסכם הגרעין. הם לא מסתירים את זה, להפך. ואם לא יהיה שינוי בגישה האמריקנית, שיגרום לאיראנים להעריך שיש אופציה צבאית על השולחן בתוך שנה או פחות, ישראל תהיה במקום הרבה פחות טוב".
ובחזרה לדמשק: שלשום פרסם העיתון הלבנוני אל־אח'באר, המקורב לחיזבאללה, דיווח שלפיו מזל"ט עקב אחר מכוניתו של אל־עג׳ורי בדרך לביתו. כשנכנס לחניה, שולחו אל הבניין שלושה טילים בזה אחר זה ממטוסי קרב. טיל אחד החטיא את המטרה, אחד יורט, ואחד פגע במטרה. עמידרור מפקפק בגרסה הזו. לדבריו, אם היה מזל"ט כזה היו מורידים אותו.
מכל מקום זוהי גרסת חיזבאללה, שגם יודע היטב איך חוסל סמיר קונטאר. אבל יש הבדל. ג׳רמאנה, הפרבר שבו התגורר קונטאר, איננו דומה לאל־מאזה, שכונת הפאר עם בניני השגרירות, הקלאבים ומכוני הכושר. בניגוד לג׳רמאנה, אל־מאזה מרושתת כולה במצלמות. אם אכן טיל אחד סטה ממסלולו וטיל אחד יורט, יש כאן אולי רמז לכך שהרוסים עם מערכות ההגנה שלהם הצליחו להתביית על הטילים ולשבש את מעופם. האם זה מה שהציל את אכרם אל־עג׳ורי? אם הידיעה הזו נכונה, רוב הסיכויים שהוא פצוע, אולי אפילו קשה. בכל מקרה, זה מתחיל להיראות כמו שתי פעולות שונות לגמרי. ולא בטוח שחיסולו של בהא אבו אל־עטא היה החשוב יותר מבין השניים. 
