הפלתו של המנהיג הסוציאליסטי אוו מוראלס בבוליביה בשבוע שעבר עוררה גלי הלם ביבשת, מבואנוס־איירס ועד וושינגטון, והציבה בעימות מדינות שכנות זו לזו באמריקה הלטינית. מקסיקו, שרק לאחרונה נדרה לא להתערב בענייניהן של מדינות אחרות, זינקה אל המשבר הבוליביאני בהעניקה למוראלס מקלט מדיני. הנשיא הנבחר של ארגנטינה, אלברטו פרננדז, הצטרף למקסיקו בתמיכה במוראלס ואמר שהוא נפל קורבן להפיכה. גם ונצואלה וקובה מחו בתוקף על מה שקרה לו. אך בעלות בריתה של ארה"ב באזור, ברזיל וקולומביה, היו מרוסנות הרבה יותר.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר שהדחת מוראלס מחזקת את הדמוקרטיה באזור, ושממשלתו פועלת להכרה במי שהכתירה את עצמה כיורשתו, הסנאטורית ג'נין אנז. לואיס אלמגרו, המזכיר הכללי של ארגון המדינות האמריקניות, אמר שמוראלס ניסה להמשיך להחזיק בכוחו בעזרת רמאות אלקטורלית.
התגובות שיקפו הבדלים גדולים בין המנהיגים הסוציאליסטים לשמרנים באזור, אך כולם נמנעים מניסוח תגובה משותפת שתסייע לשכנתם בוליביה, אף שהיא ממשיכה לסבול מאלימות, ודרכה לבחירות חדשות עוד אינה סלולה. כמה מהמדינות פשוט מרוכזות בצרות משלהן: הפגנות הענק החמירו השבוע בצ'ילה, שבה הנשיא סבסטיאן פינרה מתמודד עם שבועות ארוכים של אי שקט.
"כל מנהיג משתמש במשבר כדי להפעיל את הבייס שלו", מסביר אוליבר סטונקל, פרופסור ליחסים בינלאומיים במוסד פונדסו ז'יטוליו ורגאס בסאו־פאולו. "ממשלות השמאל אומרות שזו מהפכה, ממשלות הימין קוראות לזה ניצחון הדמוקרטיה".
הדחת מוראלס בבוליביה, מעריכים במקסיקו, אינה נושא מדיני חשוב במיוחד בבית הלבן כרגע, ולכן במקסיקו־סיטי הרשו לעצמם לנקוט מדיניות חוץ אסרטיבית יותר, שתרומם את מעמד מדינתם. "יחסינו הטובים עם ארה"ב לא צריכים להיות מבוססים על הכנעה אלא על כבוד ועל דו־קיום של רעיונות שונים", אמר מרסלו אברארד, שר החוץ המקסיקני, שנראה מועמד רציני לנשיאות בבחירות 2024.
למקסיקו יש מסורת ארוכה של מתן מקלט מדיני למנהיגים זרים, מהקומוניסט הרוסי ליאון טרוצקי ועד השאה האיראני. המדינה טענה שחייו של מוראלס היו בסכנה, גם בזמן שמוראלס עצמו תקף את יריביו: "כל עוד אני בחיים המאבק נמשך", הצהיר מוראלס בשדה התעופה במקסיקו־סיטי דקות אחרי שנחת.
התמיכה במוראלס עשויה לסייע להסיח את הדעת מהצרות העוטפות את נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור. הפופולריות שלו גבוהה, אך הוא נפגע פוליטית בעקבות חוסר היכולת לשלוט בכנופיות סמים אלימות במחוזות שלמים במדינה.
"זה עוזר גם לשר החוץ אברארד למצב את עצמו כמנהיג אזורי, ומשפר את מעמדו במפלגתו", אומר דניאל קרנר, מנהל תחום אמריקה הלטינית ב"קבוצת יורואסיה". עם זה, נמתחה גם ביקורת על ההחלטה לתת מקלט למוראלס. לדברי אנדרס רוזנטל, סגן שר החוץ של מקסיקו לשעבר, מוראלס היה צריך לבקש מקלט, ולא שזה יוצע לו. מקלט ניתן "לנרדפים פוליטית, לא לפוליטיקאים שמזלזלים בדמוקרטיה החוקתית של מדינתם, כופים בחירות מחודשות ומבצעים הונאת בחירות". משרד החוץ המקסיקני לא הגיב לטענות.
בתוך כך, פרננדז, שייכנס לתפקידו כנשיא ארגנטינה ב־10 בדצמבר, מתח ביקורת על הצהרתו של טראמפ נגד מוראלס, ואמר כי מדיניות החוץ של ארה"ב מידרדרת לתמיכה בהתערבויות צבאיות. האמירות ממצבות אותו במקום לא אידיאלי בשלב מוקדם של מערכת היחסים הדו־צדדית שהיא המפתח להצלחתה הכלכלית של ארגנטינה. אחרי שפרננדז ייכנס לתפקידו הוא יצטרך לנהל משא ומתן על מסגרת האשראי של ארגנטינה – 56 מיליארד דולר – עם קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון. ממשלת ארה"ב היא התורמת הגדולה ביותר לקרן המטבע, ולפי דובר מחלקת המדינה אף ששתי המדינות חולקות על פירוש המתחולל בבוליביה, על כל הדמוקרטיות לתמוך בעקרונות יסוד של שלטון החוק בשתי יבשות אמריקה.
פרננדז עשוי להתמודד גם עם הטענות שהוא מנסה להשתמש בבוליביה כדי להסיח את הדעת משאלות לגבי מימוש המדיניות הכלכלית שלו בארגנטינה עצמה. מקור מקורב אליו תיאר את התמקדות המנהיג הנכנס בבוליביה כטבעית, בהתחשב בעוצמת המשבר שם. פרננדז הוא חלק מתנועה פוליטית ארוכת שנים, פרוניזם, שהאמינה באופן היסטורי כי ביקורת על אומה בעניין אחד אינה צריכה להשפיע על קשרים רחבים יותר.
"הם לא מבינים שמה שקורה בנושא אחד משפיע על הנושא האחר", אומר חואן נגרי, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת טורקטו די טלה בבואנוס־איירס. "ארה"ב אינה עובדת ככה – כל הנושאים קשורים זה בזה. ארה"ב רואה מערכת יחסים שלמה".
ממשלת הימין של ז'איר בולסונרו בברזיל עוקבת מקרוב אחר הקשרים בין בוליביה לממשלת ארגנטינה הנכנסת. גם בולסונרו וגם פרננדז לא הסתירו את ההבדלים האידיאולוגיים ביניהם, ובוליביה עשויה להפוך לנקודת מחלוקת נוספת בין שני הממשלים. ברזיל מיהרה להכיר באנז כנשיאת בוליביה.
מקורות רשמיים בברזיליה מזהירים כי למדיניות החוץ של פרננדז, במדינה השכנה, עשויות להיות השלכות כלכליות שיפגעו גם בקשר הכלכלי עם ברזיל, הכלכלה הגדולה באזור. מקור אחד שם אמר שיוזמת המקלט של מקסיקו היא מהלך שמטרתו "תשומת לב תקשורתית". ונצואלה, אמר המקור, תישאר המפתח לפערים הפוליטיים באזור.
בבוליביה עצמה, אם האופוזיציה תצליח להחזיק בשלטון, ייתכן שהיא תתקרב יותר ויותר לארה"ב ותתרחק מידידותיה המסורתיות משמאל. ייתכן שדבר דומה קורה באורוגוואי, שם נראה שמועמד המרכז־ימין לואיס לאקאל פו מוביל בסקרים לקראת בחירות "ראש בראש" ב־24 בנובמבר. אם ינצח, יסתיימו שם עשור וחצי של שלטון מפלגת השמאל "החזית הרחבה".
תרגם: אלחנן שפייזר
