באופן צפוי לחלוטין ובכל זאת מאכזב מבחינת ישראל, החליטה ביום שישי הוועדה הרביעית של העצרת הכללית של האו"ם להאריך את המנדט של אונר"א. ההחלטה הסופית אמנם תתקבל בעצרת הכללית בעוד שבועות ספורים, אך המשמעות היא כי סוכנות הפליטים העוסקת בסיוע לפלסטינים בלבד, תשמור על מעמדה גם בשלוש השנים הקרובות. 170 מדינות הצביעו בעד, 7 נגד, ורק ישראל וארה"ב התנגדו להארכת המנדט.
במשרד החוץ הישראלי תלו תקוות מסוימות בדו"ח שחשף שחיתות פנימית עמוקה באונר"א, וקיוו כי הוא יגרום לכך כי חידוש המנדט ייעשה לפחות תחת תנאים מסוימים. כמו הארכה לזמן קצר יותר, או דרישות מחמירות יותר לשקיפות. עם זאת, גם מדינות אירופיות שהשעו בחודשים האחרונים את הסיוע הכלכלי שלהן לאונר"א בשל חקירת השחיתות, הצביעו שלשום בעד המשך המנדט. "התמיכה באונר"א היא עניין כמעט דתי אצלם", אומר במרירות גורם במשרד החוץ. "לא היו שום הפתעות. 170 מדינות תומכות, זה שיקוף מדויק של מידת התמיכה באונר"א ברמה הבינלאומית".
כשבוע לפני ההצבעה, פרסם מנכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש התייחסות לדו"ח השחיתות. הוא אמנם השעה מתפקידו את פייר קרנבול שעמד בראש אונר"א ונחשד באופן אישי בשימוש מושחת במשאבי הארגון, אלא שגוטרש עשה הבחנה בין הארגון עצמו, לבין "ההתנהלות הקלוקלת" שנחשפה בו.
לאחר הרחקתו של קרנבול, אמר שר החוץ ישראל כ"ץ כי "התנהלותה של אונר״א ממחישה כי היא חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. הסוכנות מנציחה את בעיית הפליטים באופן פוליטי מובהק ומרחיקה כל אפשרות לפתרון. הקהילה הבינלאומית צריכה למצוא מודל אחר שיספק מענה הומניטרי למי שזכאים באופן אמתי לסיוע, ויוריד מעל סדר היום את רעיון השווא של שיבת הפליטים".
אשתקד, תחת ממשל טראמפ, חדלו האמריקנים – שהיוו את המממן המרכזי של אונר"א – להעביר כספים לארגון. אולם למרות זאת ולמרות ההצבעה נגד חידוש המנדט, גורמים ישראלים טוענים בזהירות כי המאמץ הדיפלומטי של ארה"ב לקראת ההצבעה באו"ם ביום שישי, יכול היה להיות משמעותי יותר.
בארה"ב מאותתים לישראל כבר כמה חודשים, כי המצב הפוליטי הכאוטי בארץ מבזבז זמן משמעותי בו יכול היה הממשל האמריקני הנוכחי לסייע לישראל בסוגיות שונות. כך למשל, הדובר הפומבי האמריקני החריף ביותר כנגד אונר"א היה חבר צוות תכנית המאה, ג'ייסון גרינבלט, שכבר לא נמצא בתפקידו. בארה"ב כבר הודיעו כי החלק המדיני של תכנית המאה לא יפורסם עד שלא תוקם ממשלה. לו המצב הפוליטי בישראל היה יציב ותכנית המאה הייתה על השולחן, סביר כי ישראל הייתה נדרשת לשלם מחירים לא פשוטים. אך עוד לפני כן, אולי גם זוכה לסיוע אמריקני משמעותי יותר – למשל בכל הנוגע ללובי דיפלומטי כבד יותר נגד אונר"א.
