סוכנות הידיעות הסורית הרשמית 'סאנא' דיווחה על תקיפה ישראלית באזור אל ג'מראייה בפרבריה הצפוניים של דמשק. על פי המדווח, מטוסי קרב ישראליים, שחגו מעל המרחב האווירי הלבנוני, שיגרו טילים לעבר מספר מבנים של המרכז הסורי למחקרים מדעיים, כאשר מערכות הנ"מ הסוריות הצליחו ליירט את מרביתם.
מרכז ג'מארייה, נחשב למקום מועדף לתקיפות על ידי ישראל בהתבסס שוב על דיווחים בתקשורת הזרה. התקיפה הראשונה של המרכז הייתה כבר ב-2013, אז דווח כי ישראל תקפה שיירה שהייתה אמורה להעביר טילים או מערכות נ"מ סוריות שהיו בדרכן לארגון חיזבאללה. מאז, על פי הדיווחים, בוצעו עוד שלוש תקיפות שונות על המתחם. שתי תקיפות בשלהי 2017 ותקיפה נוספת הלילה. מה הופך את ג'מארייה ליעד תקיפה מבוקש?

בעקבות התקיפות, גורמי אופוזיציה סורים חשפו מידע אודות ג'מארייה, צפונית לדמשק, שהמשטר הסורי הצהיר שבה מצוי המכון הסורי למחקרים מדעיים. על פי בלוג המודיעין "אינטלי טיימס" והחוקר רונן סלומון, במקום יושבות יחידות ההפעלה המיוחדות של סוריה שמפעילות את הנשק הכימי, כמו גם מרכז הרכש, יחידות מחסני החירום והאנגרים המאחסנים בתוכם דרגי טיפול טכניים וסדנאות להשבחת טילים.
היסטוריה כימית
מרכז ג'מארייה, הוקם כבר בשנת 1971 על ידי הנשיא חאפז אל אסד, בסיוע בעלת בריתו ברית המועצות. המרכז נבנה כגוף אזרחי שבו מתקיימים מחקרים בתחומי אנרגיה סולארית, מחזור פסולת ביוב ותקשורת. משטר אסד קיבל תמיכה כספית ברכישת ציוד למרכז ומהנדסים סורים שהוכשרו לעבוד בו נסעו לצרפת כדי להשתלם במרכז המחקר הלאומי הצרפתי. ממשלת צרפת עודדה חברות טכנולוגיות לסייע לפיתוח המרכז הסורי והמסווה האזרחי אפשר לאסד האב לפתח את התוכנית להשגת נשק כימי.
באמצע שנות ה-80, חברה לייצור זכוכית ממערב גרמניה בשם Schott Glasferke ניהלה פרויקט במרכז המחקר הסורי בשם Borosilkite Glass. הפרויקט הוסט על ידי הסורים לייצור גז סארין . ב-1992 התגלה באירופה כי מדובר למעשה במרכז לפיתוח נשק צבאי, אך זה היה רק לאחר שאסד האב הצליח להשיג כמות מכובדת של גז סארין וגז עצבים.VX
משרד ההגנה האמריקאי חשף מאוחר יותר שמשטר אסד פיתח פצצות בעלות ראשי גז עצבים שהוטמנו מתחת לאדמה במרכז בג'מאריה, כאשר הסורים משתמשים בידע אירופאי לייצור הנשק הכימי.

מקום מאובטח
המתחם בג'מארייה נחשב לאחד הקומפלקסים הכי מאובטחים בסוריה בכלל ובדמשק בפרט, והוא למעשה הזרוע היותר צבאית ביחידות הסמך והמכונים של המרכז הסורי למחקרים מדעיים (המכונה גם SSRC). במתחם מספר מבנים שמרכזים פרויקטים שונים.
מאהר אל-אסד , העומד בראש חטיבה 105 יושב בסמוך למתחם, כמו כן על פי גורמי אופוזיציה, ישנם מבנים תת קרקעיים שבהם יושבים כוחות מיוחדים כמו גם גורמים איראניים שאחראים על העברת כלי הנשק מאיראן לדמשק ומשם ללבנון. הקרבה של ג'מארייה לגבול הלבנוני אמורה להקל על העברת הנשק לידי הארגון הלבנוני השיעי.

קריקטורה שבה מופיע אסד – "אנחנו שומרים על הזכות להגיב"
🔹غارة اسرائيلية على جمرايا في ريف دمشق بصواريخ من الاجواء اللبنانية pic.twitter.com/QzNVoNG8sU
— Abbas Haidar -عباس حيدر (@absi81) December 4, 2017
כ-20 אלף עובדים שוהים במרכז הסורי למחקרים מדעיים שעוסקים בתחומים שונים. מרכיב הסודיות של המרכז כה גדול שנאסר על העובדים להיות בקשר עם גורמים זרים ומתבצע מעקב אחרי אותם עובדים כדי למנוע דליפות מידע.
מרבית העובדים מתגוררים בשכונת ג'מארייה הסמוכה למרכז, ברובם אנשי צבא בעלי דרגות גבוהות. על פי דיווחי האופוזיציה הסורית, בנוסף לחוקרים ואנשי הצבא הסורים, מתגוררים בשכונה גם נציגי משמרות המהפכה האיראניים. ומשם הם מפקחים על פרויקט השבחת הטילים והברחות הנשק מאיראן לדמשק ומשם לחיזבאללה.
ממידע שהופץ על ידי גורמי אופוזיציה סוריים, בראש המכון עומד אדם בשם עמרו אלארמנאזי, סגנו הוא סלאם טעמה ומי שאמון על הביטחון הכללי של המרכז הוא יוסוף עג'יב. בין מרכז המחקר לארמון הנשיאות ישנו קשר ישיר, בין היתר, באמצעות אותו עג'יב, שאחיו רביע עג'יב משמש כקצין הביטחון בארמון ונחשב למקורבו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד.
מכוני המרכז
במרכז ישנם שלושה מכונים עיקריים: מכון 1,000, שבראשו עומד אדם המזוהה בשם חאלד נאסרי, שמתעסק בתחום התקשורת והאלקטרוניקה ואחראי על פיתוח והרכבת מערכות שליטה מרחוק על טילים וכן על יכולות מעקב ושיבוש אלקטרוני של מכ"מים. מכון 2,000 מתעסק בתחום של מחקר ופיתוח מכני, ייצור והשבחת טילים בעלי טווח קצר, בינוני וארוך וכן ייצור מנועים ומשגרים לטילים. מכון 3,000, שהוא המכון הכימי הסורי שתפקידו לפתח נשק כימי וביולוגי. המכונים בג'מאריה נמצאים בקשר ישיר עם מכון 4,000 שנמצא כ-200 קילומטרים צפונית לשם בתקסיס, שנמצא בין חאמה לחומס. במרכז הזה מייצרים טילים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, והרמטכ"ל גדי איזנקוט הביעו כבר באופן רשמי את החשש הישראלי מפני פיתוח יכולות רקטיות משופרות של הסורים וארגון חיזבאללה הלבנוני. התקיפות האחרונות שבוצעו בג'מארייה ומיוחסות לישראל, מבהירות ככל הנראה את החשש הישראלי.
בתצלומי לוויין של יעדי התקיפות שפורסמו בבלוג המודיעין "אינטלי טיימס", נראים האנגרים תעשייתיים גבוהים עם כניסות גבוהות המשמשים להערכת הבלוג לקליטה של טילים מתקדמים. בעבר נכתב כי במכונים השונים בג'מארייה מטפלים הסורים ברקטות, סקאדים וחימוש איראני כמו פתח 110. כמו כן, בפיתוח של טילי נ"מ.
על פי הניתוח של הבלוג, המבנים שהותקפו שימשו להשבחת מערכות טילים ולהפיכת טילי הסקאד המיושנים של המשטר הסורי לכאלו המסוגלים לשאת גם ראשי קרב כימיים, שעל פי גורמי אופוזיציה הועברו לאחרונה לג'מראייה. בתחילת החודש האשים צבא סוריה את ישראל בתקיפת מחסנים של חטיבת הסקאדים היושבת בעיירה קוטייפה, הנמצאת כ-45 קילומטרים בלבד מג'מארייה, וייתכן שהתקיפה נועדה למנוע העברת סקאדים מקוטייפה שנועדו לעבור שיפור במתקנים בג'מראייה ולכן יש קשר בין שתי התקיפות. השבחת הטילים יכולה להיות גם ברמת הדיוק וגם ברמת רמת הנזק, שאותם טילים או אפילו רקטות קצרות טווח יכולים להסב. את זה ישראל לא יכולה לאפשר.