"יום עצוב במדינה": היועמ"ש הכריז על העמדת נתניהו לדין

דברי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט:

"היום הזה הוא יום קשה ועצוב. היום הודעתי לבאי-כוחו של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, על החלטתי להעמידו לדין בכתב אישום, הכולל שלושה אישומים.

יום שבו היועץ המשפטי לממשלה מחליט על הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן בגין עבירות חמורות של שחיתות שלטונית – הוא יום קשה ועצוב, מבחינת הציבור בישראל ומבחינתי באופן אישי.

אזרחי ישראל כולם, ואני בתוכם, נושאים עינינו אל נבחרי הציבור, ובראש בראשונה – לעבר ראש הממשלה, ורואים בהם את מנהיגינו שנבחרו באופן דמוקרטי לתפקידם.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא אדם עתיר זכויות. זכיתי לעבוד עימו ולעמוד על כישוריו הרבים ועל יכולותיו המיוחדות כראש הממשלה. את ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדו קיבלתי בלב כבד. בלב כבד אמנם, אך גם בלב שלם. מתוך תחושת מחויבות עמוקה לשלטון החוק, לאינטרס הציבורי ולאזרחיה של מדינת ישראל.

אכיפת החוק איננה נתונה לבחירה. זה לא עניין של ימין או שמאל. זה לא עניין של פוליטיקה. זוהי חובה המוטלת עלינו – אנשי מערכת אכיפת החוק, ועליי באופן אישי כמי שעומד בראשה. זוהי החובה שלי כלפי אזרחי המדינה – אשר האינטרס הציבורי מחייב כי יחיו במדינה שבה אין אדם שהוא מעל החוק; במדינה שבה חשדות למעשי שחיתות נבדקים ונחקרים, למען גילוי האמת ומיצוי הדין כשהדבר נדרש. זוהי המשמעות הבסיסית ביותר של שלטון החוק במדינה דמוקרטית.

מהסיבה הזו בדיוק, היום הזה הוא אמנם יום קשה, אבל הוא גם יום חשוב. אומר מספר מילים, בזהירות המתבקשת מטבע הדברים, על האישומים, כדי להבהיר בתמצית מה נכלל בהם. האישום הראשון מבוסס על החקירה בתיק 4000.

באישום זה, החלטתי להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים. זאת, בגין מערכת יחסים של "תן וקח" שנרקמה בין ראש הממשלה לבין הבעלים של חברת "בזק" ואתר החדשות באינטרנט "וואלה" – מר שאול אלוביץ', ורעייתו. במסגרת הקשר שנוצר ביניהם, מר אלוביץ' – שהיה זקוק לראש הממשלה לשם קידום האינטרסים העסקיים והכלכליים שלו, קיבל מראש הממשלה ומסביבתו בקשות ודרישות בהיקף נרחב בנוגע לפרסומים שונים באתר "וואלה", חלקן בתקופות של בחירות, ועשה כל שביכולתו על מנת להיעתר להן, וזאת באופן חריג. מדובר במאות בקשות ודרישות.

מר אלוביץ' לחץ באמצעות מנכ"ל וואלה על כתבים ועורכים להיענות לדרישות ראש הממשלה ובמקרים רבים מאמציו נשאו פרי. ראש הממשלה, בתמורה, פעל לכך שהחלטותיו באופן אישי והחלטות משרד התקשורת בקשר לחברת "בזק", בכמה נושאים מרכזיים, יתקבלו על פי רצונותיו של מר אלוביץ'.  מדובר בהחלטות שהניבו למר אלוביץ' ולחברת "בזק" סכומי עתק. בתיק זה החלטתי להעמיד לדין בעבירת שוחד גם את בני הזוג אלוביץ'.

האישום השני מבוסס על החקירה בתיק 2000. באישום זה, החלטתי להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת, משום שניהל שיח מושחת אודות הצעת שוחד שקיבל מהבעלים והעורך האחראי של קבוצת "ידיעות אחרונות", מר נוני מוזס. במסגרת שיח זה, הציע מוזס שהוא ישנה לחלוטין את הסיקור של ראש הממשלה בעתון "ידיעות אחרונות" ובאתר YNET – עד כדי "סיבוב הספינה" ו"רעידת אדמה", כלשונו. זאת, בתמורה לכך שראש הממשלה יפעיל את כוחו לחקיקת חוק שיגביל את העיתון המתחרה, "ישראל היום", וישיא בכך למוזס רווחים כספיים משמעותיים.

אף שראש הממשלה לא קיבל את הצעת השוחד של מוזס ואף לא ביקש שוחד, ובשל כך גם החלטתי שלא להאשים אותו בעבירת שוחד, הרי שהוא נטע במוזס את הרושם שמתן שוחד לראש הממשלה הוא אפשרות מעשית שניתן לנהל עליה משא ומתן. הכול, כשלנגד עיניו של ראש הממשלה עמדו הבחירות שבפתח וחשיבות הסיקור שלו ושל בני משפחתו במיוחד בתקופה זו, מתוך רצון להבטיח את זכייתו בבחירות. ראש הממשלה ניצל בכך את מעמדו ואת כוחו השלטוני כדי להיטיב עם עצמו באופן פסול. בתיק זה החלטתי גם להעמיד לדין את מציע השוחד – מר מוזס.

האישום השלישי מבוסס על החקירה בתיק 1000. באישום זה החלטתי להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת, משום שבמשך שנים, קיבלו ראש הממשלה ורעייתו באופן שוטף ובמסגרת "קו אספקה" של ממש, קופסאות סיגרים ובקבוקי שמפניה בשווי כולל של מאות אלפי שקלים חדשים, מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. הדבר נעשה, לרוב, על פי דרישות ובקשות של ראש הממשלה ורעייתו, שהועברו ככלל באמצעות העוזרת של אנשי העסקים, לרבות בתקופות שהללו כלל לא היו בארץ. במקביל לכך, פעל ראש הממשלה במסגרת תפקידו לשם קידום אינטרסים אישיים וכלכליים משמעותיים של מר מילצ'ן.

ההחלטה אותה קיבלתי על הגשת כתב אישום בשלושת האישומים האמורים נגד ראש הממשלה התקבלה אך ורק משיקולים ראייתיים ובהתאם לדין. שום שיקול אחר לא השפיע עליי.

כאן המקום להתייחס בקצרה לקולות רבים ומדאיגים שנשמעו בתקופה האחרונה, המגיעים לעיתים עד כדי איומים של ממש, נגד בעלי תפקידים במערכת אכיפת החוק. נשמעו ביטויים מרחיקי לכת שאין להם מקום בשיח הציבורי. השיח הזה הוא מסוכן. זה משחק באש. יש לחדול ממנו. אני קורא מפה לכולם, ובראש ובראשונה למנהיגי המדינה – יש להתנער מהשיח האלים והמתלהם נגד אנשי מערכת אכיפת החוק; יש להוקיע אותו; יש לגנות אותו.

זוהי אחריות משותפת, של כולנו יחד, לשמור על מוסדות החוק והמשפט שמגנים על אזרחי המדינה מפני פשיעה על סוגיה השונים. יש בהחלט מקום להעביר ביקורת ולקיים שיח ודיון על פעולות מערכת אכיפת החוק, אך נדרש לקיים את השיח הזה באופן ענייני ומכבד. איננו חפים מטעויות.

איננו חסינים מביקורת. אך יש מרחק רב בין ביקורת עניינית, גם אם נוקבת, לבין קונספירציות חסרות כל ביסוס. מערכת אכיפת החוק היא מוסד ממלכתי. היא מוסד של המדינה. לכל אורך הדרך, מערכת זו פעלה, פועלת ותמשיך לפעול, בצורה ממלכתית ועניינית. לא הושפענו מאיומים, מלחצים ומהכפשות, מכל הצדדים, ופעלנו ללא מורא וללא פחד, למען האינטרס הציבורי ולמען שלטון החוק. תיקי החקירה בעניינו של ראש הממשלה טופלו באחריות, ביסודיות ובכובד ראש.

בתיקי 1000 ו-2000, אישרתי פתיחה בחקירה רק לאחר קיום בדיקה מקדמית שנמשכה מספר חודשים, ושבה התברר כי יש חשד סביר לביצוע עבירות מצד ראש הממשלה. תיק 4000 החל למעשה בעקבות חקירה של רשות ניירות ערך בפרשת "בזק", שראש הממשלה כלל לא היה חשוד במעורבות בה. החקירה בעניין ראש הממשלה נפתחה רק לאחר שהגיע מידע שהחשיד אותו באופן ברור בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות. בתיקים אחרים, שבהם לא התעורר חשד סביר למעורבות ראש הממשלה בפלילים – הוא גם לא נחקר כחשוד ואף לא היססנו לנקות אותו מחשד, גם אל מול ביקורת ציבורית שנמתחה על כך.

במסגרת הליווי של החקירות בתיקים אלו, הקפדתי להתמקד אך ורק בחשד למעשים פליליים. לא עסקתי ב"רכילות", ולא עסקתי בזוטות – חתרתי למילוי חובתי מכוח החוק למיצוי דין אך ורק במקום בו הדבר נדרש. החקירות היו מקצועיות ויסודיות. כאן המקום להוקיר את תרומתה של משטרת ישראל, ובעיקר של אגף החקירות והמודיעין, שמפקדיו וחוקריו עשו עבודה מאומצת וטובה בהגעה לחקר האמת. אני מבקש בהזדמנות הזו להודות במיוחד לראש אח"מ הקודם, ניצב בדימוס מני יצחקי, ולראש אח"מ הנוכחי, ניצב גדי סיסו, שתרומתם לאכיפת החוק בישראל לא תסולא בפז.

אני מבקש גם להודות לרשות לניירות ערך שהייתה שותפה לחקירה בתיק 4000. לאחר שהחקירות הסתיימו, כולל השלמות חקירה שהתבקשו במהלך הדרך כדי למצות את חקר האמת, קיימנו דיונים יסודיים ומעמיקים בממצאיהן. לאור ממצאים אלו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לשקול הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה והודעתי על כך בסוף חודש פברואר השנה. בעקבות כך, ניתנה לבאי-כוחו הזדמנות להציג את טענותיהם בפניי במסגרת הליך של שימוע.

לבקשת הסנגורים של ראש הממשלה, ובשל חשש אותו הציגו בפניי ל"דליפת" חומרים לתקשורת, עיכבתי את מסירת חומרי החקירה לבאי-כוחם של כלל החשודים בתיקים אלו עד לאחר מועד הבחירות של חודש אפריל 2019. כמו כן קיבלתי את בקשתם של סנגורי ראש הממשלה להאריך את פרק הזמן שהוקצב מלכתחילה ללימוד חומרי השימוע, ולקיימו רק בחלוף כחמישה חודשים מהמועד בו חומרי החקירה עמדו לרשותם, כדי שהם יוכלו להתכונן אליו היטב. נוכח משקלה של ההכרעה ועל מנת לתת את מלוא זכות הטיעון בתיקים אלה, השימוע התקיים במשך ארבעה ימים – מעל ל-40 שעות, אף זאת לבקשתם של סנגורי ראש הממשלה.

טענותיהם המפורטות והמעמיקות של הסנגורים נשמעו בקשב רב, בלב פתוח ובנפש חפצה. אני מלא הערכה לעבודה המקצועית והיסודית אותה השקיעו, שהעידה על אמונתם המלאה בכנות של התהליך אותו קיימנו. לאחר שמיעת טענותיהם של הסנגורים בשימוע, הועברו לידינו מאות עמודים של טיעונים בכתב. בחלק מהנושאים שעלו בשימוע, האירו הסנגורים את ההתרחשויות שנחקרו באור שונה. הם ביקשו להציב בפנינו זוויות ראיה אחרות מאלו שעמדו בבסיס כתב החשדות. בשלב הבא, כל טענה שעלתה בשימוע, בין בעל-פה ובין בכתב, נבחנה לעומקה.

קיימתי ימים ארוכים של דיונים על הטענות הללו. לקראתם, קיבלתי מהפרקליטות חוות דעת של מאות עמודים שניתחו את כל הטענות שעלו בשימוע. לצערי, במקביל לתהליך השימוע המקצועי והענייני שהתנהל בפניי, בתוך חדר הדיונים, ראינו ניסיונות חוזרים ונשנים לעשות דה-לגיטימציה להחלטה שתתקבל, גם על ידי הכפשת פרקליטים בכירים שנטלו בו חלק. שקרים רבים פורסמו והכפשות הושמעו כחלק מתהליך זה. צר לי מאד על כך.

האמת היא כזו – התהליך היה רציני ואחראי. האנשים שהשתתפו בו פעלו אך ורק מתוך מניעים ענייניים. תופעה נוספת שחזינו בה הייתה ניסיון לקיים את השימוע – לאחר שכבר הסתיימו הדיונים בפניי – רק שהפעם בפומבי, תוך הצגת תמונה חלקית ומגמתית, שלא לומר מעוותת, של הדברים. הדבר נועד לצייר תמונה כאילו כל החלטה שתתקבל שאיננה סגירת התיקים היא בהכרח שגויה. גם בהקשר הזה האמת צריכה להיאמר – תיקי החקירה בעניינו של ראש הממשלה מבוססים על מאות ראיות שנאספו במסגרת חקירה יסודית ומאומצת – עדויות, מסמכים, התכתבויות, הקלטות, ועוד ועוד.

הראיות הללו נבחנו באופן מקצועי ומעמיק, כל אחת בפני עצמה וכולן יחד כמכלול. לא השארנו אבן על אבן במאמץ להגיע לעומקם של דברים ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר והנכונה ביותר בהתבסס על מלוא הראיות ועל הדין. רק לאחר שהשתכנעתי שהתשתית הראייתית כולה מקימה סיכוי סביר להרשעה בפלילים, החלטתי כאמור להעמיד לדין את ראש הממשלה בשלושה אישומים. העבירות בהן מואשם ראש הממשלה הן עבירות חמורות.

עבירת השוחד, בה מואשם ראש הממשלה בתיק 4000, מבטאת פגיעה חמורה בטוהר המידות בשירות הציבורי. הטענה לפיה אין עבירת שוחד אם עובד הציבור לא קיבל לידיו כסף היא משוללת יסוד. המחוקק קבע במפורש את ההיפך, ואף קיימת פסיקה רבה וארוכת שנים על טובות הנאה שונות, שאינן תשלום כסף לעובד הציבור, שיכולות להוות שוחד. העבירה של מרמה והפרת אמונים, בה מואשם ראש הממשלה בשלושת התיקים, אף היא עבירה חמורה, והיא מבטאת את האיסור על עובדי ציבור לנצל את משרתם ומעמדם לשם הפקת טובות הנאה אישיות.

כאן המקום להדגיש. גם לאחר הגשת כתב אישום – ככל אדם, ראש הממשלה הוא בחזקת "חף מפשע". על התביעה הכללית להוכיח את אשמתו בבית המשפט, ורק בית המשפט הוא שיכול להרשיעו בדין בסופו של יום. אם ייקבע כי ראש הממשלה אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כי אז מדובר במעשים חמורים. זאת, מאחר שקבלת מתנות ע"י נבחר ציבור בהיקף של מאות אלפי שקלים במסגרת מעין "קו אספקה" שיטתי שמתקיים באופן רצוף לאורך שנים – היא דבר חמור. זאת, מאחר שטיפול של נבחר ציבור בענייניו האישיים והכלכליים של נותן המתנות הללו – הוא דבר חמור.

זאת, מאחר שקיום שיח מתמשך ע"י נבחר ציבור אודות הצעת שוחד במטרה להפיק טובת הנאה מקיומו של השיח – הוא דבר חמור. כפי שכבר הבהרתי, בעניינו של ראש הממשלה מצאתי כי ישנן ראיות לכאורה לביצועם של מעשים חמורים אלה, המקימות סיכוי סביר להרשעה. לכן, חובתי על פי הדין – היא הגשת כתב אישום.

לא מדובר בבחירה. מדובר בחובה. כך הדבר כלפי כל אזרח, וכך פעלתי גם כאן.אבקש לחתום את דבריי בהבעת הערכה עמוקה לצוות המקצועי והמסור שסייע בידי בקבלת ההחלטה בתיקי ראש הממשלה. פרקליט המדינה, שי ניצן, פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי ואנשיה המצוינים, משנים ליועץ המשפטי לממשלה, משנים לפרקליט המדינה, פרקליטים בכירים נוספים ועוזרים מסורים.

כולם כאיש אחד פעלו על מנת להביא לקבלת ההחלטות הנכונות והראויות בתיקים אלו. בסופו של יום, ההחלטה שהתקבלה היא ההחלטה שלי. כפי שאמרתי בפתח הדברים, קיבלתי אותה בלב כבד, אבל מתוך תחושת אחריות עמוקה לשלטון החוק במדינה, ולעקרונות המשפט והצדק. אני משוכנע בכל ליבי כי פעלנו באופן המקצועי, היסודי והענייני ביותר, לטובת האינטרס הציבורי ולטובת אזרחיה של מדינת ישראל.

תודה רבה לכם."

נוסח ההחלטה המלא:

‏‏כ"ג בחשוון תש"פ
‏‏21 בנובמבר 2019

החלטות היועץ המשפטי לממשלה בתיקים בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד

שלום רב,

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, בגין עבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים בפרשת "4000", ובגין עבירות של מרמה והפרת אמונים בפרשות "1000" ו-"2000", אותן ביצע לכאורה במהלך כהונתו כראש הממשלה וכשר התקשורת.

בכך אימץ היועץ המשפטי לממשלה את המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, ואת המלצת פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי שווקי, שהמליצו בפניו לאחר קיום השימוע להגיש את כתב האישום בעבירות המפורטות לעיל.

הודעה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה והעתק כתב האישום נמסרו לידי באי-כוחו של ראש הממשלה.

כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת, על מנת שיתאפשר לראש הממשלה להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי.

עוד החליט היועץ המשפטי לממשלה, על פי המלצת הפרקליטות, להגיש כתב אישום גם נגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, בפרשת "4000", וכן בעבירות נוספות נגד שאול אלוביץ'.

עוד החליט היועץ המשפטי לממשלה, על פי המלצת הפרקליטות, להגיש כתב אישום גם נגד בעל השליטה והעורך האחראי של קבוצת "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בעבירה של הצעת שוחד בפרשת "2000".

הודעות על כך נמסרו לבאי-כוחם של המעורבים.

החלטת היועץ המשפטי לממשלה לגבי ראש הממשלה התקבלה לאחר בחינה מקיפה ויסודית של הטענות הרבות שהועלו ע"י באי-כוחו של ראש הממשלה במהלך ארבעת ימי השימוע שנערך בראשית חודש אוקטובר 2019. כל הטענות נבחנו לעומקן בתהליך עבודה סדור שנפרס על פני  שעות עבודה רבות מאוד, שבמסגרתו הוגשו ע"י הפרקליטות חוות דעת מעמיקות של מאות עמודים, המתייחסות לטענות שהועלו בשימוע.

עם תום בחינת כל הטענות נמצא, כי אין בטענות שעלו בשימוע כדי לשנות את העבירות שיוחסו לראש הממשלה בכתב החשדות. יחד עם זאת, חלק מהטענות הביאו לשינויים בכתב האישום, גם אם לא לשינוי בסעיפי העבירה עצמם.

במקביל נבחנו כל הטענות שהועלו בשימועים שנערכו למר שאול אלוביץ, לגב' איריס אלוביץ ולמר ארנון מוזס, והוחלט כאמור לעיל.

החקירות בפרשות אלה נוהלו ע"י יחידת להב 433 של משטרת ישראל (יאל"כ ויאח"ה) ומחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה.

ההחלטה לשקול להגיש כתב אישום נגד כל הגורמים שפורטו לעיל, בכפוף לשימוע, התקבלה ביום 28.2.19, לאחר שבמשך כשלושה חודשים נוהלו דיונים בנדון. זאת, לאחר שתיקי החקירה הועברו לפרקליטות והסתיימו השלמות החקירה, לקראת סוף שנת 2018.

מועד השימוע לראש הממשלה נקבע תחילה לחודש יולי 2019 ולבקשתו נדחה לתחילת חודש אוקטובר 2019.

לימוד החומר שהוגש על ידי ב"כ ראש הממשלה והדיונים שהתקיימו ארכו כשישה שבועות.

תמצית האישום הראשון – פרשת "4000"

1.          בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017 היה נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו ע"י קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כן היתה לנתניהו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק.
2.          בתקופה הרלוונטית היה אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת בזק, ובשל כך היה בעל יכולת השפעה על אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת בזק.
3.          תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי.
4.          על רקע זה נוצרה בין נתניהו לאלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח", שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו. במסגרת זו, בארוחת ערב משותפת שקיימו בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אלוביץ', בשנת 2012, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19, סוכם כי נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר "וואלה".
5.          מערכת היחסים בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' התאפיינה בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים. במסגרת קשר זה הפנו נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל "וואלה" דאז, אילן ישועה, להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של "וואלה" לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של נתניהו. דוגמאות הממחישות את דרישות נתניהו להתערבות בפרסומים באתר ואת אופן ההיענות החריגה להן, מפורטות בנספח "א" לכתב האישום.
6.          לאורך התקופה הרלוונטית, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של "תן וקח", בני הזוג אלוביץ' נענו, ככלל, לדרישותיו של נתניהו, באשר הן, ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותם עבור נתניהו אף נשאה פרי. נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו היתה חריגה, משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. בני הזוג אלוביץ' נענו לדרישות להתערבות בפרסומים באתר ואף דאגו לוודא שנתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו.
7.          במסגרת מערכת יחסי "תן וקח" שנרקמה בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ', הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם – בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות בקבוצת "יורוקום", שבאמצעותה שלט בבזק וב"וואלה". בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור באתר "וואלה", עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. את פעולותיו לטובת אלוביץ' עשה נתניהו בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור כאמור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה.
8.          אלוביץ' קשר מפורשות בין אופן הסיקור של נתניהו ב"וואלה" לבין ההחלטות הרגולטוריות שקיבל נתניהו ופעולות שאמור היה לבצע, במסגרת תפקידיו הציבוריים. בדומה, קשרה איריס אלוביץ' אף היא בין ההיענות לדרישות נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים, לבין אופן הטיפול בענייניה הרגולטוריים של בזק על ידי נתניהו. בני הזוג אלוביץ' אף הבהירו לגורמים שונים ב"וואלה", כי יש לשפר את הסיקור של נתניהו ובני משפחתו כדי להביא לקבלת ההחלטות הרגולטוריות הרצויות להם.
9.          נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'.
10.      לשם הסתרת הקשר שלהם עם נתניהו, פעלו בני הזוג אלוביץ' על מנת להשמיד ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שהיו ברשותם וכן הורו לישועה לפעול באופן דומה, ואף הנחו אותו למסור גרסאות כוזבות ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים באתר "וואלה", ביחס לקשר בינם לבין נתניהו ובאשר לדרישותיו להתערבות בפרסומים השונים.

תמצית האישום השני – פרשת "2000"

1.          לאורך השנים התקיימו בין נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, קיימו השניים במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2009-2008; בשנת 2013 ובשנת 2014. במהלך כל אחת מסדרת הפגישות האמורות, נתניהו ומוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות"; הטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום", דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור מוזס ועבור קבוצת "ידיעות אחרונות".
2.          באחת הפגישות שהתקיימה ביום 4.12.2014, ולקראת מערכת הבחירות לכנסת העשרים, מוזס הציע לנתניהו שוחד. זאת, בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם. מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.
3.          נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס, והגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס. נתניהו פעל כאמור על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום למוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" בתקופת הבחירות ולגרום למוזס לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.
4.          בהמשך לפגישה זו, ועל מנת לשמר אצל מוזס את הרושם כי הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה האמורה, נתניהו נפגש עם יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, ועם יו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין, כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה ייוודע למוזס. בפגישה זו הבהירו אלקין ולוין לנתניהו כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. בהמשך לכך קיים נתניהו, ביוזמתו, פגישה נוספת עם מוזס, במהלכה הציג בפניו מצג לפיו יפעל לקדם את החקיקה לאחר הבחירות, וזאת במטרה להמשיך עמו את השיח על הצעת השוחד.
5.          במעשיו אלה הציע מוזס לנתניהו הצעת שוחד.
6.          במעשיו אלה עשה נתניהו מעשה הפרת אמונים הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובנבחריו ובטוהר המידות שלהם. בכך שניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר, העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקאות שוחד.

תמצית האישום השלישי – פרשת "1000"

1.          מאז 1999, התקיימה בין נתניהו לאיש העסקים ארנון מילצ'ן מערכת יחסים אישית, בעלת זיקות וקשרים שונים. בתוך כך, בתקופה הרלוונטית לאישום קיבלו נתניהו ורעייתו ממילצ'ן טובות הנאה שונות. בשנת 2013 הכיר מילצ'ן לנתניהו את איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר. בשנים 2016-2014, קיבלו נתניהו ורעייתו מפאקר טובות הנאה שונות.
2.          טובות ההנאה ממילצ'ן ומפאקר, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות, ניתנו לנתניהו ולרעייתו, באופן רציף, במענה לבקשות ואף דרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר מילצ'ן ופאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין "קו אספקה". היקף טובות ההנאה הצטבר לסכום של כ-700,000 ₪. טובות ההנאה ניתנו לנתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל.
3.          נוכח שלל הזיקות בין נתניהו לבין מילצ'ן, היה על נתניהו להימנע כליל מלעסוק בענייניו של מילצ'ן, במסגרת תפקידיו. אף על פי כן, בתקופה שבין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016 פעל נתניהו במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים לטובת מילצ'ן במקרים הבאים: בשנים 2014-2013 נתניהו פעל מול גורמי ממשל אמריקנים על מנת שתינתן למילצ'ן אשרת כניסה לארצות הברית, בשני אירועים; בשנת 2013, נתניהו פנה לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ'ן; ובשנת 2015, נתניהו פעל בעצמו והנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על מנת שהשקעה אותה בחן מילצ'ן באותה העת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.
4.          על-פי כתב האישום, במעשיו אלה עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות. זאת, בכך שקיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר במסגרתה קיבלו מהם נתניהו ורעייתו טובות הנאה בהיקפים גבוהים מאוד, בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל. כן עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות ובתקינות המעשה המינהלי, בכך שפעל במילוי תפקידיו הציבוריים בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור.